שיוואג'י, קיסר הודו
 | |||||||||
| דיוקן | |||||||||
| לידה |
19 בפברואר 1630 מהאראשטרה, האימפריה המוגולית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1680 (בגיל 50) מהאראשטרה, האימפריה המראטהית | ||||||||
| שם מלא | שִׁיווָאגִ'י בּוֹנְסָאן | ||||||||
| מדינה |
האימפריה המראטהית  | ||||||||
| עיסוק | שליט, מצביא | ||||||||
| דת | הינדואיזם | ||||||||
| בת זוג | סאי בּוֹנְסָאן | ||||||||
| שושלת בּוֹנְסָאן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
שִׁיווָאגִ'י (מראטהית: शिवाजी) היה לוחם שבט מראטהאי, אשר הקים ממלכה מתוך סולטנות ביג'אפור בעת קריסתה שהייתה לבסיסה של האימפריה המראטהית. שיוואג'י היה מאויביה הגדולים ביותר של האימפריה המוגולית.
מבחינה רשמית הוא שלט באימפריה המראטהית כצ'הטרפטי (קיסר) מאז 1674 בעת הוכתר במבצר ראיגד ועד מותו, בזמן זה הוא האדיר מחדש את כוח הרוב ההינדואי בתת-היבשת ההודית נגד השליטים המוסלמים במרכז ובצפון. עם גדילת תנועת העצמאות ההודית בראג' הבריטי, גדלה מורשתו ההיסטורית של שיוואג'י כאשר רבים ראו בו גיבור להינדואיזם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיוואג'י היה צאצא לשורה של אצילים בולטים. בימיו הודו הייתה נתונה ברובה לשלטון מוסלמי: האימפריה המוגולית שלטה בצפון וסולטנים מוסלמים ביג'פור וגולקונדה שלטו בדקאן שבדרום, אלו היו השליטים הרכזיים של רוב הודו והם שלטו על גבי רוב הינדואי.
שיוואג'י, שאחוזות אבותיו היו בדקאן (כיום מהאראשטרה), בתחום הסולטאנים של ביג'פור, מצא את הדיכוי המוסלמי והרדיפה הדתית של ההינדואים בלתי נסבלים, עד שכאשר היה בן 16 שכנע שיוואג'י את עצמו שהוא שליח האלים; שליח למען חופש ההינדואים - אמונה בה יאחוז כל חייו.
בערך בשנת 1655 החל שיוואג'י לתפוס את המאחזים החלשים של ביג'פור באזורים הקרובים לים הערבי. תוך כדי כך הוא הפיל כמה מתומכיו המשפיעים, אשר התיישרו עם הסולטנים. בכל זאת, המיומנות הנועזת והצבאית שלו, בשילוב עם החומרה שלו כלפי מדכאי ההינדואים, זיכו אותו בהערצה רבה. מספר תומכיו הלך והתעצם, וכמה משלחות קלות שנשלחו בידי הסולטנים לההלחם בו הובסו על ידו.
מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1659 שלח סולטאן ביג'פור צבא של 20,000 תחת פיקוח הגנרל אפאל ח'אן כדי להלחם בשיוואג'י. שיוואג'י, שהעמיד פנים שהוא מאוים, פיתה את הכוח התוקף לעומק שטח הררי קשה ובעודם שם הרג את אפאל ח'אן בקרב ישיר אחד על אחד.
בינתיים, כוחות שנבחרו בשקדנות בידי שיוואג'י הטילו מלכודת על יחידת הכוח האדירה של צבא ביג'פור. בן לילה הפך שיוואג'י לאדון מלחמה אדיר, שהחזיק את הסוסים, התותחים והתחמושת של צבא ביג'פור.
נחרד מכוחו העולה של שיוואג'י, הורה הקיסר המוגולי אורנגזב למשנה לו בדרום לצעוד נגד שיוואג'י אשר התמודד נגד האחרון בביצוע פשיטה נועזת בחצות בתוך המאהל של המשנה למלך, והכה את האחרון באכזריות. שיוואג'י, כדי לעורר חמתם של המוגולים עוד יותר, תקף את עיירת החוף העשירה סוראט ולקח שלל עצום.
אוראנגזב שלח את הגנרל הבולט ביותר שלו, מירזה רג'ה ג'אי סינג, בראש צבא שמנה כ-100,000 איש. הלחץ שהופעל על ידי הכוח העצום הזה, בשילוב עם הדחף והעקשנות של ג'אי סינג, אילצו את שיוואג'י לתבוע בשלום ולהתחייב שהוא ובנו יהיו שבויים של אורנגזב בבירתו באגרה, שם היו למעשה אסירים של המוגולים.
בריחה מאגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיוואג'י, בעודו במעצר בית עם בנו באגרה, שלח סלים מלאים בממתקים לחלוקה בין העניים. ב-17 באוגוסט 1666 הוא ובנו עצמם התחבאו בתוך הסלים העצומים של הממתקים. הבריחה הדרמטית, עליה בוססו דרמות וסיפורים אפים רבים, המליחה. חסידיו קיבלו אותו שוב כמנהיגם, ותוך שנתיים הוא לא רק זכה בחזרה בכל השטח האבוד אלא הרחיב את תחומו.
בנקודה מסוימת, שיוואג'י החל לתקוף את ערי הגבול המוגליות והחל לפגוע ביציבותן של אותן הערים, אשר נהל לבזוז באכזריות; הוא ארגן מחדש את הצבא והנהיג רפורמות לרווחת נתיניו. בהפקת לקח מהסוחרים הפורטוגזים והאנגלים שכבר השיגו אחיזה בהודו, החל בבניית כוח ימי; הוא היה השליט ההודי הראשון בתקופתו שהשתמש בכוחו הימי למסחר וגם להגנה צבאית. עקב פועלו של שיוואג'י, אורנגזב העצים את רדיפתו נגד ההינדואים; הוא הטיל עליהם מס יתר אשר בעת לא שולם הוסב בעבודות כפייה, הרס מקדשים, והקים מסגדים במקומותיהם.
קיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1674, שיוואג'י המליך את עצמו כריבון עצמאי של האימפריה המראטהית ושל הרוב ההינדואי המדוכא אשר התגייס אליו כמנהיגו. הוא שלט בתחום שטחיו במשך שש שנים, באמצעות קבינט של שמונה שרים. הינדואי מאמין אדוק שהתגאה כמגן דתו, הוא שבר את המסורת בכך שציווה על שניים מקרובי משפחתו, שהומרו לאסלאם בכוח, להחזיר את עצמם להינדואיזם.
אף על פי שלעיתים קרובות נוצרים ומוסלמים הטילו את אמונותיהם בכוח על האוכלוסייה, הוא כיבד את האמונות והגן על מקומות הפולחן של שתי הקהילות. מוסלמים רבים היו בשירותו. לאחר הכתרתו, המערכה הבולטת ביותר שלו הייתה בדרום, במהלכה כרת ברית עם הסולטנים ובכך חסם את העיצוב המפואר של כוח המוגולים כדי להפיץ את שלטונם על כל תת-היבשת.
שליט המראטהים ניסה מספר פעמים להשיג הכרה מצד המוגולים.
"שיוואג'י בהחלט דחף לכדי הסגת כרה וניסה משמעותית לדרוש מהמוגולים הסדר יחסים והיה דבר זה מה שהוביל לשהותו הקצרה באגרה לאחר שנכנע למירזה רג'ה ג'אי סינג בפוראנדאר בשנת 1665. הפך למנסבדאר גדול עם טענות ליגיר גדול בדקאן. היה מחזק את עמדתו מול הסולטנות."
לפי ההיסטוריון ההינדי דשפנדה[1]; גם לאחר ששיוואג'י נמלט מאגרה, הוא המשיך לכתוב לקיסר המוגולי. כתוצאה מההתכתבויות הללו הכיר אורנגזב בשיוואג'י כ'רג'ה' ולאחר מות שיוואג'י המשיכו המרתים לחפש לגיטימציה בידי השלטון בדלהי.
לשיוואג'י היו מספר נשים ושני בנים. בשנותיו האחרונות נלחם נגד כפירתו של בנו הבכור, אשר בשלב מסוים ערק לתמיכה במוגולים והוחזר אל חיק משפחתו רק בקושי הרב ביותר. המתח של שמירת ממלכתו מפני אויביו לנוכח סכסוכים ביתיים מרים ומחלוקת בין שריו קירבו את שיוואג'י אל סופו. מבין ההיסטוריונים המערבים שלמדו על חייו ניתן לו התואר "שיוואג'י הגדול".
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיוואג'י נפטר לאחר חולי קשה בשפעת ודיזנטריה באפריל 1680, במעוז ההרים רג'ארח, שאותו הפך לבירתו.
שיוואג'י הפיח חיים חדשים במאבק ההינדואי נגד הכיבוש המוסלמי, ופועלו הפך את אורנגזב לקיסר הגדול האחרון של האימפריה המוגולית אשר מירושתו היא רק תיפול. מעל לכל, במקום ובעידן המוכתם על ידי פראות דתית ואי שקט, הוא היה אחד מהשליטים המעטים שנהגו בסובלנות דתית אמיתית. פועלו הצבאי הפך אותו למצביא אשר שילב בין אסטרטגיה צבאית מערבית וטקטיקה של כוחות חיל פרשים ונוודים.
ממלכתו תמשיך להתפתח ולהתחזק לעבר רוב המאה ה-18 עד שחברת הודו המזרחית הבריטית תטיל את צילה על האימפריה המראטהית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיה וקבצים בנושא שיוואג'י, קיסר הודו בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.- שיוואג'י, קיסר הודו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Manimugdha S Sharma, Shivaji and the Mughals: The relationship was complicated, Times of india