שיחה:אהרן דוד גורדון

בעיות בערך

הערך מאוד לא מאוזן. לרגע חשבתי שמדובר בקדוש. יש למתן את הטון האוהד. גילגמש • שיחה 20:31, 1 פבר' 2005 (UTC)

הערות כמו "איש מופת" (בפיסקה הראשונה) יש להוריד..

העברה מדף הערך -מסעיף קישורים חיצוניים

• אוריאל זוהר מאמרים על אהרון דוד גורדון בכתבי עת כמו "שדמות", "עלי-שיח", "עתון 77" וכמו כן מאמרים רבים בכתבי עת אוניברסיטאיים בצרפתית בהקשר לגורדון ותיאטרון קולקטיבי.

גורדון כצמחוני

לאור הסרת הקטגוריה מן הערך, מצאתי לנכון לנמק מדוע יש להשאירה. הצמחונות השתלבה בהגותו של א"ד גורדון ובראיית העולם הכללית שלו, השואפת לכונן יחס אנושי מלא חמלה כלפי העולם - עולם בני האדם ועולם הטבע. גורדון רואה קשר בל-יינתק בין יחסינו לבעלי-חיים ובין יחסינו לאנשים אחרים. בשנת ה'תרפ"א נתבקש גורדון ע"י נתן ביסטריצקי לכתוב מאמר לקובץ על צמחונות שרצה להוציא. ולהלן קטע מתשובתו של גורדון אליו, המעיד על עמדתו בנושא (המכתב המלא נמצא בויקיטקסט):

הרעיון על דבר קובץ לצמחונות הוא בוודאי רעיון יפה, אלא שיופיו תלוי, כמובן, ברוח הקובץ ובתכנו וגם ברוח קוראיו. אלה, אשר הצמחונות היא בשבילם יותר מסתם אי-אכילת בשר, בוודאי זקוקים לבירור עניינה מכל צדדיו ולכל עמקו וגם לחילוף דעות ומערכי לב בין החברים. ישנן הרבה והרבה שאלות, הרבה והרבה קושיות, הדורשות בירור וליבון. הצמחונות, אם להתייחס אליה ברצינות הדרושה, הרי היא אחד הצדדים העיקריים הראשונים בהגשמתו של יחס חדש אל החיים והעולם בפועל ובמעשה, אותו יחס חדש, שאנחנו מבקשים בעבודתנו, בהתקרבותנו אל הטבע ובכל מה שאנחנו עושים לחידוש החיים.
העיקר הוא, אפוא, היחס הרציני, החיוני אל הצמחונות, לפחות מצד הצמחונים. היחס הרגיל אפילו בקרב הצמחונים הוא לפי שעה לא כאל דבר שבחובה מוחלטת, שבתביעה אנושית יסודית, כי אם כאל איזה לוקסוס רוחני או כאל איזו מידת חסידות. מורגש משהו של אי-טבעיות וממילא – גם משהו מן המגוחך. אפילו לאמור בפשיטות: "אני צמחוני, אינני אוכל בשר", כמו שאומר אדם למשל "אינני אוכל בצל או שום" וכדומה, על הרוב מתקשים, כאילו יש בזה במקצת משום יהירות או משום אי-טבעיות.
בעצם, לעמקו של דבר, כך הוא היחס הרגיל אל כל מה שיש בו משום חידוש החיים מיסודם (כלום אל העבודה, למשל, היחס הרגיל אינו כך?), אלא שכאן, בצמחונות, הדבר יותר בולט, יותר גלוי היחס החדש.
ובאמת היחס אל הצמחונות, זאת אומרת בעצם, בשורה האחרונה, היחס אל בעלי החיים, הוא אבן הבוחן היותר נאמנה, הגלויה והברורה של כל יחסנו אל החיים והעולם כמו שהם, בלי כחל ובלי פרכוס. היחס אל בעלי החיים, שאינו משוחד, שאין עמו שום חשבון של תשלום גמול, שום מניעים של תועלת, של כבוד וכדומה, גלויים או נסתרים, מראה לנו באספקלריה מאירה מאין כמוה, בבהירות כמעט מוחשית, מה הם כל הצדק, האמת וכל יתר המידות העליונות, שאנחנו כל כך אוהבים לראות את עצמנו, כאילו אנחנו נותנים את נפשנו עליהם. צדק, אמת וכו' וכו' – וטביחת בעלי החיים ואכילתם! ובאמת איזה הבדל יסודי, אנושי-קוסמי בין אכילת בשר בהמה ובין אכילת בשר אדם? [...]

— מכתב לנ. ביסטריצקי, ה'תרפ"א

אביעדוס - שיחה 02:56, 13 ביוני 2008 (IDT)

קראתי את כל מה שכתוב כאן והגעתי למסקנה שמדובר בצמחוני מטעמים מצפוניים. אבל לא הצלחתי להגיע למסקנה שמדובר בפעיל או הוגה מרכזי בתחום הצמחונות או שפרסומו בא לו עקב הצמחונות שלו. להיפך, ברור מהערך שלחשיבותו האנציקלופדית אין כל קשר לצמחונות שלו. אז מדובר שוב (כמו בקטגור שגוי בערכים אחרים) באדם מפורסם/חשוב שהוא גם צמחוני. הקטגוריה לא מתאימה לכאן. יוספוס • שיחה 13:57, 13 ביוני 2008 (IDT)

לענ"ד פספסת חלק ניכר מן הנקודה שלי: מדובר באדם שפנו אליו במיוחד כדי שיכתוב חוברת על צמחונות, ומכאן סביר להניח כי הוא היה ידוע בזמנו ברבים כצמחוני וכהוגה שאידיאל הצמחונות מהווה חלק חשוב (גם אם לא את 'החלק העיקרי') בהגותו. אביעדוס - שיחה 14:39, 13 ביוני 2008 (IDT)

לאחר קריאת ההקדמה לציטוט, חשבתי שניסית להראות את עמדתו של גורדון. האם הפרשנות האפשרית שמדובר באדם שהכירו אותו כצמחוני וגם כבעל יכולת התבטאות מרשימה בכתב, היא פרשנות תלושה? בערך לא כתוב דבר על על הצמחונות שלו ועל הקשר בינה לבין חשיבותו האנציקלופדית. אם צריך לתקן את הערך על בסיס הידוע לך, עשה זאת, תוך כדי שמירה על פרופורציות ועל ניטרליות. יוספוס • שיחה 14:47, 13 ביוני 2008 (IDT)

לא הבנתי מה הקשר בין יחסו לבעלי חיים לבין סיווג בקטגוריה צמחונים. אם הוא היה פעיל מרכזי למען זכויות בעלי חיים (ויתר ההתניות הרגילות לקטגורים האלו), יש קטגוריה מתאימה אחרת. יוספוס • שיחה 14:50, 13 ביוני 2008 (IDT)

you know, כל עניין סיווג אנשים לקטגוריות הוא במידת-מה אבסורדי, שכן זה סוג של ניסיון לעשות רדוקציה של האדם לכדי כותרות. הצמחונות של א"ד גורדון נבעה מהיחס שלו כלפי בעלי חיים, וזה בתורו נבע מגישתו הכללית כלפי החיים והעולם. איך מקטגרים את כל זה בדיוק..? אביעדוס - שיחה 15:05, 13 ביוני 2008 (IDT)

על פי דיון זה, אין ספק שגורדון ראוי להיכלל בקטגוריה:צמחונים, שהרי לא רק היה צמחוני, אלא אף עסק בכך בהגותו (אמנם במידה מצומצמת, כנראה, אך די כדי להכלילו בקטגוריה. כדי שלא רק דף השיחה יצדיק את הכללתו בקטגוריה, הוספתי פסקה העוסקת בכך בגוף הערך. דוד שי - שיחה 22:02, 15 ביוני 2008 (IDT)

חוויה - חידוש לשוני של גורדון

להלן ההתכתבות ביני ובין האקדמיה ללשון : "לכבוד המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית שלום רב,

בספרו של אליעזר שביד (היחיד) על א.ד. גורדון קראתי את הפסקה הבאה :

"בשעת יצירה אדם נוכח לעצמו, או "משיג" את עצמו ואת כל פעולותיו, לרבות פעולת ההכרה. בלי לאלץ את עצמו להסתכלות פנימית הוא "יודע" שהוא חי, פועל ומכיר. זהו, אם כן, אופן מסויים של השגה, אבל ברור שאין זו השגה במובן המוגדר של ההכרה, כי הרי אין ההכרה מופנית עתה אל ה"אני" הפועל ומכיר או אל עצמה. מדובר עתה בהשגה פנימית, מתוך ההויה ומתוך הפעולה. להשגה הזאת קרא א.ד. גורדון בשם שגזר לצרכו מן הפועל "חיה" על משקל "הויה" - חויה. החויה במובנה הראשון היא איפה ההתיחסות הפנימית של החיים לעצמם, השגתם את עצמם תוך כדי הויה."

המחבר מוסיף בהיערות כי המונח בשימושו המקובל והיומיומי כיום משמש במובן פסיבי בעיקרו, אולם במקור כוונתו אקטיבית יותר. כמו כן הוא מוסיף כי המונח הוא חידוש מובהק של גורדון וכי אופן גזירתו מתואר במאמרו של גורדון "לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות" (האדם והטבע, עמ' 227 בהערה).

רציתי לשאול האם זה נכון ? גורדון טבע את מונח החוויה ? אין אזכורים קודמים של השורש ח.ו.ה ? ובאיזו מילה השתמשו כדי לתאר, לדוגמה, נסיעה ברכבת הרים או "חופשה חוויתית" לפני שנתפתחה המילה חוויה ?

תודה רבה, ניצן צבי כהן."

"למר ניצן צבי כהן שלום רב,

לא נמצאו ראיות לקיום המילה חוויה לפני זמנו של א"ד גורדון. אין המילה מתועדת בכתבי המשכילים או סופרים מסוף המאה התשע עשרה שתועדו במאגר מְדור הספרות החדשה של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. במילון גרזובסקי (גור) במהדורותיו הראשונות (עד אמצע שנות השלושים) הערך אינו בא, ואילו במהדורה האחרונה (סוף שנות הארבעים) הוא ישנו. לא נודע לי מי המחדש ובאיזה הקשר. א"ד גורדון נפטר בשנת 1922; עשרים שנה הן פרק זמן סביר להתפשטות המילה ולכניסתה של המילה למילון. תיעוד תהליך החידוש המפורט כפי שהביא פרופ' שביד מחזק את אמִתוּתו.

בברכה,

ד"ר קרן דובנוב" ניצן צבי כהן - שיחה 23:44, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אכן, ידוע:

זה אומר, או ודאות זו של החיים אומרת, כי החיים – ביחוד בצורתם האנושית – הם לא רק כח קוסמי גדול או צרוף עמוק לאין סוף של כל הכחות הקוסמיים, כי אם גם כח השגה גדול, שהוא היסוד לכל ההשגה האנושית, לא רק בחינת הויה מיוחדת, כי אם גם בחינת השגה מיוחדת.

אולם המושג "חיים" במובן זה, שהוא בא לשמש בענין שלפנינו, במובן בחינת ההויה של הטבע החי ובחינת ההשגה היסודית של המשיג, דורש במקום הזה הגדרה מיוחדת ושם מיוחד. (הערה: השם הזה דרוש היה גם קודם, אלא שמטעם הקושי להשתמש בשם מחודש, ביחוד במקום שאין המכוון להציע דעה פילוסופית בשיטה מדעית מדויקת, כי אם לתת בטוי להגיונות אנושיים פשוטים, באו עד הנה תחת השם הזה מבטאים אחרים, מעין: "הנפש החיה", "החיים הנפשיים שלפני ההכרה", "בחינת הויה של הטבע החי" וכדומה.) השמות: "חיים", "חַיות", "חִיוּת", "חיוניות", "כח חיים", "רוח חיים" אינם הולמים. היותר קרוב להלום את התכן הדרוש הוא אמנם השם הראשון: "חיים", אבל השם הזה אינו עומד בדיוק הדרוש: מצד אחד, הוא משמש על הרוב להוראת צורות שונות או מצבים שונים של החיים (חיים חברותיים, לאמיים, חיי עולם, חיי שעה, חיי גוף, חיי נפש וכו'), וקשה לצמצמו בדיוק להוראתו הקוסמית האנושית; ומצד שני, פוגם לא מעט מה שהוא בא בצורת רבוי וגם מה שבצורתו זו הוא דומה לשם התואר ברבים. ובאין ברירה, אתרשה לחדש שם בצורת חֲוָיָה על משקל הֲוָיָה.

המושג חֲוָיָה מקביל, מצד אחד, במובן עצם החיים, למושג הֲוָיָה, שאנחנו מבינים בו את עצם המציאות, ומצד שני, במובן כח השגה, אפשר לאמר, במובן עצם ההשגה, הוא מקביל למושג "הכרה". המושג חֲוָיָה כאלו עומד באמצע, בין המושג "הויה" ובין המושג "הכרה", בין על פי היקפו הקוסמי (וגם ההגיוני) הממוצע ובין במובן היות החויה הכח המתוך בין ההויה ובין ההכרה.

השגה זו של החויה (של החיים) היא לא השגה של הכרה, השגה של הבדלת מה שהמשיג בא להשיג מתוך ההויה האין-סופית ורכוזו בנקודה אחת, שעל ידי כך הוא נעשה בהיר ומושכל, כי אם השגה חיונית, השגה של התפשטות מתוך מה שהמשיג בא להשיג לתוך הכל האין-סופי, ולפיכך אינה מוכרת ואינה מורגשת, אלא שהיא, דרך צנורותיה הנעלמים של החויה, מחזיקה את האחוד המוחלט בין מה שההכרה מרכזת בנקודה אחת ובין ההויה העולמית המתפשטת לאין סוף, שעל ידי כך נמצא מה שמושג על ידי ההכרה שוב מאוחד עם הכל האין-סופי וחי בכל האין-סופי. זוהי השגת הכלליות המוחלטת והאחדות המוחלטת של כל מה שההכרה משיגה אותו פרטים פרטים, שהיא מסדרתם, מכללתם ונותנת להם צורה מושכלת. השגה זו של החויה כוללת לא רק מה שמובן במבטא "מה שמתחת למפתן ההכרה", כי אם גם מה שלפני זה: בה, בהשגה זו, מצורפים לחשבון ההשגה לא רק כל הכחות הנפשיים וכל הכחות החיוניים של תאי הגוף, כי אם גם כל הכחות הפיסיים והחימיים של אַטוֹמי הגוף – כל מה שיש לראותו, כאלו הוא הצד האטום של הראי, שההכרה היא צדו השקוף. או במלים אחרות: בה מצורף לחשבון ההשגה – לחשבון ההשגה ולא רק לחשבון ההויה והחיים – לא רק מה שהאדם מכיר את הטבע, כי אם גם מה שהאדם חי את הטבע. היא כאלו אומרת, כי ההכרה, כמו החויה, אינה כח נבדל מהטבע העולמי ומקביל אל הטבע העולמי, כי אם כח קשור בעצם הטבע העולמי, כי הטבע העולמי פועל על ההכרה ומהוה את ההכרה לא רק בתור מה שמוכר בתור אוביקט, כי אם גם בתור מה שמכיר, בתור סוביקט או בתור מה שלפני הסוביקט, בתור ה"אני" המכיר מצדו הבלתי מוכר. או במלים אחרות: הטבע העולמי , ההויה האין-סופית שופעת לתוך נפשו של האדם, לתוך הרגשתו והכרתו, משני צדדים: מאותו הצד, שהוא מרגיש ומכיר אותה, ומאותו הצד, שאינה מוכרת ואינה מורגשת לו, אלא שהוא חי אותה (כמבואר בפרק הראשון).

החויה (החיים) יתרה על ההכרה. ההכרה היא חלק, והחויה היא הכל (שהרי מבלעדי החויה, מבלעדי החיים, אין כלום, לפחות אין לאדם השגה במה שאנו חיים). ההכרה מוגבלת בגבול צורות קבועות, התופסות את הדבר המוכר כמו בדפוס, בעוד שהחויה היא אין-סופית. ההכרה היא פרוט ההויה, שעל ידי כך אפשר לתפסה וגם למסרה חלק חלק, אבל החויה, חיות ההויה, אינה מתחלקת ואינה מתפרטת. החי בעל ההכרה מכיר את ההויה פרטים פרטים וחי אותה בכלליותה, בכל כלליותה האין-סופית, בכל גלוייה ובכל מסתריה לאין סוף (לולא כן, הרי לא היה בכחו גם להכיר את כל מה שהוא מכיר). החויה דומה במובן זה למנוף או לשטה של מנופים, המרימה את כל המשא, את כל ההויה בבת אחת , רק במתינות מתאימה, עד שאין ההגבהה מורגשת.

— האדם והטבע (מכרך ד' - מקבץ בעריכת בתו), עמ' 30 ואילך

אביעדוס • ח' בכסלו ה'תש"ע • 00:14, 25 בנובמבר 2009 (IST)

עמוס עוז ויהודה יערי

שלום לכם עורכים יקרים, בשני המקרים, גם עמוס עוז וגם יהודה יערי עוסקים באהרון דוד גורדון. האחד במאמר והשני ברומן. מוזר מדוע אינכם מוכנים לקבל זאת? אולי פשוט משום שאיש מכם לא קרא את הספרים? בברכה, רפאל גורי - שיחה 12:55, 30 ביוני 2010 (IDT)

אהרון דוד גורדון

לא משהו, לא מה שחיפשתי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.8.38 10:56, 29 באפריל 2013 (IDT)

גלה לנו: מה חיפשת? Ijon - שיחה 00:51, 1 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://gordon.tlv.k12.il/Special.aspx?ctlid=2&view=5
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-05-04 22:54:31, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-05-13 19:33:11, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 22:33, 13 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.degania.org.il/gordon.htm
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-05-04 22:54:34, 404 Not Found
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-05-13 19:33:14, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:33, 13 במאי 2013 (IDT)

מקומות ישובים וערים על שמו

אני הייתי רוצה שתוסיפו ישובים ערים ומקומות הקרויים על שמו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.173.50.62 21:27, 16 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://web.bgu.ac.il/Centers/iyunim/topic_series/around_the_dot.htm
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-06-20 22:58:04, 404 Not Found
  • In יוסף חיים ברנר on 2013-06-21 04:42:10, 404 Not Found
  • In מיכה יוסף ברדיצ'בסקי on 2013-06-21 06:18:15, 404 Not Found
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-06-23 22:12:48, 404 Not Found
  • In יוסף חיים ברנר on 2013-06-23 23:44:20, 404 Not Found
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-06-30 23:24:45, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:24, 1 ביולי 2013 (IDT)

Done קרוקס ✡ שיחה 19:12, 12 בינואר 2014 (IST)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling+Content/Jewish+Agency+History/Leaders/Gordon+A++D.htm
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-09-12 22:37:59, 400 Bad Request
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-09-15 22:11:27, 400 Bad Request
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-09-19 22:36:16, 400 Bad Request
  • In אהרן דוד גורדון on 2013-09-24 12:03:26, 400 Bad Request

--Matanyabot - שיחה 15:03, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

בוצע קרוקס ✡ שיחה 19:09, 12 בינואר 2014 (IST)

יעל גורדון

ביתו יעל גורדון הייתה דמות חשובה בדגניה. אני מקווה שעוד ייכתב עליה ערך. בינתיים הנה מאמר אודותיה. אמיר בן-עמרם - שיחה 12:33, 15 באפריל 2019 (IDT)

אם אתה עוד פעיל אני מתכוונת לכתוב עליה ערך - אשמח לעוד חומר @אמיר בן-עמרם Hila Livne - שיחה 23:22, 11 ביולי 2023 (IDT)

יש עליה חומר גם כאן, כאן ו-כאן. ניצן צבי כהן - שיחה 12:38, 15 ביולי 2023 (IDT)

בקטלוג של מכון גנזים מופיעים שלושה מכתבים שכתבה ואחד שמופנה אליה. אמיר בן-עמרם - שיחה 15:05, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באהרן דוד גורדון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.zion-i.org/podcast/episode/471e1964/1 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20211025160653/https://www.zion-i.org/podcast/episode/471e1964/1 לכתובת המקורית.
• https://www.zion-i.org/podcast/episode/471e1964/1 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20211025160653/https://www.zion-i.org/podcast/episode/471e1964/1 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:32, 31 בדצמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באהרן דוד גורדון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.jafi.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling_Content/Jewish_Agency_History/Leaders/Gordon_A__D.htm נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:52, 5 ביולי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באהרן דוד גורדון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/around_the_dot.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160107113815/http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/around_the_dot.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:43, 14 בדצמבר 2023 (IST)