שיחה:אורי וייסבלום

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־25 באוקטובר 2008
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־25 באוקטובר 2008


לא ברורה לי חשיבותו האנציקלופדית של האיש. לא רש ישיבה, אלא משגיח; תחת שיטתו הרוחנית כתוב שהוא ממשיך דרכו של..., כלומר לא מחדש בתחום (אבל נוסע הרבה לחו"ל); תחת חיבוריו כתוב שלא כתב חיבור מקורי עצמאי אלא ביאר את חיבוריו של אחר (בלי פרטים ביבליאוגרפיים). במילים אחרות, בהסתמך על הכתוב בערך לא ברורה חשיבותו האנציקלופדית של האיש בשום מדד ואשמח אם מישהו יבהיר את החשיבות בגוף הערך. לילה טוב, אורי שיחה 02:43, 17 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ככותב הערך, חשיבותו לדעתי בכך שהרב וייסבלום משמש בפועל כמנהלה של ישיבת נחלת הלויים יחד עם הרב וייס (ואינו משמש רק כ"משגיח" כמקובל בשאר הישיבות) והוא נחשב ככל הנראה לגדול תלמידיו של הרב וולבה שנחשב כממשיך תנועת המוסר בימינו.--אורןגבע - שיחה 10:35, 17 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
האם כל אחד אשר "נחשב לגדול תלמידיו של..." זכאי לערך? (בייחוד כיוון וככתוב: "נחשב ככל הנראה לגדול תלמידיו של הרב וולבה שנחשב (הרב וולבה כמדומני הוא זה שממשיך ולא הרב וייסבולום) כממשיך תנועת המוסר בימינו") שאל אורי, ובצדק, מה אותו רב תרם לאנושות/יהדות/הציבור הדתי/כל ציבור אחר ומדוע הוא זכאי לערך. לעניות לדעתי, אין מקום לערך הזה Damzow - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
קרובי וייסבלום הוא אכן אדם יקר. אבל לדעתי לא עשה עדיין בחייו מספיק על מנת להיות זכאי לערך. אשמח לפגוש אותו באותם ארועים משפחתיים שהוא מכבד בנוכחותו אבל לא מעל דפי האתר. ליז'אנסק - שיחה 18:21, 17 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

בהחלט מדובר באדם מאד מיוחד, שאמנם אינו מפורסם בפוליטיקה החרדית, אבל בתור אדם גדול ודאי שכך.

כמדומני שכל סופר שפרסם 2 ספרים "זכאי" אוטומטית לערך בוויקיפדיה. ובכן, וייסבלום עונה על תנאי זה. האם הזקן שלו מהווה בעיה? ברי"אשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 22:25, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

סופר שפרסם 2 ספרים לא יימחק במחיקה מהירה. אין ערך חסין מפני מחיקה ואין ערך חסין מפני דיון חשיבות (חוץ ממספר ערכי יסוד) חנה ק. - שיחה 22:30, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
כלל כזה לא התקבל מעולם. הכלל אומר שמי שיש עליו ערך וכתב שני ספרי סיפורת ניתן לסווגו בקטגוריית סופרים רלוונטית. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:39, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אתה טועה. ראה כאן, בפיסקה "סופרים". ברי"אשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 22:51, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
מה שכתוב בהפניה זה שכסופר יכונה רק אדם שכתב שני ספרים לפחות.מוטי - שיחה 22:59, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אין זה כך. כותרת הפיסקה היא "על מי ראוי לכתוב ערך?" ומפורטים קטגוריות שונות. נאמר שם כי: "סופרים: ויקיפדיה העברית אימצה את הכלל לפיו המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים. אין הגבלה כזו לגבי המונח "משורר"". המשמעות היא שאדם העונה להגדרה זו, ראוי לערך באנציקלופדיה זו. בברכה - ברי"אשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:06, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
דוד שי הביא בעבר אסמכתא לפירוש המדויק של המשפט. כך או כך, לצורך הדיון נניח שהוא סופר. עכשיו נשאלת השאלה: האם כל סופר זכאי לערך אוטומטית? ודאי שלא. יש להבהיר במה הוא מיוחד וחשוב לעומת אחרים כאמור ביציאה לדרך חדשה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:13, 22 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
איני רואה שום יתרון של כותב ספרי סיפורת על כותב ספרי עיון. הנ"ל הוציא שלושה ספרים, יש לו מקום בדיוק כמו כל סופר אחר. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 00:50, 23 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
דבר ראשון, הערך כולו כתוב על רב, ובשולי הדברים מסופר שהוציא ספרים (אפילו בלי פרטים ביבליאוגרפיים מלאים). אי לכך אינני רואה סיבה לשפוט את חשיבות הערך רק כערך על סופר.
שנית, מתוך הפרטים הביבליאוגרפיים החסרים לפחות אחד מהשלושה הוא בהוצאה עצמית. אחד נוסף ללא כל פרטים ואשמח אם יבהיר מישהו את מהות ההוצאה לאור הראשונה. לא כל ספר מעיד על מחברו שהוא "סופר", בוודאי שלא ספר בהוצאה עצמית.
לבסוף, למרות סימן הקריאה בראש השירשור טרם הובהרה חשיבות האיש. התקיים דיון עקרוני קצר האם מדובר ב"סופר" והאם כל סופר זכאי לערך - זה דיון חשוב ומקומו במקום אחר ומשמעותו רחבה יותר מערך זה. אם נשים את הנימוק הפורמאלי (השנוי במחלוקת, מסתבר לעיל) בצד, טרם הובהרה חשיבות האיש ולו במקצת.
אם להשתמש בנימת התגובה הראשונה בשירשור זה, זה שיש לאיש זקן לא אומר שיש לו חשיבות אנציקלופדית. אורי שיחה 02:08, 23 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
רוצה משהו על חשיבות? בבקשה: בעיתון יתד נאמן מהיום הוא מוזכר בהקשרים הבאים: פעם ראשונה - הוא הנואם השני בכנס של ראשי הישיבות לצעירים בארץ. פעם שנייה - הוא הנואם השלישי בכנס חיזוק שנערך מטעם ארגון תודעה. היום הוא סתם יום חול, ללא שום סיבה מיוחדת, וממש "במקרה" הוא מהנואמים הבולטים בשני כנסים שאינם קשורים זה לזה. דומני שאם בטיוטת הקריטריונים לערכי רבנים נאמר כי: ""כלל אצבע" - רק רב שהשפעתו חורגת מעבר לד' אמותיו שלו ושל צאן מרעיתו יהיה זכאי לערך", הרי שווייסבלום עונה בהחלט על הגדרה זו. אגב, השבועון משפחה כתב עליו כתבת חג גדולה באחד החגים הקודמים.
בעניין הספרים: אם הבהרת החשיבות שכתבתי עתה לא תספק את הקהילה, אערוך בירור יסודי יותר. ברי"אשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 09:29, 23 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
לא הבנתי כיצד היותו נואם בכנסים (אילו? של מי? מה זה אומר בכלל ואיך זה מעיד על חשיבות אנציקלופדית?) מקנה לו חשיבות אנציקלופדים. דוקטורים שמאחוריהם ספר עיון שעבר ביקורת עמיתים ומאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים וכן מספר מכובד של הופעות בכנסים בינלאומיים לא זכאים אצלינו לערך (עד שהם הופכים לפרופסורים...).
שנית, אם כבר מצטטים מטיוטת הכללים המנחים, אפשר לצטט גם את הקביעה כי "ר"מים ושונות: ככלל אין לכתוב ערכים על ר"מים (למעט מקומות בהם ראש הישיבה מכונה ר"מ), מגידי שיעורים, דרשנים וכד'." וכן שהספרים שכתב לא ממש עונים על הכללים שנקבעו לחשיבותם של כותבי ספרות תורנית (והערך עצמו מעיד על כך שהם הערות על ולא חידושים או מקוריים במיוחד - מה הטעם אם כך "סתם" לספור דפים בכריכה, ועוד בהוצאה עצמית?) כלל האצמע שצוטט, לא רק שלא ברור שהוא רלוונטי למקרה זה, הוא גם מנוגד לסעיפים מפורשים יותר.
אשמח אם ינתן מידע נוסף על הספרים ונוכל לשקול טוב יותר את משמעותם בבואנו לבדוק חשיבות. אורי שיחה 03:38, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אני חושב שלא נכון להשוות בין דמויות מהעולם החילוני לדמויות בעולם החרדי, יש כאן פער תרבות שלא מובן לנו ואני סומך כאן על שיקול הדעת של ברי"א שמכיר את המגזר מלפני ולפנים. יחסיות האמת • כ"ה בתשרי ה'תשס"ט 06:45:08
אני חולק בתוקף על גישתך זו וחושב שאמון חסר בסיס זה בסטנדרטים כפולים והיתלות חסרת נימוקים או הסברים ב"פער תרבות" הוא אחת הסיבות לכך שיש לנו כל כך הרבה ערכים על רבנים אלמונימים מחוץ למסגרת של 12 תלמידיהם או של ישיבות של שלושה תלמידים וחצי. מעבר לאמון, נימוק של ממש עוד לא היה פה. אורי שיחה 07:59, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
בהתייחס לדבריך הקודמים: לא הנאומים בכנסים מעניקים לו חשיבות אנציקלופדית, אלא הם סימן לכך שהשפעתו חורגת מתחום ד' אמותיו וצאן מרעיתו. ההשוואה לפרופסורים אינה מובנת לי, שכן נקבעו קריטריונים שונים לרבנים ולפרופסורים (גם משחקני קולנוע או כדורגל אינך דורש קריטריונים של פרופסורים, אלא בולטות בתחומם הם).
הספרים שכתב - ובכן, בערך נאמר : ”בראשית יצירתו המוסרית לא יצר הרב וייסבלום חיבור עצמאי דוגמת אלו שהוציא הרב וולבה רבו ובחיבוריו התמקד בביאור ספריו של רבי ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר, אולם בהמשך הוציא בעצמו ביאור חדשני על מכלול תפילות השנה. מדובר על שני ספרים מקוריים וחדשניים בנושא התפילות וספר נוסף, מקורי וחדשני, בנושא תיקון המידות. לא הצלחתי להבין איך הגעת למסקנתך ש"הערך עצמו מעיד על כך שהם הערות על ולא חידושים או מקוריים במיוחד".
לידיעתך, הישיבה שהוא מכהן בה כמנהל רוחני, מונה 250 תלמידים ולא כפי שכתבת.
ברי"אשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשס"ט • 09:25, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ב"אוצר הרבנים" שיצא בשנות השבעים, רשומים מעל 20,000 רבנים שכיהנו מתקופת הגאונים עד שנת ההוצאה (לא כולל רבנים חיים). כולם נחשבים "מפורסמים". לא מדובר על רבני שכונות נידחות, או רמי"ם בישיבות זניחות. כמעט לכולם הייתה השפעה חשובה בדורם. אני מסכים שצריך להיזהר מריבוי של רבנים חיים בימינו, אבל בהחלט יש מקום בויקיפדיה לעוד מאות ואלפי אישים שתרמו רבות לתרבותו ועיצובו של עם ישראל, בתקופות שדוגמגישות עוד לא פיארו (למרבה המזל) את עמינו. לגבי נשוא הערך - אני מודה שלא שמעתי את שמו, ואני מסופק אם שימעו יצא מעבר לישיבה (החשובה !) שהוא עומד בראשה. כתבות ביתד נאמן נשלחות פעמים רבות על ידי בעלי אינטרסים ואינם אומרים כלום על חשיבותו האמיתית של מאורע זה או אחר. --שפ2000 - שיחה 17:06, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

בתור בחור ישיבה לשעבר אני יכול לומר שלגבי חלק נכבד מהציבור החרדי מדובר בדמות משמעותית שיש לה השפעה וחשיבות.
מישהו התווכח בלהט על הערך הזה או הזה ושלא לדבר על זה...??? ברור לי שבהשוואה לערכים האלה מדובר בדמות משמעותית הרבה יותר.--גוונא - שיחה 02:39, 15 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

גורל התבנית[עריכת קוד מקור]

ברי"א נימק חשיבות, נימוק העונה אפילו על הכללים המחמירים ביותר לנימוקים. מאחר וחלף שבוע מאז הנחת התבנית ויש הנמקת חשיבות אין טעם להשאירה. ניתו לא להסכים עם הנימוקים שכתב ברי"א ולהעלות את הערך להצבעת מחיקה. המורה - שיחה 18:01, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

מסכים. ואני מקווה שלא תפתח כאן הצבעה על תקן של דווקא, ועוינות למגזר. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ו בתשרי ה'תשס"ט • 18:20, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
לא חייבים להיות עוינים למושא הערך או לנושאו בכדי לפתוח הצבעת מחיקה. לעניות דעתי ואחרי קריאת כל הנימוקים אין לוייסבלום חשיבות אנציקלופדית ואם יהיה מי שיפתח הצבעת מחיקה קולי מובטח לו המורה - שיחה 18:35, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ביבליוגרפיה וייחוס[עריכת קוד מקור]

הרחבתי במעט את רשימת ספריו על פי קטלוג הספריה הלאומית. במיגזר החרדי מקובל מאוד להוציא ספרים בהוצאות עצמאיות, וחבל לנסות להקיש מעירית לינור על ראש ישיבה.

לגבי ייחוסו - הורדתי את דרישת המקור. מי ששמו וייסבלום, אינו צריך להוכיח עובדה ידועה, שהוא מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק - וראה למשל כאן[1]

אם זו עובדה ידועה - למה צריך לציינה בערך. יותר נכון, מה זה בעצם חשוב להבנה אנציקלופדית על אדם מה ייחוסו 10 (או יותר) דורות אחורה. באותה מידה ןבאותה חשיבות ניתן לציין בערך כי הוא צאצאו של אדם הראשון. לדעתי יש למחוק פרט זה כי אינו משמעותי להבנת דרכו הרוחנית ואינו משפיע עליו בשום צורה חנה ק. - שיחה 17:17, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
העובדה ידועה - בכך שלא צריך לציין לכך מקור, ולא שכל קורא ממוצע מכיר אותה. לגבי ייחוסו של אדם - די מקובל לציין על אדם מסויים שהוא משתייך ל"שבט" מפורסם - ראה למשל אצל מישאל חשין. --שפ2000 - שיחה 08:28, 27 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

הסרתי את הספר "אור ישראל המפורש" מרשימת חיבוריו מכיוון שלפי הספריה הלאומית מדובר בספר שמקבץ את דברי ישראל ליבקין מסאלנט שערך אותו ישראל בן זאב וולף ליפקין ואילו רק במהדורה ספציפית זו נתווספו "כותרות לכל האגרות והמאמרים, פיסוק ... פירוש מקיף והוספות ... ראשי פרקים ... ומראי מקומות ... " מאת וייסבלום. זה לא ספר שלו. [2]

מאותה הסיבה ובהתבסס על אותו המקור הסרתי גם את "אקדמות לחג השבועות" שכן המחבר הוא מאיר בן יצחק ש"ץ וכלל לא ברור חלקו של וייסבלום בספר. [3]

גם כאן מצויינים רק שלושת הספרים הנותרים כשלו. בברכה, אורי שיחה 22:32, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

העתק תשובתי לאורי מדף שיחתי:
אורי, במחילת כבודך, ספר פירוש לחיבור שכתב מחבר אחר, נחשב בהחלט חיבור בפני עצמו. פירוש כולל הוספות, שאלות ותשובות, העמקה בדברי המחבר המקורי וכיו"ב. אם נקבל את גישתך, הרי שמאז התנ"ך לא התחבר שום חיבור מקורי, שהרי המשנה היא פירוש לתורה, הגמרא היא "בסך הכל" פרשנות של האמוראים למשנה, רש"י "בסך הכל" פירש את דברי הגמרא, התוספות "בסך הכל" מפרשים את רש"י, הרמב"ן "בסך הכל" מפרש את התוס', וכו' וכו' וכו'. אנא, חדל. ברי"אשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:39, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
לדעתי גישתך זו אינה עולה בקנה אחד עם הפרוייקט הוויקיפדי לכתיבת אנציקלופדיה כללית והיא מהווה זילות מוחלט שלה. ראשית משום שבוודאי שספר פירושים הוא ספר בפני עצמו, אולם כשרש"י כותב ספר פירושים הספר מקוטלג כאילו רש"י הוא מחברו, וכשרב X כותה ספר פירושים על Y הספר צריך להיות מקוטלג כאילו X הוא מחברו, ולא Y. לעומת זאת לא זה המקרה כאן. מזאת אני לומד שלא מדובר בספר פירושים של וייסבלום על דבריו של רב אחר, אלא דבריו של רב אחר, שהוא מחברם, כשתרומתו של וייסבלום לספר (ולפי הספרייה הלאומית - למהדורה מסויימת שלו) מוגבלת ביותר. אי לכך לא מדובר בספרו שלו.
שנית, יש גבול לכמה בסטנדרטים כפולים ניתן לקבל. זאת אנציקלופדיה כללית ויש בה מקום גם לערכים על רבנים, כמו לאישית בתחומים מגוונים אחרים, אבל יש גבול.
אי לכך, אני מסיר את הספרים שהוספו רק היום. פרוצדורלית יש כאן מחלוקת האם מקומם בערך או לא והגרסה היציבה היא בלעדיהם. מהותית הסברתי כבר לעיל מה הבעיה. אורי שיחה 22:49, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
נ.ב. אנא, חדל. אורי שיחה 22:50, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
יש לך טעות בסיסית, הנובעת מחוסר הכרתך את הספר הנדון. וייסבלום הוסיף פירושים וחומר בכמות העולה בהרבה על החיבור המקורי. אני משער שלדעתך הערותיו הם זניחות ושוליות, אך זה פשוט לא כך. בזאת אני מתייחס לגבי הספר "אור ישראל המפורש", שאותו אני מכיר היטב. את ספרו על האקדמות אינני מכיר, ולכן איני דן עליו.
אינני מבין את הטפותיך על סטנדרטים כפולים. חוששני שאתה מפגין חוסר הבנה במהותם של ספרים תורניים, ועל כן נדמה לך שיש כאן זילות של האנציקלופדיה. לצערי, אתה טועה. ברי"אשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:56, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ספרים וחיבורים[עריכת קוד מקור]

נהוג לכלול בערכים גם ספרים שחיבר נשוא הערך וגם ספרים שההדיר. אם יש הספרים שהידר וייסבלום מקומם בערך. ראו למשל יעקב שפיגל. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 23:00, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

דמות מפתח[עריכת קוד מקור]

הרב וויסבלום הוא דמות מפתח בהמשכיותה של תנועת המוסר בימינו וזכאי לערך

אחיו הוא רבה של שכונת נוה שאנן[עריכת קוד מקור]

אחיו של הרב אורי, הרב חיים נפתלי וייסבלום הינו רבה של שכונת נוה שאנן (ממונה מטעם המועצה הדתית), ולא רק רבה של הקהילה הדתית בשכונה כפי שצויין בערך 37.60.47.235 15:30, 14 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

לא לפי אתר משרד הדתות. נרו יאירשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ד • 23:40, 14 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

אכן, אחיו היה בעבר רבה של השכונה מטעם המועצה הדתית (כמו כן הוא היה ממונה על העירוב בעיר ועוד), כיום הוא עבר את גיל הפרישה והוא מכהן (פורמלית) כרב בגמלאות (כמצויין באתר המועצה הדתית חיפה ). מכל מקום, מאחר ולא נתמנה רב אחר כרב שכונת נוה שאנן, הרב וייסבלום עדיין מכהן כרב השכונה בפועל, כך הוא גם מצויין בכל הפרסומים השכונתיים והעירוניים וכך גם בערכים אחרים בויקיפדיה בהם הוא מוזכר

ושוב למדנו כמה חשוב להביא מקורות, זה מאוד עוזר לנו לדייק. נרו יאירשיחה • כ"א באלול ה'תשע"ד • 16:02, 16 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

חבר מועצת?[עריכת קוד מקור]

? שמיה רבהשיחה • ה' בטבת ה'תשפ"א • 21:50, 19 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

צודק, הסרתי. חסר תקנה :-)שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"א • 22:02, 19 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]