ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


Ambox important.svg
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
כדי לדון ולהגיע להסכמות, יש לפנות לדף השיחה.

דף זה בא להציע עקרונות באשר ליצירתם של ערכים אודות רבנים. סמיכה לרבנות כשלעצמה אינה מצביעה על חשיבות, שכן במהלך ההיסטוריה הוסמכו רבים לרבנות. חלקם אכן השאירו חותם ברור על תולדות עם ישראל בהיותם מנהיגי קהילות ובתרומתם לספרות התורנית, או שמעשיהם הקנו להם חשיבות אנציקלופדית בדרך אחרת, אך היו כאלה שלא השאירו חותם ניכר, ולפעמים דווקא המנהיגים הרבניים החשובים ביותר הם חסרי הסמכה רבנית, וככלל, חשיבותו של רב אינה נגזרת מהסמכתו לרבנות. דף זה בא להציע קווים מנחים לוויקיפד השוקל ליצור ערך, או לדיון חשיבות אודות ערך העוסק ברב.

העקרונות פה באים בנוסף לעקרונות בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים ולא בסתירה להם. כלומר, אפשר לכתוב ערך אודות רב שעומד בעקרונות והקווים המנחים הללו גם אם הוא לא עומד בקריטריונים שמופיעים בהמשך הדף. כך לדוגמה, רב שזכה בפרס ישראל (הרב יצחק דוד גרוסמן) או חבר כנסת (הרב בנימין אלון) או "מלך ליום אחד" (הרב שאול ואהל).

לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואם לדעתכם יש מקום לערך על רב מסוים שאיננו מתאים לאחד הקריטריונים שבהמשך או שאתם בספק, מומלץ מאוד ליצור קודם את הערך בארגז חול ולהתייעץ בויקיפדיה:דלפק ייעוץ בטרם תפרסמו את הערך.

הערה: למען הנוחות, מרבית הדוגמאות הן מהתקופה האחרונה, אך העקרונות נכונים גם לרבנים מתקופות קדומות יותר (בהתאמות הנדרשות למציאות ההיסטורית).

תנאים ואמוראים[עריכת קוד מקור]

מפאת חשיבותם ההיסטורית המרובה של תנאים ואמוראים מחברי המשנה והגמרא, כל תנא או אמורא שיש עליו מידע אנציקלופדי, גם אם המידע קטן יחסית, זכאי לערך.

גדולי הדור[עריכת קוד מקור]

מי שנחשב כ"גדול הדור", "פוסק הדור", "רבן של כל בני הגולה", "מרן" וכדומה, ומקובל כסמכות רוחנית בקרב ציבור יהודי משמעותי. בדרך כלל יש כמה "מועמדים" להגדרה זו, אך מדובר ברבנים ספורים לכל היותר בכל דור.

משרות רבניות[עריכת קוד מקור]

למשרה רבנית ישנה משמעות הלכתית (ראו "מרא דאתרא") ולעיתים אף משמעות פוליטית (לדוגמה, נשיאי הסנהדרין היו בתקופות מסוימות גם המנהיגים הפוליטיים של עם ישראל). בנוסף לתפקידים הרשמיים של רבני מדינות, ערים ויישובים התפתחה מנהיגות מקבילה (ולעיתים חופפת) של ראשי ישיבות ואדמו"רים ששימשה כמנהיגות דתית לעם ישראל. בדרך כלל מנהיגים רוחניים החזיקו בתפקיד רשמי כלשהו (ראש ישיבה, רב יישוב וכדומה), אך היו חריגים לכלל זה (דוגמת החזון איש שלא נשא במשרה כלשהי ובכל זאת נחשב גדול הדור), וככלל, פעמים רבות לא היה קשר בין המעמד הציבורי המשפיע לבין המשרה הרשמית שנשא המנהיג.

רבנים ללא משרה רשמית[עריכת קוד מקור]

  • פוסקים: הפוסקים החשובים של כל דור. בדרך כלל ניכרת השפעתם בכך שבני דורם ובני הדורות הבאים מסתמכים על פסיקותיהם כפי שהובאו בספרי הלכה או בספרי השאלות ותשובות שלהם.
  • מקובלים: אנשים שהתקבלו בציבור הרחב כמקובלים משפיעים (לדוגמה "זקן המקובלים" בכל תקופה ותקופה או ראשי ישיבת המקובלים בית אל), או כאלה שכתבו ספרי קבלה חשובים, או שהובילו אסכולות מוכרות בקבלה.
  • תלמידי חכמים משפיעים: קיימים תלמידי חכמים שאינם בעלי משרה רשמית או שמשרתם הרשמית אינה מזכה אותם בערך, אך עם זאת לשיעוריהם הפרטיים מגיעים רבים, ותורתם נפוצה בקרב מאות לומדים (כדוגמת רבי משה שפירא ורבי מיכל זילבר).

כותבי ספרים תורניים ופרשנים[עריכת קוד מקור]

  • "פרשנים קלאסיים" - מי שפירושו מופיע "על הדף" של המהדורות הסטנדרטיות של ספרי היסוד היהודיים (כגון הפירושים במקראות גדולות או נושאי כליו של הרמב"ם) או גם מחברי חיבורים שהודפסו בנפרד, אך הפכו למשמעותיים ומצוטטים בתחומם (כדוגמת רש"ר הירש בגין פירושו לתורה, הריטב"א בגין חידושיו על התלמוד או הרב ישראל מאיר הכהן בגין ספרו משנה ברורה על השולחן ערוך).
  • כותבי ספרי יסוד - מחברי ספרים שנחשבים כנכסי צאן ברזל של הספרות התורנית, ומהווים סמכות או מקור ידע מהותי בתחומם. הספר צריך להיחשב כספר יסוד לפחות בעיני חלק משמעותי מהציבור. הספר לא חייב לעסוק בתחום רחב היקף, ודי בכך שייחשב ספר יסוד בתחום מסוים (כדוגמת ספר התודעה, שמירת שבת כהלכתה או ויואל משה). אינדיקציה טובה לתפוצתו והשפעתו של הספר יכולה להיות מספר המהדורות והאזכורים שלו בידי מחברים אחרים.
  • כותבי ספרים אחרים - ישנם מחברי ספרים שאינם ספרי יסוד, אבל הם נתפסים כ"חשובים" בתחום מסוים. אינדיקציות יכולות להיות תפוצה גדולה, התייחסות רבה במחקר האקדמי, אזכורים רבים של הספר בספרות תורנית מאוחרת יותר וכדומה. בדרך כלל ספרי דרשנות לא יעמדו בכללים אלו, אך פרשני תלמוד המקובלים בקרב לומדי התלמוד, ספרי הלכה ושו"ת המשמשים פוסקי הלכה וכדומה עומדים בתנאים אלו.
  • כותבי ספרי הלכה - במידה וספרים התקבלו בציבור ורבים נשמעים לפסיקה המופיעה בה כותביהם זכאים לערך.

יש להעיר כי לא תמיד ישנה התאמה מבחינת החשיבות בין חיבור למחברו; לעיתים המחבר חשוב אך החיבור פחות ולעיתים להפך - החיבור חשוב והמחבר פחות.

פורצי דרך[עריכת קוד מקור]

יוצרי זרמים וגוונים בולטים חדשים ביהדות: כדוגמת מייסדי הקראות (ענן בן דוד), הרפורמה (אברהם גייגר), תנועת החסידות (הבעל שם טוב), תנועת המוסר (רבי ישראל מסלנט), הדרדעים (רבי יחיא קאפח) וכו'.

גם מחדשי מסגרות תורניות חדשות ומשמעותיות, כדוגמת תלמודי התורה (יהושע בן גמלא), הישיבות המודרניות (רבי חיים מוולוז'ין), בית יעקב (שרה שנירר) או המכינות (הרב אלי סדן) זכאים לערך.

גם מי שייסדו דרכים חדשות ללימוד תורה שהתקבלו בצורה נרחבת וחוללו "מהפכה של ממש" (ולא רק סערה זמנית, כדוגמת שיטת הרבדים) זכאים לערך. לדוגמה: רבי חיים סולובייצ'יק (שיטת בריסק), רבי יהודה מאיר שפירא (הדף היומי), הרב יצחק שלמה זילברמן (שיטת זילברמן) ונחמה ליבוביץ (לימוד תנ"ך בגישתה הייחודית).

ראשוניות: לא כל מקרה ראשון הוא בהכרח חשוב, אבל מקרים כמו האשה הראשונה שהוסמכה לרב באחד הזרמים, אשה ששימשה כאדמו"ר (הבתולה מלודמיר) וכדומה זכאים לערך.

כללי[עריכת קוד מקור]

  • "ייחוס" - ייחוס בהחלט איננו תנאי מספיק לערך, ואף אין לו השפעה על בחינת חשיבותו של רב.
  • השפעה על הציבור - ישנם רבנים שהייתה להם השפעה גדולה על אנשים רבים, כגון:
  • "עבר והווה" - בעוד שלגבי רבנים מהעבר קל יחסית למדוד את השפעתם לדורות, הדבר קשה יותר למדידה לגבי רבנים החיים בינינו כיום ולכן מומלץ למעט בכתיבה על רבנים חיים אם השפעתם איננה ברורה לחלוטין.
  • "כלל אצבע" - רק רב שהשפעתו חורגת מעבר לד' אמותיו שלו ושל צאן מרעיתו יהיה זכאי לערך. רב שמלבד פרטים טריוויאליים בסיסים לא ניתן להרחיב עליו (בתוכן ולא בכמות), אינו זכאי לערך.

התואר "הרב" בשם הערך ובגופו[עריכת קוד מקור]