יעקב שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב שמואל שפיגל
Yaakov Shpigel.jpg
יעקב שפיגל, 2007
לידה 11 במאי 1941 (בן 77)
ענף מדעי ספרות תורנית וההדרת כתבי יד
ארצות מגורים ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס הרב קוק (1998)
פרס ישראל לספרות תורנית שניתן לפרויקט השו"ת (2007)
תרומות עיקריות
הראש האקדמי של פרויקט השו"ת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ונחשב למומחה בעל שם עולמי בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד. משמש כיום כראש האקדמי של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס הרב קוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לעורך הדין ד"ר יהודה שפיגל ולשרה לבית אדלר. בוגר בבית הספר צייטלין בעיר. בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה (1965), תואר שני בתלמוד (1970) ותעודת הוראה מאוניברסיטת בר-אילן. הוא קיבל את תואר הדוקטור[1] מאוניברסיטת תל אביב ב-1976 (ה'תשל"ו). תוך כדי לימודיו החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל באוניברסיטת תל אביב (שם לימד עד 1989). ב-1989 התמנה כפרופסור חבר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן וב-1993 לפרופסור מן המניין. בשנים 1997-1994 שימש כראש המחלקה לתלמוד. לאחר פרישתו הוענק לו ב-4 במרץ 2010 התואר "פרופסור אמריטוס"[2].

ב-1991 החל שפיגל לשמש כיושב ראש ועדה מייעצת אקדמית שהופקדה על קליטת הספרות התורנית בפרויקט השו"ת. תפקיד הוועדה הוא לקבוע אילו ספרים יתווספו לפרויקט ובאיזו מהדורה של ספרים אלו יש להשתמש. החל מ-1997 הוא עומד בראש הפרויקט מההיבט האקדמי שלו, בשיתוף עם הרב יעקב וינברגר המנהל את הפרויקט בהיבט הכלכלי והטכנולוגי. בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה פרויקט השו"ת בפרס ישראל לספרות תורנית - יוצרים. שפיגל, יחד עם פרופ' אביעזרי פרנקל, שהיה הוגה ומייסד הפרויקט, ייצגו את הפרויקט בטקס קבלת הפרס.

שפיגל חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. הוא משמש גם כראש החוג לתורה שבעל פה במכללת אורות ישראל שבאלקנה וחבר במועצות האקדמיות של מכללת שערי משפט ומכללת אורות ישראל.

בנוסף למחקר והוראה הוא מסר שיעורים קבועים במשנה והלכה בבית הכנסת "היכל מאיר" בעיר מגוריו פתח תקווה.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגל עסק במחקריו במגוון רחב של תחומים במסגרת חקר הספרות התורנית. מחקריו של שפיגל, החובש כיפה סרוגה, מקובלים הן באקדמיה והן בציבור החרדי. חלק ממאמריו והספרים בההדרתו התפרסמו בכתבי עת חרדיים ובהוצאות ספרים חרדיות.

לשפיגל כ-150 פרסומים ומאמרים. חלקם הופיעו בכתבי עת וקבצים מדעיים (כדוגמת סידרא, עלי ספר, וקבץ על יד) וחלקם בכתבי עת וקבצים תורניים (כדוגמת מוריה, המעיין, קובץ בית אהרן וישראל וישורון). הוא ההדיר 15 ספרים על פי כתבי יד, מהם שבע הגדות של פסח עם פירושים מחכמי הראשונים.

ספרו "עמודים בתולדות הספר העברי" (ממנו יצאו עד היום ארבעה כרכים בני למעלה מ-600 עמודים כל אחד) עוסק בסוגיות שונות בהתפתחות הספרות העברית בכתבי יד ובדפוס. על חלקו הראשון של הספר זכה שפיגל בתשנ"ו ב"פרס הרב קוק" מטעם עיריית תל אביב-יפו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגל נשוי ליעל לבית גילצר, ראש לשכת סגן הרקטור באוניברסיטת בר-אילן, ויש להם ארבעה ילדים: ד"ר בועז שפיגל, מרצה פופולרי במרכז ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן[3]; הרב אסי שפיגל, חסיד חב"ד ששימש בעבר כשליח חב"ד באוניברסיטת אורגון[4]; גלעד, העוסק במחשבים ודביר, מוזיקאי המשמש כמנצח מקהלת חזנים וכחזן.

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו ISBN 9652263036 (מהדורה שנייה: תשס"ה, ISBN 9652263028)
  • עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (ISBN 9652261777)
  • פתחי תפילה ומועד : אסופת מאמרים. הספר כולל 32 מאמרים של יעקב שפיגל, רובם נתפרסמו בבימות שונות, ומקצתם רואים כאן אור לראשונה. הוצאת מכללת אורות ישראל אלקנה-רחובות, תש"ע
  • עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, ירושלים, תשע"ד
  • עמודים בתולדות הספר העברי: הדר המחבר, ירושלים, תשע"ח, 521 עמודים

ספרים שההדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת ר' יוסף מליריאה וחכמי הדור בצפת. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ח.
  • משא מלך לר' יוסף ן' עזרא. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
  • שאלות ותשובות ר' יוסף ן' עזרא. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
  • ספר מרכבת המשנה על מסכת אבות לר' יוסף אלאשקר, מכון אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ג. (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, תשס"ז).
  • זכר צדיק - סדר חג הפסח, ההגדה ופירושה, הלכות החג ומנהגיו, תפילות ופיוטים לר' יוסף ב"ר צדיק, יוצא לאור בפעם הראשונה על פי כתבי יד. מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ד (ISBN 1881255123)
  • דברי יוסף (כולל ארבעה ספרים: עדות ביהוסף, דרך עץ החיים, רפואת הנפש, התפוח) לר' יוסף אלאשקר, יוצא לאור לראשונה על ידי משה עמאר ויעקב שפיגל, אורות יהדות המגרב, תשנ"ז (1996)
  • תיקון חג הפסח לתלמידי ר' יונה וחכמי קטלוניה, תפילות החג ופירושן, הגדה ופירושה, הלכות ומנהגות, יוצא לאור לראשונה. מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ז (ISBN 1881255239).
  • סדר חובת ליל שימורים: דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה מתוך ספר שבולי הלקט לר' צדקיה ב"ר אברהם, לוד, תשנ"ח.
  • הגדה של פסח חקת הפסח, דיני ליל הסדר ופירוש רחב על ההגדה לר' משה פיזאנטי ור' שלמה ברוך, אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ח.
  • הגדה של פסח, פסח דורות, דיני ליל הסדר ופירוש על ההגדה לרבי יצחק אלאחדב, ירושלים: מכון בית אהרן וישראל, תש"ס.
  • הגדה של פסח, פסח אחד, שלושה חיבורים מרבותינו הראשונים הכוללים דיני ליל הסדר פירוש ההגדה, מאת רבינו יצחק ב"ר ישראל, רבינו אברהם חדידה, רבינו נתן ב"ר יוסף מקלרמון, אורות יהדות המגרב, לוד, תשס"ב.
  • הגדה של פסח, שניים מי יודע, שני פירושים לרבותינו הראשונים, אורות יהדות המגרב, תשס"ה.
  • פירוש מסכת אבות לר' מתתיה היצהרי, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשס"ו (ISBN 9652351091).
  • ספר מגן אלהים, פירוש על מסכת אבות, מיוחס לרבי יצחק אבוהב, פתח תקווה ה'תשס"ז.
  • שיטה על מסכת בבא קמא למהריק"ש. יצא לאור לראשונה מכתב יד, עם מבוא, מראי מקומות והערות, בשני חלקים. מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ח.
  • אבות שלושה, שלושה פירושים לרבותינו הראשונים על מסכת אבות. יצא לאור על פי כתבי יד, עם מבוא, מראי מקומות והערות, פתח תקווה, ה'תשע"א.
  • וישמע קולי, פולמוס על קריאת שמע בניגון בבית הכנסת של הקהילה האיטלקית באי קורפו, לאור מקורות נדפסים וכתבי יד, ירושלים, ה'תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו
  • יעקב ש' שפיגל וישראל בן־דוד, חזק חזק ונתחזק, לשוננו לעם, כרך מו, חוברות א ו־ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180, באתר האקדמיה ללשון העברית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הוספות מאוחרות (סבוראיות) בתלמוד הבבלי", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תשל"ו 1975.
  2. ^ 8 תארי "פרופסור אמריטוס" לחוקרים ומרצים בבר-אילן, 4 במרץ 2010, משרד הדוברות של אוניברסיטת בר-אילן.
  3. ^ תומר ולמר, למה כל הסטודנטים רוצים ללמוד בקורס שלי?, באתר ynet, 12 באוקטובר 2012.
  4. ^ נריה רוזנברג, הגיע זמן גאולתכם, עלון מעייני הישועה 475, פרשת וישב תשע"א.