עירית לינור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עירית לינור
עירית לינור, 2008
עירית לינור, 2008
לידה 18 באוקטובר 1961 (בת 56)
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאית ושדרנית רדיו

עירית לינוּר (נולדה ב-18 באוקטובר 1961) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת, תסריטאית, במאית ושדרנית רדיו ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינור כתבה טור בשבועון "כותרת ראשית" שיצא לאור באמצע שנות השמונים. עם סגירתו עברה לכתוב בעיתון "חדשות" עד סגירתו ב-1993. לאחר מכן כתבה את הטור הסוגר של "מוסף הארץ".

ספרה הראשון הוא "שירת הסירנה", שנכתב בהשראת מלחמת המפרץ, עת נשארה בין תושבי תל אביב שלא ברחו מהעיר. בשנת 1994 יצא לאקרנים הסרט "שירת הסירנה". לינור כתבה את תסריטו המבוסס על הספר. הספר נמכר בעשרות אלפי עותקים.

ספרה השני, "שתי שלגיות", מספר על צלמת שמוצאת את עצמה מעורבת בפרשת רצח. ספרה השלישי, "הסנדלרית", מתרחש על רקע חיי הזוהר של אנשי התקשורת המשודרת. ספרה הרביעי, "בנות בראון", הפך לסדרת טלוויזיה, שלה כתבה לינור את התסריט. עלילתו מתרחשת מאמצע שנות ה-80 עד ראשית שנות התשעים, במושב חקלאי פושט רגל. עורך דין ממולח מוביל את התושבים למכירת קרקעות, בעודו מחזר אחר הבת הצעירה במשפחה.

בשנת 1996 יצא ספרה החמישי, "הבלונדינית הסודית", אוסף טוריה של לינור במסגרת העיתונים "כותרת ראשית", "חדשות" ו"הארץ". הספר יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן.

ב-2002 התפרסמה חליפת מכתבים[1] בין לינור ובין המוציא לאור של עיתון "הארץ", עמוס שוקן, שבה תקפה לינור את עמדתו של העיתון כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאשימה אותו באנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות.

לינור מגישה בקביעות בחלק מהימים את התוכנית "המילה האחרונה" ב"גלי צה"ל". בתחילת 2012 שילמה תחנת הרדיו פיצוי של 38,000 ש"ח לאורטל בן דיין, סטודנטית באוניברסיטה העברית, לאחר שלינור כינתה אותה בשידור "זונה".[2][3]

בשנת 2000 זכתה בסכום של 250,000 ש"ח בתוכנית הפופולרית "מי רוצה להיות מיליונר". זו הייתה זכיית שיא בתוכנית עד אז.

בשנת 2009 כתבה וביימה את הסדרה "מה שנחוץ לרווק", המבוססת על "גאווה ודעה קדומה", שאותו תרגמה לינור לעברית.

ב-2014 התפרסם הספר השישי של לינור, "גברת ורבורג". הספר, כמו קודמיו, נמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים וזכה לתעודת "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים.

ב-2016 שיחקה את גרושתו של רן שריג בסדרה "מסובך".

לינור מגישה ומשתתפת קבועה בפאנל התוכנית "הפטריוטים", בערוץ 20.

בשנת 2017 שבה לכתוב מפעם לפעם במוסף "הארץ".

ב-27 בדצמבר 2017 הושעתה למשך שבוע משידור בגלי צה"ל לאחר שכינתה בשידור את הנשיא ראובן ריבלין "חתיכת חצוף", לאחר שדברים של ריבלין פורשו כתמיכה בהפגנות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.[4] ההשעיה ספגה ביקורת מהימין בטענה שביקורת דומה משמאל לא טופלה באופן דומה. שר החינוך נפתלי בנט הודיע שלא יתראיין בגל"צ עד שלינור תחזור לשדר.[5]

ב-18 במרץ 2018 התוכנית "המילה האחרונה" בהשתתפותה חזרה לשעה 11 בבוקר.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי ותסריט

  • חתולות הרעם, מתוך סיפורים קצרים על אהבה (1998)
  • משמורת (2006)
  • מה שנחוץ לרווק (2009)
  • בנות בראון (2002), מבוסס על רומן פרי עטה

תסריט

  • שירת הסירנה (1994), מבוסס על רומן פרי עטה
  • חתונת השנה (1998)

משחק

  • מסובך (2016)

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 התגרשה מאלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 10. לשניים בת משותפת. לינור מתגוררת בתל אביב. אחיה של לינור, אייל, היה נגן בס בלהקת פופלקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עירית לינור בוויקישיתוף

מכּתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]