עירית לינור

עירית לינור (נולדה ב-18 באוקטובר 1961) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת, תסריטאית, במאית ושדרנית רדיו ישראלית. משתתפת קבועה בפאנל התוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20.

ביוגרפיה

לינור כתבה טור בשבועון כותרת ראשית שיצא לאור באמצע שנות השמונים. עם סגירתו עברה לכתוב בעיתון חדשות עד סגירתו ב-1993. לאחר מכן כתבה הטור הסוגר של מוסף הארץ.

ספרה הראשון הוא "שירת הסירנה". הספר נכתב בהשראת מלחמת המפרץ, עת נשארה בין תושבי תל אביב שלא ברחו מהעיר. בשנת 1994 יצא לאקרנים סרט קולנוע המבוסס על הספר. לינור עיבדה וכתבה את התסריט לסרט. הספר זכה להצלחה מיידית ונמכר בעשרות אלפי עותקים, וביטא קול נשי רענן, קליל ומצחיק בספרות הישראלית.

ספרה השני הוא "שתי שלגיות" ומספר על צלמת שמוצאת את עצמה מעורבת בפרשת רצח.

ספרה השלישי, "הסנדלרית", מתרחש על רקע חיי הזוהר של אנשי התקשורת המשודרת.

ספרה הרביעי, "בנות בראון", הפך לסדרת טלוויזיה, לה כתבה לינור את התסריט. עלילתו מתרחשת באמצע שנות ה-80, במושב חקלאי פושט רגל. עורך דין ממולח מוביל את התושבים למכירת קרקעות, בעודו מחזר אחר הבת הצעירה במשפחה.

בשנת 1996 יצא ספרה החמישי, "הבלונדינית הסודית", אוסף טוריה של לינור במסגרת העיתונים כותרת ראשית, חדשות והארץ. הספר יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן.

ב-2002 התפרסמה חליפת מכתבים בין לינור ובין יו"ר והמוציא לאור של עיתון "הארץ", עמוס שוקן, שבה תקפה לינור את עמדתו של העיתון כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאשימה אותו באנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות. המכתב הביא לגל ביטולי מנויים על העיתון.

בשנת 2005 יצא "ניקולס ניקלבי" של צ'ארלס דיקנס בתרגומה של לינור לעברית, בתוספת מבוא שכתבה. בשנת 2008 יצא לאור תרגומה ל"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן.

לינור מגישה בקביעות בחלק מהימים, בתוכנית "המילה האחרונה" המשודרת ב"גלי צה"ל". בתחילת 2012 נאלצה תחנת הרדיו לשלם פיצוי של 38,000 ש"ח לאורטל בן דיין, לאחר שלינור כינתה אותה "זונה" בשידור.

בשנת 2000 זכתה בסכום של 250,000 ש"ח בתוכנית הפופולרית "מי רוצה להיות מיליונר". זו הייתה זכיית שיא בתוכנית הזו, עד אותו מועד.

בשנת 2009 כתבה וביימה את הסדרה "מה שנחוץ לרווק", שמבוססת על "גאווה ודעה קדומה", שאותו תרגמה לינור לעברית.

ב-2014 התפרסם הספר השישי של לינור, "גברת ורבורג". הספר, כמו קודמיו, נמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים וזכה לתעודת "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים.

ספריה

• שירת הסירנה, הוצאת זמורה-ביתן, 1991
• שתי שלגיות, זמורה-ביתן, 1993
• הבלונדינית הסודית, זמורה-ביתן, 1995
• הסנדלרית, קשת הוצאה לאור 1997
• בנות בראון, קשת 2002
• גברת ורבורג, הוצאת אחוזת בית 2014

תרגמה —

• ניקולאס ניקלבי מאת צ’ארלס דיקנס
• גאווה ודעה קדומה מאת ג’ין אוסטן

חיים פרטיים

בשנת 2006 התגרשה מבעלה אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 10. לשניים בת משותפת. לינור מתגוררת בתל אביב. ללינור יש אח אחד, אייל, שניגן בס בלהקת פופלקס.

ראו גם

• שירת הסירנה (סרט)

לקריאה נוספת

• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "עירית לינור - החיים עם ציפוי כרומו", עמ' 316-307

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של עירית לינור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• עירית לינור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• עירית לינור, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"

• עירית לינור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מאמר מתוך ספרה "הבלונדינית הסודית"
• מירב אמיתי כהן, קפה עם עירית לינור, 13 באפריל 2011
• הקדמתה של לינור לתרגום של "ניקולס ניקלבי"
• מיכל זמרני, פלאשבק: שירת הסירנה, 08.01.2006, ndc
• גואל פינטו, מצעד הגאווה, באתר ynet, 30 במאי 2008
• ליאור יניב, ‏עירית לינור: חלק מההפגנות במחאה החברתית הומצאו על ידי התקשורת, באתר גלובס, 9 בפברואר 2012
• יואב שי‏, הספר החדש של עירית לינור - כל מה שאפשר היה לקוות לו, ועוד, באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2014
• יותם שווימר, "גברת ורבורג": עירית לינור לועגת לבורגנות, באתר ynet, 31 ביולי 2014
• nrg תרבות, עירית לינור: חלק מהשמאל אוחז באידיאולוגיה הזו מטעמי אופנה, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2014
• הספרים של עירית לינור, באתר סימניה
• עירית לינור, באתר "הספרייה" של מרכז הספר והספריות בישראל
• עירית לינור, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל