שיחה:אליעזר מלמד/ארכיון 1

לא מחקתי רק הוספתי.

הורדתי את ההתיחסות לבני עקיבא משום שמעולם הוא לא היה שם. החלפתי את "תוכנית ההתנתקות" ב"פינוי יישובים" כי כך זה יותר מדוייק (יותר כולל)

בנו יצחק מלמד 12:03, 19 באפריל 2007 (IDT)

שירות לאומי

חצי מהערך (אם לא יותר) מדבר על מאמר אחד שכתב פעם בנידון. לדעתי מספיק משפט או שניים. הדס - שיחה 22:27, 18 במאי 2008 (IDT)

צריך להרחיב את הערך, ובמסגרתו יהיה מקום לפסקה או שתיים בנושא מרכזי זה. יחסיות האמת • ♥ • י"ד באייר ה'תשס"ח 04:34:15

שיניתי ותיקנתי ים - דף השיחה 09:26, 21 במאי 2008 (IDT)

• הרב במספר משמעותי של כתבות התיחס לעניין - לא באחת. וכן במספר שיעורים שמסר.
• עניין זה הוא פרק חשוב בספר שהרב הוציא רביבים.
• עניין זה לא מובע כיאות בקיצוץ שנעשה וכמעט ואין אפשרות לדחוס אותו יותר משכתבתי.
• אכן יש להוסיף לערך זה עוד הרבה.
• לדעתי לא ניתן להביע דעה רצינית בלא לעיין בספר רביבים (לפחות בתוכן).
  

סימוכין: ספר רביבים (לא בטוח שכולו). יש שם 9 דפים מתוכם 3 על שירות לאומי

אם לא תהינה הסתיגויות אחזיר את שהיה בעוד כשבוע. גילוי נאות אני כתבתי את הסקירה על שיטתו של הרב על השירות הלאומי. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 14:02, 25 במאי 2008 (IDT)

יצחק, האם אתה בנו של הרב אליעזר מלמד? ברי"א • שיחה • דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ' באייר ה'תשס"ח • 14:18, 25 במאי 2008 (IDT)

הייתי רוצה לדעת מי אתה?

בכל אופן לפי זה [2][3] האם נראה לך שאתן איזשהו פרט מזהה אודותי? לא אכחיש ולא אודה בשום דבר הקשור לזהותי (בלנ"ד). כדי לשמח אותך אתן לך רמז כשם ששמך רומז לדברים אחרים כך גם שמי (חשוב על משמעות השם הזה בקבלה לא תגיע מזה לשמי אבל אולי תבין מזה משהו. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

תודה. סליחה ששאלתי. פשוט לפי הכתוב בראשית דף זה, היה נראה לי שכך הם פני הדברים, ורציתי אפילו להמליץ למתווכחים אתך לקבל את דעתך, משום שכבנו אתה יודע יותר מהם מה דעתו. ברי"א • שיחה • דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ' באייר ה'תשס"ח • 14:47, 25 במאי 2008 (IDT)

חבל שאיני יכול לקבל קרדיט על מה שלא מגיע לי (: • יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

זה כלל לא משנה אם יצחק הוא בנו של הרב מלמד או לא. לא טענתי כי זו לא דעתו, אלא כי הנושא הורחב מעבר לדרוש. הרב מלמד מפרסם בכל שבוע מאמר בנושא שברומו של עולם בעיתון בשבע. לא ניתן וגם אין שום צורך לפרט כל מאמר, וגם לא את 50 המאמרים החשובים ביותר. אני לא יכולה לשכוח איך אחרי המאמר שפורסם על השירות הלאומי פרסם הרב מאמר שבו הוא מסביר שככל שבת ישראל תתחתן מוקדם יותר, כך היא תזכה לראות יותר צאצאים, בתוספת טבלה המדגימה כמה צאצאים תזכה לראות נערה שתתחתן בגיל 18 מול גיל 23. למרות הרושם העז שהותיר בי מאמר זה, עדיין אין בערך את הטבלה. למה זה כן וזה לא? ומה עם דעתו על כמות הכסף שצריך להשקיע בחתונה? הפירוט שניתן כרגע מספיק, ומי שרוצה יכול להסתכל בקישורים החיצוניים ולקבל את המאמר המלא. הדס - שיחה 22:40, 25 במאי 2008 (IDT)

• כמובן שהיתה טבלה בערך אם לא היו עליה זכויות יוצרים.
• לא מצינו שמוחקים ערכים שוליים כי אין מספיק ערכים יסודיים פרושו של דבר הוא שצריך לראות האם פיסקה זו מועילה לקורא? האם קורא היה רוצה לפגוש את זה כאן? אם כן אז ראוי לשים ואין לטענת קיפוח שאר הנושאים לגרום ל"גם לי גם לך לא יהיה".
• שאר הנושאים לא נסקרו בגלל שתי סיבות האחת חסימתי הממושכת והשניה בגלל דברים שכאלה. אם אחרי שאני כותב ערך בשם רביבים הערך מאוחד עם הערך הרב אליעזר מלמד ואחר כך מקצצים גם כאן אז זה לא ממש גורם לרצון עז להמשיך לכתוב.

יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 16:45, 26 במאי 2008 (IDT)

אני לא מתכוונת לחזור על כל מה שאמרתי. לא כתבתי שאין צורך לכתוב על שירות לאומי כי לא מפורט על השאר, אלא שלא צריך להרחיב בזה יותר מדי, ומספיק להביא קישורים חיצוניים. בכל מקרה לא נראה לי שנצליח לשכנע אחד את השני, ואני לא מתכוונת לכתוב שוב ושוב אותו דבר. הדס - שיחה 21:58, 26 במאי 2008 (IDT)

אני מחכה לתגובות נוספות שבוע נוסף • יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 14:48, 10 ביוני 2008 (IDT)

הוספתי מקור ממאמר מורחב יותר על דעתו בנושא איתי שלום - שיחה 08:53, 12 בדצמבר 2016 (IST)

דעותיו

המצב שהיה מביש. דעות שאכן הוא מאמין בהן אך אין הן העיקר הובאו בערך ואילו הנושאים העיקרים של תורה ומדע שיטת הפסיקה ועוד חסרות.

אני לא מאשים אף אחד אך המצב לא סביר • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 00:32, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

סוציולוגים

יצחק - הוספת לערך את המשפט "סוציולוגים של הציבור הדתי לאומי התקשו בשנים הראשונות לזהות את המגמה הציבורית הזאת כדרך מובחנת, ונטו בטעות לראות בה תת זרם של הציבור החרדי (חרדי-לאומי) או של הציונות הדתית הישנה" - התוכל להביא לי כדוגמא מאמרים של הסוציולוגים האלה, ואת הפרכתם, בהתאם למה שנאמר במשפט? יוסאריאן • שיחה 15:08, 6 בדצמבר 2009 (IST)

תודה על השאלה. אחפש, כמדומה לי שמדובר בחוקרים מבר אילן שכך כתבו. להפרכה של הטענה הזו אחפש אם יש מחקר בעניין ובכל אופן אם לא אמצא אכתוב שזו דעתו ואנמק. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 15:17, 6 בדצמבר 2009 (IST)

עד אז, כדאי להסיר את הדברים. יוסאריאן • שיחה 20:30, 6 בדצמבר 2009 (IST)

הרב מלמד והרב צבי יהודה

הרב מלמד נולד ב1961, הרב צבי יהודה נפטר ישיש ב-1982. איזה קשר עמוק נוצר עם נער שהיה בגיל מקסימלי של 21 כשהרב צבי יהודה כבר עבר את ה-85? דרוש מקור מבוסס למשפט בערך. נת- ה- - שיחה 20:21, 6 בדצמבר 2009 (IST)

הרב צבי יהודה היה צלול עד ימיו האחרונים, הוא היה ראש ישיבה לצעירים בני 18 ומעלה. ההיכרות בניהם הייתה כאמור בערך מגיל צעיר מאוד. אם תוכל לתת דוגמה מבוססת לקשר של הרב טאו עם הרב צבי יהודה אוכל לנסות להבין איזה מקור אתה מחפש. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:20, 10 בדצמבר 2009 (IST)

ממש לא נכון. צלול אולי כן, אבל בעשר שנותיו האחרונות לערך (מאז שהרב מלמד בן 11) הרצי"ה כמעט ולא היה בישיבה. אולי ביום העצמאות היו רואים אותו. בטח לא בשנים האחרונות ממש. מס' מבוגרים מהישיבה ורבנים (כמו הרב שלמה אבינר) היו עוד איכשהוא מקורבים אליו, והצעירים מקסימום יכלו לשמוע ממנו שיעור במוצאי שבת בביתו, וגם זה עד כמה שנים לפני פטירתו. שפ2000 - שיחה 19:55, 13 בדצמבר 2009 (IST)

עד כמה שאני מבין מי שרצה יכל גם בשנים האחרונות (עד שנה וחצי לפני פטירתו) להיות בקשר אתו, אבל זה לא אומר שהרב מלמד אכן היה בקשר, ודאי לא עמוק (מילה בלתי אנציקלופדית ברוב המקרים). האם יש מקור שבו הרב מלמד (או מישהו אחר) אומר זאת? אם לא - עדיף להשמיט. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 21:53, 13 בדצמבר 2009 (IST)

כללים ופרטים בהלכה

הפיסקה הזאת כל נכתבת באופן כל כך כללי, ומה שהיא אומרת בסך הכל הוא שיש להתחיל ללמוד את המקורות הקדומים, להמשיך אל המאוחרים, וכך להגיע אל ההלכה. זה קביעה ש-100% מהרבנים יחתמו עליה, אין פה כל חידוש או שיטה, לפי איך שהנושא מנוסח בערך. נת- ה- - שיחה 20:24, 6 בדצמבר 2009 (IST)

"בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במכלול ההגות היהודית", מה לגבי פיוטים של ר' יהודה הלוי? שירי ר' שלום שבזי? כתבי הגאונים? ועוד ועוד הגות יהודית לפי הפזורות השונות?. המשפט הזה נשמע לי ממש פתטי, מכלול ההגות היהודית גדול הרבה מעבר לכך שאדם בדורנו יוכל להקיפו, משפט כזה הוא לא רציני. נת- ה- - שיחה 20:28, 6 בדצמבר 2009 (IST)

והערה נוספת מבחינה סגנונית, מאד מסורבל אופן הכתיבה בו כל הזמן אנו נדרשים ל"הרב אליעזר מלמד". איני יודעת מה הדין בערכי רבנים ואם תמיד מוסף להם התואר רב (אני ראיתי גם כך וגם כך), אבל שמו המלא בכל משפט ומשפט זה כבר מעל ומעבר. דורית 20:51, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אני מציע להשתמש בקיצור "הרב" או בר"ת. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:22, 10 בדצמבר 2009 (IST)

הפופלריות של טורו של הרב מלמד

לטעמי משהו חשוד במחקר המובא בקישור, וזאת מלבד שהוא מובא במקום שקשה להגדירו כנייטרלי, הוא מובא בגירסת האינטרנט של בשבע. עם כל הכבוד לרב מלמד, הוא משמש כרב יישוב קטן בגב ההר, ובמדרוג חשיבות הרבנים בציבור הדתי לאומי אפשר להעריך בזהירות שהוא לא מחשובי הרבנים, וזאת למרות היקף כתיבתו והתפוצה הרבה לה זוכה טורו. נת- ה- - שיחה 21:18, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אומנם בהיררכיה הפורמלית הוא לא במקום גבוה ביותר (וגם לא נמוך ביותר), אבל הטור פופולרי, ראשית כי הוא כמעט היחיד שכותב כל שבוע על ענייני דיומא ובצורה מעניינת (יש גם את הרב אבינר והרב ישראל רוזן, אבל סגנונם שונה, כמו גם הבמה). לעניין האובייקטיביות - סקר TGI פתוח לעיון לכל מי שמשלם (אני מניח שכל עולם התקשורת והפרסום מנויים) - זה ממש לא נתונים שמישהו יעז לזייף. ‏DGtal‏ 21:22, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כאמור, אין קשר בין חשיבותו של הרב לבין הפופולריות של המדור. עוד יש לשים לב שהכוונה למדור בעיתון, לא בעלון. יש בסך הכל שני עיתונים נפוצים בציבור הדתי. בשבע נפוץ הרבה יותר, וזהו פשוט המדור הכי קריא בבשבע. נרו יאיר • שיחה • י"ט בכסלו ה'תש"ע • 21:36, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אני לא חושד בזיוף, אני חושד בדיוק בעובדות ובהסקת המסקנות, אבל כמובן אין לי מקורות לכך. נת- ה- - שיחה 21:37, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כבר חשדתי בך בעויינות כלפי נשוא הערך. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 21:44, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כיוון שאין ממש תחרות בין עיתונים בציבור הדתי, כשיש אחד בתשלום ואחד שנדחף לתיבות הדואר או מחולק בחינם, נראה לי שזה לא נכון לקרוא לטור של הרב מלמד בתור ה'טור הכי פופלרי בציבור הדתי', יש לציין שהוא זוכה לפופלריות גבוהה, אבל לדעתי זה לא נכון לקרוא לו 'הכי פופלארי' כשאין בכלל תחרות. ליצחק: כולנו מחוייבים לעריכה נקודת מבט נייטרלית, וכך אני משתדל לפעול, למרות שכנראה איני אובייקטיבי כלפי הרב מלמד. נת- ה- - שיחה 21:47, 6 בדצמבר 2009 (IST)

השאלה לא אם יש תחרות אלא כמה קוראים בסופו של דבר. אני מבקש להשתדל יותר לאובייקטיביות - גם אני לא מתכוון להסתיר שום דבר גם אם יהיה לרעתו (וכבר הבאתי התקפה חריפה עליו בערך), לא ראיתי מעולם מקום שכה הוצף בדרישת מקור וב'לטענתו'. בבקשה ענו בפסקה האחרונה כי אין לי עוד הרבה זמן להשמיש את הערך לפני מחר • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 21:56, 6 בדצמבר 2009 (IST)

השאלה אינה אם היה קשה או קל להגיע להישג הזה, או אם לרב מלמד היו תנאי פתיחה טובים יותר או פחות. יש כמה וכמה טורים ומדורים בעיתונות הדתית, ולפי TGI זהו הטור הנקרא ביותר. זוהי עובדה שיש לציינה. נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תש"ע • 14:56, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מלחמת עריכה

שחזרתי לגירסה שנראתה לי יציבה והגנתי, אני לא מוכן לעבור על כמעט 100 גירסאות ולמצוא בדיוק את הגירסה המתאימה. יש לי חשש שגם הגירסה שאליה שחזרתי (גירסת האנונימי מאתמול) אינה יציבה, אם אכן כך, נא לעדכן ואשחזר עוד ארבע גירסאות אחורה. תומר א. - שיחה 21:38, 6 בדצמבר 2009 (IST)

המשך העריכה

המחלוקת היא על כמות הפעמים שצריך להשתמש בלטענתו

וכן האם יש צורך להזכיר את הרב אבינר בענין רב היישוב בית אל - לדעתי לא רלוונטי (גם שמעתי שלא נכון)

יש בעיה שאמשיך לערוך את שאר הדברים? בברכה • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 21:50, 6 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי א', כן, יש להפריד באופן ברור בין עובדות לדעות, ויש להיזהר מאוד לבל יצא בלבול ביניהם.

לגבי ב', עיין בערך בית אל ואם יש לך השגות על רבנותו של הרב אבינר בבית אל, נהל את הדיון שם.

לגבי ג', בהחלט יש התנגדות, לדעתי העריכות שלך לא נייטרליות ויש לבקר אותם. נת- ה- - שיחה 21:52, 6 בדצמבר 2009 (IST)

על מה יש לך התנגדות? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 21:57, 6 בדצמבר 2009 (IST)

על כך שתערוך את הערך בחופשיות ללא הסכמה בדף השיחה. נת- ה- - שיחה 21:59, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לדעתי צריך להפחית בכמות ה"לטענתו" על ידי הפחתה בכמות המלל שמצוטט ישירות מפיו או מכתביו. הערך אמור לסכם את דרכו ועמדותיו, לא להציג אותן אחת לאחת עם כל הנימוקים ההסברים והדוגמאות. יוסאריאן • שיחה 22:00, 6 בדצמבר 2009 (IST)

איך אני אמור להמשיך לערוך כך? אי אפשר להגיד אני מתנגד להכל. דרושה עצה איך להמשיך לערוך בשעה שנת- ה- לא מוכן להתגמש כלל • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 22:02, 6 בדצמבר 2009 (IST)

ודאי שאני לא מוכן להתגמש כשאתה עובר לפסים אישיים, פה ובדף השיחה שלי, ולא מציג עד עכשיו שום פשרה. נא להרגע, לשתות כוס מים ולחזור מחר, גם אני לא אערוך עד אז כי הערך מוגן. נת- ה- - שיחה 22:07, 6 בדצמבר 2009 (IST)

...ישפוט ביני ובנך. שים לב שלא הכחשת את דברי על היותך שונא לרב אליעזר מלמד. לא להסכים מטעמים כאלה זה לא לגיטימי פה. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 22:17, 6 בדצמבר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: עצתו של נת- ה- טובה, לכו שניכם לנוח עד מחר. אם לא תצליחו להגיע להסכמה אני מציע שתפנו לבוררות, אריאל נראה לי מתאים ביותר לבוררות זו. תומר א. - שיחה 22:19, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אני לא רואה למה יש לחכות לבוררות לא רואה אפשרות למישהו לומר אני לא מוכן שתערוך את הערך הזה. 22:23, 6 בדצמבר 2009 (IST)

מלבד זאת אני לא חושב שהייתה הצדקה לחסימת הערך - לא היו שלוש שחזורים חוזרים • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 22:23, 6 בדצמבר 2009 (IST)

ליצחק: חס ושלום, אני משתדל מאוד לא לשנוא אף יהודי, לרבות הרב מלמד, זה לאו מפורש. רק לא ברור לי מאיפה אתה מוציא מסקנה כל כך בוטה, בגלל שאני מתנגד לעריכה שלך אז הפכתי לשונא של הרב מלמד?! נא להתנצל בדחיפות ויפה שעה אחת קודם. נת- ה- - שיחה 22:24, 6 בדצמבר 2009 (IST)

היה המשך בדף השיחה של נתנאל • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:25, 10 בדצמבר 2009 (IST)

יצחק - מכיוון שיש מספר משתמשים הסוברים שיש פגם בעריכותיך בערך אני מציע שתפרט פה את הצעותיך לשינוי ותדונו בהם פה, אחד אחד. יוסאריאן • שיחה 12:20, 7 בדצמבר 2009 (IST)

בלתי אפשרי לעבוד ככה. בבקשה ללכת לעריכה האחרונה שלי בערך ולומר מה לא מוצא חן בעיניהם ובכך נצמצם את ביטול הזמן. לא באתי לכאן למלא דפי שיחה באתי לעזור לאנשים לקבל מידע מדוייק ברמה טובה. אפילו לא הגיבו לגופם של דברים לשאלות ששאלתי בראש הפרק הזה (המשך העריכה) • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 12:24, 7 בדצמבר 2009 (IST)

כתבתי אני את דעתי על מה שהעלית בתחילת הפרק. צריך להסיר את הפירוט המיותר של דבריו של הרב. יוסאריאן • שיחה 12:29, 7 בדצמבר 2009 (IST)

יוסאריאן, יש אחד שחושב שיש פגם בעריכתי ולא מספר משתמשים • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 13:00, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אתה יכול למנות אותי עם נתנאל. יוסאריאן • שיחה

אז היה אסור לך לערוך את הערך כאשר היה חסום - כיון שאתה צד בעניין. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:25, 10 בדצמבר 2009 (IST)

רק שיחזרתי לגרסא היציבה. יוסאריאן • שיחה 10:39, 10 בדצמבר 2009 (IST)

יום חדש

יצחק, דרך העבודה המקובלת פה היא שאם יש חילוקי דעות אזי דנים עליהם בדף השיחה. הערך לא יפתח לעריכה עד שתסביר בפרוטורוט מה לדעתך דורש תיקון. אם אתה חושב שדרך זו היא 'בזבוז זמן' ו'מילוי דפי שיחה', אז אולי אין לך מקום פה. אם אתה רוצה לכתוב בו, עליך לכתוב גם בדפי השיחה ולהגיע להבנות עם אחרים, ולא לפעול רק לפי דעתך. נת- ה- - שיחה 12:38, 7 בדצמבר 2009 (IST)

בוא נתחיל ממשהו. מה לדעתך לא טוב בעריכה הזו? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 12:58, 7 בדצמבר 2009 (IST)

ברשותכם אציין את דעתי ברוב הסוגיות שבמחלוקת. לגבי הרב אבינר - אין צורך להתווכח. הוא לא גדל בבית אל המאוחדת אלא בבית אל ב, שאביו היה רבה היחידי. לגבי לטענתו - אפשר לשנות לפחות בחלק מהמקומות ל"לדעתו", ביטוי נייטרלי יותר. לגבי התוספת "הפרדה מגדרית", איני יודע מדוע יש בה צורך. נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תש"ע • 14:59, 7 בדצמבר 2009 (IST)

יצחק, בו תפרט בדיוק מה אתה רוצה לשנות, מהגירסה הנוכחית.

לנרו יאיר, אני מציע שנציין שהרב מלמד הבן הוא בנו של הרב מלמד האב, בלי כל תיאור תפקידו של אביו. נת- ה- - שיחה 15:17, 7 בדצמבר 2009 (IST)

חשוב לציין מה מקצועו של כמעט כל אב בערך על בנו, ק"ו מקרה בו הקשר בין מקצוע האב לבנו ברור, כמקרה זה. אגב, אני לא מבין מה הויכוח בכלל. תכתבו שאביו הוא ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל ב' (כיום שכונה ב' במועצה מקומית בית אל). ככה כל המידע, ההיסטורי והעדכני, עומד לרשות הקורא ושלום על ישראל. ‏DGtal‏ 15:21, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מסכים להצעה של DGtal. לנרו יאיר: כמדומני ש'הפרדה' בהקשר של הפרדה מגדרית היא סוג של סלנג דתי, ולא בהכרח מובנת בציבור הכללי, אבל זו נקודה פעוטת ערך ולא אשקיע בה מאמץ יתר. נת- ה- - שיחה 15:27, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אני לא מסכים, אני עדיין מחפש מידע על הנושא אך ממה ששמעתי מחברי, הרב אבינר אינו רב רשמי של בית אל - יש תקן אחד. למה שלא נסתפק בראש ישיבת בית אל עד שמישהו יוכל להוכיח? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 16:42, 7 בדצמבר 2009 (IST)

האם אתה יכול להוכיח שהרב זלמן מלמד הוא הרב של כל בית אל? נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תש"ע • 17:49, 7 בדצמבר 2009 (IST)

הלוואי ויכולתי להוכיח משהו בעניין הזה. אתר משרד הדתות הוא מופת וסמל לאתר גרוע את הרב אליעזר מלמד ניתן למצוא את הרב שלמה אבינר והרב זלמן ברוך מלמד לא ניתן למצוא באתר הזה. יש לך רעיון איך להוכיח? אולי אין כלל רב רשמי בבית אל בגלל "מלחמות עריכה"? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 18:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)

המשך. לאחר חיפוש נוסף מצאתי אזכור של הרב זלמן מלמד כרב בית אל ללא הסתייגויות [4] זו לא ראיה אבל ככל הנראה מישהו מטיל על כך ערפל. אולי אבקש להפעיל את חוק חופש המידע אל מול משרד הדתות בעניין. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 18:15, 7 בדצמבר 2009 (IST)

נסו להתקשר למועצה האיזורית. תומר א. - שיחה 18:24, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אנחנו לא גולשים למחקר ראשוני כאן? אם אתקשר למועצה המקומית משהו יאמין לי? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 18:51, 7 בדצמבר 2009 (IST)

ממש לא, תבקש מכתב רשמי בנושא וזה יהיה מקור קביל. נת- ה- - שיחה 19:11, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אני אוהב את האנונימיות שלי. תוכל לעשות זאת במקומי? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 19:43, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מה הקשר לאנונימיות, תשלח מכתב, תקבל תשובה רשמית, ותפרסם אותו תוך מחיקת הנמען. נת- ה- - שיחה 22:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)

ואז המועצה בבית אל תדע מי אני • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

אוף, איזה חשדנות. התקשרתי לשירותי הדת של המועצה ולא הצלחתי לקבל תשובה ברורה (בין היתר כי אני לא בקיא בסוגיה שעל הפרק). קיבלתי אימייל שאליו אפשר לשלוח את השאלה ולקבל תשובה רשמית. באופן אישי אין לי כוונה לשלוח, אני מוכן להעביר באימייל את האימייל הנ"ל למי שכן רוצה לשלוח. תומר א. - שיחה 10:19, 8 בדצמבר 2009 (IST)

היה כתוב "הפרדה בין בנים ובנות". מישהו יכול לא להבין? נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תש"ע • 15:47, 7 בדצמבר 2009 (IST)

חסרים מספר משפטים

• טורו ב'בשבע' הוא הנקרא ביותר בציבור הדתי לאומי. - מתוך פסקת הפתיחה - מסביר את מעמדו הציבורי - ממש קריטי

לא מסכים להוסיף בפתיחה, אין טורים המתחרים בו כיום בשל העדר עיתונות (חינמית) מקבילה, הוא מקום 1 מתוך 1 ולא מקום 1 מתוך 30, אין עיתון שיכול להתחרות בתפוצה של עיתון שנדחף לתוך תיבות דואר, ולכן יש לציין זאת רק בפרק על כתביו ולא בפתיחה, בדיוק כדי שלא יווצר רושם שהטור זוכה למדרוג כה גבוה כי אנשים מבחירתם החופשית משלמים על קניית העיתון בו טורו של הרב מלמד. הוא זוכה למדרוג גבוה כי הוא נדחף לתיבות הדואר, לראיה, למה לא מודדים את מידת פופלריותו של טורו של הרב מלמד בעלון פרשת השבוע 'מעייני הישועה'? כנראה כי הטור בעלון שנלקח אקטיבית על ידי אנשים מבתי הכנסת לא זוכה לפופולריות כה גבוהה. נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

בבדיקה חוזרת דווקא מקור ראשון מתחרה בתפוצה של בשבע, אבל כנראה לא בציבור הדתי. כמו כן, ייתכן שלא הבנת במה מדובר. לא מדובר כאן בכלל על תפוצה אלא על קריאה, ואי אפשר להכריח איש לקרוא משהו. כמו כן, יש טורים נוספים בבשבע עצמו. TGI לא מודד קריאה של עלונים. אבל נניח שהטור במעייני הישועה נקרא פחות, מה זה אומר? אי אפשר לקחת מהרב מלמד את העובדה שהוא הנקרא ביותר בעיתונות בציבור הדתי. יחד עם דעת DGTAL לעיל מדובר ללא ספק ברוב דעות בסוגיה זו. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 00:45, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אני מסכים לניסוח מסוג: "טורו בחינמון בשבע זוכה לפופלריות רבה בקרב הציבור הדתי", אבל בלי סופרלטיבים של "הנקרא ביותר בציבור הדתי", הפופלריות היא תוצאה של השיווק האגרסיבי של בשבע, ואינה תולדה של הכותב. אם הטור היה נמכר בחנויות, כמה היו קונים אותו? מעטים מאוד, קצת פחות מאם פוסק בעל שיעור קומה היה מפרסם טורים כאלו. כדי להימנע ממצג שווא שהפופלריות נובעת מהכותב, יש להימנע מסופרלטיבים שיש בהם מצג שווא. לנרו יאיר: DGtal לא הביע דעה ברורה, אני מציע לשאול אותו שוב ולבקש חוות דעת נוספות. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

העובדות הוצגו בליוי מקור. בשבע הוא עיתון וגם חינמון, בעיני העם המשמעות של חינמון היא גם משהוא רדוד וגרוע ולכן צריך לכתוב כאן העיתון בשבע מי שירצה לבדוק מה זה בשבע בדיוק יוכל. הפופולריוןת נובעת מהכותב שכן יש עוד כותבים שם. לדעתי צריך לכתוב כמו שאמרתי, אגב לדעתכם צריך להוסיף בפתיחה על 13 ילדיו? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• הסיפור על שמו ממש משובש - צריך למצוא את הגירסא האחרונה שלי בעניין - כפי ששמעתי אישית מהרב אליעזר ולדמן.

  'שמעתי אישית' זה לא ראיה, תביא הקלטה של השיחה בבקשה. יש לקצר את כל העניין ולאזכרו בקצרה, וגם להביא לו מקורות. נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

זה לא כל כך חשוב אבל, משום מה מישהו חשב שהסיפור הזה חשוב ולכן שם אותו (אולי כדי לציין את הקשר לרב צבי יהודה. אנסה לקצר את העניין, אולי גם אמצא מקור. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

מי זה 'מישהו'? נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מוזמן לחפש מי שם את הסיפור הזה לראשונה בגירסאות הקודמות (אני כבר חיפשתי אמש זמן רב בעקבות שאלה כזו שלך והתברר שזה אתה - אולי גם הפעם? אולי זה אני בעבר?) בכל אופן זה היה כתוב באופן לא ברור אז ערכתי קצת. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• חסרה בביוגרפיה "בתקופת הסכמי אוסלו, כאשר התפתח פולמוס סביב שאלת סירוב פקודה, שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע."

  מסכים להוספה. נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

• הביאור "ובהיגדים מכלילים - מציאת הכלל של העניין ממנו ניתן יהיה לגזור את הפרטים,"

  לא מנוסח טוב, ובכלל כל הפיסקה חסרת כל ייחוד, ראה הערתי למעלה שעוד לא התייחסת אליה. נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

  נכון, לא הספקתי לערוך יותר טוב. יחודייות השיטה העקרון של שיטת הפסיקה שלו זה לחפש את הכלל וממנו לתת את הפרטים זאת בניגוד למשל לשש"כ הבנוי מאוסף פרטים גדול. על איזו הערה מדובר? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

זו גם דרכו של השמירת שבת כהלכתה, אף פוסק לא מתחיל בשולחן ערוך בעת בירור הלכה, רק שבשמירת שבת כהלכתה לא מפורטות דעות הראשונים (אני כותב זאת על סמך דבריך, אני לא מכיר את הספר בעיון). אבל זה הבדל בדרך כתיבת ספרות הלכתית, לא בשיטת פסיקת הלכה. לדעתי יש להשמיט את כל הפיסקה, כי לא הוכח שלרב מלמד יש דרך פסיקה ייחודית. נת- ה- - שיחה 20:47, 8 בדצמבר 2009 (IST)

זו דרך אחרת ללימוד, אחפש מקור. זו לא דרך לימוד זו דרך פסיקה שונה. כמו כלום הוא לומד את המקורות אבל הוא מאחד אותם לכללים (הרבה פעמים עם טעים רוחניים) ומהכללים (לא מהראשונים אלא מכללי ההלכה שיצר) הוא מכריע לפרטים. שיטה זו יוצרת שיטת פסיקה מגובשת בסוגיה על פי הכלל ולא רק על פי כללי פסיקה כמו רוב, מנהג, שעת הדחק ועוד. כדאי לך, לדעתי, לפתוח פרק אקראי בסדרת פניני הלכה ותראה. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• "הרב אליעזר מלמד תולה את חשיבות לימודי החול בדברי הגר"א" לא מדוייק כי גם ללא דעת הגר"א היה אומר זאת על סמך מקורות רבים לכן כתבתי "הוא מסתמך בעניין זה על הגר"א".

  מהם 'המקורות הרבים'? נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

  זה לא ממש נושא הערך אז אתן מעט. מהר"ל נתיב התורה פרק יד, מסכת שבת עה עמוד א', להרחבה בזה ראה פניני הלכה ליקוטים א' פרק א' הלכה יד' וטו'. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

  אז צריך להוסיף "בין היתר". נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 00:45, 8 בדצמבר 2009 (IST)

  מקובל עלי • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

גם עלי. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

• באור שנתבקשתי לתת "היחס בין תורה למדע- איך וכמה לפי השקפת התורה צריכים לעסוק בתורה ובמדע."

  "נתבקשתי לתת" על ידי מי בדיוק? האם יש גורם חיצוני שמעורב בערך ועומד מאחוריך? נת- ה- - שיחה 22:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)

  נת, אתה קצת מפריז. "הגורם החיצוני" שביקש הוא למעשה אתה, כאשר שמת תבנית הבהרה, אז הוא הבהיר. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 09:54, 8 בדצמבר 2009 (IST)

  תודה, אם הייתי קורא קצת הלאה הייתי חוסך הרבה זמן שלקח למצוא את זה. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אז מה אתה רוצה להוסיף שם? צטט בדיוק. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

איזה שהוא ביאור על ה'יחס לתורה ומדע' כרגע לא ממש משנה לי הניסוח, אולי: "היחס בין תורה ומדע - מה יחס היהדות ללמודי חול, האם לפי התורה יש להתחשב במדע ועד כמה להתחשב ועוד". מה רצית לדעת כשביקשת הבהרה? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• בכתביו יש להוסיף לרביבים את הפופולריות של המדור.

  מסכים, במקום הפיסקה אותה אתה רוצה להוסיף לפתיחה. נת- ה- - שיחה 19:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

  בלתי אפשרי, פסקת הפתיחה על פי כללי העריכה בויקיפדיה משמשת לתשובה לשאלה "מהי חשיבותו של נשוא הערך?" ומשום שגם אם היה סתם עיתונאי ולא רב מידע זה לבדו היה נותן לו ערך בויקיפדיה - המידע חייב להופיע למעלה בפיסקת הפתיחה. אם אתה חושב שלא צריך לכתוב זאת שנית בכתביו אוותר על זה על אף שנראה לי שצריך להופיע שוב. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:17, 8 בדצמבר 2009 (IST)

  בעניין הזה הרוב כבר הכריע, דונו בבקשה בשאר. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 17:29, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אני לא רואה פה הכרעה ברורה, DGtal דיבר באופן כללי, אני מציע לשאול אותו שוב. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אם מחליטים להזכיר את רביבים בפסקאות הפתיחה, די שם לדעתי בתיאור הכללי "טור פופולרי". בפיסקת כתביו יש לציין באופן נרחב יותר כיצד החלטנו שהמדור פופולרי. את הערת השוליים שמפנה למקור המידע על הפופולריות אפשר לחבר במקביל לשתי הפסקאות (תמיד טוב להפנות למקור). ‏DGtal‏ 10:30, 9 בדצמבר 2009 (IST)

שימו לב יש הבדל משמעותי בין טור פופולרי לפופולרי ביותר בציבור הדתי לאומי. יחסית לעיתונים אדירי תפוצה זה לא כל כך פופולרי - מצד אחד. יחד עם זאת בציבור הדתי הוא בראש פרמידת הפופולריות - מה שאומר שיש כאן משהו יותר מסתם פופול' רגיל. פופולריות זו נותן משמעות מיוחדת לדעותיו של הרב בהשפעתן על ציבור רחב ביותר.

דיגיטל מה דעתך? להוסיף את הפסקה בפתיחה או לא? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 13:24, 9 בדצמבר 2009 (IST)

לא. גם "הפופולרי ביותר" הוא לא תמיד עד כדי כך חשוב. אומר זאת כך: לא זכור לי ששמעתי שיחת חולין בין שני אנשים על תוכן "רביבים" האחרון. מאידך, זכור לי ששמעתי שיחות על שיחת השבוע האחרון. עלוני פרשת השבוע פופולריים יותר מבשבע, מקורישון וקו עיתונות דתית גם יחד. די אם נזכיר "פופולרי" בהתחלה ונפרט בהמשך. ‏DGtal‏ 14:22, 9 בדצמבר 2009 (IST)

אני, לעומת זאת, שומע בסביבתי הרבה יותר על 'רביבים' מאשר כל עלון אחר. לא זכור לי גם אף מאמר בעלון פרשת שבוע ש"זכה" לחשיפה תקשורתית כה גדולה כ'רביבים' בחודש האחרון (אני מעריך שהשבוע ה"ריטינג" של הטור יגדל). בכל אופן מה בכך שלא שמעת האם זה לא חלק חשוב בהגדרת חשיבות הרב (מה שצריך להופיע בפיסקת הפתיחה). יש לך התנגדות שאוסיף לאור זאת? • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 15:13, 9 בדצמבר 2009 (IST)

צריך למצוא פתרון לפסקה על הציבור התורני ”רב מלמד עושה שימוש במונח 'תורני' לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם לו הוא עצמו משתייך. לטענתו ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה הוא זרם עצמאי חדש ואינו תת זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר ולדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים.” ולהבהיר את ההבדל לדעתו בין הציבור הזה לציבור הדתי לאומי ”המגזרית של הציונות הדתית ועוד יותר בתקשורת החילונית והחרדית. ביטוי מובהק לכך ניתן לראות בספרי 'פניני הלכה' בשלילת הפרנסה מלימוד תורה, בניגוד למקובל בציבור החרדי. ביטוי נוסף בולט בביסוס החיוב ההלכתי לשרת בצבא ובאיסור לגרש יהודים מארץ ישראל.”

הפסקה הזו צריכה לחזור כי הגרסה הנוכחית הדעה מוצגת רע ובלי מקור.

הפיסקה מציגה יפה מאוד את דעתו של הרב מלמד בנושא, מה בדיוק הבעיה? נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הבעיה שהוא מגדיר את עצמו כציבור תורני ולא חרד"ל הוא מסביר את ההבדל ולמה זה לא נכון לקרוא לציבור התורני חרדי-לאומי בהרבה מקומות ב'רביבים'. הציבור הזה והגדרתו תופסים מקום חשוב במשנתו הציבורית ולכן לומר את דעתו כפי שהוא חושב ולא כמו שאחרים חושבים. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

נראה לי שיש פה חוסר בסיסי: הערך פה הוא לא אתר או בלוג של הרב מלמד, בו משתמשים בשפת המחבר. הערך הוא אינציקלופדי, ולכן יש להביא את דעת הרב מלמד בצורה ביקורתית ראויה וקצרה, תוך שימוש במושגים מקובלים בציבור, ולא במושגי נושא הערך. לכן הציבור עליו מדובר בפרק יקרא: "הציבור החרדי לאומי" ולא "הציבור התורני". נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

לא, ראה בערך חרדי לאומי שהציבור התורני כך קורא לעצמו ואלו חרד"ל הוא כינוי של מתנגדיו. הוא לא מגדיר את עצמו כחרדי לאומי ואין לאף אחד בעולם זכות לכפות עליו את ההגדרה הזו. בויקיפדיה מקובל לתת לאדם להגדיר את עצמו גם כשהדבר שנוי במחלוקת (לדוגמה הזמר-זמרת ירון-דנה הוגדרה על פי דעתה) הציבור התורני הוא מושג מקובל בציבור ולו מכיון שמאות אלפים קראו אותו ב'רביבים'. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

מאות אלפים קוראים, אבל הם שייכים לציבור מסוים מאוד. רוב הקוראים החרדיים ובעיקר החילוניים פשוט לא יבינו כראוי. לכן צריך להגדירו קודם כל בשפה מובנת, ואחר כך לומר איך הוא מגדיר את עצמו ואת הציבור שהוא שייך לו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 14:28, 9 בדצמבר 2009 (IST)

לא מדובר כאן על הקופסה שאנו רוצים לשים אותו בה ואז אפשר להתווכח מה יותר ברור. כאן מדובר על עניין יסודי בראייתו את הדברים לא כדתיים עם קרבה רעיונית/מעשית לחרדים אלא כציבור בפני עצמו בתוך הציבור הדתי לאומי. להערכתי חילונים כמעט ולא מצליחים לראות הבדל בין דתי-מודרני-מגוש שלום לחרדי מנטורי קרתא (לא שאלו אותך למה לא היית בצבא, אחר כך מתפעלים שאתה דתי ובצה"ל כאילו לא כל דתי לאומי משרת בצה"ל אם יכול?). החרדים חושבים שכל הדתיים אותו דבר, מחפפים לומדים מעורב והולכים לים מעורב (עלי צעקו פעם במשכנות הונגרים על כך). לאור זאת לדעתי צריך לקשר לערך 'חרדי לאומי' אך מהמילה 'תורני' (עד ששם הערך הזה יוחלף גם) כי אין יתרון ל'חרדי לאומי' על 'תורני'. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 15:13, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• צריך להיות כתוב:

”הרב מלמד רואה בתנועה הפמינסטית תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמת התקנה המחייבת למנות נשים למשרות בכירות בשירות הציבורי. הואיל ומדובר דווקא במשרות ניהוליות תובעניות במיוחד, תקנה זו מקדמת דווקא נשים שערכי המשפחה פחות חשובים בעיניהן לעומת הקריירה. הוא * מערכת ערך לאחר החסימה. בברכה • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:46, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מלבד זאת אני לא מקבל תשובה על התנגדויות למה שכתבתי (ובזבזתי על כך כשעה) • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:47, 7 בדצמבר 2009 (IST)מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.”

לא הבנתי מה בדיוק הבעיה לטעמך בפיסקה כרגע. נת- ה- - שיחה 22:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)

משהו גרם לפסקה למעלה להתערבב. הוא מדבר על התנועה הפמניסטית ולא על הערכים שלה (בהם יש הרבה צדק לדעתו) ועל הבוסריות שלה (כן, לדעתו), גם המקור ששמתי שם ירד וכעת יש הודעת דרוש מקור. 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

יש פה בלבול בין דעת הרב מלמד לבין עובדות. לא הובאה הוכחה לכך ש־"תקנה זו מקדמת דווקא נשים שערכי המשפחה פחות חשובים בעיניהן לעומת הקריירה". זו דעתו של הרב מלמד בלבד שזו התוצאה, ולכן יש לסייג משפט זה ולציין: "לדעתו הואיל ומדובר דווקא וכו'". מלבד זאת לא ברורה בכלל המשמעות המעשית של תוכניתו של הרב מלמד לקידום נשים בשוק העבודה. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אפשר להוסיף לדעתו אם אכן אתה חושב שזה מבלבל ובתנאי שזה לא נועד להמעיט בחשיבות דעתו (כמו הניסיון להמעיט בחשיבות בעיתון בשבע), כרגע הוא קורא לחשיבה בנושא, לתמריצים לבעלות משפחה עובדות ולמעסיקים וליצירת מקומות עבודה למשרת אם. כרגע אני עוד לא רואה מקורות לכך ולכן אולי לא כדאי להוסיף זאת עדיין. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)

פסקאות חדשות:

1. פסקה על שירות בצה"ל: "הרב מלמד עומד בראש ישיבת ההסדר הר ברכה ורואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך דיעבד או של ברירת מחדל, וזאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו, משום שמירת ישראל ומשום מצות ישוב הארץ. יחד עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים.
2. פיסקה על סירוב פקודה: בעת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והורה לתלמידיו ששירתו כחיילים במסגרת ישיבת ההסדר לסרב לפקודה של פינוי יישובים. קריאה לה נענו מספר תלמידים. הרב מלמד מדריך את תלמידיו המשרתים בצבא להקפיד על כל המצוות, קלות כחמורות, וכאשר יש פקודה הנוגדת את ההלכה לסרב פקודה, ולא להתפשר, כלשונו, על ההלכה^{[דרושה הבהרה]}.

מסכים עקרונית להוספת הפיסקאות לאחר עריכה קלה. נת- ה- - שיחה 22:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)

זו הגירסה שלי: "הרב מלמד עומד בראש ישיבת ההסדר הר ברכה, ורואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה, משום שמירת ישראל ומשום מצות ישוב הארץ, וזאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. יחד עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים, אותה הביע במספר הזדמנויות. לגבי הפיסקה על סירוב פקודה, מסכים. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הכי חשוב זה להסיר את המשפט על הפלת עובר חולה " ולהורות כי אפשר לסמוך על דעת המקילים," - מאוד חשוב לדייק פה וכך זה קצת יותר מדי מקל - וזו לא הפסיקה שלו מה שאומר שתולים על גבו פסיקה שלא היה פוסק.

איך לדעתך צריך להיות כתוב? אם הכל מעורפל ולא ברור, עדיף להסיר את הפיסקה בכלל, ממילא הערך הזה עוסק בצורה אגבית מאוד בנושא הפלת עוברים בהלכה. נת- ה- - שיחה 22:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)

צריך לכתוב או כמו המצב הקיים בלי המשפט שהוזכר או לצטט כך:

כפי ששמעתי מרבותי, מותר לבני הזוג לבחור לנהוג על פי השיטה המקילה, ולשאול רב שנוטה להורות כשיטה המתירה להפיל עובר חולה או בעל מום. אולם צריך לבדוק את הדבר היטב, על ידי התייעצות עם רופא היודע להעריך כראוי את חיי העובר ולאחר מכן לשאול שאלת חכם...

— פניני הלכה ליקוטים ב' פרק יב הלכה ט

אולי כדאי לשלוח דוא"ל לישיבה שלו[5] איך להגדיר במדוייק. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:11, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הניסוח שהבאת מאוד עמום ולא פסקני. אם אתה לא מסכים למשפט שהבאת, נסיר את כל הפסיקה וזהו. הערך יהיה שלם גם בלעדיה. נת- ה- - שיחה 20:46, 8 בדצמבר 2009 (IST)

כנראה שזה מה שקורה כאשר תולשים פסקה מהקשרה. אפשר להסיר בנתיים את הפסקה. 20:57, 8 בדצמבר 2009 (IST) יצחק

דרשתי שיפתחו את הערך לעריכה

• נא להסיר את החסימה של הערך על הרב אליעזר מלמד - נחסם על מלחמות עריכה מה שלא היה (לא היו שחזורים שוב ושוב. מלבד זאת מפעיל מערכת ערך לאחר החסימה. בברכה • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:46, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מלבד זאת אני לא מקבל תשובה על התנגדויות למה שכתבתי (ובזבזתי על כך כשעה) • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:47, 7 בדצמבר 2009 (IST)

סבלנות. יוסאריאן • שיחה 17:53, 7 בדצמבר 2009 (IST)

כמדומני שיש בדברים למעלה עריכות שאין עליהן מחלוקת. על כמה עריכות במחלוקת כבר הושגה לדעתי הסכמה. מה נשאר בעצם? נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תש"ע •

כשיש משתמש שכל כך לחוץ לפתוח את הערך לעריכה, זה סיבה להשאיר את הערך נעול. כתיבה מתוך להט היא מתכון לתוצאות לא טובות. נת- ה- - שיחה 19:13, 7 בדצמבר 2009 (IST)

דבר לגופו של עניין ולא אד הומנם • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 19:18, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לבקשתך: כאשר נראה כי ישנה להיטות כלשהי לפתיחת הערך לעריכה, זו סיבה חשובה להשארת הערך נעול. כתיבה מתוך להט היא מתכון לתוצאות לא טובות. נת- ה- - שיחה 19:13, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לא מצחיק, אילו לפחות לא היה נשאר הניסוח המטעה בעניין הפלת עובר חולה הייתי יכול לומר עוד שבוע לא משנה כל כך אבל כעת יתכן ולא מנעתי הבנה לא טובה של דעת הרב - ועובר ימות בגללי. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 19:29, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מתכוון ברצינות??? אתה באמת חושב שמי שיש לו עובר חולה ילך לערך על הרב אליעזר מלמד בויקיפדיה ויחליט על בסיס דעתו בנידון??? קודם כל עתידו של הרב מלמד עוד לפניו, יש הרבה רבנים ותיקים ומנוסים ממנו בציבור הדתי, ואתה באמת חושב שיוחלט על ביצוע הפלה על בסיס הערך הזה??? זה פשוט הזוי. נת- ה- - שיחה 22:39, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אפשרי לחלוטין, וזה גם על הכתפיים שלך. יש לדעת שכאשר רוצים להפיל מחפשים היתרים כלשהם מפוסקי הלכה. מכיוון שהרב ידוע כפוסק הלכה מוכר ועוד נסמך בדבר על הרב שפירא זצ"ל עלולים להקל מדי. קצת לא נעים היחס המזלזל שלך ברב ובהשפעה הציבורית שלו, כמו כן אין קשר לוותק ולנסיון כאן. דבר נוסף בשאלות כגון אלו יש שלא נעים להם לשאול והולכים לחפש ברשת. 10:21, 8 בדצמבר 2009 (IST)

לא תצליח לשכנע אותו כך (ואפשר להבין אותו, כי גם כרגע אין היתר חד משמעי). אם זה דחוף לך - תתחייב לא להכניס דברים ללא הסכמה ותוסר ההגנה. אחרת - זה עלול לקחת גם יותר משבוע. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 17:21, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אפשר להסיר את ההגנה

כמדומני שרוב הסוגיות כבר לובנו. במקום שיש רוב המסכים לשינוי - אפשר לשנות. בשאר המקומות אני מניח שיצחק יסכים שלא לשנות ללא הסכמה. מישהו מתנגד? נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 09:55, 8 בדצמבר 2009 (IST)

לא קראתי את המחלוקת, אך בלי קשר אליה הערך זקוק לעריכה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 10:26, 8 בדצמבר 2009 (IST)

בהחלט, והערך עבר שינויים רבים לאחר הגירסה המשוחזרת שמוצגת כרגע. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 10:42, 8 בדצמבר 2009 (IST)

בשל הניסיון הבעייתי עד עכשיו, אני מעדיף בשלב זה שיגודר בבירור אלו חלקים יוספו לערך, אלו משפטים מדוייקים יוספו / יחליפו משפטים קיימים, ולא שהערך יפתח לעריכה לכולם בשלב זה. נת- ה- - שיחה 12:10, 8 בדצמבר 2009 (IST)

רשמתי לעיל את החלקים שאני רוצה להוסיף ולהחליף, טרם הגבת על הרשימה. אני, כמובן, נגד שיטה איטית זו, אני בעד שדברים השנויים במחלוקת ידונו בשיחה אך לא לאסור על שינויים סתם. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 13:07, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הגבתי שם, עיין שם. "החיפזון מן השטן", "מתון מתון 400 זוז שוויא". נת- ה- - שיחה 13:22, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אבקש שוב לפתוח לאחר שהוסגה הסכמה ברוב הדברים. בנושאים השנויים במחלוקת, ככל שהדבר תלוי בי, נמשיך לדון בדף השיחה. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:17, 9 בדצמבר 2009 (IST)

אני פותח, אני לא יודע מי אחראי לשלב את הדברים אבל אני מציע לו לשלב אותם אחד אחד כדי שניתן יהיה לשחזר רק את אותה גירסה במקרה של מחלוקת. שחזור עריכה משמעותו מחלוקת, במקרה כזה אני מצפה מכל הצדדים לחזור לדף השיחה. מי שישחזר שיחזור, יחסם. תומר א. - שיחה 21:09, 9 בדצמבר 2009 (IST)

אשלב אחת אחת. ונברר אם תהינה מחלוקות. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:05, 10 בדצמבר 2009 (IST)

שאלות פתוחות לבירור בערך

1) הוספת המידע על הפופולריות של 'רביבים' בפסקת הפתיחה.

2) הוספת ביאור לדרך הפסיקה הייחודית לו.

3) האם צריך לפרט על "היחס בין תורה למדע"?

4) האם לקשר את הציבור התורני לחרדי לאומי או לא?

5) מה צריך להבהיר בעניין סירוב הפקודה?

6) הסתרת הפסקה על הפלת עובר חולה.

נא לענות במרוכז על פי מספרי השאלות. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:46, 10 בדצמבר 2009 (IST)

1) בעד.

2) מה אתה מציע בדיוק?

3) כנ"ל.

4) לצערי אי אפשר לכתוב "תורני" סתם, כי אפילו בתוך הציבור שהרב מלמד קורא לו כך לא כולם יבינו למה בעצם הכוונה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תש"ע • 11:10, 10 בדצמבר 2009 (IST)

2 ו 3 לנסח משהו. זה לא אמור לעצבן מישהו. זה פשוט מצריך עבודה של ניסוח - חבל לעבוד ללא צורך. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 12:18, 10 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי 2 ערכתי את הפסקה. לא שיניתי את התוכן אלא הורדתי כפילויות והבהרתי את הניסוחים. זה יכול לפתור את הבעיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תש"ע • 12:30, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אהבתי. תודה רבה! • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)

לטעמי הערך עכשיו במצב לא רע בכלל, מלבד נקודת הרב זלמן מלמד, שההגדרתו כאחד מראשי הציונות הדתית היא הגדרה לא טובה, עדיף לבחור הגדרה אחרת. לגבי הפופלריות של רביבים, לדעתי יש להשתמש בניסוח: "טור זה זוכה לפופלריות רבה", אבל בלי ציון היותו מקום ראשון בעיתונות הדתית, כי הנתון הזה יוצר מצג שווא, והוא תולדה של טקטיקת השיווק האגרסיבית של בשבע. לגבי 4), אין צורך לשנות מהניסוח עכשיו. נת- ה- - שיחה 23:11, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אם אתם הולכים לכתוב על פופולריות הטור צריך לצרף לזה מקור. תומר א. - שיחה 01:25, 11 בדצמבר 2009 (IST)

יש מקור, והוא לא בשבע אלא TGI (וסקר נוסף, במספרים גדולים עוד יותר). אין פה שום מצג שווא ולא ברור לי מה הטענה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ע • 08:53, 11 בדצמבר 2009 (IST)

לדעתי, אין זה משנה לאמיתות העניין אם הטור משתמש בהפצה אגרסיבית, בתשלום לקוראים, בפרובקציות או בשיטה אחרת (נניח להיות מעניין) להשיג את הפופולריות יוצאת הדופן שלו. הוא מספר אחד בפופולריות, זו הסטיסטיקה לא אני. חשוב מאוד לכתוב את האמת כפי שהיא. לגבי אביו יש בעיה יש עוד הגדרות (אפשר לשים לו הרבה תארים ותפקידים, דוגמת ראש ישיבה; רב ישוב; מרבני האיחוד הלאומי; מרבני קוממיות; ר"מ במרכז הרב לשעבר; ויש עוד קצת.) לכן הגדרתו כאחד מחשובי הרבנים בציבור הדתי נותנת די מידע על כך שלרב מלמד הבן יש אבא רב מפורסם. לגבי בית אל - תתקשר למועצה שם ותראה שהם שמים מסך ערפל על מי בדיוק הרב של בית אל ואיך יש שני תקנים. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 10:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)

תקנת הדירקטורים

מהערך משמע שיש חובה למנות אישה, אפילו אם היא מחוסרת השכלה, כחברה לדריקטוריון שכולו גברים. האם זו באמת משמעות התקנה? אני די מסופק בכך שזו משמעות התקנה. נת- ה- - שיחה 18:36, 12 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מוזמן לשאול משפטן, ממה שידוע לי גם אם לא תימצא כלל אשה המתאימה לדירקטורים ואין אף אחת בעלת השכלה, גם אם יצבאו על התפקיד עשרות גברים מתאימים - יהיה צורך לבחור באשה חסרת כישורים. (בפועל יש לקוות שמחפשים בעלת כישורים למרות שיש להסתפק האם כל הדירקטורים-גנרלים לשעבר ראויים לתפקידם) • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 13:10, 13 בדצמבר 2009 (IST)

הדיון לא כל כך משנה, משום שלשון החוק מצוטטת ובסופו של דבר הנושא הוא דעת הרב מלמד. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 15:51, 13 בדצמבר 2009 (IST)

הבעיה היא שפרשנות הרב מלמד לתקנה מצויינת כעובדה גמורה, בלי ציון לכך שמדובר רק בפרשנות ולא בעובדה ברורה. נת- ה- - שיחה 16:12, 13 בדצמבר 2009 (IST)

כתוב בערך: "כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת במקרים מסוימים מינוי אישה גם כאשר ניתן למנות גבר המתאים יותר מבחינה מקצועית לתפקיד". משהו כאן לא מדויק? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 18:03, 13 בדצמבר 2009 (IST)

זו אינה תקנת הדירקטורים. תומר א. - שיחה 18:10, 13 בדצמבר 2009 (IST)

לא הבנתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 18:11, 13 בדצמבר 2009 (IST)

נוסח התקנה הוא: "(ד) בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני." - לא מדובר כאן על מינוי נשים, אלא על דירקטוריון שבו כל החברים הם בני אותו מין. נוסף על כך, הסעיף אינו עוסק בכישורי המועמדים (ובכלל, חוק החברות אינו עוסק כלל בכישורים הנדרשים מדירקטורeader.co.il/article/4251/%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D). וחוץ מזה, הערת השוליים שצמודה לטענה אינה צריכה להפנות לסעיף המתאים בחוק כפי שהיא עושה כרגע אלא למקור שמראה שהרב אליעזר מלמד טוען כך. תומר א. - שיחה 18:20, 13 בדצמבר 2009 (IST)

אני לא חושב שזה חידוש של הרב מלמד שמטרת התקנה אינה שיפור זכויותיהם של גברים. עם זאת, דווקא בגלל האפשרות התאורטית שאתה מעלה יש מקום להשאיר את לשון התקנה בקישור. אפשר לשים בהערת שוליים גם תכנים מעבר למקור. העובדה שהסעיף אינו עוסק כלל בכישורים היא בדיוק הטענה של הרב מלמד. אפשר כמובן לחלוק, אבל זה מה שהוא אומר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 18:27, 13 בדצמבר 2009 (IST)

זכותו של הרב לפרש את התקנה באיזה אופן שהוא רוצה וחובתנו לתעד את פרשונותו בדיוק באופן שהוא מביא אותה כך שאני מסכים עם דבריך מעלי. אני בסה"כ מבקש מקור לטענה שהרב אכן טוען את המיוחס לו. תומר א. - שיחה 18:31, 13 בדצמבר 2009 (IST)

מאה אחוז. אני מאמין שיצחק לא יתקשה להביא את המקור. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 18:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)

תודה על האמון, 5 דקות החיפוש המנצח כאן. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 19:47, 13 בדצמבר 2009 (IST)

מהפכה

היש מקור אמין לכך ש"הרב מלמד הביא למהפכה בלימוד הלכה בקרב תלמידות האולפנות של הציבור הדתי-לאומי"? יוסאריאן • שיחה 17:03, 13 בדצמבר 2009 (IST)

זה מספיק? או שאתה רוצה לשאול במשרד החינוך? מה זה אמין לדעתך?

אם השאלה היא מהי המהפכה אז התשובה קצת ארוכה (על קצה המזלג: שינוי סיגנון לימוד ההלכה מריבוי פרטים לכללים והסתעפויות) • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 17:42, 13 בדצמבר 2009 (IST)

זה מקור שצריך להיכנס לערך, ויש מקום בהחלט להזכיר שספריו נכנסו לבגרות בכמה אולפנות. עם זאת, לא לנו להחליט מהי מהפכה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 18:02, 13 בדצמבר 2009 (IST)

ליצחק

לפי הבנתי יש קירבה מסויימת בינך לרב מלמד, אז אולי תוכל להסביר מדוע הרב מלמד לבוש כרב חרדי עם כובע וחליפה? זה היה בולט מאוד בכינוס ראשי ישיבות ההסדר, שבעוד מרבית הרבנים לבושים בסגנון דתי ללא חיליה ומגבעת, הרב מלמד דווקא כן. מה פשר הדבר? כמו כן בנושא המושג 'תורני' כתיאור לציבור המכונה חרדל"י, מכלל לאו אתה שומע הן, כלומר אם נוקטים בלשון תורני לתיאור זרם מסויים, משתמע מכאן שזרמים אחרים אינם תורניים. וזה כבר אי נייטרליות ברורה שאין מקומה גם מחוץ לויקיפדיה. נת- ה- - שיחה 09:33, 27 בדצמבר 2009 (IST)

רבנים רבים בוגרי מרכז הרב או רבנים ציונים אחרים (למשל הרב ליכטנשטיין) לבושים כך. זה לא חריג. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ע • 09:43, 27 בדצמבר 2009 (IST)

אגיד את מה ששמעתי בשם הרב ליאור אולי זו הסיבה, הרב צבי יהודה אמר לתלמידיו והקפיד שילכו מרגע שנעשו רבנים ב'אצטלא דרבנן' כך לדוגמה את הכובע הראשון של הרב ליאור מימן הרצ"י בכספו (ולא היה לו הרבה). לגבי הקרבה אני וכן אתה יכולים לשאול אותו בכל עת באתר 'ישיבה' (אפשר לבקש לא לפרסם את השאלה).

הביטוי "ממלכתי", לדוגמה, הוא ביטוי שרוב מוחלט מהדתיים הלאומיים נכללים בו במשמעותו המילולית - עם זאת הוא מיוחד כרגע לחלקם. גם הציבור החרדי הוא לאומי אלא שמכיון שחלק זה אינו משמעותי כמו הציבור הדת"ל - נכסנו אותו לעצמנו. אני מנסה לומר שלא מכלל הן נבין לאו. מלבד זאת עומדת הזכות לקבוצה לקרוא לעצמה בשמות שאינם עומדים בכללי הוויקיפדיה המקודשים. • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 14:35, 30 בדצמבר 2009 (IST)

סיבת ביטול ההסדר עם ישיבת הר ברכה

לשיטתו של משתמש:סול במול:

• "לאחר שקרא בפומבי לסירוב פקודה על פקודות הנוגדות את ההלכה, ביטל הצבא את ההסדר עם הישיבה, שהפכה לישיבה גבוהה."

לשיטתי

• לאחר שלא גינה את תלמידו שהניף שלט בכותל ביטל הצבא את ההכרה בישיבתו כישיבת הסדר והיא הפכה לישיבה גבוהה.

אני נצמד לעובדות. שר הביטחון דרש שהוא יגנה את מניפי השלטים. הוא לא גינה. ברק נתן אולטימטום בנידון ועם תומו הכריז על הוצאת הישיבה מרשימת הישיבות המוכרות כישיבות הסדר. אני מתבסס על קריאת הבג"ץ בנידון והפרסומים שהיו בכלי התקשורת.

את שיטתו של משתמש:סול במול אני מקווה שהוא יציג. מחכה לדעתכם 20:59, 9 ביוני 2010 (IDT)

לטעמי יש פה שילוב של כמה גורמים: קריאה פומבית לסירוב פקודה, אי הסכמה לגינוי מניפי השלטים בטקס צבאי (שהיו מישיבתו), וביקורת חריפה על הקצונה הבכירה בצה"ל. כל אלו ביחד עם אי נכונות להגיע לפשרה ('שימוע') או להתנצל, הובילו למה שהובילו. נת- ה- - שיחה 21:36, 9 ביוני 2010 (IDT)

מתוך הנחה שהרב מלמד בעצמו הוא אחד הידענים העיקרים לסיבת ביטול ההסדר, אביא את דברי מכאן:

"כל הוויכוחים עם שר הביטחון הם על עניינים שאינם קשורים כלל לפעילות ביטחונית אלא נוגעים להפעלת חיילים נגד בני עמם... דבר מפורסם הוא שענייני המצפון קודמים לפקודות".

גם בתגובתו של ראש הממשלה לביטול ההסדר, הסיבה היא סירוב פקודה: "עמדתו הנחרצת של ראש הממשלה נגד תופעת הסרבנות ידועה לכל". בכבוד, סול במול - שיחה 21:48, 9 ביוני 2010 (IDT)

הרושם שלי הוא כמו נת. צריך לזכור שהמהלך התחיל בכלל מראש אכ"א, שהדגיש את הביקורת החריפה ברביבים על הקצונה הבכירה. יש באופן טבעי פער בין הנימוקים הרשמיים של ראשי מערכת הביטחון לבין האופן שבו רואה הרב מלמד את הדברים, ויש להבחין בין שתי הזוויות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תש"ע • 01:05, 10 ביוני 2010 (IDT)