שיחה:אמנות חזותית בישראל

אני רואה פעמים כה רבות בוויקי שעדיין אין מבחינים בין אמנות לאומנות. במיוחד בערך זה בו מוזכרים שני המונחים יש לעשות הבחנה זו כדי לחדד את ההבדלים, וזאת, ראשית, ע"י כתיב נכון וקישורים נכונים. HansCastorp 05:45, 6 מאי 2006 (IDT)

קיבלתי את ההערה ואנסה לתקן בהמשך. עם זאת בתקופות מסוימות כמו באמנות בצלאל הגבול מטשטש. יאיר 21:01, 25 מאי 2006 (IDT)

אמנים חסרים

הערך עצמו נראה טוב מאד, אך יש כמה אמנים חשובים מאד שלא מצאתי ואני לא בטוח מי מהם ניתן להכניס לערך או שהוא רק יהודי - כדאי לבדוק, ולהוסיף את מי שצריך: מרדכי ארדון, אביגדור אריכא, לודויג בלום, יעקב שטיינהרדט (לא קריטי), מאנה כץ, משה מוקדי ועוד. מדובר באמנים שבהחלט ראויים להיות בערך והייתה להם השפעה וחשיבות רבה באמנות הישראלית (תמונותיהם נמכרים כיום בעשרות עד מאות אלפי דולרים [במיוחד ארדון ואריכא]). בברכה, אסף 01:01, 4 אוגוסט 2006 (IDT).

תיקון לערך- רפי לביא לא היה מעולם מנהלה של המדרשה, אלא מורה במדרשה

תיקון לתיקון - רפי לביא היה גם היה מנהלה של המדרשה לאמנות. החליף אותו בתפקיד עם פרישתו יאיר גרבוז. כמובן שמתישהו היה גם את רן שחורי. הכוונה כמובן לתפקיד שממלא היום גרבוז כראש בית הספר ולא בתפקיד המנהל האדמינסטרטיבי. talmoryair 09:12, 27 בנובמבר 2006 (IST)

הצעה לשינוי שם הערך

מציעה לשנות את שם הערך לאמנות חזותית בישראל, כי זה נושאו בפועל. חנה ק. - שיחה 22:05, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

מדיניות הכתיבה של הערך

מכיוון שתחום הערך הוא גדול מאוד ואי אפשר להרחיב את הערך עד בלי סוף, ניסיתי להתמקד בשיקוף של המחקר. דוגמה לכך ניתן למצוא בחלק על שנות השבעים, הגדול ביחס לתקופות אחרות, בשל המחקר הנרחב של התקופה. דוגמה הפוכה היא במחסור היחסי של אמנים ערבים - בשל העובדה שמחקר שיטתי-אקדמי על אמנות ערביי ישראל איננו קיים עדיין. (מחקר כזה התחיל כעת במסגרת הגלריה באום אל פאחם, לכשיגמר יהיה אפשר לבחון שוב).

חסך נוסף הוא בתחומי האמנות השימושית, שצריך להחליט מה לשלב ממנה בערך ולמצוא ספרות מחקרית בעניין זה. בתחום הצילום העדפתי לתת את הבכורה לצילום שאיננו אתנוגרפי-תיעודי, צילום שברוב המקרים קל יותר לקשר אותו למחקר תולדות האמנות ולערכים אסתטיים. אני מניח שכשיכתב ערך על צילום ישראלי יתוקן עניין זה.

את האמנות עכשווית בחרתי לסקר מתוך פרספקטיבה של 20 השנה האחרונות, משום שעדיין לא נבנה נראטיב מחקרי-אקדמי. אני מניח שעוד חמש-עשר שנים המצב יהיה שונה מעט. ניסיתי להתמקד באמנים פעילים שיש להם רצף של חשיבות ציבורית ב-15 שנה האחרונות, ונמנעתי, כמידת האפשר, מהטיות אישיות.

השמטתי חלק גדול שבו הוצג הפן המסחרי של שדה האמנות הישראלי, לא מכיוון שאין לו ערך או בשל כתיבה לא נכונה, אלה בשל חוסר התאמה לשאר הערך (הוא התמקד רק בשנות התשעים). Talmor Yair - שיחה 16:05, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום לך יאיר! הערך מרשים מאוד ומאתגר את הקורא בשפע התכנים והמושגים. האם אוכל לומר כמה דברים? יעל ויילר ישראל - שיחה 17:37, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

כמובן. Talmor Yair - שיחה 18:30, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

האמנות בשנות התשעים וכיום - פסקאות שהושמטו מן הערך

עקב עלייה בעניין באמנות בקרב הציבור, נוצרו ירידי הענק לאמנות, שמשתפים אמנים רבים ומגיעים לקהל של עשרות אלפים. הידועים שבהם הם אמנות הארץ, הביאנלה בהרצליה, צבע טרי, ארט טי. אל. וי לצד ארט פוקוס הוותיק.

עקב מעבר ישראל לכלכלת שוק, הקלות של האמן בפרסום עבודותיו באינטרנט ובכלל, ירידת כוחם של מעצבי דעת קהל (אוצרים במוזיאונים ומבקרי האמנות), גדל משקלם של האספנים והנדבנים בעלי ההון בשדה האמנות הישראלית. כל זה עורר ביקורת בקרב תאורטיקנים של אמנות ואף הביא תערוכות רבות שעוסקות במהלך הקפיטליסטי שעובר על עולם האמנות בכלל והישראלית בפרט. בשנת 2003 הציג "מוסף הארץ" את רשימת המשפיעים בעולם האמנות הישראלית. במקום הראשון נבחר אספן האמנות ובבעלי חברת כוח האדם ORS, דורון סבג. אספנים ידועים אחרים הם מו"ל הארץ עמוס שוקן ואיש הביטוח יוסף חכמי ("הפניקס"). גלריה זומר, גלריה אלון שגב וגלריה טל אסתר (שפעלה בין 2000 ל-2006) גלריה דביר וגלריה מרי פאוזי (שפעלה בין 1991 ל-2000) רובן גלריות מסחריות שהתמקדו באמנים ישראלים צעירים ובשוק הבינלאומי, הפכו לנותנות הטון, על חשבון המוזיאונים. בנוסף, הוקם מרכז זמן לאמנות שאצר תערוכות רבות והיה פתוח עד שנת 2005 והיווה חלק מהתקדמות ופיתוח התרבות המקומית במסגרות שאינן במסגרות המוזיאונים הגדולים בישראל. עם הגדילה במספר האספנים גדלו גם מספר בתי המכירות הפומביות בישראל ושוק האמנות החל לצמוח, כאשר בשנת 2006 פעלו לפחות 5 בתי מכירות פומביות גדולים בישראל, בשוק אמנות אשר מגלגל מחזור של כ-60 מיליון שקלים בשנה, ביניהם סות'ביס, כריסטיס, מונטיפיורי מכירות פומביות, מצא פומביות ותירוש.

הנסיון למצוא

האם אפשר להסביר את הפסקה הזו (במיוחד את המשפט הראשון):

"הניסיון למצוא מקורות ארצישראליים בהתפתחות האמנות החזותית במהלך המאה ה-19 הוא בעייתי מכמה סיבות. ראשית, הן האמנים והן החברות בארץ ישראל, היו חסרים את המוטיב הלאומי שילווה את התפתחות הזרם המרכזי של האמנות היהודית-ציונית. שנית, מחקר תולדות האמנות לא מצא מסורת של יצירה פיסולית בקרב הקהילות היהודיות בארץ ישראל או בקרב התושבים הערבים והנוצרים במאה ה-19."

יעל ויילר ישראל - שיחה 13:25, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

שיניתי. עכשיו זה מובן יותר? Talmor Yair - שיחה 14:57, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

האם אתה מתכוון ש"האמנות החזותית בישראל" - אין לה (כמעט) מקורות באמנות (כל שהיא) שנוצרה כאן עד 1900~? יעל ויילר ישראל - שיחה 15:01, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

התזה של פישר היא שהאמנות עד המאה ה-20 היא בעיקר אומנות ומלאכה. ההנחה שלי היא שאמני בצלאל, כלומר במאה ה-20 והלאה, הביאו מחו"ל לא רק את את הסגנון האירופי, אלה גם תודעה יהודית שהתבטאה באמנות שלהם בשימוש בסמלים מטאפיזים ובמבט אתנוגרפי על האומנות המקומית. Talmor Yair - שיחה 15:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

מסכימה עם התיזה שלך! ומוסיפה: אמני תחילת המאה העשרים גם (1) הושפעו (ורובם גם היו מעונינים בשיח ובמושפעות זו) מן התרבות החומרית שנוצרה כאן עד 1900. (2) מ-1882 יש ישוב עברי חדש (מושבות, מייסדי תל אביב לעתיד וכו') - גם הם יצרו משהו והשפיעו לתוך המאה העשרים. מה דעתך? יעל ויילר ישראל - שיחה 15:45, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

זה כן, וזה גם מתבטא בערך פה ושם, אבל להגיד שלצורפים ולמגלפים ולרוקמים הייתה מסורת שלמה שהולידה את האמנות הישראלית זה קצת מוגזם. המקסימום שאני שמעתי בעבר הייתה הרצאה של גדעון עפרת על מוטיבים חוזרים בתיאור המקומות הקדושים, עם חזרה פוסט מודרנית ועכשווית אליהם. Talmor Yair - שיחה 15:51, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

התכוונתי לומר שאמני ראשית המאה העשרים (בארץ ומחוצה לה) לקחו דבר אחד או שניים ממה שנעשה פה (תרבות חומרית) בהישוב הישן ובהישוב החדש עד 1900. לדוגמא: ליליאן, שץ, וגם רובין. ואפילו נחום גוטמן. אמנם אצלם זה ציטוט, אבל יש גם שיח ולא רק ציטוט. מה דעתך? יעל ויילר ישראל - שיחה 16:10, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

יש, למרות שאני לא מומחה בתחום. הדיון לא היה על הפסקה של המבוא במאה ה-19?, או שסיימנו את זה לבינתיים... :) Talmor Yair - שיחה 16:22, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ברשותך, כמה הערות על הפתיחה:

• "הניסיון למצוא שורשים מקומיים בהתפתחות האמנות החזותית בארץ ישראל במהלך המאה ה-19 הוא בעייתי מכמה סיבות. ראשית, הן האמנים והן החברות בארץ ישראל, היו חסרים את המוטיב הלאומי, שילווה את התפתחות הזרם המרכזי של האמנות היהודית-ציונית." - אבל, (1) עד 1900 כבר היו פה אלפי נפשות בעלי תודעה ציונית. (2) (סלח נא לי בבקשה) עדין הניסוח לא לגמרי מובן.
• "שנית, מחקר תולדות האמנות לא מצא מסורת של יצירה אמנותית בקרב הקהילות היהודיות בארץ ישראל או בקרב התושבים הערבים והנוצרים במאה ה-19." - (מתנצלת מאוד) הניסוח לא מובן.

יעל ויילר ישראל - שיחה 16:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

האמנים הא"י

הניסוח החדש של הפסקה הנ"ל הרבה יותר בהיר.

אך יש לי שאלונת :-) : כתוב בה: "האמנים הארץ ישראלים היו חסרים את המוטיב הלאומי, שילווה את התפתחות הזרם המרכזי של האמנות בארץ ישראל במהלך המאה ה-20."

שאלתי היא: מי הם "האמנים הא"י" הללו (עד 1906) שאליהם התכוון הכותב? האם היו ומי הם?

יעל - שיחה 19:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

זה היה ניסוח שיכיל גם יהודים וגם לא יהודים. אולי אשנה את זה ל"האומנים בארץ ישראל". Talmor Yair - שיחה 19:57, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

להיכן

לשלוח את ה-PDF של המאמר? האם אתה ב-gmail? והשם שלך הוא כמו כאן מחובר? יעל - שיחה 09:32, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

אכן, שם משפחה ושם פרטי מחוברים, ללא אותיות גדולות, ואצל מונופול הרשע העולמי :) Talmor Yair - שיחה 09:50, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

בין אוונגרד אוניברסלי לאוונגרד אינטרנציונאלי - שנות החמישים והשישים

אופקים חדשים - וגם ארדון - נטועים לגמרי בשנות הארבעים - התיקוף הנוכחי מעורר בעיה. מה דעתך? יעל - שיחה 12:24, 15 בספטמבר 2010 (IST)

לדעתי לא. אופקים חדשים קמה בסוף שנות הארבעים (1948) והמופשט שלהם, שזו היא בעצם תרומתם, נולד בהדרגה ואחר"כ. על פי גילה בלס ההליכה לקראת המופשט היא בין 54-56 ושיא ההפשטה היתה ב57-59. אולי זה היה אנרכוניסטי כלפי האמנות העולמית אבל זה מה שיש :) Talmor Yair - שיחה 20:30, 17 בספטמבר 2010 (IST)

תומרקין אמנות המחאה

שלום יאיר :-) הכותרת הזו צריכה שיפוץ מה.

אבל שאלה: האם תומרקין לדעתך הוא מנהיגה/מייסדה/חלוצה של אמנות המחאה בישראל? איך היית מייצב אותו באמנות המחאה בארץ בכלל? וכו וכו' - יען כי כותרת כזו מבליטה מאוד ... :-) יעל - שיחה 15:35, 4 בנובמבר 2010 (IST)

זו סוגיה קצת בעייתית מבחינה היסטוריוגרפית, בעיקר כי הרגע הזה של תומרקין היה מאוד ספציפי, שבו הוא היה במרכז השיח האמנותי. גם יונה פישר וגם בנימין תמוז ב"אמנות ישראל" מציגים את התקופה הזו של תומרקין כפעולה כמעט של אמן יחיד, שהשפיעה על הסביבה בעיקר במישור הסגנוני. לעומתם אלן גינתון מייחסת אליו בצורה קצת מגמדת. כנראה גם בשל דרך הפעולה המסורתית משהו (היא התייחסה אליו מעט ב"העיניים של המדינה, אמנות חזותית במדינה ללא גבולות" בעיקר כמופע מקדים לאמנות המושגית של שנות השבעים). לעניות דעתי לא ככ היו לו ממשיכים מבחינה תוכנית. באופן אישי אני אוהב מאוד את הפיסול שלו (לא פיסול החוצות). אולי אם החלק הזה יבוא אחרי דלות החומר זה יהיה יותר טוב. בכל מקרה כל החלק של אחרי 'אופקים חדשים' זקוק קצת להידוק עדיין. Talmor Yair - שיחה 20:22, 4 בנובמבר 2010 (IST)

מענין! ומעורר למחשבה... תודה יאיר. יעל - שיחה 21:40, 4 בנובמבר 2010 (IST)

שתי שאלות:

1 אמנות חזותית בישראל שם דגש רב: במלל ובתמונה, על אמנות ומחאה פוליטית בשנות 67' עד 90' בקירוב. אך באותן שנים היתה יצירה רבה אחרת, שמיוצגת כאן פחות, ותופסת כאן לטעמי מקום מינורי. בעיקר בתמונות.

נראה שהערך רוצה להראות יותר על מגמות חדשות בכל עידן - מאשר לתאר את המצאי עצמו בכלליות - שזו אכן משימה קשה למדי.

2 בהמשך ל-1, אני מתרשמת שמשנות התשעים ואילך אמנות ומחאה פוליטית או מחאה באמנות בישראל, קטנה ושככה, האם ההתרשמות נכונה?

יעל - שיחה 18:04, 24 בנובמבר 2010 (IST)

זהו ערך אנציקלופדי ולא ספר היסטורי, לכן בהרבה מקרים העדפתי "ניים דופינג" במקום פירוט שיאריחך ויכביד על הקריאה. המטרה היא בהחלט להראות רצף, מגמות והתפתחות, אחרת נשאר עם כל מיני היסטוריות לא רלבנטיות. גם גוטמן, לדוגמה, עשה כמה דברים טובים בשנות החמישים והשישים, ובכול זאת הוא "שייך" לתקופה מוקדמת יותר. ניסיתי להבליט את הרצף ואת החריגה מן הרצף, תוך השענות על המחקר, כמידת האפשר. הפרספקטיבה הפוליטית היא הפרספקטיבה המרכזית שדרכה נכתבים המאמרים בזמן האחרון. סוציולוגיה ופוליטיקה זה אין, ודיון פורמליסטי הוא קצת מיושן.

בנוגע לתצלומים, הנושא כאוב. בהחלט לא כל מה שרציתי שמתי, כיוון שאין הרבה תמונות חופשיות. חסרות עבודות רבות של תג'ר, של שטרייכן וסטימצקי, איזה ציור טוב של נפתלי בזם או רות שלוס או מירון סימה. הייתי גם מאוד שמח לאיזו עבודה מושגית של אברהם אופק. לפחות הכנסתי בזמן האחרון רפי לביא וראובן, שהיו מאוד חסרים.

ביחס לשנות השמונים והתשעים, אין מחקר תקופתי רציני עדיין, אז ליקטתי מפה ומשם את מה שנראה לי משמעותי בפרספקטיבה של זמן. יש הרבה אמנות טובה שעדיין לא מצאה עצמה במחקר - כל הציור הריאליסטי של הירשנברג ותלמידיו, למשל, הוא עדיין נטע זר. כך גם לגבי אחרים. צריך לחקות קצת ולראות מה ישאר בזכרון הקולקטיבי. ומה יכנס לתולדות האמנות. לצערי התערוכות של השישים שנה הניבו מחקר לא מאוד רציני בחלק של שנות השמונים ואילך. Talmor Yair - שיחה 18:20, 24 בנובמבר 2010 (IST)

ביחס לשאלה השנייה, אז בשנות התשעים והאלפיים בהחלט יש פחות אמנות פוליטית במרכז השיח הציבורי.Talmor Yair - שיחה 18:21, 24 בנובמבר 2010 (IST)

אמנות ופוליטיקה בשנות התשעים והאלפיים

מנסה להבין: יש פחות אמנות פוליטית במרכז השיח הציבורי? או שיש פחות אמנות פוליטית בכלל? ואיך זה מסתדר עם הדגש בתחקר העכשווי- כפי שציינת לעיל - דוקא על סוציולוגיה ופוליטיקה? או שכנראה חלה הפחתה רצינית בהיגדים הפוליטיים באמנות (בישראל) ותשומת הלב הציבורית פחתה וקטנה בהתאמה? יעל - שיחה 21:50, 25 בנובמבר 2010 (IST)

מה שנמצא מחוץ לשדה אני כנראה לא מכיר. מה שאני כן מכיר הוא אמנות פוליטית למחצה, כזו שלא ממש מערערת שום דבר מהותי ולא מתריסה באופן מיוחד. לדעתי הדגש של רובה הוא "עיצובי", אבל זו כבר דעה אישית. יש כמובן יוצאים מן הכלל, כמו סיגלית לנדאו ואחרים. הייתה כתיבה על שיח ה"אחר" בהרבה מובנים (מין סוציולוגיה-פיסיכולוגית-לקאניאנית) ונסיון לבסס הצדקה אסתטית לדיומויים (לא בהצלחה). בשנים האחרונות (החל מאמצע שנות התשעים) המחקר התמקד בעיקר בשנות השבעים, ויצאו כמה מחקרים קטלוגים בעניין. Talmor Yair - שיחה 10:59, 26 בנובמבר 2010 (IST)

אם כך, מנקודת מבט של כיום: שנות השבעים והשמונים היו שנות המחאה "הגדולה" (באמנות) ומאז די שקט באמנות בישראל בתחום הפוליטיקה והמחאה.

אמנם, יש לי הרהורי כפירה מסוימים לגבי ערכם האמנותי (ותו לאו) האמיתי או הטהור של כמה מן "הדברים" שנעשו בשבעים ובשמונים - וגם תהיות והשערות מדוע עוצמתם של "הדברים" הללו שככה...

למשל במקרה של תומרקין - הוא הושפע עמוקות מהלכי רוח קומוניסטים בעבודתו בגרמניה המזרחית והאג'נדה הפוליטית שלו (שנתפסה בארץ כמקעקעת וקיצונית) היתה למעשה תרגום לעברית של הלכי הרוח במילייה האופייני של ברכט.

יתכן שעם "נפילת החומות" בברלין - התפוררו גם טענות שונות מבחוץ שהובאו לכאן.

אך מכאן גם שאלה אחרת: מהו המיוחד האחר והשונה באמנות בישראל שנות התשעים והאלפיים? ויתכן לענות על כך, שמסיבות שונות, משנות השמונים מתחזק הקול של האני הפרטי "על חשבון" האני הקולקטיבי.

יעל - שיחה 13:01, 26 בנובמבר 2010 (IST)

בצלאל

פרק "בצלאל" הוא פרק משנה בתוך "מאמנות "ארץ הקודש" לאמנות "ארץ-ישראלית", 1906–1930". בתוך הפרק מוסבר שבצלאל הוא מוסד שבו מלמדים אמנות. הפרק מנסה להתמודד עם הסוגיה המרכזית: מדוע שמו של בית ספר זה מופיע בכותרת. הינה כתוב: "...ונהוג לראות בפתיחתו את ראשיתה של האמנות הישראלית" - לדעתי, זה אנמי מדי. אם בצלאל הוא אבן פינה כל כך חשובה אז הוא צריך לקבל הדגשה הרבה יותר גדולה. המידע הזה צריך להיות במשפט הראשון בפרק.

גם כל מבנה המשפט מסורבל מאוד: "אף ש"בית המדרש לאמנות ולמלאכת אומנות", הידוע כ"בצלאל", לא היה המוסד האמנותי הראשון ביישוב היהודי, הרי חשיבותו בהתוויית מסורת האמנות המודרנית בארץ ישראל הייתה רבה, ונהוג לראות בפתיחתו את ראשיתה של האמנות הישראלית." - זה משפט מסורבל מאוד שבולע בתוכו את החשיבות של בצלאל והיא לא ניכרת לעין.

יתרה מכך, אם בצלאל הוא באמת קו פרשת המים שלפניו היה X ואחריו היה Y, המידע הזה צריך להופיע בפרק הפתיחה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 09:14, 20 ביוני 2012 (IDT)

אצל רוב החוקרים האמנות של "בצלאל" היא לא ממש אמנות ישראלית. מקסימום וריאציה יהודית על אמנות אירופית. הדבר מתבטא ברוב הפרסומים וברוב התערוכות. בנוסף, רוב החפצים שנוצרו שם נכנסים להגדרה של אומנות. Talmor Yair - שיחה 11:20, 20 ביוני 2012 (IDT)

אני בור גמור באמנות אבל כתוב הרי "...ונהוג לראות בפתיחתו את ראשיתה של האמנות הישראלית" - אם זה לא נכון, צריך לתקן. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:08, 27 ביוני 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.art-text.com/articles-879.htm
  • In אמנות חזותית בישראל on 2013-09-12 23:12:23, 404 Not Found
  • In אמנות חזותית בישראל on 2013-09-15 22:26:23, 404 Not Found
  • In אמנות חזותית בישראל on 2013-09-19 23:29:00, 404 Not Found
  • In אמנות חזותית בישראל on 2013-09-24 14:51:22, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 17:51, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך יפה ומעניין של משתמש:Talmoryair. נהנתי מקריאתו. ממוסמך היטב ומסקר בצורה מקיפה את התחום. גילגמש • שיחה 21:41, 15 בנובמבר 2014 (IST)

התמונה הראשונה בערך - "נגני כינור בדואים" (1880 בקירוב), תצלום דגרוטיפ מאת פליקס בונפיס - לדעתי אינה דאגרוטיפ. בונפיס צילם בעיקר על פלטות זכוכית (קולודיון), והדאגרוטיפ בשנות השמונים של המאה ה-19 כבר לא היה כמעט בשימוש. גם המראה של התמונה אינו זה של דאגרוטיפ, אלא של הדפס נייר (אלבומן, מן הסתם). רועי בושי - שיחה 09:09, 17 בנובמבר 2014 (IST)

רועי בושי, מה זה לדעתך? גילגמש • שיחה 09:59, 17 בנובמבר 2014 (IST)

כפי שכתבתי, לדעתי זה הדפס אלבומן. אני לא מכיר את התמונה הזו ספציפית, אבל בספר של תצלומי משפחת בונפיס שעיינתי בו לאחרונה, כל התמונות היו הדפסי אלבומן, למעט כמה תצלומי צבע בטכניקת פוטוכרום, שהם מאוחרים יותר, מסביבות 1895. גם המראה של הרפרודוקציה הוא של הדפס אלבומן, עד כמה שביכולתי לשפוט. בכל מקרה, לא חייבים לציין את טכניקה אם יש ספק. הרי אנו צופים ברפרודוקציה דיגיטלית ולא באמת בהדפס. אפשר לכתוב פשוט "תצלום של פליקס בונפיס". רועי בושי - שיחה 10:22, 17 בנובמבר 2014 (IST)

משתמש:Talmoryair, אתה מקבל את הצעתו של רועי? גילגמש • שיחה 10:48, 17 בנובמבר 2014 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מי אני כבר מבין בזיהוי טכניקות צילום עתיקות וחדשות? תקנו. Talmor Yair - שיחה 12:22, 17 בנובמבר 2014 (IST)

ערך נפלא, אבל. לא יתכן כי בערך כזה תופיע "המדרשה" שמוריה ותלמידיה הם מאושיות האמנות בישראל, בצבע אדום מכעיס. יאיר, אני ממליצה בחום לפחות להתחיל להכחיל את הערך החסר. בברכה, אילי - שיחה 15:36, 21 בנובמבר 2014 (IST)

בערך זה כ-50 קישורים אדומים. בעיני זה לא הרבה מאוד ביחס לגודל הטקסט (130K) אם פסקה ממוצעת שוקלת בערך 1K זה אומר שיש בממוצע קישור אדום אחד מדי 2-3 פסקאות. בעיני זה סביר לערך גדול כל כך. כמובן שאם יש קישורים חשובים במיוחד שאדמומיותם פוגעת באיכות הערך, צריך להכחיל. Talmor Yair, תרצה לטפל בסוגיה זו? כמו כן, מי עוד יכול לסייע בנושא זה? גילגמש • שיחה 06:46, 26 בנובמבר 2014 (IST)

אולי משתמש:רועי בושי‎ ירצה לעבור על הערך ולתת ביקורת? גילגמש • שיחה 06:48, 26 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על המחשבה, אבל אני לא מספיק כרגע להגיע לזה. אם אתפנה אשמח לעבור ולהעיר. רועי בושי - שיחה 15:54, 5 בדצמבר 2014 (IST)

אזכור השפעת השואה

חסרה בערך זה התייחסות נפרדת להשפעת זיכרון השואה בישראל על האמנות החזותית. מוזכרות בקצרה בערך ההשפעות של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. אך לא מוזכרת הטראומה הלאומית הגדולה, שגדעה שישה מליון מהעם, וצרובה בדי.אנ.איי של ישראל מאז.

אנדרטת הקרון, תבליט השואה והגבורה, "זעקה אילמת" של לאה מיכלסון, בקעת הקהילות עצמה, ועוד - הם רק דוגמאות. אינני מבין בתחום מספיק, אך בוודאי יש דוגמאות ופסלים מאפיינים.

זכרון השואה , שהשפיע על ישראל כמעט בכל תחום, השפיע מן הסתם גם בתחום האמנות החזותית. (ואם אכן לא השפיע - יש להסביר). החוסר הוא לא רק באזכור של הנושא בערך כאן. במקביל - חסר בוויקיפדיה גם איזכור לאמנות חזותית בערך זיכרון השואה בישראל), וחבל. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 08:19, 8 בפברואר 2015 (IST)

להלן הבהרה, בתשובה לשאלה שנשאלתי בע"פ: השואה היא, לצערנו, אחד הגורמים המשפיעים והמעצבים את דמותו של העם היהודי כיום, והיא אחד הגורמים המעצבים את התנהלותה ואת חזותה של מדינת ישראל.

אין עיר מרכזית בישראל כיום שאין בה אזכור מפורש להנצחת השואה. אם בדמות מצבות, ואם באמצעות אנדרטאות ופסלים. האמצעים החזותיים והאמנות החזותית הם בין המאפיינים הבולטים בהנצחת השואה, דבר המתקיים בכל עיר מרכזית בישראל, ולמעשה כמעט בכל יישוב. בערך אנציקלופדי על "אמנות חזותית בישראל" - יש לסקור זאת. אין אפשרות להתעלם מהעובדה, כי אף היוצרים הישראלים ב- 70 השנה האחרונות, הושפעו ממאורעות השואה, במישרין ובעקיפין.

מאחר שזכרון השואה הוא בין הגורמים המעצבים את תרבותה של מדינת ישראל, גם בתחום האמנות החזותית, מרכיב מעצב זה חייב להיות מוזכר כאן, על מנת שהערך יוכל להיות "מומלץ". בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:07, 12 בפברואר 2015 (IST)

אני מסכים עם דני. גילגמש • שיחה 08:46, 14 בפברואר 2015 (IST)

העברה התגובה מ-שיחת משתמש:Talmoryair:

שלום דני. לצערי עקב בעיות משפחתיות הזמן שלי כאן מצומצם מאוד כרגע. בנוסף, אני לא רואה את החובה בהוספת פסקה כזו. באף ספר היסטוריה של האמנות הישראלית אין פרק כזה. כמו כן יש נושאים רבים נוספים שלא הוספתי להם פסקה משלהם (היחס למזרח, היחס לערבים, פמיניזים ועוד). Talmor Yair - שיחה 10:50, 16 בפברואר 2015 (IST)