שיחה:אקטיביזם שיפוטי

שיחה ראשונה

איני בטוח שאצליח להרים בעצמי ערך כבד משקל זה, כך שכל מי שיכול להרחיב, מוזמן לעשות זאת. דוד שי 20:01, 7 אוק' 2004 (UTC)

דברים שצריך לשכלל: יש קפיצה מיידית לאקטיביזם שיפוטי בישראל היום, או- לאחר המהפכה החוקתית, ונראה לי שזו הצגה לא שלמה של הדברים, כי אקטיביזם שיפוטי היה עוד לפני אהרון ברק. בנוסף, חסרה הגדרה כללית של התנאים בהם בית המשפט מחליף/מבקר את המחוקק ומיד נכנסים לפרטים של מקרה מאוד ספציפי של חקיקה על ידי משפט בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית. וגם- הביטוי 'חוק החירות' המוזכר באחת הפסקאות הראשונות לא ברור מספיק. תודה, אפרת וייל 08:35, 30 מאי 2005 (UTC)

רצוי להבהיר מהי המהפכה החוקתית (לפחות בשתי מלים) למי שאינו מכיר. כמו כן, חסר היבט חשוב לאקטיביזם השיפוטי: הרחבת זכות העמידה. בעבר, ניתן היה לעתור לבג"ץ רק אם אתה אישית נפגעת. כיום, לאחר פס"ד רסלר מ-86 (בענין בחורי הישיבות), הורחבה זכות העמידה בבג"ץ, והוכר מוסד ה"עותר הציבורי". בתחילה, העותר הציבורי יכל לעתור רק אם הדבר עוסק בעניינים של שלטון החוק או שחיתות שלטונית, והיה צריך להראות "דבר מה נוסף" שמקשר בינו לבין נושא העתירה. עם הזמן, גם דרישות אלו נשחקו באופן משמעותי. הסיבה שהדבר מהווה חלק מהאקטיביזם השיפוטי, הוא כי באופן כזה בית המשפט מרחיב משמעותית את היכולת של קבוצות אינטרס לפנות אליו על מנת לקבל סעד. דוגמא יפה לזה היא דווקא דוגמא לא מפורסמת - פס"ד עדאלה - ארגון משפטי שמייצג זכויות המיעוט הערבי עתר לקיום שוויון בתקציבים הקשורים למשרד הדתות, וקיבל את מבוקשו. זוהי עתירה שסביר ש-20 שנה לפני כן כלל לא היתה נידונה. אני אשמח בעתיד לנסות לערוך את הערך, כי הוא ראוי להרחבה. [איל מינץ] 20.8.05

המהפכה החוקתית זכתה לערך מקיף. אתה מוזמן להרחיב ערך זה, ובפרט בעניין האחבת זכות העמידה, שכבר עסקת בה כאן ומקומה בגוף הערך. דוד שי 20:57, 20 אוגוסט 2005 (UTC)

דרוש: קישור תומך

שלושת הקישורים בסוף הערך הם למאמרים שמתנגדים לאקטיביזם שיפוטי. דרוש קישור למאמר שתומך באקטיביזם השיפוטי. ערןב 08:22, 3 ספטמבר 2005 (UTC)

האם אהרון ברק אמר ש"הכל שפיט".

זכור לי שאהרון ברק כלל לא אמר ש"הכל שפיט". אם מישהו יכול להביא את הציטוט המדויק של מה שהוא אמר, נראה לי שזה יהיה הולם ומעניין.

כל הקישורים נגד?

כל הקישורים החיצוניים מותחים ביקורת על האקטיביזם השיפוטי. האם לא ימצא ולו קישור חיצוני אחד רציני תומך בכך? המצב הנוכחי נראה לי מוטה מאוד. JavaMan - שיחה 13:53, 10 ביוני 2009 (IDT)

התנגדות לאקטיביזם השיפוטי

משתמש:גלבוע הוסיף היום לרשימת הנקודות את שתי הנקודות הבאות:

• האקטיביזם השיפוטי נותן כח אבסולוטי לבג"ץ ופוגע בעקרון "הגבלת השלטון".

אני מפחד מאקטביזם שיפוטי, שפירושו במקרים קיצונים יכול להיות ריכוז טוטלי של כל סמכויות המדינה ברשות האחת, הרשות השופטת. אותו ציבור שהעלה, גם יכול להוריד ממשלה ולהחליפה באחרת. אבל שופטי ביהמ"ש העליון, המתמנים ואינם מוחלפים ויש בידם פונטציאל ההחלטות כולם, אינם שופטים נבחרים. הם מחליטים ואין מי אשר בפניהם ייתנו השופטים את הדין הציבורי על החלטותיהם

— אברהם בורג, "דברי הכנסת" ט"ז, מושב ג' י/שיבות קע"ח - ק"פ של הכנסת ה13

• אין לשופטים בהכרח, את המיומנות הנדרשת להחלטות ערכיות.

השופטים מונו לתפקידם בזכות כישורים הבולטים בתחום המשפט. אחד נבחר בזכות מומחיותו בדין הפלילי, האחר בזכות בקיאותו בדיני קניין וחוזים. אבל האם יש גם מבחן כאשר ממנים שופט לכל ערכאה - ובעיקר לביהמ"ש העליון - למומחיותו בענייני ערכים, בענינים מהוותים של דמותה וצביונה של המדינה? אני חושב שלא.

— יצחק לוי, "דברי הכנסת" ט"ז, מושב ג' י/שיבות קע"ח - ק"פ של הכנסת ה13

א. לדעתי שני הנימוקים חוזרים על הנימוק של הפרדת הרשויות, לפחות דומים לו. ב. לדעתי הציטוטים בגוף הרשימה מנפחים אותה לשווא. ג. לדעתי כל עניין הרשימה הוא לא מהמוצלחים, ערך רציני, ובנושא שכזה (לא מדובר ברשימת 4 כוחות הבסיסיים בטבע) צריך להכניס את הדברים לטקסט שוטף, משפטים ופסקאות ולא לערוך רשימות של נימוקים.

על כן הסרתי את הדברים, עד למיצוי הדיון כאן. יוסאריאן • שיחה 15:33, 8 בנובמבר 2010 (IST)

א. יש שני נימוקים שונים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, פגיעה בתפקידה המחוקק של הכנסת היא נימוק לכשעצמו. חוץ מזה גם אלמלא היתה קיימת הכנסת, יש בעיה של מתן כח טוטליטרי לגוף כלשהוא -במקרה הזה בג"ץ.

הפולמוס הציבורי והמשפטי בעניין האקטביזם השיפוטי, הוא מהסוערים והמורכבים ביותר בחברה הישראלית. צריך לתת לזה ביטוי מסודר והדרך הטובה ביותר היא לכתוב את הנימוקים בצורה מסודרת, ובמידת האפשר להוסיף ציטוטים קצרים וקולעים כמו השתים שלמעלה. גלבוע - שיחה 15:40, 8 בנובמבר 2010 (IST)

א. עד כמה שאני מבין החשש מכוח אבסולוטי דומה עד מאוד לחשש מפגיעה בהפרדת הרשויות.

ב. לדעתי רשימת הנקודות לא נותנת ביטוי להיותו של הפולמוס הציבורי סוער ומורכב, להפך (ואגב - "מהסוערים והמורכבים ביותר בחברה הישראלית" זו הגזמה, יש פולמוסים סוערים ומורכבים בהרבה).

ג. לדעתי הציטוטים לא "קצרים וקולעים", בטוח לא בפורמט בו הוספת אותם. יוסאריאן • שיחה 15:43, 8 בנובמבר 2010 (IST)

אני חושב שציטוט של שורה וחצי או שנים זה קצר, אבל אם לך זה לא מספיק אני אשים בנתים רח את החלקים העיקרים מהציטוט, אם אין לך התנגדות גלבוע - שיחה 15:46, 8 בנובמבר 2010 (IST)

הזמנתי מלוח המודעות, אני מעדיף לשמוע עוד כמה דוברים. יוסאריאן • שיחה 15:51, 8 בנובמבר 2010 (IST)

מסכימה עם כל שלושת הנימוקים של יוסריאן להסרת הדברים. קלודיה - שיחה 07:36, 9 בנובמבר 2010 (IST)

פסילת חוק ההסתננות-הוספת דוגמא לאקטיביזם

פסילת ועיקור החוק למניעת הסתננות 3 פעמים היא דוגמא מובהקת לאקטיביזם שיפוטי. יש להוסיף את פסילת החוק לערך האקטיביזם השיפוטי. השופטים שפסלו את החוק בשני פסקי הדין הראשונים הם עדנה ארבל ועוזי פוגלמן משתייכים לזרם של דורית בייניש ואהרון ברק המצדדים באקטיביזם שיפוטי . יש מחלוקת בין המצדדים למתנגדים מהי חלוקת הסמכויות בין המשפטנים לנבחרי הציבור. המתנגדים טוענים כי באמצעות האקטיביזם השיפוטי שוללים מהנבחר סמכויות ומהאזרח את זכות הבחירה ומכתיבים מדיניות באמצעות "חקיקה שיפוטית" -תחליף לקלפי ביום הבוחר. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.189.136 16:59, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

הפסיקה בעניין התשר היא אקטיביזם שיפוטי?

הגדרת התשר היא בסה"כ דוגמה לשינוי הלכה משפטית. אין חולק שבהעדר חקיקה מפורשת, בתי המשפט חייבים לקבוע הלכה לגביו. שופטים אקטיביסטים ושמרנים כאחד חיוו את דעתם האם במצב החוקי הקיים התשר הוא הכנסה למעביד ומשכורת למלצר, או שרק הכנסה ממשלח יד למלצר, ואיש לא ביקר אותם על העיסוק בנושא. אולי אפשר להעביר את הפסקה על התשר לערך אחר שיעסוק בפסיביות חקיקתית מזוית אחרת, אבל היא אינה רלוונטית לערך זה שעוסק רק באקטיביזם שיפוטי. בערך הזה אולי אפשר להביא דוגמה למקרה בו בג"צ נתן לכנסת אולטימטום לחוקק חוק לפני שהוא מפקיע את החוק הקיים, ומשהחוק לא חוקק, מימש את איומו. בברכה, גנדלף - 00:33, 29/03/18

אינני בקי בנושא התשר, אבל דעתי נוטה שאתה צודק. על כל פנים יש קושי בהגדרה הבסיסית של אקטיביזם שיפוטי ואולי משם הבעיה. בברכה אגלי טל - שיחה 01:30, 29 במרץ 2018 (IDT)

הבעיה מתחילה בכך שחקיקה שיפוטית מפנה לאקטיביזם שיפוטי, אף שבערך נאמר: "חשוב להבחין בין "חקיקה שיפוטית" שנועדה להשלים החסר במשפט המקובל לבין אקטיביזם שיפוטי שנועד לוודא את ההתאמה של החלטות הרשות השופטת והרשות המבצעת לחוקה." הפכתי את חקיקה שיפוטית לערך עצמאי, והעברתי אליו את הפרק בעניין התשר. את ההפניה המיותרת יצרתי לפני 12 שנים, וכעת אני מקווה שיתקיים בי "מודה ועוזב ירוחם". דוד שי - שיחה 08:58, 29 במרץ 2018 (IDT)

א. יישר כוחך ששיברת. ב. לעניות דעתי צריך לשים לב לקשר שכן קיים בין שני המושגים. חקיקה שיפוטית היא אחד המאפיינים הבולטים של אקטיביזם שיפוטי, שהוא מושג רחב יותר (ועמום יותר). עם זאת, לא כל חקיקה שיפוטית תיחשב לאקטיביזם, ונראה שהפסיקה בעניין התשר אכן אינה נופלת בגדר זה. ג. המשפט "...אקטיביזם שיפוטי שנועד לוודא את ההתאמה של החלטות הרשות השופטת והרשות המבצעת לחוקה." הוא לעניות דעתי הגדרה מצומצמת מאוד לאקטיביזם שיפוטי. בברכה אגלי טל - שיחה 10:20, 29 במרץ 2018 (IDT)

עריכה בתשלום

עריכותיי מחשבון זה הן עריכות בתשלום. בברכה אגלי טל קהלת - שיחה 15:34, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

הגדרת פרופ' מרוטנר ל"אקטיביזם שיפוטי" קיצוני

פרופסור מנחם מאוטנר הגדיר את האקטיביזם השיפוטי הקיצוני בכך שבית המשפט מציב את עצמו כשחקן נוסף על מגרש המשחקים הפוליטי: ”לא עוד גוף שעיקר תפקידו להחיל את המשפט הקיים… אלא גוף התורם תרומה משלו… בקביעת תוכן המשפט החל במדינה”(מתנאל בראלי, ‏הנציב שאיש לא מינה, השילוח, 13, פברואר 2019).

ראוי להביא את הדברים בפסקה הקיימת בערך " מהות האקטיביזם השיפוטי". בן נחום - שיחה 22:44, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

אם פרופ' מאוטנר אמר זאת, ראוי שתקשר למקור שבו הוא אמר זאת, ולא לציטוט מקוצץ שלו מכלי שני. דוד שי - שיחה 06:17, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

בדיון שנערך במזנון למעלה משבוע (ויקיפדיה:מזנון#הסתמכות על מקור משני אמין, כשהמקור הראשוני לא זמין לי ו/או באנגלית), רוב מובהק תמך באפשרות להסתמך על מקור משני של כתב עת, כשהמקור העיקרי ("בו הוא אמר זאת") אינו זמין לכותב.
לאור זאת אין מניעה להסתמך כעת על השילוח, ובעתיד להוסיף לצידו את המקור העיקרי (לדעתי גם אז יהיה כדאי להשאיר את 'המקור המשני' כיון שהוא זמין וחופשי לכולם במרשתת.) בן נחום - שיחה 21:06, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

הדיון במזנון היה דיון עקרוני על ציטוטים מכלי שני. הוא לא הכשיר הבאת ציטוט מרוסק כפי שהובא ב"השילוח" וכפי שאתה מנסה להביא כאן.

המקור המשני מציין בדיוק מאיפה הוא מצטט: "משפט ותרבות בישראל", עמ' 167. אם אתה רוצה לצטט, הבא ציטוט מלא ממקור זה. דוד שי - שיחה 21:57, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

בסדר, אם מפריע לך הציטוט אז אכתוב את התוכן בלעדיו, כך: פרופסור מנחם מאוטנר הגדיר את האקטיביזם השיפוטי הקיצוני בכך שבית המשפט מציב את עצמו כשחקן נוסף על מגרש המשחקים הפוליטי..
מקווה שכך יהיה מקובל על כולם. בן נחום - שיחה 21:59, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

לחלוטין לא. זו הבנה שלך את דבריו של מאוטנר, שאין לה אחיזה בציטוט שהבאת. דוד שי - שיחה 22:00, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

מידע נוסף

נימוקי התומכים: כדאי לציין את הטענה שהכנסת יכולה להגיב במקרים רבים על פסיקה אקטיביסטית באמצעות חקיקה( יסוד או רגיל). [מפתיע שהעניין לא צויין] דרך אגב, לפי פרסום בכאן, הבגרויות הבאות יכללו התיחסות למהפכה ולאקטיביזם שיפוטי (בעד ונגד). אם יש עריכה בתשלום של עמותת קוהלת, חייבת שתהיה עריכה שתאזן את הערך כי היחס של הארגון לנושא ברורה. השאלה היא האם רוב המידע מסתמך על מתנגדי האקטיביזם השיפוטי או תומכיו? --2A00:A040:196:E146:FCC7:5068:41F6:4C86 21:11, 7 במאי 2020 (IDT)

אקטיביזם שיפוטי לעומת ביקורת שיפוטית

מה ההבדל בין שני המושגים הללו? שניהם מדברים על התערבות ביהמ"ש העליון בריסון הרשויות האחרות. (¯`gal´¯) - שיחה 04:16, 31 במרץ 2020 (IDT)

השאלה במקומה והיא תוצר טבעי של הגדרה עמומה לאקטיביזם שיפוטי. שופט מרוסן מחויב להפעיל ביקורת שיפוטית מפני שכך מצופה ממנו לנהוג במילוי תפקידו לפי החוק והנורמות החברתיות. אקטיביזם שיפוטי איננו הנסגת דעת מוחלטת בפני רשויות המדינה. סרבנות עיקשת להפעיל ביקורת שיפוטית והנסגת דעת מוחלטת בפני רשויות המדינה מהווים אקטיביזם שיפוטי. החלטה שיפוטית שלא לשפוט פעולות מִנהליות עומדת בניגוד לחוק, לנורמות החברתיות ולמצופה משופט במילוי תפקידו. עלמה/יאיר • שיחה 08:10, 4 ביוני 2020 (IDT)

פסק הדין שבפתקית

פסק הדין מירון נגד שר העבודה (בג"ץ 287/69) הוא אחת הדוגמאות המוקדמות של אקטיביזם שיפוטי בישראל. בעתירה לבג"ץ, בשנת 1969, פנה שמחה מירון כנגד מדינת ישראל בתביעה שלא לאפשר שידורי טלוויזיה בשבת. פסיקת בג"ץ, שהתירה את הזכות לשידור ציבורי בשבתות, בניגוד להמלצה זמנית של הממשלה, היוותה את אחד מפסקי הדין התקדימיים שאפשרו את כרסום הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. לא ברור הקשר בין פסק הדין לכרסום הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. הרי טלויזיה היתה חידוש ולא דבר קיים . קדם לה רדיו פעיל. אני חושב שזה היה ויכוח חלקו שלובה של הטלויזיה הממלכתית בסטטוס קוו על הדיון: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16662 --2A00:A040:196:E146:5A9:2A21:9675:AA53 00:23, 8 במאי 2020 (IDT)

בפסק הדין פסק הדין בעניין דפי זהב,[20] בו

Typo

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באקטיביזם שיפוטי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://sites.google.com/site/arnonezrahut/judicial-authority נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200516213657/https://sites.google.com/site/arnonezrahut/judicial-authority לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:31, 8 בנובמבר 2022 (IST)