שיחה:יבוסים
 |
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
| |
| ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה | |
מה שכתבת כאן על הכיבוש דרך פיר המים לא מופיע בתנ"ך, אלא מהווה פרשנות על הפסוק "... יגע אל הצנור...". המלה צינור היא מילה כמעט יחידאית (מופיעה עוד פעם אחת בתהילים, ואכן בהקשר של מים) כך שאי אפשר לטעון חד משמעית שכוונת הפסוק היא אכן חדירה דרך הפיר. ופרשנות יש להציג כפרשנות.--עמית אבידן 13:05, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אבל זה הפירוש ההגיוני היחיד שאני מכיר. אתה מכיר פירושים נוספים? גילגמש • שיחה
- אתה שוב מתחיל איתי...? יש לי שתי סיבות למה לא להתייחס לזה כאל האפשרות היחידה: א. הסיבה "שלך": לא נמצא אישור ארכיאולוגי לקיומו של פיר כזה (פיר וורן פסול כנראה, עקב אי התאמה בתקופה ואולי גם במיקום). ב. הרבה מילים שנמצאות בשימוש נרחב בתנ"ך, מובנן שונה לחלוטין ממובנן היום. דוגמאות: "עם" - משמעותו צבא. "עם הארץ" - משמעותו אצולת הקרקע, "מלפפון" - פירושו כרוב (ברצינות!) ועוד דוגמאות רבות. לכן יש בעיה בפרשנויות של מילים יחידאיות.--עמית אבידן 13:22, 3 מרץ 2005 (UTC)
- מכל הדוגמאות שבעולם, זה מה שעלה לך בראש? תהיה לי בריא. כן, היו מקרים, וכן יש בידי פרשנות נוספת (כרגע הספר לא נגיש לי, מניח שעד יום א' תהיה לי תשובה)--עמית אבידן 13:29, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אתה קשה, קשה (שלא לומר מעצבן :-)). לא כל מה שהגיוני הוא גם נכון. שים לב לצורה שזה מופיע בשמואל: "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאי נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית".
מה הבעיות שאני רואה פה:
- יכול להיות שקודם נלכדה המצודה ורק אחר כך היה הקטע של הצינור?
- אני ואתה יודעים עברית. איך נראה לך הצירוף "ויגע בצינור ואת הפסחים וג'..."? אתה היית קורא לזה עברית תקנית? זאת בדיוק דוגמא לטקסט משוכתב, ולי אין ספק שחסר בו מידע חיוני.
- אולי את הספיירים מהתרומות לויקי ינצלו לשכירת שירותיו של משרד חקירות ונמצא אותו ונביא לו מכות? (אתה יכול למחוק את ההערה הזאת, כמובן)
--עמית אבידן 13:50, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אשנה את הניסוח. אם זה עדיין לא מקובל, אתם מוזמנים להמשיך בדיון עקר זה.
בברכה, גיא 14:09, 3 מרץ 2005 (UTC)
יבוס היה אח של צידון, לא צאצאו[עריכת קוד מקור]
ממליץ לקרוא שוב את הפסוק המצוטט. אבי 07:14, 4 מרץ 2005 (UTC)
טיפול דחוף[עריכת קוד מקור]
הערך נראה חובבני משהו, חסר מקורות רציניים ואקדמיים, ובמקום זאת מסתמך על אתרים שנויים במחלוקת (חובבנים ומקדמי תיאוריות פסאודו-מדעיות לדעתי) ופוסטים בפורומים כמקורות למידע שבו. הוספה תבנית טיפול.--Dxrd - שיחה 19:51, 3 באוגוסט 2013 (IDT)
משוב מ-24 בנובמבר 2013[עריכת קוד מקור]
-המידע אינו מספק תלמידים כתבו יותר קצר 109.65.98.23 19:11, 24 בנובמבר 2013 (IST)
צדק=בעל?[עריכת קוד מקור]
מאיפה הקביעה הזאת? לא מבוססת בעליל. בכלל, כל הערך ברמה לא טובה. החל מהתייחסות לסיפור המקראי כוודאי היסטורית, וכלה בהתייחסות מועטה מדי לממצאים הארכיאולוגיים. שכתוב דחוף. Reemhy - שיחה 21:09, 13 בנובמבר 2019 (IST)
ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]
מתייג את בעלי הידע ביהדות לצורך ביקורת עמיתים. בעלי הידע ביהדות הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ ויקיפדיה חוגגת 300,000 ערכים 23:41, 18 בדצמבר 2020 (IST)
- מתייג גם את בעלי הידע בהיסטוריה: בעלי הידע בהיסטוריה הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ ויקיפדיה חוגגת 300,000 ערכים 23:41, 18 בדצמבר 2020 (IST)
- הארי פוטר 73 לא הייתי מכניס לכאן את מצוות מחיית 7 העמים. ובטח לא מתחיל לדון בדעת הרד"ק ובדברי חכם בן שמננו (דעת סופרים). זה שדעת הפלסטינים חסרת ביסוס - צריך להביא את דעת החוקרים האומרים כך, ולא לקבוע זאת בערך כעובדה. --ריהטא - שיחה 20:44, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- לגבי מצוות מחיית 7 העמים אני חושב שכן כדאי להכניס את העניין לערך, בעיקר כדי להסביר למה למרות מצווה זו לא השמידו אותם. בנוגע לחוקרים
תוקן דרדק • שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"א • 21:25, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- לגבי מצוות מחיית 7 העמים אני חושב שכן כדאי להכניס את העניין לערך, בעיקר כדי להסביר למה למרות מצווה זו לא השמידו אותם. בנוגע לחוקרים
- הארי פוטר 73 לא הייתי מכניס לכאן את מצוות מחיית 7 העמים. ובטח לא מתחיל לדון בדעת הרד"ק ובדברי חכם בן שמננו (דעת סופרים). זה שדעת הפלסטינים חסרת ביסוס - צריך להביא את דעת החוקרים האומרים כך, ולא לקבוע זאת בערך כעובדה. --ריהטא - שיחה 20:44, 19 בדצמבר 2020 (IST)
יישר כח על הערך הנאה. מציע להחליף את שם הפרק "היסטוריה" ב"במקרא". "מצוות הריגתם" יפוך לתת פרק שלו. לפרק "הקשר בין העם היבוסי לפלשתינים" הייתי קורא "בנרטיב הפלסטיני". בברכה, גנדלף - 22:39, 19/12/20
- גנדלף אשמח שתחווה את דעתך על החלוקה החדשה. דרדק • שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"א • 22:58, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- לי פחות נראית, אבל אפשרית. הכותרת "בנרטיב היהודי" נראית לי קצת גדולה על מבצע צבאי אחד שנקרא על שמם. כמו כן, בדקתי את המקור לכך שאחמד טיבי גרס שהפלסטינים הם צאצאי היבוסים ונראה שהוא אינו תומך בטענה. הייתי מציע לבדוק אותה וכן להסיר מהערך מי שרק טען באופן כללי שהפלסטינים הם צאצאי הכנענים. בברכה, גנדלף - 23:34, 19/12/20
דוד לא נתן לירושלים את שמה ככתוב בפתיח. השם נזכר בצורות שונות (רשלמם, אורוסלים ועוד) כבר בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמארנה מאות שנים לפני-כן. H. sapiens - שיחה 22:09, 26 בדצמבר 2020 (IST)
- דרדק, נראה לי כדאי לשנות את הניסוח בתחילת הפתיח ל - יְבוּסִים, על פי המקרא, הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס. בויקיפדיה נהוג לעשות במכונה ולא במכנה. ראה ויקיפדיה:לשון#ביטויים מיותרים. עמד - שיחה 20:01, 15 בפברואר 2021 (IST)
- אכן תוקן דרדק • שיחה • ז' באדר ה'תשפ"א • 20:52, 18 בפברואר 2021 (IST)
- אכן