שיחה:יהודה ביבאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המקורות[עריכת קוד מקור]

המקורות לערך נמצאים ברשימה הביביליוגרפית לקריאה נוספת. מקור לכך שהיה מהראשונים שקרו לגאולה בדרך הטבע היא פשוט השנים פעם פעל. דרך - שיחה 00:04, 13 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

האם לא היו במאות הקודמות כאלו שקראו לגאולה בדרך הטבע? מוטי - שיחה 00:05, 13 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
לא שידוע לי. בטח לא בהקשר לאומי שוודאי לא היה קיים קודם לכן. מחקתי את הדרשיה למקור בעניין קריאתו לאחוז בנשק. קלוזנר כותב את זה במפורש דרך - שיחה 15:17, 27 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
שאלתך מוטי היא נושא חשוב מאד לביאור, לצערי מצב ההבנה לגבי הנושא הזה סובל מלקות ראייה צרה ועמומה, לגבי מה המשמעות של מה שאמרו/עשו ומה שלא אמרו/עשו ומדוע, בתקופה הקודמת בהגות בהנהגה ובמעשים הקשורים ל"גאולה בדרך הטבע" ול"לאומיות" במובנה המלא ולא במובן הצר כפי שסוציולוגים למיניהם חותכים בבשר החי לטובת ניתוח מבוקר... לענ"ד עדיין אין בשלות מספקת להתמודדות עניינית עם העובדות ומשמעויותהן בהקשר להתפתחותן ההיסטורית ולזיכרון הקולקטיבי. בינתיים נזכיר עוד ועוד פרטים קטנים עד שיהיו בשלים להסתכל בפרספקטיבה מלאה לבחינת התמונה המלאה מי-נהר - שיחה 18:33, 27 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

הרב ביבאס ורבני משפחת קובו[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לפרטים הבאים:

  • הרב ביבאס נולד בגירברלטר ב-1776
  • לאחר פטירת אביו שהה הרב ביבאס אצל סבו בליוורנו
  • אח"כ חזר לגיברלטר והיה בה ראש ישיבה לכאורה עד 1810.
  • הרב ביבאס נפגש שד"רים ופעל למענם גם בתקופה בה היה בליוורנו. בשנים 1810-1831 (? לא ברור לגבי כל השנים)
  • הרב ביבאס החל לכהן כרב הקהילה האיטלקית של האי קורפו
  • הרב ביבאס היה נצר למגורשי ספרד ונכד לאור החיים שעלה לארץ ישראל והקים ישיבה חשובה בירושלים.
עתה עיינו בערכים משפחת קובו ויצחק קוב'ו.
  • משפחת קובו הייתה משפחת רבנים ומנהיגי ציבור בסלוניקי שביוון במשך למעלה מ-300 שנה. מוצא המשפחה מצפון איטליה, מהעיר קובו (קומו) הסמוכה למילאנו‏[1], ויש הסוברים‏[2] שמוצאה מצפון ספרד ממקום בשם villar del como. צאצאי המשפחה התיישבו בסלוניקי בראשית המאה ה-16‏[3] והתפזרו בארצות המזרח הקרוב. רבים מבניה שימשו כרבני קהילת סלוניקי ופרנסיה. יצחק ש' עמנואל מונה כחמישים חכמים מבני המשפחה בין השנים 1600-1910.
  • הרב יוסף קובו (השמיני) - היה רב הקהילה בגיברלטר. נפטר בשנת ה'תר"ג (1843).
  • הראשון לציון הרב יצחק קובו (1770-1854) (שנים דומות לרב ביבאס), שימש קודם לכן כראש "ישיבת כנסת ישראל (אוה"ח)" שהקים האור החיים וכן כראש ישיבת "בית יעקב פירארה" שהיו אז מהחשובות שבעיר ונתמכו בידי נדבנים מאיטליה (ייתכן שגם אביו וסבו שימשו בראשות ישיבת אוה"ח). דודתו של ר' יצחק קובו נישאה לר' רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, נכדו של ראש ישיבת המקובלים בית אל הרש"ש. בתם (קרי בת דודתו של יצחק קובו) נישאה לראשון לציון ר' חיים אברהם גאגין אף הם ראשי ישיבת המקובלים. כל הנ"ל ממנהיגי הישוב היהודי בארץ.
    • מכאן עולים הקשרים הבאים. רבני משפחת קובו היו המנהיגות של יהדות יוון. רבני משפחת קובו היו קשורים לישיבת אור החיים בירושלים. רבני משפחת קובו היו שד"רים וגם אספו כספים מאיטליה. היו קשורים מאד לישיבת המקובלים בית אל. (הרב החיד"א גם כן למד שם והיה מגדולי השדר"ים בליוורנו ואחד הרבנים הבולטים בה, הרב החיד"א היה גם תלמידו של האור החיים).
    • הרב ביבאס היה בקהילתו של הרב יוסף קובו בגיברלטר. היה בקשר אם השדרים מארץ ישראל ובמיוחד בקהילת ליוורנו שבאיטליה. מונה לכהן כרבה של הקהילה היהודית איטלקית שבאי היווני קורפו. היה רב מקובל. שהה בליוורנו אצל סבו (המחותן של האור חיים) במקביל לשהותו של הרב החיד"א שהיה אחד הדמויות הרבניות הבולטות בה באותם שנים. (ראו אלו פעולות עשה אור החיים בליוורנו ב-1739 בנוגע לתנועת עלייה לארץ ישראל)
    • יש להניח שהתקיימו וקיימים קשרים בין הנ"ל ושיש קשר בין המינוי באי קורפו לבין רבני משפחת קובו. מי-נהר - שיחה 02:52, 15 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
רעיונות חשובים ומרשימים, וצריכים עיון, נקוה להמשך. בברכה, יעל - שיחה 19:38, 15 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

תולדותיו[עריכת קוד מקור]

אבקש מקור למילים:

"בהמשך התמנה בעצמו לעמוד בראש הישיבה בגיברלטר. לישיבתו נהרו תלמידים רבים מבריטניה, איטליה וצפון אפריקה, שחלקם הפכו אחר כך לרבנים ומנהיגים ועזרו לו בהפצת תורתו."

בברכה, יעל - שיחה 00:11, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

יתכן ששימש בישיבה בגיברלטר פרק זמן, אולם לא ידוע על תלמידים שלו שם, או במקום אחר וש"הפיצו" את תורתו. תלמידו שהפיץ הוא הרב אלקלעי והשאר ידוע לנו מפרסומים שונים. זאת אבקש לשפר בערך על פי המקורות שבידי. בברכה, יעל - שיחה 11:09, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
לפי המקור כאן [1] מצויין כדלקמן:"The earliest of these was Judah Bibas (1780-1852), the scion of a distinguished Moroccan Rabbinic family, born in Gibraltar where, for a while, he headed the yeshiva. He had received a secular education in Italy...". דהיינו כיהן לתקופה מסוימת כראש הישיבה בטרם עבר לאיטליה.Assayas שיחה 19:46, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
אגב, שווה לתקף את שנת הלידה שלו מאחר ונתקלתי בד"כ ב-1780 (גם ב-1782 וגם ב- 1790 אם כי מעטים), אך לא ב-1776. מהו המקור לשנת 1776? Assayas שיחה 20:18, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
אכן על פי בנבנשתי ומזרחי (שמאמרם נמצא בערך) הוא היה ראש ישיבה בגיברלטר ומביאים ציטוט מדבריו (אותי הציטוט לא שכנע) שעליו מסתמכים, בניהו במאמרו (שנמצא בערך גם כן וחובר לאחר שנתיים) פקפק בדבר. אני חושבת שיש להזכיר את הענין במצב של כנראה (כי בישיבה שם בודאי היה) בלווית שתי הדעות בהערה. מאנציקלופדיות קשה לדעת, קרוב לודאי שבנבנישתי ומזרחי, וגם חיבורו של מלכו (שכתב כך גם כן) היו לנגד עיני מחבר הערך שם.
באשר לשנת לידתו וגם לשנת פטירתו רבו מאוד השגגות בספרים. הוא נפטר בתרי"ב 1852 (ולא בתרי"ז כפי שגגה פה ושם) כפי הנראה על פי מספר דעות בספרים נולד בתקמ"ב 1782, אבל זו רק בסביבות. יעל - שיחה 23:10, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
בוקר טוב, תודה על התשובה. אני סבור כמוך שיש להזכיר את שתי הדעות. המשך יום נעים. בברכה Assayas שיחה 06:52, 21 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

רבה של הקהילה...[עריכת קוד מקור]

ואני רק אבקש הבהרה: בפתיח כתוב שביבאס היה רבה של קהילת קורפו ואילו בהמשך כתוב שהיה רב הקהילה של יוצאי איטליה בקורפו. אז מה נכון? כולבויניק - שיחה 07:01, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

בוקר טוב. נתבקשתי לסייע בסוגייה בדף שיחתי ואעשה כמיטב יכולתי. לפי האנציקלופדיה היהודית [2], בפסקה Rabbis נכתב שהוא היה הרב של קהילת קורפו ולא רק של יוצאי איטליה. המשך יבוא. Assayas שיחה 10:35, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
וגם לפי המקור הזה [3], מצוין כי היה הרב של כל קורפו החל מ-1831. את הסוגייה הזו מיצינו להערכתי. Assayas שיחה 10:49, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
בפועל הוא אכן היה הרב של הקהילה כולה - שכללה את "הקהילה היוונית" ו"הקהילה האיטלקית", במיוחד בתקופת כהונתו השניה, לאחר 1841 עד 1852. אולם להלכה, החוזה שלו נחתם עם פרנסי הקהילה האיטלקית (בשתי הכהונות). אביא מקורות בהמשך. יום נפלא ותודה רבה לכולם, יעל - שיחה 11:06, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]
שוב בוקר טוב. אם כך, אפרוש לעמל יומי ואשאיר לך את העניין :-). בברכה Assayas שיחה 11:40, 20 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

ייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

אבקש מקור למילים "... אשר הטיף עוד בימים ההם (...) ולייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל". בתודה, ליאור पॣ • י"א באב ה'תשע"ב • 13:25, 30 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

יסופק בהקדם. תודה. יעלשיחה 14:02, 30 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

הוספת מאמר על הרב ממקור לא ברור[עריכת קוד מקור]

ישנו נסיון להוסיף מאמר, שלא ברור היכן פורסם. חיפושי באינטרנט הובילו אותי לשם "קרתא" שהוא כנראה מגזין. ללא שום אזכור נוסף בגוגל. החיפוש אחר קרתא הוביל למסקנה שמי שהעלה את התוכן לאינטרנט, היא כותבת המאמר עצמה. לאור דברים אלו, ומכיוון שאיני בטוח שלא מדובר במחקר מקורי - אני חושב שאין להוסיף את המאמר. (במידה ויוכח אחרת, אוריד את התנגדותי לתוספת זו). גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:00, 11 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]

גארפילד, הפיסקה הזו מוכיחיה שני דברים עליך: א. או שאתה לא יודע איך קוראים ביבליוגרפיה, או שלא טרחת לקרוא את מה שהסרת. ב. אתה לא יודע מה הכוונה ב"מחקר מקורי". אני מציע שתמשוך את ידך מהערך. דניאל צבישיחה 13:06, כ"ב בשבט ה'תשע"ה (11.02.15)
מה שבטוח זה שהתגובה שלך מלמדת שאין לך שום נימוסים או דרך ארץ. אני ניסיתי למצוא במסגרת הלינק שהוסף אסמכתה כלשהי לפרסום אקדמי אמין. כמו כן ניסיתי לחפש את שם המאמר יחד עם כותבת המאמר בגוגל. הגעתי אך ורק לקישור מוזר עבור כתב עת או מגזין בשם "קרתא" - שגם אותו לא מצאתי בגוגל. כתב העת הועלה על ידי מי שכתבה את המאמר. לאור הממצאים האלה - הספיק לי לקבוע שאני לא סומך על המקור.
המלצתי אליך - במקום לפזר האשמות מכוערות, ולכתוב תקצירי עריכה נוזפים, ראוי שתסביר את עצמך ותוכיח את מה שביקשתי שיוכח ותו לא. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:22, 11 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
אין שום דבר מכוער בהאשמה, אתה פשוט צריך להיות מודע למוגבליותיך. אם אחרי שראית שכתוב בערך את ההפניה השלימה:
יעל ויילר ישראל, הרב ד"ר יהודה אריה ליאון ביבאס מבשר הציונות, עת לחננה, (עורך: אסף ידידיה), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"ד-2014
עדיין חשת צורך ללכת לחפש את המקור (וחשבת משום-מה שתמצא אותו בכתב עת), כנראה שאינך יודע איך לקרוא ביבליוגרפיה. לא נורא - זוהי מיומנות נרכשת, עד שתרכוש אותה - נהג בהתאם. דניאל צבישיחה 13:47, כ"ב בשבט ה'תשע"ה (11.02.15)
אתה מאד חצוף ו9תוקפני, ולמרות זאת אני אענה לך, בשם הדיוק והסדר הטוב. חיפוש בגוגל של הכותרת "יעל ויילר ישראל, הרב ד"ר יהודה אריה ליאון ביבאס מבשר הציונות, עת לחננה, (עורך: אסף ידידיה), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"ד-2014" מוביל למקור אחד בלבד - הערך בויקיפדיה. כניסה לקישור עצמו, מובילה לאתר שבו מצוין שמעלה הקובץ של המאמר היא יעל ויילר עצמה. שני אלו לבדם הם סיבה טובה ומספיקה בשביל לפסול קישור של מקור שלא נראה אמין.
בתור עורך ומנטר אני לא צריך ללכת ולחפש בכל ארכיון של ספריה אחר מידע שהוא מפוקפק. אם הכלים המקובלים לחיפוש לא מראים תוצאות מהימנות - אני מוריד (בטח ובטח כשמדובר בפרסומים אקדמיים שלרוב יש להם נוכחות משמעותית בחיפושי הגוגל השונים). חובת ההוכחה היא על מי שהוסיף את הקישור. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 14:54, 11 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
אני תוקפן כלפי אנשים שכותבים שטויות. כלי החיפוש המקובלים למאמרים אקדמיים זה גוגל? מי שהוסיפה את הקישור סיפק את ההוכחה - היא נתנה הפניה מדוייקת. בתור עורך ומנטר חובה עליך לבדוק במקומות הנכונים. אם אתה לא יודע מה הם המקומות האלה במקרים מסויימים, כמו כאן, שאל מישהו שיודע או העלה שאלה בדף השיחה של הערך. לשחזר עריכות בנושאים שאתה לא מבין בהם זו לא פחות מהשחתה. דניאל צבישיחה 20:22, כ"ב בשבט ה'תשע"ה (11.02.15)
דניאל צבי, אתה תוקפני ביותר. יתכן שגארפילד אינו יודע לקרוא ביבליוגרפיה, אך זו אינה סיבה לתוקפניות כמו זו שלך. הוא עצמו ענה לך בצורה יפה גם לאחר שהגבת לדבריו בצורה מעליבה ופוגעת. שמזןשיחהערכי בראבו • 20:37, 11 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
ואת עלבונו של מי שהוסיף את הקישור שנמחק ביד גסה אינך דורש? התגובה שלו שאתה מכנה "יפה" היא העניין החמור ביותר שכאן. מלכתחילה חשבתי שמא מדובר בטעות תמימה שיש להעמידו עליה - בא גארפילד והודיע קבל עם ועדה שהוא אכן מסתפק בלא יותא מבדיקה שטחית לפני שהוא שולח עמלם של אחרים לטמיון. אנו לא מסוגל לדמיין דבר תוקפני יותר (מלבד דברים שגוררים חסימה מיידית) שניתן לעשות בין כותלי ויקיפדיה. דניאל צבישיחה 21:06, כ"ב בשבט ה'תשע"ה (11.02.15)