שיחה:מנחם המאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האם המאירי אמר שנוצרים לא ע"ז. דעתו של הרב מיכאל אברהם שלא [1] שש"ז 18:34, 2 מאי 2005 (UTC)

מדברי המאירי (במסכת עבורה זרה כ') בדין מכירת בתים לעכו"ם : "ולענין פסק, דבר זה לא נאמר אלא בארץ, ובזמנים שהזכרנו. הכונה לגויים שבאותו זמן ודומיהם עובדי אלילים שנשארו בקצוות" וכוונתו לאלה שעדיין עבדו עבורה זרה ממש, פסילי עץ ואבן. ומכאן שאת האיסלאם וגם את הנצרות הוא לא ראה כעבודה זרה. Hmbr 19:00, 3 מאי 2005 (UTC)

וראה גם את המקור מדבריו של הרב חיים דוד הלוי באתר של ישיבת הר עציון: [2] Hmbr 19:02, 3 מאי 2005 (UTC)

הצנזורה, ידידי...[עריכת קוד מקור]

רבינו המאירי כתב את דבריו ביחס לגויים מאימת הצנזורה הנוצרית, כפי שהיה בכל הדורות בארצות הנוצריות. (ע"ע צנוזרה). הצנזורה תבעה להחליף את המילים גויים במינוח "עובדי כוכבים ומזלות" כך שייראו כל איסורי התורה המכוונים אל הגויים, לא כפוגעים בהם אלא כעוסקים בשבטים ברבריים פרימיטיביים, אי שם בארצות רחוקות בקצוות תבל, ולא חס וחלילה, בגויים הנאורים שבצילם אנו חוסים...כפי שהאריך לתאר רבינו המאירי. אכן בכל כתבי היד של התלמוד, כמו גם בתלמודי יהודי ארצות האיסלאם, לא מוזכרת המילה "עכו"ם" ולו פעם אחת!! אלא רק.... "גוי".

אגב, כותב רבינו המאירי, לגבי הנוצרים, שאין הכוונה לנוצרים ממש אלא לעבדיו של נבוכד נצר שהיו משתחווים לשמש, ולא לנוצרים של ימינו... אל לכם ליפול בפח, ולא להבין מה שהיה מובן מאליו לכל בר בי רב בכל הדורות.

יתירה מזאת, הרמב"ם, בעקבותיו הולך רבינו המאירי, פוסק בפירוש כי הנוצרים עובדי עבודה זרה הם:הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. --85.250.109.178 16:53, 21 אפריל 2006 (IDT)

דבריך בעניין הצנזורה נכונים לגבי שינויים במינוח וכדומה, אבל קשה מאוד לאמרם ביחס לתפיסתו המקיפה והמפורטת של המאירי. תוכל לקרוא סקירה בעניין זה בספרו של פרופ' ישראל תא-שמע "הספרות הפרשנית לתלמוד", שם הוא מגדיר את האפשרות שדברי המאירי ביחס לנצרות נאמרו מפחד הצנזורה כאפשרות "דחוקה ביותר". נתנאל 17:08, 21 אפריל 2006 (IDT)
שטויות והבלים, ברור שהמאירי כתב כן רק מחמת הצנזורה, כך למשל המאירי כותב (כתובות ג' עמוד ב) שכל הדיון האם ביאת גוי שמה ביאה לעניין איסור אשת איש שייכת רק בעמים שאינם גדורים בנימוסים... כאשר ברור שעניין זה הוא עניין הלכתי שלא קשור למוסר. זו סתם שטות שכמה חוקרים העלילו את המאירי, וברור שאין זו מסורת הפסיקה המקובלת אצל כל חכמי ישראל שבכל הדורות. אין זו הפעם הראשונה שחוקרים חילונים טועים בדברים פשוטים, וממציאים גישות והשקפות שאינן תואמות את מסורת ישראל על כל מיני אישים ורבנים, והרי זה כפי שהדבר המכונה 'מדע המקרא' עשה לתנ"ך. ייסכר פי דוברי שקר, ותצא האמת לאור.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ציר הזמן - בתחילת הערך?[עריכת קוד מקור]

איני סבור כי ציר הזמן צריך להופיע בתחילת הערך, אפילו לפני משפט הפתיחה. הדבר הראשון שהקורא רואה הוא הציר הלא מובן הזה, ולכן עדיף להשים את הציר בסוף הערך, או לפחות באמצעו (וכדאי להוסיף כיתוב לגבי מה רואים בציר הזמן). ---י.--- אינו סבור כך. אשמח לשמוע דעות נוספות. Yonidebest Ω Talk 13:47, 1 מאי 2006 (IDT)

דיון[עריכת קוד מקור]

לדעתי, חשוב למקם את הציר בתחילת הערך. הדבר דומה לתבניות תעודת זהות האופייניות בערכי חכמי חז"ל (לדוגמא רבי יהודה הנשיא), פילוסופים (לדוגמא אריסטו), סרטים (לדוגמא דו"ח מיוחד) וכד'. תבניות אלו ממוקמות בתחילת הערך, ומטרתן לתת לקורא אפשרות לקבל התרשמות מהירה מנשוא הערך, על רקע הרצף שבו הוא ממוקם. ---י.--- 13:53, 1 מאי 2006 (IDT)

לא, תבניות אלו ממקומות לצד תחילת הערך. הקורא ערך זה רואה קודם את הפסקה הפותחת ורק אחר כך את הטבלה שבשמאל. Yonidebest Ω Talk 13:54, 1 מאי 2006 (IDT)

הייתי שמח לו ניתן היה למקם את סרגל הזמן משמאל לערך. מה לעשות, צריך להתפשר. ---י.--- 14:19, 1 מאי 2006 (IDT)

אני לא מוכן להתפשר - הדבר הראשון שקורא צריך לראות כשהוא נכנס לערך הוא שהוא נכנס לערך הנכון ועל מה הערך מדבר. אני מצטער לומר, אבל ציר הזמן פשוט מפחיד אותי. אני לא מבין מה רוצים מהחיים שלי, בסף הכל רוצה לבדוק מיהו מנחם המאירי או מי שזה לא יהיה. ציר הזמן הוא תוספת לערך ולכן לא צריך להיות בתחילתו. אני מבקש דעות של אחרים. Yonidebest Ω Talk 14:23, 1 מאי 2006 (IDT)
לדעתי סרגל הזמן לא מפחיד, אלא להפך. הקורא פוגש מסגרת זמנים המוכרת לו, ומבין היכן בתוכה משתבץ הערך שבו הוא מתעניין.
אין בעיה עם לבקש דעות של אחרים. העיקר לשמור על אוירה טובה. ---י.--- 14:35, 1 מאי 2006 (IDT)
לא הבנתי את הבעיה, ברבים מהערכים שבהם יש ציר זמן (ימה"ב אאל"ט) זה מופיע בהתחלה. מה שיפתור את הבעיה הוא אולי יצירת ציר זמן אנכי. דורית 14:53, 1 מאי 2006 (IDT)
כבר זמן רב אני מתמרמר בשקט על התבניות השונות והמשונות שקיימות בערכים ומסלפות באופן קיצוני (ממש כך) את הפרספקטיבה הנכונה להבנת פועלן של הדמויות השונות (באופן זה הופכים אישים כמו משה שמיר - מגדולי הסופרים שלנו ואורי צבי גרינברג מבכירי משוררינו - לפרלמנטרים זוטרים, הרמב"ם הופך להיות פילוסוף ניאו-אריסטוטלי שהשפיע על מלומד נוצרי בימי הביניים ועל פילוסוף וכימאי שנוי במחלוקת במאה העשרים, וכן הלאה).
אם ערך אודות אדם מסויים צריך לתת, מלבד המידע, פרספקטיבה נכונה להערכת פעולתו (וראו דבריו של הלל במפגש על פרופרוציונאליות במבנה הערכים) הרי שדווקא סרגל הזמנים הוא התבנית היחידה שעושה זאת באופן מדוייק (בהיבט אחד כמובן - בהיבט הכרונולוגי חיצוני). מיקומו של המאירי למשל על סרגל הזמן תמיד יהיה חיוני להבנת הרקע והמשמעות של פעולתו ומיקומה של התבנית בראש הערך מסייע להכניס את הקורא אל קריאת הערך אודות המאירי מפרספקטיבה נכונה (בדומה לשורות הראשונות בהן פותח כל ערך בתקציר תמציתי - שם למשל יובלט כי משה שמיר היה סופר ותובלט פחות עובדת היותו ח"כ). כפי שאמרתי, יש לי בעיה עקרונית עם התבניות השונות אבל דווקא הסרגל הזה יוצא דופן ואני Symbol support vote.svg בעד השארתו בראש הערך. נריה 15:11, 1 מאי 2006 (IDT)
אהבתי את הסרגל, אבל בהחלט הייתי שמחה אם לא היה קודם לטקסט בתחילת הערך. דווקא בימי הביניים שהזכירה דורית, הסרגל הוא לא בתחילת הטקסט וזה עדיף בעיני. אגב, יש שם שימוש בתבנית:תקופות היסטוריות, וזאת בניגוד לטיעון של ---י.--- (אם אני לא טועה) שאי אפשר ליצור תבנית לסרגל. אז כצעד ראשון, מי שיודע איך - אנא צרו תבנית לסרגל שבשימוש כאן, שלא נראה קוד html במסך העריכה. גברת תרד 15:40, 1 מאי 2006 (IDT)
תגובה לגב' תרד. אני הוספתי לתבנית תקופות היסטוריות את סרגל הזמן. אכן ניתן לשלב בתוך תבנית את הסרגל, כפי שניתן לעשות זאת בתוך כל ערך רגיל. עם זאת, בערכי האישים הנ"ל, יש סרגל ייחודי עבור הערך. בגוף הסרגל יש קו המסמן את תקופת פעולת האיש על רקע הסרגל. לצערי, תוספת זו, שבגללה הוכנס הסרגל אל הערך, אינה יכולה להיות חלק מתבנית. כולנו תקוה שהמערכת תשתפר, וניתן יהיה לבצע זאת גם באמצעות תבנית פשוטה. ולתפארת מדינת ישראל. ---י.--- 23:13, 1 מאי 2006 (IDT)
ביקשו שאביע את דעתי בנושא, אז הנה: קראתי את דיון, ואני מסכים שהסרגל לא צריך להיות הדבר הראשון שרואים מול העיניים. כשהסתכלתי בימי הביניים ראיתי פתרון לא רע בכלל - הציר בא מיד אחרי פסקת הפתיחה שנותנת את המידע הבסיסי על הערך, ולפני ההרחבות. אם פיסקת הפתיחה ארוכה משתי שורות זה יכול לצאת לא רע בכלל. המצב יכול להסתבך במקרים שיש גם תבנית או תמונה, אבל בשאר המקרים זה יהיה מוצלח: גם נותן את המידע, וגם לא מפריע מיד בהתחלה. והנעל"ד כתבתי. DGtal 16:11, 1 מאי 2006 (IDT)
כמעט מצטרף לדעתו של DGtal , נראה לי הגיוני מאוד ציר זמן בהתחלה לאחר פתיחה קצרה מאוד, זה בהחלט מציג את הזמן בו פעל האדם עליו מדברים (עניין בעל חשיבות בפרספקטיבה הסטורית) ולא נראה לי מזיק פתיחה קצרצרה קודם שעדיין משאירה את סרגל הזמן קרוב מאוד לראש הערך. יאיר בן-צבי, אילת 20:48, אור ל-ד' אייר ה'תשס"ו (תאריך עברי)
את ההערה הנכונה הזו של נריה צריך להפוך לתבנית, ולמקם בראש כל תבניות האישים... עוזי ו. 08:55, 2 מאי 2006 (IDT)
שווה בדיקה לפני שמקבלים החלטה - באם יש שימוש בסרגלים כאלו בויקי האנגלית (או שפה אחרת מהגדולות שבינהן) - איך מיישמים זאת שם? גברת תרד 08:23, 2 מאי 2006 (IDT)
כן יש שימוש באנגלית: רשימה חלקית של ערכים עם ציר זמן. לדעתי סרגל הזמן צריך להיות אנכי כפי שדורית הציעה. ערן 08:36, 2 מאי 2006 (IDT)
תודה. עברתי על כמה עשרות סרגלים שם. יש גם אנכיים וגם אופקיים. נדמה לי שסרגל אופקי יוצרים שם בעיקר עבור "גרף ברים" (איך זה נקרא בעברית?) ואם זה כמו פה "בר" בודד - הוא אנכי.
מבין האופקיים - בדוגמאות בודדות הסרגל בתחילת הערך. לרוב הוא בסופו, לפעמים באמצע- בסוף פיסקה רלוונטית. לעיתים יש פיסקה עצמאית הנקראת "ציר זמן" וכוללת את הסרגל עם הסבר רלוונטי לערך.
כיוון שבויקי העברית מקובל מאוד שתבניות הן אנכיות ובתחילת הערך משמאל - זה נראה לי פיתרון אידאלי לסרגל (בעיקר אם הסרגל קצר יחסית, כמו שהוא כעת). בעדיפות שנייה, אם הוא אופקי - לא מייד בהתחלה. גברת תרד 09:29, 2 מאי 2006 (IDT)

סיכום דיון ציר זמן בתחילת ערך[עריכת קוד מקור]

נסיון לסכם הדעות עד כה:

  • סרגל זמן בראש הערך - עוזר לקבל פרופורציה נכונה. ---י.---, נריה.
  • סרגל זמן לא בהתחלה, אך קרוב להתחלה ככל האפשר, כאשר פסקת פתיחה ארוכה משתי שורות, ואין תבנית או תמונה. DGtal 16:11, 1 מאי 2006 (IDT), יאיר בן-צבי, אילת
  • סרגל זמן אנכי, ואם לא אז בהתחלה. דורית ערן
  • סרגל זמן אנכי, ואם לא - אז לא בהתחלה. גברת תרד Yonidebest Ω Talk 13:47, 1 מאי 2006 (IDT)
אם דעתו של מישהו לא מצאה ביטוי במדור הסיכום, הוא מוזמן לתקן את המעוות. ---י.--- 23:53, 1 מאי 2006 (IDT)

סרגל אנכי - דיון[עריכת קוד מקור]

תקנתי את דעתי - מה רע בסרגל זמן אנכי? Yonidebest Ω Talk 11:28, 2 מאי 2006 (IDT)
זה בעייתי במקרה של תמונות אחרות. DGtal 11:29, 2 מאי 2006 (IDT)
מבחינת מיקום? אפשר למקם אחד מתחת לשני או אחד לצד השני. Yonidebest Ω Talk 11:30, 2 מאי 2006 (IDT)
טוב, בערך הזה אין תמונות - מה דעתכם? Yonidebest Ω Talk 12:04, 2 מאי 2006 (IDT)

ייתרונות[עריכת קוד מקור]

חסכנו את הבעיות בסרגל האופקי:

  • הקורא פוגש קודם את תוכן הערך, ואח"כ את הסרגל.

חסרונות[עריכת קוד מקור]

  • יש בעיה כאשר יש תמונות או תבנית בצד שמאל למעלה.
לא מצאתי ערך עם תמונה או תבנית, מצא לי אחד כדי שאוכל לבדוק איך ניתן לשלב את הסרגל. Yonidebest Ω Talk 12:22, 2 מאי 2006 (IDT)
יש אינספור ערכי אישים עם תבניות. אם אתה רוצה ערך כזה שיש בו כבר סרגל זמן, הנה לך - הנשר הגדול. אם אתה רוצה ערכי אישים אחרים, שיש להכניס בהם סרגל כלים, לא תתקשה למצוא: אריסטו ותאלס, דוד בן גוריון, ורבים אחרים.
  • ברזולוציה נמוכה, יש צורך לגלול את המסך מעלה ומטה כדי להתרשם מן הסרגל, כיוון שהוא לא נכנס במסך שלם.
  • בערכים קצרים, הסרגל בולט בצורה חריגה.
ערכים קצרים דורשים הרחבה בלאו הכי, ואם הערך קצר אפשר להכניס הסגרל בצורה אופקית בסוף הערך, כיוון שסופו לא רחוק כלל מהתתחלה...

הזזת הסרגל האופקי בתחילת ערכים, בעד או נגד[עריכת קוד מקור]

הדיון מסתבך, ואין לי מושג למה. בסך הכל אני לא רוצה שהסרגל הזה יהיה בתחילת הערך לפני הפסקה הראשונה. מצידי לשים את זה בצורה אנכית, אופקית, בסוף הערך, אחרי הפסקה הראשונה, או לא לשים בכלל - העיקר לא בתחילת הערך. אני רוצה לשמוע כאן בצורה ברורה מי בעד הזזת הסרגל מתחילת הערכים, בין אם לסוף, בין אם לאחר פסקה הראשונה ובין אם בצורה אופקית. חוו דעתכם.

  • Symbol support vote.svg בעד - לא רוצה לראות סרגל בראש הערך לפני הטקסט. Yonidebest Ω Talk 12:29, 2 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד DGtal 13:24, 2 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד גברת תרד 21:23, 2 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד. לדעתי יפה וברור כשהסרגל בראש Pacman 19:43, 2 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד, ואני רוצה להזכיר שזאת לא הצבעה מחייבת, מפני שהיא לא חלק מתהליך מחייב בויקיפדיה. הא? 21:09, 3 מאי 2006 (IDT)
מה פתאום לא מחייבת? מה זה סקר? אני רוצה להוריד את התבנית ואני מחפש לראות אם יש צורך בהצבעת מדיניות, או לבדוק אם יש קונצנזוס. בטח שמחייב. Yonidebest Ω Talk 21:17, 3 מאי 2006 (IDT)
יפה אמרת. זה בדיוק סקר. אם יש קונצנזוס, אפשר להוריד. אם אין, אז להצבעה פה אין שום משמעות מחייבת.
במקרה כזה, כדי להעביר את הסרגל מראש הערך, יש צורך להגיע להסכמה או לפתוח בהצבעת edit dispute (שוכח איך קוראים לזה, כי זה כמעט לא קורה), או לקיים הצבעת מדיניות בעניין. לדעתי, לא יהיה מנוס מהצבעת מדיניות, אפילו שהפשרה "אחרי פסקאות הפתיחה" קורצת לרבים. הא? 13:41, 4 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד אך מוכן להתפשר עם קודמיי (כמו דיגיטל) שהציעו העברה לאחר שורות הפתיחה. נריה 23:05, 3 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד המיקום בראש הערך הולם את סוג הערכים הזה. אפשר למקם אחרי פסקאות המבוא. עוזי ו. 23:10, 3 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד לא הגזמנו? מבעיית סרגל הגענו לדיון על מדיניות? דורית 23:13, 3 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol oppose vote.svg נגד ---י.--- 01:58, 4 מאי 2006 (IDT). במקרה זה החושב בדיוק כמו עוזי ו..
  • Symbol support vote.svg בעד אנכי או בתחתית הערך, לא יתכן שתרשים ימוקם לפני הטקסט. Apollo 11 18:46, 4 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד ינבושד 22:30, 6 מאי 2006 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד טיפש ט"ו בשבט 20:35, 10 מאי 2006 (IDT)
אם המטרה כאן היא לבדוק אם יש קונסנזוס, אזי הבדיקה מוצתה: אין קונסנזוס. ---י.--- 14:15, 4 מאי 2006 (IDT)

מטורף, פשוט מטורף![עריכת קוד מקור]

ללא כל כוונה לבצע מחטף, העברתי את ציר הזמן שמאלה. נדמה לי שזה פותר את כל הבעיות. די לריב על שטויות. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 02:10, 4 מאי 2006 (IDT)

ולמאן דאמר יש בעיות כשמשלבים ציר זמן אנכי ותמונות, יש לי רק שני דברים להגיד:

  1. מדיה-ויקי מערכת מסריחה. אמת.
  2. זו אותה בעיה שנתקלים בה כאשר יש תבנית ותמונות, ויש לה פיתרון פשוט מאוד. העתקתי את הערך על המאירי למרחב המשתמש שלי והוספתי שתי תמונות, לשם הדגמה. תנו הצצה: משתמש:AlexKarpman/זמני.

אימרו "אני לא יודע איך לפתור את הבעיה עם התמונות", לא "אין פיתרון". ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 02:32, 4 מאי 2006 (IDT)


רעיון חדש[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם על הפתרון הבא: (לחץ בצד שמאל על לחצן הגילוי, לצורך ראיית הסרגל)

כך ניתן לגולש אפשרות לבחור אם לפתוח את הסרגל או לא. ---י.--- 12:02, 4 מאי 2006 (IDT)

לא, מה פתאום? אנחנו מתביישים בסרגל? אסור לההראות אותו? הסרגל כבודו במקומו מונח. ואגב, מה זה השורה המוסתרת למטה בערך לגבי פרשני התלמוד? דורית 12:37, 4 מאי 2006 (IDT)
תשובה לדורית: השורה המוסתרת שם היא תבנית שבה אפשרות לנווט בין פרשני תלמוד שונים. היא מופיעה בתבנית גלוי/מוסתר כיוון שישנם ערכים כמו רמב"ן שבהם ישנן מספר תבניות כאלה (פרשני מקרא, פרשני תלמוד, ראשוני המקובלים וכד'). ניתנת האפשרות לחשוף את התבנית ולהיעזר בה, אך הגולש יכול לבחור שלא לעשות זאת, בלי שגודש של תבניות ניווט יכביד עליו. ---י.--- 13:23, 4 מאי 2006 (IDT)
דווקא ההסתרה היא שמכבידה, היא גם לא תבנית נאה במיוחד, מוטב להסירה לדעתי. דורית 15:23, 4 מאי 2006 (IDT)
ברוח התנהלות הדברים בעמוד זה, ניתן להעלות גם עניין זה להצבעת הגולשים. ---י.--- 23:31, 4 מאי 2006 (IDT)
נראה יותר מוצלח. אבל עדיין עדיף שזה יהיה אנכי ולא בשורה הראשונה. בברכה, ינבושד 22:31, 6 מאי 2006 (IDT)

מישהו יכול לעזור? הרחבה על מקומו של המאירי בהלכה![עריכת קוד מקור]

היה דיון בויקיפדיה:הכה את המומחה#מישהו כאן מבין בהיסטוריה הלכתית? (לגבי המאירי) וכדי שהדיון לא יעלם במרתף הארכיון העתקתי אותו לכאן בשביל מי שיודע לערוך ולמזג את המידע שיוכל להשלים את הפרטים הרלוונטים בערך:

האם הספר "בית הבחירה" (לרבי מנחם המאירי) מוזכר בבית יוסף?
אם כן, היכן? (מקור אחד בהחלט יספיק) אם לא, למה הוא לא מוזכר האם בגלל שהוא לא הודפס באותו זמן (שכתב רבי יוסף קארו את הבית יוסף) או שפשוט לא היה לפניו (אבל כן הודפס)? תודה

תשובה חלקית - ממקור אחר, אני יודע שבזמן החת"ם סופר, "בית הבחירה" לא היה קיים בדפוס, אבל אני חושב שהוא נכלל ב"שיטה מקובצת" של רבי בצלאל אשכנזי (שהיה מרבותיו של ר' יוסף קארו). דניאל צבי 22:17, 6 בינואר 2007 (IST)
על סמך מה אתה יודע שבזמן החתם סופר הוא לא היה בדפוס? (אם אפשר בבקשה את המקור לכך)
מקור לא תקבל, שמעתי את זה בשיעור פעם. אני כן יכול להגיד לך שבהקדמה לכרך "בית בחירה" ברכות של מוסד הרב קוק מצויין שהוא הודפס לראשונה בתרע"ב, אבל באותה נשימה הם מזכירים כרך של נדרים שהודפס בתקנ"ה, כך שזה לא ממש עוזר... דניאל צבי 22:40, 6 בינואר 2007 (IST)
אז ככה בקיצור: המאירי מוזכר בערך 3 פעמים בבית יוסף. כמה חידושים שלו שרדו בספרות, אבל כמעט כל כתביו על הש"ס היו ספונים בכתב יד יחיד שנמצא בספריית פרמה. בערך בתחילת המאה ה-20 התחילו להוציא את הכתבים האלו לאור, אך עד אז הם היו לא מוכרים. אם אני לא טועה לפני זה יצאו מסכתות בודדות, אך הרוב המכריע היה ספון בכת"י. לקריאה נוספת כדאי לעיין בהקדמות והמבואות להוצאות השונות של חידושי המאירי. DGtal 22:41, 6 בינואר 2007 (IST)

זה השוס עם המאירי - מדובר ב"ראשון" שכתביו איכשהו נעלמו (או נשתמרו בכתבי יד בודדים), ולכן התוקף ההלכתי שלו לא חזק כל כך כמו ראשונים אחרים. אני חושבת שזה מאד בולט בפסיקות שלו בנושא היחס לנוצרים, להם הוא קורא "אומות הגדורות בדיני הדתות", ולכן אינו משווה להם מעמד של עכו"ם על כל המשתמע מכך. תמרה 23:58, 6 בינואר 2007 (IST)

תודה רבה! עזרתם לי מאוד!
אני קורא את הערך ורבים מהדברים כאן לא כתובים שם. אולי מישהו יתקן. (אני לא מחשיב עצמי למומחה) חגי אדלר 05:06, 7 בינואר 2007 (IST)
הרצתי חיפוש בגירסה האינטרנטית של פרויקט השו"ת ולא מצאתי אף לא איזכור אחד של ר' המאירי או של ספרו בית הבחירה. אבל יכול להיות שהב"י מזכירו לא עם שמו אם כי לא מצוי אצל הב"י. גרשון 04:12, 8 בינואר 2007 (IST)
הגירסא האינטרנטית היא על הפנים (אני לא הצלחתי להפעיל אותה כראוי)
מכל מקום, הוא מוזכר בכסף משנה, בחיד"א, ועוד. אבל עיקר האיזכורים שלו הם בשו"תים שהופיעו לאחר ההוצאה לאור של כת"י פרמה, בעיקר ביביע אומר, משנה הלכות, עטרת פז והציץ אליעזר.
כמו כן ראוי לציין את היחס שגילו כלפי המאירי אחרונים שונים. היו שהשתמשו בתשובותיו כמו בשאר הראשונים (השו"תים שהוזכרו לעיל), והיו שהעובדה שכתב היד נגנז ולא זכה לתפוצה היא סימן אלוקי לכך שהוא לא זוכה למעמד כמו שאר הראשונים (כך טען החזון איש. גם הגרי"ד סולובייצ'יק לא הרבה ללמוד אותו, אם כי אינני יודע בדיוק למה)
דוד 21:48, 8 בינואר 2007 (IST)
דווקא המגן אברהם מזכירו כמה פעמים, ובמשנה ברורה הוא מוזכר אין ספור פעמים. מנסה - שיחה 16:32, 1 ביולי 2009 (IDT)
חיפוש השם מאירי [בתוספת קידומות] בפרויקט השו"ת בקטגוריית שו"ת המאה ה-16 מניב כמאתים תוצאות ובקטגוריית המאות ה 17-19 כאלף תוצאות

ויקיפדיה:תולדות עם ישראל - סרגל שנים אחיד[עריכת קוד מקור]

נא הערותיך לפני הפצה לכולם. (הערות - בדף השיחה). דףכי הגודל לא קובעשיחה • 04:41, 15/02/2008 ט' באדר א' ה'תשס"ח

משוב מ-5 ביוני 2012[עריכת קוד מקור]

--79.181.155.95 13:09, 4 ביוני 2012 (IDT)ברצוני להעיר- כי מה שלא נתפשטו כתבי המאירי עד דורות האחרונים, אנו אין לנו חס ושלום בגלל כך להטיל ספק בגדולתו, כי היו כמוהו הרבה גדולי ישראל בכל הדורות גאונים ראשונים ואחרונים שאבדו כתביהם וכי יבוא מאן דהו ויאמר שבגלל כך זה ראיה שאינם בר סמכא, ואם יאמר כן מחמת שדבריהם נוגדים את השקפתיו, שוטה רשע וגס רוח הוא. וכבר מצאנו לכמה גדולי הראשונים שקם פולמוס גדול על ספריהם, כדוגמת הנשר הגדול הרמב"ם [שהמאירי הולך בדרכו כידוע וכמו שכתב הוא עצמו בהקדמתו], וכיום הפכו ספריהם לנכסי צאן ברזל וכמו הרמב"ם שספרו משנה תורה הפך לספר הספרים אחר הגמרא. וכמו כן מצינו לענין ספרי רמח"ל אשר יצא עליהם פולמוס גדול בדורו וכיום ספריו הפכו לנכסי צאן ברזל ובפרט ספרו מסילת ישרים אשר הוא ספר הספרים של המוסר. ואמנם יתכן שיש בזה עוד ענין אלוקי נסתר למה נתגלו כתביו דווקא בדורות הללו, עי' כדוגמא לזה בריטב"א ערובין יג,ב, ועי' עוד בספר שם הגדולים [ערך ר' אלעזר בעל ס' רוקח] מה שכתב בענין ספר הזוהר שלא נתגלה בדורות קדומים, [ועי' עוד בלקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ל"ב]. 79.181.155.95 13:09, 4 ביוני 2012 (IDT) א.נ.

עדה[עריכת קוד מקור]

לא מובן מהערך האם המאירי היה ספרדי או אשכנזי. העורך היהודישיחה • ג' בניסן ה'תשע"ה 21:12, 23 במרץ 2015 (IST)

הוא היה יהודי פרובנציאלי. גיאוגרפית זה איזור היסטורי שבין אשכנז לספרד ובית המדרש הפרובנציאלי היה נפרד מבית המדרש של בעלי התוספות מחד והרמב"ן והרשב"א ותלמידיהם מאידך. ‏DGtal‏ - שיחה 08:50, 8 במרץ 2016 (IST)