לדלג לתוכן

אשר וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אשר זליג וייס
לידה 25 במרץ 1953 (בן 71)
ט' בניסן ה'תשי"ג
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רמות, ירושלים
השתייכות חסידות צאנז-קלויזנבורג
תחומי עיסוק תורה, הלכה, עיון תלמודי
תפקידים נוספים אב"ד דרכי הוראה, ראש ביהמ"ד דרכי תורה
רבותיו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (האדמו"ר מקלויזנבורג)
חיבוריו מנחת אשר עה"ת, מנחת אשר על השולחן ערוך, מנחת אשר - שיחות ועוד
minchasasher.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אשר זליג וייס (נולד בט' בניסן ה'תשי"ג, 25 במרץ 1953) הוא פוסק חרדי, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה". משתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג. הפוסק ההלכתי של המרכז הרפואי שערי צדק.

הרב אשר וייס מעביר שיעור בישיבת אפיקי דעת

נולד בארצות הברית למשה וייס, ניצול שואה סוחר נדל"ן. למד במוסדות צאנז בארצות הברית. בשנת תשכ"ו עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בקריית צאנז בנתניה[1]. הוא למד במוסדות בקריה והתקרב לאדמו"ר הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הרב וייס היה נשוי לפסיה (נפטרה בתשע"ח[2]), בתו של הרב ישראל אריה זלמנוביץ אשר כיהן כרבה של יבנה ולאחר מכן כאב"ד עכו.

בראשית שנות התשעים כיהן כראש ישיבת 'כתר ישראל' של חסידות סדיגורה, ומשנת ה'תשנ"ז (1997) הוא ראש ישיבת 'מחנה אברהם' של חוג חת"ם סופר בבני ברק ורב קהילת טשכנוב בשכונת רמות ג' בירושלים. במקביל הוא עומד בראש כולל לדיינות ולהכשרת אברכים למורי הוראה בירושלים.

בשנת ה'תשס"ו ייסד את ישיבת 'דרכי תורה' ומאז הוא עומד בראשה. בשנותיה הראשונות כיהן בה לצדו גם הרב ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז'.

הרב וייס מעביר שיעורים קבועים בסוגיות הלכתיות ולמדניות הקשורות לפרשת השבוע, ומתפרסמים בעלון שבועי וכן רובם מתפרסמים בהמשך בספריו "מנחת אשר". השיעור מוקלטים בקול הלשון[3] ומופצים בדיסקים. הוא מעביר שיעורים גם בישיבות של המגזר הדתי-לאומי: בישיבת תורת החיים, ובישיבת שדרות הוא מוסר שיעור אחת לשבועיים.

הרב אשר וייס בחגיגת פורים בישיבת ההסדר בשדרות

החל משנת תשע"ג הוא משמש הפוסק של המרכז הרפואי שערי צדק.[4]

הוא ייסד בית דין לדיני ממונות, במסגרתו עוסק בין היתר בבוררות וביישוב סכסוכים בין שכנים. בפסיקותיו בנושאים אלו מעניק הרב וייס משקל גם לחוק הישראלי[5].

הרב וייס מוסר את שיעוריו בנושאי הלכה ולמדנות. מרבה לצטט מספרי בעל שואל ומשיב, הרב שלמה קלוגר, הרב יוסף ענגיל, והחתם סופר. משתדל להימנע מעיסוק בפרטים שוליים ומתנגד לעיסוק קונספטואלי מופשט במושגים התלמודיים כמקובל בשיטת בריסק. אינו נרתע מפסיקה חדשנית, אף כשאינה תואמת את שיטת הפסיקה הרווחת.

כל ספריו של הרב וייס נקראים "מנחת אשר" הספרים ראו אור מאז שנת תשמ"ז יוצאים במסגרת "מכון מנחת אשר" שמוציא גם חוברת שבועית משיעוריו.

בסדרת "מנחת אשר" על התלמוד הבבלי נדפסו כרכים ובהם שיעורים על המסכתות: שבת, פסחים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא בתרא, מכות, מסכת נידה והלכות נידה.

בסדרת "מנחת אשר" על התורה מודפסים שיעוריו השבועיים הכוללים דיוני הלכה וענייני אגדה ומוסר, על סדר פסוקי פרשת השבוע. כרך נספח לסדרה זו הוא "הגדה של פסח - מנחת אשר".

גם ספר השו"ת שלו, בן שלושה כרכים, נקרא "שו"ת מנחת אשר".

"מנחת אשר - אמונה וביטחון" עוסק בנושאים אלה לאור חובת הלבבות, הרמב"ן, החזון איש ועוד.

בשנת תשפ"א הוציא כרך של "שו"ת מנחת אשר" העוסק בענייני מגפת הקורונה בישראל ובהשלכות ההלכתיות שלה. ייחס חשיבות להנחיות משרד הבריאות, והוביל קו מחמיר בכל הקשור למגפת הקורונה[6].

הרב אשר וייס עם הרב יונתן שטנצל

בשנת תשפ"ג הוציא מהדורה חדשה על התורה הכוללת הוספות רבות על המהדורה הקודמת, וכרך מפתחות נרחב ומפורט. המהדורה נקראת על שם חיים שימל זצ"ל.

בית הדין "דרכי הוראה" מדפיס לפני החגים חוברות ובהן חידושים מפרי עטם של חברי בית הדין, ביניהם מאמרים של הרב וייס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשר וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]