שיחה:סוטה (הלכה)

ספק סוטה

מאיפה מגיע התיקון מ"סוטה" ל"ספק סוטה"? במשנה ללא ספק אין הבחנה כזו (ראו א' ,ה' : "שם משקין את הסוטות", ג', ג': "אין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת", ועד כמה שזכור לי המושג "ספק-סוטה" לא מופיע בשום מקום שם). אני גם לא זוכר בבבלי הבחנה כזו, אבל זה אולי תוצאה של זכרוני החלוש. יאיר ח. 12:50, 18 ביולי 2007 (IDT)

המושג ספק סוטה ודאי קיים, אבל הוא אכן לא מוזכר, למיטב זכרוני, במסכת סוטה אלא רק במקומות אחרים בש"ס. ההבחנה בין אישה שודאי סטתה או ספק סטתה משמעותית בכמה תחומים ולכן חייבים להבהיר שהמונח "סוטה" משמש בעירבוביא. עם זאת, מסתבר שהניסוח שלי לא היה מוצלח במיוחד וצריך לנסח את זה אחרת. ‏DGtal‏ 18:09, 18 ביולי 2007 (IDT)

תוכל להביא את ציטוט לדוגמה עם הביטוי (קלאסי לפרוייקט השו"ת...), או מקרה בו יש הבדל? לפי התיאור הזה יוצא שאת טקס הסוטה עוברת רק ספק סוטה, ורק כאשר הספק מאוד קיצוני כי הרי גם שמועה שהאישה שוכבת עם זר מספיקה כדי למנוע את הטקס ולחייב את הבעל להוציא את אשתו. תודה, יאיר ח. 11:02, 19 ביולי 2007 (IDT)

עכשיו משבא פרוייקט השו"ת לידי: המושג "ספק סוטה" או "סוטה ספק" מופיע בבבלי פעמיים - ביבמות י"א ע"ב ובכריתות כ"ו ע"א, ובירושלמי במקום אחד - כתובות פרק א' הלכה א' (דף כ"ד ע"ד - כ"ה ע"א), ועוד ציטוט בהמשך בהלכה ג'. בירושלמי אין ספק שלא מדובר בסוטה עם הקינוי וכל העסק אינו אלא במה שקרוי ספק זונה. בבבלי העסק בכלל מעורפל. היות והביטוי "סוטה" מופיע מאות פעמים בתלמודים במשמעות של "ספק סוטה", (בין השאר גם שם בכריתות) לדעתי חבל להכניס את ההבחנה הנדירה ישירות לתחילת הערך כאשר האמוראים עצמם לא מקפידים עליה בכלל ונראה שהשימוש הנפוץ הוא במושג "סוטה" ולא "ספק סוטה". יאיר מחוץ לחשבון, 20:10, 19 ביולי 2007 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי אותך לגמרי, אבל ננסה לעשות קצת סדר (נכתב מזכרון ולא בהכרח 100% מדוייק):

אישה שזינתה בוודאות תחת בעלה (וודאות=שני עדים) חייבת בעקרון מיתה בבי"ד.

אשה שיש עליה שמועות או שאפילו יש עדויות ל"דבר מכוער" (התנהגות שאיננה הולמת, לרבות ייחוד, כל עוד אין קינוי לפני כן) איננה נאסרת הלכתית לבעלה (אם כי יש לו כנראה עילה לגירושין).

אשה שעברה קינוי בעדים וסתירה לפי ה"פרוטוקול" נאסרת מן התורה לבעלה, לבועלה (אסור לו להתחתן איתה כשתתגרש או תתאלמן) ולאכילת תרומה (אם היא נשואה לכהן). בזמן הזה אין שתיית מים מאררים מגיעים במקרה כזה למבוי סתום והזוג חייב להתגרש (ולכן אמורים להימנע מקינוי לפני עדים בזמן הזה).

אלו שלוש האופציות שאני מכיר לאשה "חשודה". ‏DGtal‏ 00:01, 20 ביולי 2007 (IDT)

זה נכון, אבל זו לא היתה השאלה שלי. רציתי לאמר שהיות ואפילו עורכי התלמוד לא הקפידו על ההבחנה בין סוטה לספק סוטה, אין צורך בייחוד הפסקה הראשונה להבחנה הזו, ולדעתי יש לחזור להגדרה הקודמת שהיא נכונה כמעט בכל המקרים. יאיר ח. 17:48, 20 ביולי 2007 (IDT)

התלמוד מתעסק בעיקר בספק סוטה פשוט כי יש יותר על מה לדבר. צריך לשנות את ההגדרה, אבל לא להתעלם מהמשמעות המקורית שלה. אולי "ביהדות, המונח סוטה יכול להתייחס לאשה נשואב באחד משני מצבים..." או משהו בסגנון. ‏DGtal‏ 17:51, 20 ביולי 2007 (IDT)

אתה צודק שהמשמעות המקורית של המילה "סוטה" הוא פשוט ניאוף ואת זה תוכיח התורה עצמה "ואם לא שטית תחת אישך", אבל לפחות מתקופת המשנה נוצר טשטוש בין המושג הראשוני שמשמעותו מנאפת למושג ה"חדש" שמשמעותו למעשה "ספק מנאפת". בגמרא כבר המונח "סוטה" מתייחס בכל מאות המקרים בהם הוא מובא (חוץ משנים) לספק מנאפת כולל הפרוצדורה, וכך גם ברמב"ם ואני מעריך שגם בשאר הראשונים. לדעתי משפט הפתיחה צריך להציג את מושג הסוטה כמו שהוא שימש במשך כמעט כל הדורות והוא פשוט אישה נשואה שבעלה חושד בה שהיא שוכבת עם אחר. יאיר ח. 22:58, 24 ביולי 2007 (IDT)

הבחנה בין הדין המקראי לדין חז"ל

יש לשמור על ההבחנה, כרגע הפיסקה על הטקס מעורבבת. יאיר ח. 22:44, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

תראה, מקצת שיצא לי לראות בנושאי יהדות, בד"כ ערכים בנושא יהדות הם על פי התפיסה האורתודוכסית, שלא מבדילה בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ, כך שיש בהחלט מקום לציין הבדלים, אבל כנוסף ולא כעיקר. הנושא הוא דין הסוטה ביהדות ולא 'הבדלים בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ', שזה אמור לבוא כנוסף. לענ"ד. נת- ה- 22:57, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

קודם כל, לדעתי באמת צריך להוסיף בכל ערך, לפי הסדר הבא, את מה שכתוב בתורה, מה שכתוב בספרות התנאית, ואם אפשר להראות משהו מהספרות החיצונית המקבילה של אותה תקופה - מה טוב, להראות מה עשו עם זה האמוראים, הראשונים והאחרונים - ואז זה יהיה ערך אמיתי. הבעיה היא, שזה הרבה מאוד עבודה, אז אני מנסה ליישם רק את שני הסעיפים הראשונים ורק בערך הזה בינתיים. רק כך נוכל באמת לכתוב ערך על "סוטה (יהדות)" ולא על "דין הסוטה במשנה". אין לי כוונה קנטרנית להבליט את ההבדלים אבל מה שאתה עושה זה מטשטש אותם - וזה ודאי לא מועיל.

אגב היהדות האורתודוקסית (מושג בלתי ניתן לתיחום) דווקא מקפידה על הבחנה בין התורה שבכתב והתורה שבעל פה. יאיר ח. 23:27, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה צודק שהעריכות שלי מטשטשות את ההבדלים, אבל נראה לי שיותר חשוב לפרט את דיני הסוטה, שלא היו מפורטים די הצורך, (ועדיין יש מקום לעבודה) מאשר הסקירה. קשה מאוד לשלב בין השניים, ולכן אין מנוס מלהפריד אותם ודיני הסוטה הם עיקר, וההשתלשות הדינים בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ טפלה לה. אני מצטער שפגעתי בכוונה שלך, אבל לא היה מנוס על מנת לשפר את הערך. אגב, למה אתה רומז במשפט האחרון שלך - 'היהדות האורתו' דווקא מקפידה וכו'? נת- ה- 00:32, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני אנסה לבנות משהו. יאיר ח. 00:40, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

התכוונתי להפרדה הקנאית של הרמב"ם בין מקורות ההלכה (תורה שבכתב, הלכה למשה מסיני, שלוש עשרה מידות, תקנות וגזירות) מצד אחד ולגישה של ר' צדוק הכהן מלובלין שמתבטאת בדרשה אקראית שלו לכל פרשת שבוע ב"צמח צדיק" מצד שני. יאיר ח. 13:29, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.free-judaism.org/76682/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%A8
  • In סוטה (הלכה) on 2013-05-05 08:02:58, 410 Gone
  • In סוטה (הלכה) on 2013-05-15 19:12:17, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 22:12, 15 במאי 2013 (IDT)

מגילת אחימעץ

לערך נוסף אזכור של טקס סוטה שהתרחש כביכול בימי הביניים. לאחר חיפוש במספר מהדורות גיליתי שזה המקור. הסרתי אותו כי הוא שגוי. גם כי מדובר בתיאור אלגורי של המשכן וכו', וגם כי "תורת הסוטה", שנוהגת למעשה גם בימינו ובבתי הדין הרבניים של המדינה, אינה קשורה לטקס שהיה נערך בזמן בית המקדש בלבד. בברכה, גנדלף - 23:12, 24/05/14

לא היה צורך בעבודת בילוש, נתתי את המקור בהערה. מקור לא יכול להיות שגוי. זה מקור ראשוני מימי הביניים שטען שהתקיים טקס סוטה. ולפיכך מקומו בערך. XX-59-40 - שיחה 00:21, 25 במאי 2014 (IDT)

הוספתי ציטוט מהמגילה המזכיר את טקס הסוטה, וכן מקור נוסף מהגניזה הקהירית על פי פרופ' שורץ. XX-59-40 - שיחה 00:49, 25 במאי 2014 (IDT)

ציינת את המקור לאחר שביקשתי אותו, ובלי הפנייה או ציון המהדורה. הטקסט אינו מתייחס לטקס הסוטה אלא לארבע מיתות בית דין שבאחת מהן נהרגת כביכול סוטה. בכל אופן מדובר באלגוריה בלבד. הטקסט מהגניזה הוא עניין אחר ובעל חשיבות. בברכה, גנדלף - 01:46, 25/05/14

חשיבות יש גם למגילת אחימעץ, הפרשנות שלך אין לה על מה להסתמך, בזכותך ביליתי כמה שעות מענגות בספרייה והבאתי מקורות כמלוא הטנא, לא זו בלבד אלא גיליתי עוד מקרה של מבחן סוטה XX-59-40 - שיחה 17:57, 25 במאי 2014 (IDT)

אני שמח שנהנית. שים לב שדוד רותם בעצמו ציין שהשערתו של יובל הררי (שבאופן מפתיע הפך ל'חוקר המגיה היהודית', אבל ניחא), שמגילת אחימעץ מתארת טקס סוטה שארע בפועל היא 'חידוש'. בעצמו הוא הסתפק באזכור החשיבות שיוחסה לעניין בזמן אחימעץ. לכן הפרדתי בין השערתו של הררי לבין מה שמבואר במגילה עצמה, תוך הרחבה הציטוט בשביל שהקוראים יוכלו לראות קצת מההקשר. מסיבה זו ובגלל שהיא נכתבה ברטרוספקטיבה של מאתים שנה העברתי אותה לאחרי הסיפורים העדכניים יותר על החיד"א והמגיד מטירהאוויץ. לגבי ספרו של בוהק, אני עדיין לא יכול להתייחס, כי לא מצאתי את העמוד הרלוונטי. חוץ מזה הוספתי הפניות וכיוב'. בברכה, גנדלף - 04:20, 26/05/14

אחרי שהגענו להסכמה שהטקס לא "התרחש כביכול" (כפי שכתבת במשפט הראשון כאן), תיקנתי תספר תיקונים קלילים. לדעתי הציטוט צריך להיות מנוקד כולו או לא מנוקד כולו ולא כפי שהוא כעת, חלקו מנוקד וחלקו לא מנוקד, אבל אני משאיר לך להחליט. XX-59-40 - שיחה 10:05, 26 במאי 2014 (IDT)

ודאי שהוא התרחש "כביכול". כעת יש לנו ערך הלכתי ובסופו פרק 'בתרבות היהודית הפופולרית' שבו מובאת דעת היחיד של הררי שהטקס אכן התרחש. ניחא. הסרתי את הניקוד. בברכה, גנדלף - 12:18, 26/05/14

לפי ההלכה הסוטה צריכה להילקח למקדש או הייתה צריכה להילקח למקדש?

ההלכה אינה עוסקת בתיאור המציאות המצויה או ההיסטורית אלא בתיאור המציאות הרצויה, לפי השקפתה. לכן המשנה, התלמוד, והפוסקים לא דנו בהלכות סוטה בלשון עבר למרות שדבריהם נכתבו לאחר החורבן. העדרו של בית מקדש כיום הוא מגבלה מעשית שאינו נוגע לצורך בבדיקת המים לכשעצמו. זאת ועוד, כלל אין הכרח שהיסטורית הבדיקה התבצעה באותו אופן שמורה ההלכה המקובלת היום. בברכה, גנדלף - 14:18, 28/05/14

הערה על הכתיב "שוטה"

שלום גנדלף, בבקשה לנמק איזה בעיה הבחנת במשפט "אולם בכתב ידו של הרמב"ם הנוסח שוטה." התחלת בערעור ללא שום צידוק "מיותר. דוגמאות אחרות מהספרות העברית לא הובאו, אז למה "אומנם"?" בעוד שלא קראת יפה (הבדל משמעותי בין אומנם לאולם). והמשכת שוב לבטל הגרסה בלי התיחסות עניני. Contributor613 - שיחה 19:37, 4 בדצמבר 2014 (IST)

שלום תורם-תרי"ג. איני מסכים עימך שערעורי לא היה מוצדק. הערך בסה"כ מסביר ששוטה וסוטה זה אותו דבר כי ש' וס' מתחלפות. אין סיבה להוסיף כאן משפט שמסביר שהרמב"ם כתב דווקא בש'. למה שלא יכתוב? אם אתה מעוניין ויכול, תוכל להוסיף ניתוח של תפוצת השימוש בכל אחת משתי הצורות בתקופות השונות, ולאזכר בו גם את המשנה תורה. בברכה, גנדלף - 20:12, 04/12/14

כפי שכתבת "הערך בסה"כ מסביר ששוטה וסוטה זה אותו דבר כי ש' וס' מתחלפות." אולם הערתי הצביע על כך שהרמב"ם כתב רק בכתיב "שוטה". וכשם שהיה הערה על הכתיב "סוטה" היה גם מקום להערה מקבילה על הכתיב "שוטה". עכ"פ, עם בקשתך אחזור לציין בפרוטרוט, למרות שאיני חושב שיש צורך להאריך. Contributor613 - שיחה 21:27, 4 בדצמבר 2014 (IST)

גם על הכתיב "שוטה" לא הייתה הערה מקבילה. ההרחבה שלך היא לספר על תרגומו של הרב קאפח לספרי הרמב"ם בערבית, בתור ראיה לאיך הרמב"ם כתב, ובלי לספר מה כתוב במשנה תורה עצמו? לא בבית ספרנו. בברכה, גנדלף - 23:05, 04/12/14

א) ההרחבות שלי לא "לספר על תרגומו של הרב קאפח לספרי הרמב"ם בערבית, בתור ראיה לאיך הרמב"ם כתב". הכתיב "שוטה" מופיע גם במקור הערבי. ואשר לראיה לאיך הרמב"ם כתב, הובא כראיה נוספת כתב ידו. ב) כן נכתב "מה כתוב במשנה תורה עצמו".

א) כאמור, במקור הערבי. ב) התבססת על מהדורת הרב קאפח והתעלמת מהנוסח המקובל. בברכה, גנדלף - 01:09, 05/12/14

א) ברור שלא הסתכלת לראות מה כתוב, כי בכתב יד באים המקור הערבי לפיהמ"ש ונוסח המשנה העברי גם יחד, ובשניהם הכתיב שוטה. ב) גם אתה היית יכול לציין לנוסח המקובל, לשתף פעולה, במקום למחוק ולמחוק. (אני לא ציינתי עליה כי זה נוגד את כתב ידו של הרמב"ם עצמו.) ג) האם יש לך מה שהוא אישי נגד הרב קאפח? אם המהדורות שלו (שמבוססים על כתבי יד) לא לרוחך, אז כאמור בסעיף ב' תוכל לציין לנוסחים אחרים. ד) יש לתמוה על מה שכתבת "הרמב"ם כתב בערבית יהודית, ואין כאן ראיה." האם אתה יודע כלום על השתמשות הרמב"ם ואחרים בערבית יהודית? שבתוך דבריהם הם כותבים גם מלים בעברית. כשהרמב"ם כותב, לדוגמה בספר המצות שלו "אלתשריע אלד'י שרענא בדין שוטה, והו קולה איש איש כי תשטה אשתו", האם תטען ש"אין כאן ראיה" שהכתיב בעברית אכן "איש איש כי תשטה אשתו"? אתמהא. ד) מה גם שבביטול האחרונן שביצעת כתבת "הרמב"ם כתב בערבית יהודית, ואין כאן ראיה" בהתעלמות מהציונים מכתבי הרמב"ם בעברית, שאגב הוספתי לפי בקשתך. שבת שלום. Contributor613 - שיחה 01:32, 5 בדצמבר 2014 (IST)

אם תשאל אותי, פחות חשוב איזו נוסח של המשנה הרמב"ם העתיק בצעירותו. הציונים מכתבי הרמב"ם בעברית אינן לנוסחים המקובלים. אני מוקיר ומעריך את הרב קאפח, אבל גישתו להערכת כתבי יד רחוקה מלהיות קונצנזוס במחקר. לא ארחיב, כי זה יהיה לא פרופורציונלי לערך, בהנחה שמדובר בערך אנציקלופדי על דיני סוטה ולא במאמר שנועד לקדם את השימוש בצורת הכתיב המקראית. שבת שלום ומבורך. בברכה, גנדלף - 01:56, 05/12/14

כאמור, אם כפי שכתבת אין "קונצנזוס במחקר", בבקשה לאזן ולציין גם "לנוסחים המקובלים" עליך ועל חוגך. אבל אין זו הדרך למחוק דעת האחרים כאילו אין להתחשב עמה. אם בכל זאת אתה רק רוצה למחוק ולמחוק ולא לשתף פעולה, האם היית רוצה שאני אציין "לנוסחים המקובלים" כנ"ל? Contributor613 - שיחה 02:06, 5 בדצמבר 2014 (IST)

לדעתי אין לפרט בערך זה נוסחים ספציפיים. גם לא של סט"ה. בברכה, גנדלף - 02:13, 05/12/14

אני תומך בהסתפקות בקטע הקיים כרגע בפרק "אטימולוגיה" (בצירוף הפניות ביבליוגרפית נחוצות לספרות המילונים ומחקרי הבלשנות), אולי גם תוספת לשורה הראשונה בערך: בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש'מעלה מעל' בבעלה. דיונים ספציפיים על צורת הכתיב אצל מחבר פלוני או כתב יד אלמוני יכולים לפרנס מאמרים אקדמיים מרתקים, את הערכים על המחברים, יצירותיהם ותרגומיהם, אולי אפילו ערך בשם סוטה (מילה), אבל לכאן זה ממש לא שייך. אם יהיה מקור מסודר שימצא נתונים רוחביים (למשל: מה הכתיב בכתבי היד של המשנה והתלמודים מאיזורים שונים, מה צורת הכתיב שנהגה בגניזה הקהירית, בתשובות הגאונים, אצל חכמי אשכנז או אצל תלמידי הרמב"ן בספרד, בדפוסים ראשונים ובדפוסים אחרונים) זה יהיה ראוי לציון. ‏DGtal‏ (דף שיחה) 09:59, 7 בדצמבר 2014 (IST)

סיפורי מעשיות בקשר לסוטה

שלום, אשמח לקיים דיון על מהי התרומה של לספר סיפורים על אישה כזאת וכזאת שחיה במאה ה18 והרב אמר לה כך וכך.. והאישה נכנסה להריון. מדוע לדעת מישהו צריך להכניס דבר כזה לויקיפדיה? "המקור" של הסיפורים האלה הוא ספר שלא עבר שום ביקורת או אימות. יש סיפור על רב שהפך אדם לכלב בגלל חטא מסוים, הסיפור כתוב בספר אז נראה לכם ראוי להכניס את זה לויקיפדיה? Danlevin112233 - שיחה 22:52, 2 במאי 2020 (IDT)

יש שני מקורות לסיפור הזה והוא רלבנטי – זה סיפור כעין המתואר במקרא. חשוב על זה כעל נובלה שעוסקת בהלכה. אמתין לשמוע דעות נוספות. דגש חזק - שיחה 23:03, 2 במאי 2020 (IDT)

אני לא מצליח להבין אותך. אתה ממשיך לדבר על "מקורות", המקורות האלה הם ספרי מעשיות בעצמם. אז מה הטעם לטעון שיש להם מקור?

שאלה לי אליך- יכול להיות שאתה אדם דתי ומעוניין להכניס לויקיפדיה את הסיפורים האלה כדי לתמוך באמונה שלך? Danlevin112233 - שיחה 20:01, 5 במאי 2020 (IDT)

אני לא מצליח להבין אותך. אתה ממשיך לדבר על "מקורות", המקורות האלה הם ספרי מעשיות בעצמם. אז מה הטעם לטעון שיש להם מקור?

שאלה לי אליך- יכול להיות שאתה אדם דתי ומעוניין להכניס לויקיפדיה את הסיפורים האלה כדי לתמוך באמונה שלך? אתה רוצה לדעת מה יקרה אם אני אתחיל להוסיף סיפורים על מעלת השמירת שבת בויקיפדיה ואז אקרא להם "נובלה" Danlevin112233 - שיחה 11:15, 6 במאי 2020 (IDT)

אני לא מצליח להבין אותך. אתה ממשיך לדבר על "מקורות", המקורות האלה הם ספרי מעשיות בעצמם. אז מה הטעם לטעון שיש להם מקור? שאלה לי אליך- יכול להיות שאתה אדם דתי ומעוניין להכניס לויקיפדיה את הסיפורים האלה כדי לתמוך באמונה שלך? אתה רוצה לדעת מה יקרה אם אני אתחיל להוסיף סיפורים על מעלת השמירת שבת בויקיפדיה ואז אקרא להם "נובלה Danlevin112233 - שיחה 11:16, 6 במאי 2020 (IDT)

מתייג כאן את בעלי הידע ביהדות כדי להגביר את ההשתתפות בדיון. בן עדריאל • שיחה • י"ז באייר ה'תש"ף 17:44, 11 במאי 2020 (IDT)

זו מעשייה רווחת שזכתה לתפוצה רחבה ועל כן, לדעתי, יש לה מקום בוויקיפדיה, כמובן לא כ"מקור מוסמך", אלא כאנקדוטה.--Nahum - שיחה 10:51, 10 בנובמבר 2020 (IST)

טקס הסוטה נערך פעמים רבות

כך מפורש בויקיפדיה. ואילו בדוקטורט של ישי רוזן-צבי הוא טוען שהטקס מעולם לא היה. מתייג כאן את בעלי הידע ביהדות. --ריהטא - שיחה 10:27, 10 בנובמבר 2020 (IST)

אני לא מכיר ראייה שהטקס היה נפוץ או אמירה על מידת התפוצה של הטקס. למיטב זכרוני יש מקרים בודדים שתועדו במקורות ותו לא. את הדוקורט לא קראתי. ‏DGtal‏ - שיחה 10:34, 10 בנובמבר 2020 (IST)

לא ברור לי איזה רווח אנחנו מרווחים מלציין שהטקס התקיים פעמים רבות, כשאין לכך מקור ברור. יש למחוק את המילים ”במהלך תקופת בית שני, טקס הסוטה כנראה נערך פעמים רבות[דרוש מקור], אם כי”, ורצוי להביא, אולי בפיסקא נפרדת, את דעתו של רוזן צבי, ואת הדעות החולקות עליו (למשל דעתו של מאיר בר אילן שמובאת בהערה ב"לקריאה נוספת") באשר לשאלה האם טקס השקיית הסוטה התקיים (בלא להיכנמס לשאלה כמה פעמים) או "לא היה ולא נברא" ונותר רק כ"דרוש וקבל שכר".david7031 • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"א • 10:39, 10 בנובמבר 2020 (IST)

מסכים. למחוק את המשפט ולציין את דעות החוקרים לגבי מידת התפוצה של הטקס. ‏DGtal‏ - שיחה 11:19, 10 בנובמבר 2020 (IST)

מחקתי. ראוי להמשיך כהצעתו של david7031. דוד שי - שיחה 11:48, 10 בנובמבר 2020 (IST)

ריהטא, אם יש תחת ידך את ספרו של רוזן צבי, אשמח אם תוכל לכתוב (בערך) בכמה מילים את טענתו.david7031 • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"א • 12:33, 10 בנובמבר 2020 (IST)

הוא בהחלט תחת ידי. ואני צריך להקדיש יותר זמן לקוראו. יש לנו בעיה שאנשים מתייחסים לטקסטים כעובדות. עוד יבוא מישהו ויכתוב בערך על חורבן בית שני שזה קרא בגלל קמצא ובר קמצא. --ריהטא - שיחה 14:16, 10 בנובמבר 2020 (IST)

עברתי די ברפרוף. הוא לא סגור על זה וכתבתי "יתכן". יותר חשוב לעשות תיקונים בבלבולים בין "תלמוד", "חז"ל", תנאים וכו'. חשוב לדייק. --ריהטא - שיחה 17:34, 10 בנובמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסוטה (הלכה) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.biu.ac.il/jh/parasha/naso/arc.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100911200028/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/naso/arc.html לכתובת המקורית.
• http://www.etzion.org.il/dk/5768/1141mamar5.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090520152743/http://www.etzion.org.il/dk/5768/1141mamar5.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:46, 13 באוקטובר 2022 (IDT)