שיחת משתמש:Filii Henoch/שער הפרחים
בתצלום: הקטע המזרחי של החומה הצפונית של העיר העתיקה של ירושלים. במרכז התמונה (מעט שמאלה) נראה הפשפש הפתוח מזרחה של השער. (בעת שתמונה זו צולמה עדיין לא נפרץ השער לחזית הצפונית כבימינו).
-he.svg)
”מושב זקנות עניות, נוסד בהשתדלות הקדוש תיאוטוקטוס, על ידי יוהן וברינוס מביזאנטיון”
הכתובת מתוארכת למאה השישית לספירה, התקופה הביזנטית.
שער הפרחים, (בפי המוסלמים, בערבית, הוא מכונה: باب السَاهِرَة , בַּאבַּ אַ-סַאהִרַה, תעתיק מדויק: באב אלסאהרה), או בכינויו בפי הנוצרים: שער הורדוס , הוא שמו של שער כניסה לעיר העתיקה של ירושלים, הממוקם בחומה הצפונית שלה, ממזרח לשער שכם. שער כניסה לעיר העתיקה קיים במקום זה בגלגולים שונים החל מהתקופה הממלוכית (1260 – 1516).
היסטוריה של השער[עריכת קוד מקור]
בעת העתיקה[עריכת קוד מקור]
בעת העתיקה, בתקופת בית ראשון (תקופת הברזל השנייה), היה אזור זה מחוץ ליישוב העיר ירושלים. בתקופה החשמונאית החלה התיישבות זעירה מחוץ לחומות העיר, ובאזור השער נבנו מספר בתי מגורים שהיו באותה עת מחוץ לחומה. בתקופה הביזנטית הוקף אזור זה של העיר בחומה, בתוואי שחופף ברובו לחומה העות'מאנית הקיימת כיום, אולם לא היה שער בנקודה זו. (שערים סמוכים היו היכן ששער שכם כיום, בחומה הצפונית, והיכן ששער האריות כיום, בחומה המזרחית).
בימי הביניים[עריכת קוד מקור]
בתקופה הצלבנית[עריכת קוד מקור]
בתקופה הצלבנית מתארים נוסעים את קיומה של מעין חומה פנימית בצפון העיר, בנוסף לחומה הוותיקה מהתקופה הביזנטית. בחומה פנימית זו היה פשפש שכונה "פשפש מרים המגדלית" על שם כנסייה יעקוביטית (סורית) בשם זה שניצבה בסמוך,[1] אולם לא ברור האם הייתה אפשרות יציאה מהעיר דרך פשפש זה. (קיימים עדויות סותרות בעניין).
בתקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור]
- להרחיב על סמך: https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI000452920/NLI בתוך: Governing the Holy City, עמ' 124.
- יש שם (עמ' 130, 136) מפות רלוונטיות (אחד מ1479)
- בעמ' 18 - התייחסות לבית הקברות ממקור בן התקופה
החל מהתקופה הממלוכית (1260 – 1516) נפתח שער באזור זה של החומה. זאת אנו מסיקים מתיאורו של מוג'יר א-דין (1456 – 1522) אשר בספרו על "תולדות ירושלים וחברון"[2] הוא מונה שער בשם "באב א-זהרה",[3][4] (וכמו כן, הוא מתאר שכונה בשם "רובע שער אס-סאהרה"), שער זה מזוהה לפי העניין עם מיקומו של שער הפרחים של ימינו.[5]
בתקופה העות'מאנית=[עריכת קוד מקור]
עם בניית החומה העות'מאנית על ידי הסולטאן סולימאן המפואר, בין השנים 1535 – 1538, נבנו בחומה 4 שערים גדולים (שער שכם, שער יפו, שער ציון, שער האריות) ושני פשפשים; "פשפש המוגרבים", לימים - "שער האשפות", ופשפש נוסף, "פשפש המישור" (באב א-סהירה), הוא השער שלפנינו,[6] אשר פתחו היה למזרח (ולא לצפון כבימינו). (השער החדש נפרץ רק בשלהי התקופה העות'מאנית, בשנת 1889).
בעת החדשה[עריכת קוד מקור]
במאה התשעה עשרה[עריכת קוד מקור]
על פי תיאורים של תושבים וחוקרים ששהו בירושלים בתקופה העות'מאנית במאה התשע עשרה, אנו למדים כי הפשפש היה סגור בדרך-כלל במחצית הראשונה של אותה מאה, וכי הוא נפתח לתנועה רק בשנת 1875, אז נפרץ שער חדש בחזית הצפונית של בית השער, ונסתם הפשפש הפתוח לצפון, וזאת לבקשת התושבים שגרו בסמוך.[7] יצוין כי בתקופה זו (בשנות השבעים של המאה ה-19) החלה התיישבות מוסלמית מצפון לחומה, באזור כרם השיח' (באזור מוזיאון רוקפלר כיום), ונוצר צורך בפתיחת השער.[8]
על כך שהשער היה סגור כל אותה תקופה אנו למדים בין היתר מהתיאורים הבאים. מדריך ה'בדקר' (Baedeker) משנת 1876 מספר, כי שער הפרחים היה סגור 25 שנה, אבל "לאחרונה, נפתח לחדשים מספר מדי-שנה לרגל החלפת גדודי הצבא המתבצעת דרכו".[9][7]. ג'יימס ברקלי ששה באותה תקופה בירושלים מציין כי השער היה סתום,[10] כך גם צ'ארלס וילסון (שמשלחת המחקר שלו שהתה בעיר בין השנים 1864 – 1865) מונה את שער זה בין 5 השערים הסגורים של העיר (לצד 5 שערים פתוחים),[11]. כך גם נורוב (1795 – 1869) מכנה אותו "השער הסתום של הורדוס". <לדייק בכינוי>[12]
על פריצת השער בשנת 1875 אנו למדים מהתיאורים הבאים. אברהם משה לונץ (1854 – 1918), חוקר וגיאוגרף של ירושלים בן אותה התקופה, מציין כי שער הפרחים היה סתום באבנים זמן רב , אך בשנת 1875 הוא נפתח לבקשת תושבי שכונת באב אל חוטה.[13][14]
במאה העשרים[עריכת קוד מקור]
לאחרונה בשנים ??נערכו חפירות ארכאולגיות באזור על ידי?? מספר עונות? פרסומים - ביבליוגרפיה. (נערכו גם קודם לכן באזור זה??)
שם השער[עריכת קוד מקור]
- בתקופה הממלוכית היה שער בשם "באב א-סאהרה" על שם בית קברות שנוסד באותה תקופה מחוץ לשער. שמו של בית הקברות לקוח מה<??> (סארה שובש לזארה??)
- מה משמעות שמו של בית הקברות? המהלכים בלילה? הסהרורים? (כך ויקי, המקור בקוראן - Sura 79:14) החיים לנצח?]
- מתוך Encyclopaedia Judaica: On the northern side is Herod's (or the Flower) Gate (Bāb al-Zahra, a corruption of Sāhira since it leads to the plain of Sāhira (Sura 79:14) on which, as the Muslims believe, all creatures will congregate on the day of the resurrection of the dead (see *Eschatology )).)
- השם העברי "הפרחים" מתועד כבר מ<???>, ומקורו בשיבוש שמו הערבי של השער <להרחיב>. <לציין כהשערה ? או כטיעון לא נכון? את הסיבה בגלל העיטורים?>
- השם הנוצרי - "הורדוס" מתועד כבר מ<??> ומקורו בהנחה מוטעית כי ביתו של הורדוס אנטיפס מזמן ישו היה בסמוך. <איכשהו זה קשור לכנסייה צלבנית ששכנה בסמוך.?, כך לפי ויקיפדיה האנגלית>
שמות נוספים:
- <בספרות הנוסעים היהודיים?? - > יש שכינוהו גם שער אפרים או שער בנימין.[15] <שמות אלו שמשו גם לשער שכם או אחרים??> [7]
- יש השערה שאולי שער זה כונה בתקופה המוסלמית (מאה 10 − 11) בשם "באב גב ארמיא".[16][17]
- במאה ה-19: שאטובריאן מוסר בשנת 1806 את שמות השערים, אשר לפיו, היו ידועים בשפה הערבית, ואת שער זה הוא מכנה "באב אל-זאהרה".[18][19]
מבנה/מפרט[עריכת קוד מקור]
- אין אשנבי ירי, סקירה של מבנה החומה. טופוגרפיה, בית השער, שינניות בראש החומה.
- הכתובת היוונית.
הכתובת היוונית הקבועה בשער הפרחים:
”מושב זקנות עניות, נוסד בהשתדלות הקדוש תיאוטוקטוס, על ידי יוהן וברינוס מביזאנטיון”
הכתובת מתוארכת למאה השישית לספירה, התקופה הביזנטית.[20]
ארכאולוגיה והיסטוריה של אזור זה[עריכת קוד מקור]
<המאמר מקדמוניות מתשס"ב נותן סיכום מעולה>
- בבית ראשון (ברזל 2) זה היה השטח שמחוץ לעיר, אזור לבית קברות וכו
- בתקופה החשמונאית יש כבר בנייה ספורדית באזור שככל הנראה היה מחות לחומות <האכן?>
- בתקופה ההלינסטית עד לחורבן יש פה בנייה (בתוך החומות??)
- בתקופה הרומית-ביזנטית (?) - אין שער באיזור (מקור: ירושלים וכל נתיבותיה, מפה בעמ' 397, יד בן צבי)
- החומה חופפת לחומה היום, החומה של העותמאנים נבנתה על חומה ביזנטית.[21]
- בתקופה המוסלמית הקדומה? - אין שער באיזור. שכונת היהודים עוברת לשם (מסביבות הר ציון/עיר דוד/שער האשפות) במאה ה-11. (מקור: ירושלים וכל נתיבותיה, מפה בעמ' 398, יד בן צבי)
- החומה בתקופה המוסלמית הקדומה חפפה פחות או יותר לתוואי כיום. ולמעשה החומה העותמאנית נבנתה על חומה שהייתה קיימת ככל הנראה אף לפני הכיבוש הערבי (מהתקופה הביזנטית), [21]
- בימי הביניים יש כאן ביצור (?)
- במאה ה-11 (צלבנים??) :
- "בצד הצפוני היו אז חומות העיר כמעט זהות לאלה של היום , פרט לפינות הצפונית - המזרחית והצפונית - המערבית , מקום שהעיר היתה צרה יותר מבתקופה העותומאנית ".[16]
- בתקופה הצלבנית - גודפריד(?) פרץ לעיר בסמוך לשער זה בשנת 1099, היישוב היהודי העיר העתיקה היה בסמוך. (ראו תת-פרק בהמשך)
- בתקופה הצלבנית היה בסמוך פשפש בשם "פשפש מריה המגדלית" על שם כנסייה קופטית בשם זה ששכנה בסמוך.[22]
- "כניסה נוספת העירה קיימת היתה בחומה הצפונית ממזרח לשער סטפנוס , והיא הובילה לרובע הסורים . כיום מכנים אותה פשפש המצודה הצפונית - המזרחית . מפשפש זה ועד לחומת העיר המזרחית נמשכה חומה פנימית שנועדה לחזק את ביצורי העיר בפינה שבה פרצו הצלבנים עצמם העירה - אך ללא הועיל , כפי שנראה מתיאור המצור בשנת 1187, במרכזה של חומה פנימית זאת קיים היה פשפש מריה המגדלית" [23][24]
- בתקופה הממלוכית - יש שער "באב א-סאהרה", ויש בית קברות "א-סאהרה" (מקור: ירושלים וכל נתיבותיה, מפה בעמ' 400, יד בן צבי)
- בתקופה העותמאנית יש איזור חקלאי מבפנים ולא מיושב עד לימינו (מגדל החסידה??)
- מתי נוסד הבית קברות? (ממלוכית??)
- מתי נוסדה השכונה על שם השער - "שכונת באב א-סאהרה"? (בשלהי המאה ה-19-ראשית המאה ה-20),
- לבדוק תמונות, האם השער מופיע שם:
.jpg){kind=small}
היישוב היהודי באזור[עריכת קוד מקור]
במאה ה-11 עברו לסמוך לשער היהודים מאזור הר ציון (עיר דוד? אשפות?), <לציין סיבה> <מקור בתיעוד הצלבני של העזר לפריצה??> ?מה קרה אחר כך?? עם הכיבוש הצלבני? נשרפו חיים??>
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה (כרך א), מהדורה חמישית: 1970, הוצאת אחיעבר. ירושלים. (החומות והשערים; שער הורדוס, עמוד 200).
חפירות בסמוך לשער הפרחים
- תבנית:מאמר
- תבנית:מאמר
- תבנית:מאמר
- יובל ברוך, גדעון אבני וגיורא פרנוס, החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005. מתוך: הקונגרס הארכיאולוגי ה- 32. (אתר רשות העתיקות)
- יובל ברוך וגיורא פרנוס, חידושים בחקר חומותיה הצפוניים של ירושלים לאור החפירות שממזרח לשער הורדוס (שער הפרחים). מתוך: כנס ירושלים - אוניברסיטת בר-אילן. (אתר רשות העתיקות) [מצורף ביבליוגרפיה - "הפניות"]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- שער הפרחים במט"ח <לבדוק אם אפשר להסיר>
- הערך האנגלי (אנ'), ערבית, גרמנית, ??, צרפתית, ??, ??, פולנית, סינית?
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו אודותיה בספרו של Denys Pringle, The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: The city of Jerusalem, עמוד 327 ואילך.
- ^ מוג'יר א-דין אל-עלימי אל-חנבלי (ערבית مجير الدين العليمي الحنبلي), בספרו החשוב الأنس الجليل بتاريخ القدس والخليل, תעתיק מדויק: אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל, "תולדות ירושלים וחברון". חובר בין השנים 1495 – 1496.
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, הטופוגרפיה של ירושלים הממלוכית, עמ' 463
- ^ תורגם לצרפתית על ידי אנרי סובייר (Henry Sauvaire, 1831 – 1896), Histoire de Jérusalem et d'Hébron depuis Abraham jusqu'à la fin du XVe siècle, Paris 1876, [ההיסטוריה של ירושלים וחברון מימי אברהם אבינו ועד סוף המאה ה-15], עמ' 185.
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, הטופוגרפיה של ירושלים הממלוכית, עמוד 466
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, המאה השש עשרה; בניין חומות העיר, עמוד 508.
- ^ 1 2 3 עיר בראי תקופה, עמ' 33.
- ^ Encyclopaedia Judaica, ערך: "Jerusalem".
- ^ k . Baedeker, Palestine and Syria , Handbook for Travellers, Leipzig - London, (First Edition), 1876. (מהדורת Carta Reprint , Jerusalem 1973 .ומהדורות רבות נוספות), עמוד 160. כרטא עמוד 34.
- ^ Barclay James T., the City of the Great king, Philadelphia, 1858, עמודים 431 – 432
- ^ Wilson; Charles William, Ordnance Survey of Jerusalem made in the Years 1864 to 1865, Southampton 1866. p. 80.
- ^ Norov, Avraam Sergieevich, Reise nach dem heiligen Lande im Jahre 1835, St. Petersburg 1838, pp. 216 – 217
- ^ * ”שער הפרחים [...] והוא היה סתום באבנים זמן רב מאוד, עד כי כמעט לא היה רישומו ניכר עוד, וגם תרי (=תיירי, "לתור") וחוקרי הארץ לא ידעו מי ועל מה סתמו אותו. אך זה כשנתיים (=1874 – 1875) נפתח לבקשת הישמעאלים (=הערבים) היושבים בהרחובות הקרובות אליו. [...]” (אברהם משה לונץ, נתיבות ציון וירושלים, תכונות העיר בכלל; שעריה, אות ו, ירושלים תרל"ו (1876). (עמודים 6-7)))
- ”[...] הוא הקטן בכל השערים; בלילה הוא סגור ופותחים אותו לבקשת הנכנסים והיוצאים [...]” (אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, ירושלים תרנ"א (1891). (עמודים 100-102)).
- אברהם משה לונץ, דורך פאלעסטינא, ירושלים תרנ"ה (1895), עמוד 36. (ספר דיגיטלי באוניברסיטת חיפה, זמין לבעלי הרשאה בלבד).
- ^ עיר בראי תקופה, עמ' 34.
- ^ בשם זה כונה גם שער האריות על ידי ארקולפוס ותאודוסיוס. דן בהט, "המערך הפיסי", פרק שני מתוך: ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, עמוד 39.
- ^ 1 2 תולדות ירושלים, כרך ב, עמ' 343.
- ^ Le Strange, Guy, Palestine Under the Moslems, London 1890. p. 217.
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, המאה התשע עשרה; שכונות ירושלים ורחובותיה, עמוד 604.
- ^ * [שטובריאן] Chateaubriand, Francois Rene de. Ilineraire De Paris a Jerusalem, Paris 1812. vol. II, pp. 85-87
- ז'וליף, עמ' 102 − 104 מעתיק כעבור 10 שנים את הרשימה של שטובריאן.
- ^ זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה (כרך א), מהדורה חמישית: 1970, הוצאת אחיעבר. ירושלים. (החומות והשערים; שער הורדוס, עמוד 200).
- ^ 1 2 דן בהט, "המערך הפיסי", פרק שני מתוך: ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, עמוד 32 − 33
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, עמוד 372.
- ^ תולדות ירושלים, כרך ב, עמ' 383.
- ^ ראו גם ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, עמוד 76.
- ^ קרק-לנדמן, עמ' 187-189.
- ^ תולדות ירושלים, כרך ג, היציאה מן החומות; המוסלמים בירושלים בשלהי בשלטון העותומאני, עמוד 739.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור]
- עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע-עשרה : העיר העתיקה
- תולדות ירושלים, כרך ב, ג
- כרטא <מתוך הביבליוגרפיה של: עיר בראי תקופה>
- ז'וליף.<מתוך הביבליוגרפיה של: תולדות ירושלים, כרך ב/ג>
- קרק-לנד/צמן <מתוך הביבליוגרפיה של: תולדות ירושלים, כרך ג> קרק , רות ושמעון לנצמן : היציאה המוסלמית מחוץ לחומות ירושלים בשלהי התקופה העותמאנית , בתוך פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש , ירושלים תשמ"א , עם ' 174 - 211
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||