באב אל חוטה
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| קואורדינטות | 31°46′55″N 35°14′07″E / 31.78194444°N 35.23527778°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   באב אל חוטה  | |
  | |
באב חוטה (בערבית: باب حطة) היא שכונה ברובע המוסלמי, באזור הצפון־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, הגובלת במתחם הר הבית במזרח ובשער הפרחים במערב. השכונה קרויה על שם אחד מהשערים הצפוניים של הר הבית, בעל שם זהה.
התיישבות יהודית במאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור זה היו שני ניסיונות התיישבות של יהודים במהלך המאה ה-19. בראשית המאה, עם חידושה של העדה האשכנזית בירושלים, התגוררו רוב האשכנזים ברובע זה ואף רכשו בו בתים וחצרות. למרות זאת, הם לא הצליחו להתבסס במקום ובמשך הזמן עברו רובם לאזור הרובע היהודי בו שכנה העדה הספרדית הוותיקה.[1]
במחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות הגידול באוכלוסייה היהודית ומצוקת הדיור ברובע היהודי, החל תהליך היציאה מהחומות וחיפוש אזורי מגורים חדשים בתוך חומות העיר העתיקה. ניסיון ההתרחבות הראשון בתוך החומות נעשה בשנת 1886 באזור באב אל חוטה על ידי ראשי הכוללים. לשם כך נרכש מגרש רחב ומספר חצרות עתיקות במטרה להרוס את המבנים העתיקים ולבנות במקומם שכונה חדשה, אולם בשל הפרעות שונות גם ניסיון זה נכשל. ב-1891 דיווח אברהם לונץ: "ברובע העיר הזה הכולל כל גבעת בצעיתא הישנה, יושבים מושלמנים מדלת העם במספר מעט, ורובו מלא חורבות ומקומות פנויים, מאחינו יושבים בו אך כעשרים משפחה, מרביתם בחצר אחוזת כולל ורשה".[1]
לאחר פרעות תרפ"ט ב־1929, עזבו היהודים את המקום מחשש לחייהם. רק רחל גרין, נשארה במקום כדי לשמור על ההתיישבות היהודית במקום. חוקרי ירושלים פנחס גרייבסקי ושבתי זכריה תיעדו אותה בכתביהם:
”הזקנה הזאת, נולדה בירושלים לפני שבעים שנה, ובכל כוחה מתאמצת היא להחזיק את חצרה היחידה, שארית הפליטה, שלא תיפול גם היא בידי זרים, כמו כל אותם הבתים שהיו שייכים מקודם ליהודים. ובכל הבתים והחצרות שהיו והינם שייכים ליהודים יושבים עתה נוכרים, ורק היא לבדה נשארה בחצר שלה ומתאמצת בכל כוחה שלא תיפול נחלתה גם היא בידי נוכרים. הישמעאלים מהרובע הזה מכבדים ומוקירים אותה ואת אומץ לבה וקוראים לה רחל אמנו”.
לאחר פטירתה של רחל גרין ב־1934, פסקה ההתיישבות היהודית במקום, עד חידושה בראשית המאה ה־21.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה נחשבת לאחד האזורים העניים ביותר של ירושלים. בשכונה גרים בעיקר צוענים, בראשות המוח'תאר עבד-אלחכים מוחמד דיב סלים.[2][3] כמו כן, גרים בשכונה זו כ-20 משפחות יהודיות חלק מהם בחצר אחוזת כולל ורשה המקורית וחלק בבנינים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טלי חרותי-סובר, "כת הטמאים": הקהילה בעלת המעמד הנמוך ביותר בישראל, קהילת הצוענים הקטנה במזרח ירושלים, באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, יד בן צבי, 1977, עמ' 357-356, 425-424.
- ^ דריה מעוז, צוענים בירושלים, מסע אחר 106
- ^ גדעון לוי, הם באו מהודו, באתר הארץ, 20 ביוני 2008
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה | ||||||||
| אתרי הרובע המוסלמי | ||
|---|---|---|
| שכונות | באב אל חוטה | |
| רחובות ושערים | שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • הקארדו (ירושלים) • רחוב השלשלת • ויה דולורוזה (רחוב) • רחוב הגיא • רחוב שער האריות • שער השלשלת • שער הכותנה • שער הברזל | |
| אתרים ארכיאולגיים | מערת צדקיהו • בריכת הסטרותיון • קשת וילסון • מנהרות הכותל • שער וורן • בריכות הצאן | |
| אתרים מוסלמיים | רבאט אל-מנצורי • מסגד הצריח האדום • רבאט אל-בציר • ספריית ח'אלדיה • ספריית אל-בודיירי | |
| אתרים נוצריים | ויה דולורוזה • קפלת ההלקאה • קפלת ההרשעה וכפיית הצלב • מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) • כנסיית סנטה אנה • האכסניה האוסטרית • אכסניית סנט פאולוס • כנסיית גבירתנו הדואבת | |
| אתרים יהודיים | הכותל הקטן • ישיבת עטרת כהנים • בית המערבים • ישיבת אדרת אליהו • ישיבת שובו בנים • בית הכנסת ע"ש הרב גץ • בית הכנסת אוהל יצחק | |
| מבני מגורים יהודיים | חצר רייסין • חצר גליציה • בית המערבים • מתחם שער הפרחים • בית ויטנברג • בית הצלם • חצר ראנד • בית חזון • בית דנון • חצר דיסקין | |
| שונות | מוזיאון הכיכר הרומית • שוק הכותנה | |
