שיחת משתמש:Iftahm

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום Iftahm, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, דרור 16:18, 14 פברואר 2006 (UTC)

הערך יוצרים חדשים

איננו בעל נושא אנציקלופדי ולא ברור לי לאן יתפתח. לכן מחקתי אותו במחיקה מהירה.

	תודה על תרומתך לוויקיפדיה. עם זאת, מחקנו את הערך שכתבת, כיוון שאינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה בשל נושאו, תוכנו או ניסוחו, או בשל היות הערך שכתבת קצר מדי מכדי להיות ערך אנציקלופדי. אם לדעתך הנושא ראוי לערך ובכוונתך להרחיבו, ניתן לפנות לדף בקשות ממפעילים כדי לבטל את המחיקה ולשחזר את הערך.
מומלץ לעבור על המדריך שלנו כדי להכיר טוב יותר את הסגנון המקובל של ויקיפדיה. כדאי גם לקרוא מספר ערכים טובים כדי לראות דוגמאות לסגנון כתיבה המקובל בוויקיפדיה. בנוסף, אפשר להיעזר בחונך או חונכת המציעים את עזרתם בקליטת עורכים חדשים. אפשר לעיין גם במדריך המקוצר: ויקיפדיה:לאן נעלמה העריכה שלי?.

בברכה, Harel - שיחה 08:28, 25 פברואר 2006 (UTC)

רשימות

שלום,
לא מקובל ליצור רשימות שמיות בוויקי. העברתי את מה שכתבת לקטגוריה:אנשי השומר. שים לב, ערכים קיימים צפויים להימחק מהרשימה. גילגמש • שיחה 13:21, 13 מאי 2006 (IDT)

תל פאחר

בחור, רק אתה תוכל לשכתב את הערך הזה שכתבת. הוא כתוב בצורה שאינה מקובלת בויקיפדיה, ודורש צמצום פרטים לאלתר. Deen | דין 20:56, 4 יולי 2006 (IDT)

למה מחקת חצי ערך? סקרלט 00:11, 5 יולי 2006 (IDT)

שלום, האם תוכל להוסיף מקורות לערך, תרשימים אם יש לך ממקור חופשי, וגם חשוב לציין את האבדות של הסורים. DGtal 10:39, 5 יולי 2006 (IDT)

קובץ:ישראל אהרוני.jpg, קובץ:Shmiz.jpg

תבנית:מקור לתמונות הידרו - שיחה 04:11, 26 באפריל 2009 (IDT)

ארנסט שמיץ

שלום, נהניתי לקרוא את הערך על ארנסט שמיץ. חיפשתי חומר נוסף עליו ומצאתי קטע בגרמנית (הקישור אליו כבר לא קיים)או לפחות לא היה פעיל כאשר ניסיתי: [www.kirchenlexikon.de/s/s1/schmitz_er.shtml] אם זה יכול לסייע לך - מצוין. --Yoavd - שיחה 08:15, 30 באפריל 2009 (IDT)

Band XXIII (2004) Spalten 1294-1296 Autor: Gunnar Anger SCHMITZ, Ernst, Lazaristenpater, seit 1908 Leiter der Anstalten des Deutschen Vereins vom Hl. Lande, * 18.5. 1845 in Rheydt, † 3.12. 1922 in Haifa. Geboren im Rheinland als Sohn eines Konditors machte S. im Herbst 1864 sein Abitur auf dem Collegium Marianum in Neuß, trat am 27.9. 1864 in Köln in den Missionsorden des hl. Vinzenz von Paul (Vinzentiner/Lazaristen) ein und wurde hier 1869 zum Priester geweiht. Danach wirkte er bis 1873 als Inspektor an der Rheinischen Ritterakademie in Bedburg. Der sogenannte "Kulturkampf" trieb ihn - wie alle seine Mitbrüder - ins Ausland. Von 1875 bis 1879 unterrichtete er am Lazaristen-Kolleg in Santa Quiteria in der Diözese Braga in Portugal. 1879 wurde er nach Funchal, der Hauptstadt der portugiesischen Insel Madeira, geschickt, wo er zunächst im Hospiz "Maria Amalia" arbeitete. 1881 erfolgte die Berufung zum Leiter des Bischöflichen Kollegs und Priesterseminars in Funchal. Dieses Amt hatte er bis 1908 inne, abgesehen von einer vierjährigen Unterbrechung (1898-1902), während der er im Collegium Marianum der deutschen Lazaristen in Theux in Belgien tätig war. In Funchal gründete er ein naturwissenschaftliches Museum und erforschte die Tierwelt Madeiras. 1908 wurde er als Nachfolger des Lazaristenpaters Wilhelm Schmidt (1833-1907) von seinen Obern und vom Vorstand des (katholischen) "Deutschen Vereins vom Hl. Lande" zum Direktor der Anstalten des Vereins in Palästina ernannt. Im September 1908 nahm er Wohnung im St.-Paulus-Hospiz in Jerusalem, dem Pilgerhaus des Vereins. Im Dezember desselben Jahres eröffnete er hier ein Lehrerseminar, das Lehrer für die Schulen des lateinischen Patriarchates von Jerusalem ausbildete und in dem er u.a. Unterricht in Französisch und Englisch erteilte. Im Hospiz richtete er zudem ein naturwissenschaftliches Museum ein, das aus zwei Abteilungen bestand. Die erste Abteilung umfaßte Naturalien, die nicht aus Palästina stammten, sondern v.a. aus Madeira, darunter 45 ausgestopfte Vögel und 157 Holzarten Madeiras. Die zweite Abteilung enthielt Naturalien aus Palästina. 1911 schrieb er: "Die Zöglinge des Seminars werden angeleitet, auf ihren regelmäßigen Spaziergängen in der näheren und entfernteren Umgebung auf alles zu achten und alles zu sammeln, was einer tieferen Kenntnis der Werke Gottes in der Natur und der weiteren Entwicklung der Naturwissenschaften dienlich sein kann. So haben sie z. B. in kaum zwei Jahren und fast ausschließlich in der Nähe Jerusalems über 40 verschiedene Gattungen, Arten und Unterarten von Ameisen gesammelt, die im Museum des St. Paulus-Hospizes ihre Ausstellung gefunden haben. Mehr als zehn Arten und Varietäten waren in der wissenschaftlichen Welt noch gänzlich unbekannt und mußten deshalb ausführlich beschrieben und neu benannt werden." Erwähnt sei an dieser Stelle nur die Ameisengattung Hagioxenus Schmitzi Forel. Im Wadi Kelt entdeckte S. eine neue Rasse des Luchses, den Felis caracal schmitzi. Auch eine Varietät der Schleiereule, die Strix flammea schmitzi, ist nach ihm benannt. Er war Mitarbeiter des "Ornithologischen Jahrbuches", der "Ornithologischen Monatsberichte", der "Zeitschrift für Oologie", verschiedener portugiesischer Zeitschriften und der "Kölnischen Volkszeitung". Vor Beginn des Ersten Weltkrieges siedelte er nach Tabgha am See Genesareth über. Der Krieg führte ihn von Tabgha nach Damaskus und zuletzt wieder nach Tabgha. 1920 übernahm er die Stelle des Hausgeistlichen bei den deutschen Borromäerinnen in Haifa, die eine Schule und ein Krankenhospiz führten. Er starb in Haifa am 3.12. 1922 und wurde am nächsten Tag in der Gruft der deutschen Schwestern auf dem Berg Karmel neben seinem Vorgänger Wilhelm Schmidt beigesetzt.

Werke: Vögel der Madeira-Inselgruppe, in: Ornithologische Monatsberr. 16 (1908) 1-4; Tagebuch-Notizen von Madeira, in: Ornithologisches Jahrbuch 1908, 36-48; Merkwürdige Tiere im Hl. Lande, in: Das Hl. Land 54 (1910) 18-21; Wird Palästina wieder jüd. werden?, in: Das Hl. Land 54 (1910) 92-95; Etwas über die Ameisen Palästinas, in: Das Hl. Land 55 (1911) 237-240; Kampf mit einem Leoparden, in: Das Hl. Land 56 (1912) 23-27; Eine Bärenjagd in Palästina, in: Das Hl. Land 56 (1912) 174-176; Das kathol. Deutschtum in Palästina. Freiburg i. Br. 1913; Ein Besuch im russ. Pilgerhospiz in Jerusalem, in: Das Hl. Land 57 (1913) 48-51; Die Hyänen des Hl. Landes, in: Das Hl. Land 57 (1913) 95-100; Die Tag-Raubvögel Palästinas, in: Das Hl. Land 57 (1913) 224-230; Das Postwesen in Palästina, in: Das Hl. Land 58 (1914) 22-29; Ein Besuch in Tabgha am See Genesareth, in: Das Hl. Land 58 (1914) 29-33; Vogelwelt des Sees Genesareth, in: Das Hl. Land 58 (1914) 109-113; Die Nachtraubvögel Palästinas, in: Das Hl. Land 58 (1914) 216-224; Die Geflügelzucht am See Genezareth, in: Das Hl. Land 59 (1915) 34-39; Begräbnis einer armen Beduinin, in: Das Hl. Land 59 (1915) 167-170; Kriegsstimmungsbildchen vom See Genesareth, in: Das Hl. Land 60 (1916) 48f.; Tabgha u. seine bibl. Erinnerungen, in: Das Hl. Land 60 (1916) 164-171, 225-231; Der Johannisbrotbaum im Hl. Lande, in: Das Hl. Land 60 (1916) 171-173; Pfadfinder im Hl. Lande, in: Das Hl. Land 60 (1916) 178-180; Auf den Ruinen Bethsaidas, in: Das Hl. Land 60 (1916) 183-184; Weidmannsheil am See Genesareth, in: Das Hl. Land 60 (1916) 231f.; Wildschweinjagd am See Tiberias, in: Das Hl. Land 60 (1916) 233-236; Chr. Friedhöfe in Damaskus, in: Das Hl. Land 61 (1917) 53f.; Büffelzucht am See Genesareth, in: Das Hl. Land 61 (1917) 54-56; Die morgenländischen Leckermäuler, in: Das Hl. Land 61 (1917) 116-119; Das Haus Naamans, des Syrers, in: Das Hl. Land 61 (1917) 159-162; Ein Besuch der Stätte Pauli Bekehrung bei Damaskus, in: Das Hl. Land 62 (1918) 35-38; Ein Beduinenüberfall, in: Das Hl. Land 62 (1918) 38-40; Pelikane auf dem See Genesareth, in: Das Hl. Land 62 (1918) 127-128; Die dt. Borromäerinnen in Syrien u. Palästina (Aus der Armeezeitung), in: Das Hl. Land 62 (1918) 158-160; Vom Hungertod u. Glaubensabfall errettet, in: Das Hl. Land 62 (1918) 160-162; Am hl. See, in: Das Hl. Land 62 (1918) 162-164; Die Tierwelt beim See Genesareth, in: Das Hl. Land 62 (1918) 166-169; Malula, in: Das Hl. Land 62 (1918) 174-176; Die Tierwelt beim See Genesareth, in: Das Hl. Land 63 (1919) 9-11; Ein merkwürdiger Winter am See Genesareth, in: Das Hl. Land 64 (1920) 81f.; Tabgha im Kriege, in: Das Hl. Land 64 (1920) 117-120; Eine Hyäne in Kapharnaum, in: Das Hl. Land 64 (1920) 120-122; Rektor Johannes Kaudler +, in: Das Hl. Land 64 (1920) 165f.; Beduinen-Moral, in: Das Hl. Land 65 (1921) 8-10; Bananenpflanzung in Tabgha, in: Das Hl. Land 65 (1921) 23-25; Krokodile in Palästina, in: Das Hl. Land 65 (1921) 117-119; Das Fest des hl. Elias auf dem Berge Karmel (20. Juli), in: Das Hl. Land 65 (1921) 162-166; War das nicht schön? (Eine Plauderei), in: Das Hl. Land 65 (1921) 183-186; Die neuesten Ausgrabungen in Besan, in: Das Hl. Land 66 (1922) 108-110; Neuigkeiten aus Galiläa, in: Das Hl. Land 66 (1922) 117-119; Was man sich von Schlangen u. Schlangenbissen erzählt, in: Das Hl. Land 66 (1922) 119-122; Kurzer Bericht aus Galiläa, in: Das Hl. Land 67 (1923) 16-18.

Lit.: P. E. S., C. M. Nachfolger des verstorbenen Herrn P. Schmidt in Jerusalem, in: Das Hl. Land 52 (1908) 107-109; - Museum im St. Paulushospiz, in: Das Hl. Land 53 (1909) 115; - Goldenes Priesterjubiläum von E. S., in: Das Hl. Land 63 (1919) 35f.; - H. Schmittdiel, Auf Urlaub im St. Paulushospiz, in: Das Hl. Land 64 (1920) 166-168; - P. E. S. C. M., ein Naturforscher im Priesterrock, in: Kölnische Volkszeitung Nr. 936, 10.12.1922, 1; - Adolf Dunkel, P. E. S., C. M., in: Das Hl. Land 67 (1923) 7-9; - P. E. S., C. M. †, in: Das Hl. Land 67 (1923) 54f. (Abb.); - Valmar Cramer, Ein Jahrhundert dt. kath. Palästinamission 1855-1955. Köln 1956; - Hans Kumerloeve, Bedeutsame zoologische Sammlungen in Jerusalem, in: Das Hl. Land 102 (1970) 14-17; - Felicitas Tacik, 125 J. Dt. Verein vom Hl. Lande, in: Das Hl. Land 112 (1980), H. 2/3, 3-16, hier 9f.; - Ders., 125 J. Dt. Verein vom Hl. Lande (Fortsetzung), in: Das Hl. Land 112 (1980), H. 4, 2-13, hier 3; - Degeners "Wer ist´s?" 5 (1911) 1288; - LThK1 Bd. 9 (1937) Sp. 288 (Joseph Pauels).

Gunnar Anger

Literaturergänzung:

Mazin B. Qumsiyeh, Mammals of the Holy Land. Lubbock 1996; - Michal Strutin, Discovering natural Israel. Middle Village, N.Y. 2001. 109; - Stephan Mock/Michael Schäbitz, Das Heilige Land als Auftrag 1855-2005. 150 Jahre Dt. Verein vom Heiligen Lande. Köln 2005. 9, 25.

Gunnar Anger

פלסטוכרון

למה שלא יהפוך לקצרמר בנושא בוטניקה? יש ערך כזה גם בויקיפידה האנגלית וגם שם לא כתבו עליו יותר מדי. בכל המרחב האינטרנטי לא כתוב בעברית מילה אחת על הנושא ולכן אני כן רואה חשיבות לתת מושג מזה פסטוכרון.

שלום Iftahm,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "פלסטוכרון" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:Iftahm/‏פלסטוכרון". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:

• חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
• סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
• תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
• לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?

ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – יתאפשר להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! יניב • שיחה • 11:40, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

צריך להרחיב מעט ולבצע ויקיזציה. התוכל? אפשר להיעזר גם בערך האנגלי. תודה וצהריים טובים, יניב • שיחה • 11:58, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

לא נראה לי שיש לי כוח להרחיב. וגם לערך באנגלית אין עוד הרבה הסברים. הערך נותן מושג על נושא חשוב. מי שקצת מבין בבוטניקה יודע בדיוק את המשמעות של הערך. עם הזמן עצם קיומו יגרה אנשים להרחיב אותו. אסור לזלזל בקצרמרים. עשיתי לפני זמן מה קצרמר על פריימר-דיימר וזה הפך כבר למפלצת. אני מבקש ממך להחזיר את הערך למקום הראוי לו. עבדתי כדי לנסח אותו.

טוב, ערכתי מעט והחזרתי אותו. תודה רבה על תרומתך ומצפה לראות ערכים נוספים פרי עטך. יניב • שיחה • 08:23, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה

תשובה

תענה לי בבקשה על השאלות ששאלתי אותך בדף השיחה שלי

Avi1111 - שיחה 15:29, 3 ביולי 2012 (IDT)

שושן צחור

הסרת תמונה מהערך בטענה שהיא איננה שושן צחור אלא שושן ממין אחר - איזה מין בדיוק? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:51, 19 באפריל 2015 (IDT)

כנראה L.longiflorum אך קשה לדעת רק מתמונה בודדת. מה שבטוח שזה לא L.candidum עלי העטיף שלו רחבים מדי. --Iftahm - שיחה 14:45, 20 באפריל 2015 (IDT)

לפי תיאור התמונה, היא צולמה במכון וולקני, ונראה שמדובר בזן בו הגבעול נמוך ולא גבוה כמו בטבע. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:57, 20 באפריל 2015 (IDT)

מה אתה רוצה להגיד בעצם? אין קשר לגבעול. עלי העטיף שונים. וכמו שהסברתי מדובר במין שונה, לא בזן שונה. L.longiflorum הוא מין שמקורו ביפן. --Iftahm - שיחה 17:37, 21 באפריל 2015 (IDT)

המלחין של השיר "עין גדי"

שלום ותודה על עדכון ערכי השירים.

שמתי לב שבאחת מעריכותיך האחרונות הסרת את שמו המלא של מלחין השיר עין גדי (שיר). למה הסרת אותו? Tzafrir - שיחה 10:54, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לא זכור לי שהסרתי. מה שבטוח, הוא מופיע עכשיו בערך (דב אהרוני). דרך אגב דב אהרוני נפטר לפני שבוע. --Iftahm - שיחה 13:39, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

טעות שלי, הוספת את שמו. סליחה. Tzafrir - שיחה 16:08, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

זכויות יוצרים בסרט ביוטיוב

שלום, החזרת את הסרט על ג'ו אלון ביוטיוב לערך אודותיו, בטענה שהסרט ביוטיוב אינו מפר זכויות יוצרים. על פי הכתוביות בסוף הסרט הוא הופק על ידי הערוץ הראשון. מה גורם לך לחשוב שאין כאן הפרת זכויות יוצרים? בברכה.אודי - שיחה 11:40, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

הי אודי. הטענה שלי הייתה שהקישור עצמו לא מפר זכויות. מה גם שהוא מוביל לאתר מוכר ומקובל (יוטיוב). אם הסרטון מפר זכויות הבעייה היא ביוטיוב, לא בויקיפדיה. --Iftahm - שיחה 12:57, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

ראה ויקיפדיה:שאלות ותשובות/זכויות יוצרים#קישורים. אין לקשר לסרטונים שמפרים זכויות יוצרים.אודי - שיחה 22:08, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

הבנתי. החלטה די טיפשית לטעמי. תודה. אחזיר למצב הקודם. --Iftahm - שיחה 12:54, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

מקרא משוכתב

שלום.

ביטלתי את התוספת שלך לערך מקרא משוכתב, כי היא אינה מוצגת במקור. אליאור לא דנה בשאלה האם המקרא המוכר לנו מבוסס על הספרים החיצוניים. אני מסכים שהקביעה שלך קצת משתמעת מדבריה, אבל לא בהכרח. אם יש מקורות מפורשים, ניתן להחזיר את העריכה. עדיף מקור כתוב. אם נאלצים להסתמך על סרט ארוך, יש להפנות לנקודת הזמן הרלוונטית. בכל מקרה צריך לייחס את הטענה (השנויה במחלוקת) לטוען, ולא כפי שעשית במקרה זה. תודה ושנה טובה. בברכה, גנדלף - 01:39, 06/10/15

הי גנדלף,

אני מסכים איתך שבהתחלה זה רק משתמע (למשל קצת אחרי דקה 32) אבל בדקה 1:01:58 (וממליץ לך להאזין כמה דקות לפני זה) פרופ' אליאור מסבירה אחרי שהיא קוראת את סיפור המבול הכביכול משוכתב מבספר היובלים כי: "הסיפור איננו מופיע בסיפור המבול שלנו (ז.א בנוסח המסורה), אפשר בהחלט להתווכח, ומותר וגם רצוי האם זו תוספת או האם נוסח המסורה הוא גריעה...". לגבי ההפניה לדקות ולטוען, לקחתי לתשומת ליבי. מקווה שבכל זאת תחזיר את העריכה שעשיתי. --Iftahm - שיחה 13:01, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

הי. שמעתי גם את זה, אבל כאן היא מציגה את עבודתם של כותבי המגילות כ"ספרות שמרחיבה את נוסח המקרא". אז אפשר להתפלפל וליישב את דבריה, אבל אני מציע לא לתפוס אותה באיזו הערה לא מחייבת לפיה יש מקום להתווכח, אלא להסתמך על חומר (שוב, רצוי מאמר כתוב) שעוסק בנושא במישרין. אגב, כמדומני שאליאור אינה חוקרת מרכזית בתחום המקרא. (אישית, אני גם תמה כיצד הבנתך מדבריה מתיישבת עם נוסח התורה השומרוני והתרגומים הקדומים, ויש לי עוד מה להוסיף בנושא, אבל כמובן דעתי האישית אינה שיקול לעריכה.) בברכה, גנדלף - 13:29, 06/10/15

נו מילא. אני מבין כבר שזה נשאר בחוץ (כי אין לי חשק לחפש עוד סימוכין) אבל גם בקישור המתוזמן ששלחת הדברים שלי משתמעים: בתחילת ההרצאה אליאור מבדילה בין נוסח המקרא הקדום (שגם נמצא במגילות) לבין נוסח המסורה (המקרא שערכו חז"ל). כך היא אומרת בהמשך נקודת הזמן שאתה שלחת לי: "....ירושלים איננה נזכרת בחומש למרבית ההפתעה, לעומת זאת היא נזכרת בכל דף ודף בבראשית החיצוני שמצאנו במגילות מדבר יהודה, והיא נזכרת בספר היובלים בעמוד הראשון... אבל כשאין ירושלים (אחרי החורבן) עורכי מסורת המסורה החליטו שלא כדאי להזכיר אותה בחומש...".

ייתכן שזה שיקול מדוע להסתפק בנוסח הקדום, ולא להזריק את ירושלים לחומש כפי שהשומרונים עשו להרגריזים, או לכלול בחומש מגילות חיצוניות בדומה למקבילות הרבות שכבר יש בו ובתנ"ך. אם לא השתכנעת, תוכל להעביר את הדיון לשיחה:מקרא משוכתב ונראה אם יהיו דעות נוספות. אגב, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, גנדלף - 14:20, 06/10/15