שלגיה: מאושרים לנצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלגיה: מאושרים לנצח
Happily Ever After
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי John Howley עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לואו שאמר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רובי לונדון
מרת'ה מורן
עריכה Joe Gall, Rick Gehr, Jeffrey C. Patch עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ראו כאן
מדבבים איירין קארה (Snow White)
ג'ונתן האריס
לינדה גארי
סאלי קלרמן
מלקולם מקדואל
טרייסי אולמן
ז'ה ז'ה גאבור
פיליס דילר
אדוארד אסנר
Michael Horton
קרול צ'אנינג
דום דה-לואיז
פרנק ולקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Frank Becker עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Filmation
חברה מפיצה First National Film Corp.
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה הפיליפיניםהפיליפינים 30 ביוני 1989
ארצות הבריתארצות הברית 28 במאי 1993
משך הקרנה 74 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט הנפשה, סרט פנטזיה, סרט הרפתקאות, סרט מוזיקלי
הכנסות באתר מוג'ו happilyeverafter
סרט קודם שלגיה ושבעת הענקים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלגיה: מאושרים לנצח (באנגלית: Happily Ever After, הופץ במקור בתור שלגיה: ההרפתקה ממשיכה בפיליפינים)[1] הוא סרט פנטזיה מוזיקלי מונפש משנת 1989 בבימויו של ג'ון האולי, ובכיכובם של הקולות של דום דה-לואיז, מלקולם מקדואל, פיליס דילר, ז'ה ז'ה גאבור, אד אסנר, סאלי קלרמן, איירין קארה, קרול צ'אנינג וטרייסי אולמן.[2] הסרט משמש כהמשך ישיר למעשייה "שלגיה ושבעת הגמדים", שבה הגיבורה הראשית והנסיך עומדים להתחתן, אך איום חדש מופיע בדמות אחיה הנקמני של המלכה הרעה המנוחה, לורד מאליס. העלילה מחליפה את הגמדים בבנות דודות הנקראות הגמדות, המסייעות לשלגיה נגד מאליס.

הסרט אינו קשור לספיישל הטלוויזיה משנת 1980 "שלגיה ושבעת הענקים" שהופק גם על ידי Filmation. בעקבות צרות משפטיות נרחבות עם חברת וולט דיסני, הסרט זכה לקבלה כלכלית וביקורתית גרועה לאחר יציאתו לשוק ב-1993. עיבוד למשחק וידאו יצא ב-1994.

בישראל, הסרט שודר בשנות ה-90 בדיבוב המקורי בערוץ הילדים תחת השם "שלגיה ושבעת הגמדות" ומאוחר יותר בערוץ Yes 5.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל עם הממלכה כעת שלווה כאשר הנסיכה שלגיה ואהובה הנסיך מתכוננים להתחתן בעקבות ניצחונם על אמה החורגת של המכשפה של שלגיה, המלכה הרעה. בחזרה לטירה של המלכה, בני החיות שלה צוהלים כשהם חוגגים את מותה האחרון ואת חירותם החדשים על ידי עריכת מסיבה לעצמם כאשר אחיה של המלכה והמכשף המרושע, לורד מאליס, מגיע לשם ומחפש את אחותו. לומד על פטירתה של המלכה, הוא נופל לזעם ונשבע לנקום בה בכל דרך שהיא. מאליס הופך לדרקון ומשתלט על הטירה, והופך את האזור המקיף הן את הטירה והן את הממלכה לשממה מסוכנת. לאחר מכן, סקאול הינשוף מתחיל לאמן את חברו העטלף, באטסו, בדרכי הרשע.

למחרת, שלגיה והנסיך נמצאים באחו וקוטפים פרחים לחתונתם, כאשר מאליס, בצורת הדרקון שלו, מתחיל לתקוף את שלגיה ואת הנסיך בזמן שהם בדרכם לבקתה של שבעת הגמדים. מאליס מכניע את הנסיך ולוכד אותו, בעוד שלגיה מצליחה לברוח ליער ומגיעה לבקתה של שבעת הגמדים שם היא פוגשת את בנות הדודות של הגמדים, שבעת "הגמדות": בוצית, קרן שמש, פרחונית, ימית, יצורית, קרן ירח, ורעמית. שלגיה גם לומדת שהגמדים עזבו את הבקתה לאחר שהם קנו מכרה אחר בממלכה אחרת, אבל הגמדות מסייעות בשמחה לקחת אותה לביקור אצל אמא טבע במפלי הקשת.

בהגיעה למפלי הקשת, אמא טבע מטילה אחריות על רעמית שלא הצליחה לשלוט בכוחותיה בצורה נכונה, מאשימה את הגמדות האחרות בשימוש לא נכון בכוחותיהם, ומאיימת לקחת אותם כעונש אם הם לא ילמדו. מאליס מגיע במפתיע ותוקף אותם, אבל אמא טבע יורה בו בברק, מה שגורם לו להתרסק ולחזור לצורתו האנושית. לפני היציאה, מאליס מודיע לשלגיה שהנסיך מוחזק בשבי בטירתו. שלגיה והגמדות נוסעים לטירה של מאליס בממלכת האבדון, נתקלים בדמות דמוי אדם מוזר עם גלימה המכונה איש הצללים. מאליס שולח את הזאבים החד-קרניים שלו אחרי הקבוצה והם מצליחים להימלט בעזרת איש הצללים.

מאליס זועם על הכישלון הזה והופך לצורת הדרקון שלו, ולבסוף מצליח ללכוד את שלגיה ולקחת אותה לטירה שלו. הגמדות עוקבות אחריהם ומתגנבות לטירה, תוך שהם מרחיקים את החניכים של מאליס, כולל סקאול ובאטסו. במקביל, שלגיה מתאחדת עם הנסיך, שמתחיל להתנהג בצורה מוזרה ולוקח אותה דרך מעבר סודי כדי להימלט כביכול. שלגיה לא רק מבינה שהוא לא הנסיך האמיתי, אלא שהוא למעשה לורד מאליס בתחפושת. מאליס מנסה לזרוק גלימה קסומה על שלגיה כדי לאבן אותה לאבן, אך הוא מותקף על ידי איש הצללים, אותו הוא משתלט ולכאורה הורג.

כשהוא מנסה שוב לאבן את שלגיה, מגיעות שבעת הגמדות ותוקפות אותו. הן מאלצות אותו באופן זמני להתרחק משלגיה, אך מאובנות על ידי מאליס. היחידה שלא נפגעה היא רעמית, שסוף סוף משיגה שליטה על כוחותיה ומשחררת את שלגיה. שלגיה מנצלת הסחת דעת של רעמית כדי להביס את מאליס על ידי זריקת הגלימה המאבנת עליו. לאחר מכן הוא מאובן לצמיתות באמצע המעבר בין צורות האדם והדרקון שלו. כשהשמש זורחת על הטירה, הגמדות חוזרות לעצמן בעוד שלגיה מתאבלת בדמעות על איש הצללים, מאמינה שהיא איבדה גם אותו וגם את הנסיך. לפתע, איש הצללים הופך לנסיך ומתעורר. הוא מגלה שמאליס הטיל עליו כישוף והוא שמר על שלגיה במהלך מסעה.

אמא טבע מחליטה לתת לגמדות לשמור על כוחותיהן, לאחר שסוף סוף הוכיחו את עצמן בעבודה משותפת כאחד, והיא מאפשרת להן להשתתף בחתונה של שלגיה. בסופו של דבר, אמא טבע לוקחת את באטסו וסקאול שהשתנו לטובה כדי שיוכשרו כחניכים החדשים שלה. תוך כדי כך, סקאול הפסיק לעשן בזכות קרן שמש והוא מסוגל לנשום שוב. לאחר מכן הוא אומר לבאטסו שלעבוד עבור אמא טבע לא יהיה כל כך נורא. כששלגיה והנסיך מתאחדים זה עם זה, הסרט מסתיים כשהשניים חולקים נשיקה ומתחילים לחיות באושר ועושר.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איירין קארה בתור שלגיה, נסיכה צעירה ויפהפייה, אשר כעת מאורסת לנסיך ונאלצת לעצור את דודה החורג, לורד מאליס.
  • מלקולם מקדואל בתור לורד מאליס, מכשף נורא וחזק המבקש נקמה על מותה של אחותו המלכה הרעה על ידי השמדת אחייניתו החורגת, שלגיה, והנסיך האהוב שלה.
  • פיליס דילר בתור אמא טבע, אשה מפוזרת בעלת כוחות הטבע שהעניקה לשבעת הגמדות את כוחותיהן.
  • מייקל הורטון בתור הנסיך, ארוסה יפה התואר של שלגיה שנחטף כעת על ידי דודו החורג של ארוסתו, לורד מאליס, שהופך אותו לאיש הצללים.
  • דום דה-לואיז בתור המראה, מראה מדבר וחכם ששירתה את המלכה המרושעת ועכשיו עושה את מבוקשו של מאליס ומדבר בחרוזים.
  • קרול צ'נינג בתור בוצית, גמדית בעל כוח על האדמה והמנהיגה השתלטנית של שבעת הגמדים.
  • ז'ה ז'ה גאבור בתור פרחונית, גמדית בעלת כוח לגדל צמחים ופרחים.
  • לינדה גארי בתור:
    • ימית, גמדית בעלת כוח על כל האגמים והנהרות.
    • יצורית, גמדית בעלת כוח על בעלי חיים. המראה הפיזי שלה דומה מאוד לזה של סנאי.
  • ג'ונתן האריס בתור החמנייה, העוזר הזועף של אמא טבע.
  • סאלי קלרמן בתור קרן שמש, גמדית בעלת כוח על אור השמש ויש לה מזג רע. אך למרות זאת, היא נחמדה ומועילה.
  • טרייסי אולמן בתור:
    • קרן ירח, גמדית בעלת כוח על הלילה. היא ישנה במהלך היום, מה שגורם לה להלך באופן סהרורי .
    • רעמית, גמדית בעלת כוח על מזג האוויר כולל רעמים וברקים.
  • אד אסנר בתפקיד סקאול, ינשוף סרקסטי שנהנה לעשן ומנסה להרשים את מאליס. עקב הרגל העישון שלו, הוא נראה לעיתים קרובות משתעל (המרמז בכבדות על כך שפיתח בעיית נשימה כרונית).
  • פרנק ולקר בתור באטסו, עטלף ביישן שהוא החבר הכי טוב של סקאול.
    • ולקר מספק גם את ההשפעות הקוליות הלא ידועות של צורת הדרקון של מאליס, איש הצללים והזאבים החד-קרניים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט החלה ב-1986[3] ונעשתה 60% מעבר לים.[4] חברת ההנפשה האמריקאית Filmation פיתחה בעבר תוכנית ליצור סדרה של סרטי המשך ישירים לווידאו לסרטי קולנוע פופולריים של דיסני, אבל רק "פינוקיו וקיסר הלילה" וסרט זה אי פעם הושלמו. כותרות העבודה של הסרט כללו את הרפתקאותיה הנוספות של שלגיה, שלגיה: ההרפתקה נמשכת ושלגיה בארץ האבדון .[5] [6] חלק מהסחורה המוקדמת שלה אכן השתמשה בתואר שלגיה בארץ האבדון.

עם זאת, יו"ר וולט דיסני הפקות ג'פרי קצנברג ודובר טום דיגן התייחסו לפרויקטים כ"זיעות בוטה" של הנכסים שלהם.[7] [8] זה הוביל לתביעה של חברת וולט דיסני ב-1987 בעקבות שחרורו של קיסר הלילה .[7] [9] הסרטון הבטיח לפיכך שדמויותיהם לא ידמו לאלו של גלגול דיסני,[10] ושינו את הכותרת לשלגיה ושבעת הגמדות[5] ובסופו של דבר שלגיה: מאושרים לנצח .[11] הם גם החליפו את שבעת הגמדים עם מקבילות נשיות, הגמדות.[11]

לפי מפיק הסרט לו שיימר, הליהוק של השחקנית השחורה איירין קארה כשלגייה נחשב על ידי רבים (כולל קארה עצמה) באותה תקופה כ"עיוורת צבעים" מוזרה.[5] השחקנית המקורית של אמא טבע הייתה ג'וני מיטשל.[12] שיימר גם ציין את הגרסה שלו לשלגייה כגיבורה האמיתית של הסיפור שכן היא זו שמצילה את הנסיך בהיפוך של הגרסה המסורתית.[7] דמותו של מאליס התבססה על השחקן בזיל רת'בון. [13]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדיווחים הושלם עד 1988,[14] הסרט הוקרן בבכורה בפיליפינים ב-30 ביוני 1989 בתור שלגיה: ההרפתקה ממשיכה .[1] הוא גם שוחרר בשנת 1990 בצרפת בתור שלגיה בארץ האבדון . תערוכת תיאטרון בארצות הברית נועדה מתישהו בסביבות סוף 1988 או תחילת 1989; עם זאת, מכיוון ש-Filmation נסגרה ב-1989, [15] הוא לא ראה לאקרנים בארצות הברית עד 28 במאי 1993, [16] באותו קיץ שבו שלגיה ושבעת הגמדים של דיסני קיבלה מהדורה מחודשת. [17] עלות סוף השבוע של יום הזיכרון לארבעה ימים הייתה 1.76 מיליון דולר, [18] 2.8 מיליון דולר לאחר עשרה ימים ו-3.2 מיליון דולר עד החודש הבא.[12] קדם לאקרנים מסע פרסום של 10 מיליון דולר ומאמץ שיווקי משמעותי מהמפיץ הצפון אמריקאי First National Film Corp.[7] פשיטת הרגל של First National הגיעה שבועות ספורים לאחר הקרנת הבכורה הכושלת של הסרט;[12] נשיאה, מילטון ורט, נמצא אשם בהונאת משקיעים. [19] [20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Opens Today". Manila Standard. Kagitingan Publications, Inc. 30 ביוני 1989. p. 29. נבדק ב-6 בינואר 2021. Listen To DWKC 93.9 FM, The Official Radio Station {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. p. 182. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ McCall, Douglas L. (2015). Film Cartoons: A Guide to 20th Century American Animated Features and Shorts (באנגלית). McFarland. ISBN 9781476609669.
  4. ^ "Production Is Less Animated at Filmation Studio". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 1988-01-01. ISSN 0458-3035. נבדק ב-2019-05-19.
  5. ^ 1 2 3 Scheimer, Lou; Mangels, Andy (2012). Lou Scheimer: Creating the Filmation Generation (באנגלית). TwoMorrows Publishing. ISBN 9781605490441.
  6. ^ Lenburg, Jeff (2006). Who's who in Animated Cartoons: An International Guide to Film & Television's Award-winning and Legendary Animators (באנגלית). Hal Leonard Corporation. ISBN 978-1-55783-671-7.
  7. ^ 1 2 3 4 "A Snow White For The '90s - Orlando Sentinel". Articles.orlandosentinel.com. 1993-05-27. נבדק ב-2014-03-20.
  8. ^ Harmetz, Aljean; Times, Special to The New York (1985-05-01). "Video Alters Economics of Movie Animation". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-18.
  9. ^ Walt Disney Productions v. Filmation Associates, vol. 628, 20 בפברואר 1986, p. 871, נבדק ב-2019-05-18 {{citation}}: (עזרה)
  10. ^ "Non-Disney 'Snow White' Sequel Has Unhappy Box-Office Opening". Apnewsarchive.com. 1993-06-01. נבדק ב-2014-03-20.
  11. ^ 1 2 SNOW WHITE REVISITED: THE QUEEN'S DEAD, BUT CONFLICT ISN'T BANISHED, Dayton Daily News, May 28, 1993.
  12. ^ 1 2 3 "AFI|Catalog". catalog.afi.com. נבדק ב-2019-05-18.
  13. ^ "Happily Ever After". Variety (באנגלית). 1990-01-01. נבדק ב-2019-05-18.
  14. ^ "Someday the Film Will Come". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 1993-05-17. ISSN 0458-3035. נבדק ב-2019-05-18.
  15. ^ "Group W sells Filmation". Broadcasting, February 13, 1989, pg. 94
  16. ^ "Snow White through the years - Timelines - Los Angeles Times". Timelines.latimes.com.s3-website-us-west-1.amazonaws.com. 30 במרץ 2012. נבדק ב-2014-03-20. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Bates, James (1993-05-17). "Someday the Film Will Come". Los Angeles Times. נבדק ב-2012-05-29.
  18. ^ Snow White sequel opens on a sad note, Lodi News-Sentinel, June 2, 1993.
  19. ^ Norris, Floyd (1995-06-28). "S.E.C. Charges Distributor Defrauded Film's Investors". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-18.
  20. ^ "SEC News Digest" (PDF). www.sec.gov. 1998-07-27.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלגיה:_מאושרים_לנצח&oldid=38338313"