שלגיה ושבעת הגמדים (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלגיה ושבעת הגמדים
שלגיה ושבעת הגמדים עברית פוסטר עברי מקורי 1960.jpg
הכרזה בעברית של הסרט משנת 1960
שם מקורי Snow White and the Seven Dwarfs
במאי דיויד הנד
ויליאם קוטרל
וילפרד ג'קסון
לארי מורי
פירס פירס
בן שרפסטין
מפיק וולט דיסני
תסריטאי טד סירס
ריצ'רד קרידון
אוטו אנגלנדר
דיק ריקרד
ארל הרד
מריל דה מריס
דורותי אן בלאנק
וב סמית
שחקנים ראשיים אדריאנה קסלוטי
לוסיל לה ורן
הארי סטוקוול
רוי אטוול
פינטו קולביג
מוזיקה פרנק צ'רצ'יל
פול סמית
לי הרליין
מפיץ RKO
מדינה ארצות הברית
אולפן אולפני ההנפשה של וולט דיסני
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 21 בדצמבר 1937 (פרמיירה)
ארצות הבריתארצות הברית 4 בפברואר 1938
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי 30 במרס, 1939[1]
ישראלישראל 11 באפריל 1992 (גרסה מדובבת לעברית)
משך הקרנה 83 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב [2]$1,488,423
הכנסות [3][4]$371,316,184
פרסים ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלגיה ושבעת הגמדיםאנגלית: Snow White and the Seven Dwarfs) הוא סרט אנימציה אמריקאי משנת 1937 שהופק על ידי וולט דיסני והופץ בקולנוע על ידי RKO.

הסרט מבוסס על האגדה הגרמנית של האחים גרים, "שלגיה ושבעת הגמדים", הוא סרט האנימציה הראשון באורך מלא בהיסטורית הקולנוע, הראשון שהופק בצבע מלא, והראשון שהופק על ידי חברת וולט דיסני,[5] בשל כך, רבים התעניינו בו וצפו בו בקולנוע. הסרט היה הכנסה קופתית ענקית ביחס לתקופתו כשהכניס $7,846,000 בתקופת ההקרנה המקורית שלו.

הסרט נחשב לאחד הסרטים הפופולרים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע כאשר בטקס פרסי האקדמיה ה-11, וולט דיסני זכה באוסקר של כבוד, והסרט היה מועמד לסרט המוזיקלי הטוב ביותר, ב-1989 הוא התווסף לרשימת הסרטים הפופולרים ביותר של מכון הסרטים הבינלאומי ומדורג ברשימה של המכון האמריקאי לקולנוע כאחד מ-100 הסרטים האמריקאים הגדולים ביותר של כל הזמנים והוא מבין שני סרטי האנימציה היחידים ברשימה (השני הוא פנטסיה), והוא מדורג כסרט האנימציה האמריקאי הגדול ביותר של כל הזמנים. יש לו גם השפעה תרבותית עצומה על התרבות האמריקאית ועל ההצלחה הרבה של דיסני שהגיעה לאחר הוצאת הסרט, כתוצאה מכך יש לסרט פארק שעשועים, משחק וידאו ומחזמר בברודוויי, בנוסף לכך שלגיה קבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד והיא אחת מהדמויות המצוירות היחידות שקבלו כוכב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזה העברית של הסרט משנת 1992, כאשר יצא לראשונה בדיבוב לעברית

דרך פתיח טקסטואלי המסופר דרך ספר סטופ מושן, מסופר לקהל כי שלגיה היא נסיכה החיה עם אמה החורגת, מלכה גאוותנית ומרשעת שקיבלה על עצמה את הממלכה לאחר מותו של אביה של שלגיה. מתוך חשש שהיופי של שלגיה יעלה על שלה, המלכה הכריחה אותה לעבוד בתור עוזרת ושאלה את ראי הקסמים שלה מדי יום "מי הכי היפה בעיר". במשך שנים רבות המראה תמיד ענתה שהמלכה היא היפה, מה שהשביע את רצונה.

בפתיחת הסרט, ראי הקסמים מודיע למלכה כי עכשיו שלגיה היפה בממלכה. המלכה הקנאית ציוותה על הצייד הסרבן לקחת את שלגיה ליער ולהרוג אותה. היא עוד דרשה בתמורה שהצייד יחזור עם ליבה של שלגיה בקופסת תכשיטים כהוכחה למעשה. הצייד נפגש עם שלגיה אבל אינו מסוגל לפגוע בה. הוא מתחנן בדמעות לסליחתה, וחושף שהמלכה רוצה במותה, ודוחק בה לברוח ליער ולא לחזור לעולם, וחוזר עם לב של חזיר במקום.

אבודה ומפוחדת, שלגיה מתיידדת עם יצורי היער המובילים אותה לבקתה עמוק ביער. שלגיה מוצאת שבעה כיסאות קטנים בחדר האוכל של הבקתה, ומשערת כי הבקתה הלא מסודרת היא ביתם של שבעה ילדים יתומים. עד מהרה מתברר כי הבית שייך למעשה לשבעה גמדים מבוגרים; דוק, רטנוני, עליזי, ישנוני, ביישני, אפצ'י, ושטיא, העובדים במכרה סמוך. בעודם חוזרים הביתה, הם מודאגים למצוא את הבקתה שלהם נקיה ומשערים כי פולש פלש לביתם. הגמדים מוצאים למעלה את שלגיה, ישנה על פני שלוש מיטות. שלגיה מתעוררת ומוצאת את הגמדים ליד מיטתה ומציגה את עצמה, וכל הגמדים בסופו של דבר מקבלים אותה אל ביתם לאחר שהם לומדים שהיא יכולה לבשל ולנקות יפה. שלגיה מתחילה חיים חדשים של בישול, ניקוי, ושמירה על בית הגמדים כשהם כורים בשביל תכשיטים ובלילה שרים, מנגנים ורוקדים.

בינתיים, המלכה מגלה כי שלגיה עדיין בחיים כאשר המראה שוב עונה כי שלגיה היא היפה ביותר בממלכה. המלכה שותה שיקוי שהופך אותה לזקנה מכוערת, ומכינה רעל בשם "תרדמת נצח" וטובלת בו תפוח. המלכה הרעה מסבירה כי שלגיה תיפול לתוך שינה קסומה אם רק תנגוס בתפוח. ניתן להתעורר משינה זו אך ורק באמצעות "נשיקת אוהב ראשונה". המלכה סבורה כי לא נשקפת סכנה לתוכניותיה, כי הגמדים יקברו את שלגיה, כאשר יחשבו שהיא מתה. המלכה פוקדת את בקתת הגמדים בשעה שהם בעבודה, ומפתה את שלגיה לנגוס בתפוח המורעל. שלגיה שוקעת בשינה והמלכה קוראת "ואני אהיה היפה מכולן!". חיות היער מזעיקות את הגמדים, ואלה דולקים אחרי המלכה עד לצוק. היא מנסה לגלגל סלע עליהם, אבל ברק מכה את הצוק עליו היא עומדת, וגורם לו לקרוס. המלכה נופלת אל מותה, וגופה נמחץ על ידי הסלע.

הגמדים חוזרים הביתה ומוצאים את שלגיה מתה לכאורה. הם משכיבים אותה בארון זכוכית מעוטרת זהב בקרחת היער. יחד עם יצורי היער הם משגיחים עליה במשמרות. לאחר זמן מה, נסיך, שנפגש בעבר והתאהב בשלגיה, מגיע למקום. שבוי אחר יופיה, הוא נושק לה, מה ששובר את הכישוף ומעורר אותה. הגמדים ובעלי החיים שמחים בעוד הנסיך לוקח את שלגיה לטירה שלו, שזוהרת בנוכחותה של שלגיה.

מדבבים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזה העברית של חגיגות היובל של הסרט, שנת 1987

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלגיה (אדריאנה קסלוטי / אורית ירון, ולימור שפירא בתפקידי שירה) - שלגיה היא נסיכה צעירה והגיבורה של הסרט. היא בתו של מלך גדול שאשתו נפטרה כשהבת הייתה צעירה מאוד. האם החורגת המרושעת שלה אילצה אותה לעבוד כמשרתת בטירה. למרות זאת, היא שומרת על התנהגות עליזה אבל נאיבית.
  • המלכה המרושעת (לוסיל לה ורן / שושיק שני) - המלכה היא אמה החורגת של שלגיה והנבל העיקרי של הסרט. לאחר שהמראה הקסומה שלה אומרת לה ששלגיה היא יפה יותר ממנה, היא מגייסת מיד את הצייד כדי להרוג אותה ביער. לאחר שהיא מגלה כי שלגיה לא מתה, היא מסווה את עצמה כזקנה ומשתמשת בתפוח מורעל כדי להסיר את שלגיה מהנתיב שלה בלי להרוג אותה. היא עצמה נהרגה לקראת סוף הסרט.
  • דוק (רוי אטוול / אלי גורנשטיין) - המנהיג של שבעת הגמדים. דוק לובש משקפיים ולעתים קרובות מערבב את דבריו.
  • רטנוני (פינטו קולביג / דב רייזר) - בתחילה מתנגד לנוכחות של שלגיה בבית הגמדים, אבל אחר כך מזהיר אותה מהאיום שמציבה המלכה ורץ לעזרתה כשמבין כי היא נמצאת בסכנה. יש לו את האף הגדול ביותר של הגמדים, והוא נראה לעתים קרובות עם עין אחת סגורה.
  • ביישני (סקוטי מאתר / יובל זמיר) - ביישני הוא הביישן מבין הגמדים, והוא נבוך לעתים קרובות מכל תשומת לב המופנית אליו.
  • עליזי (אוטיס הארלן / אברהם מור) - עליזי הוא הגמד השמח בחבורה והוא בדרך כלל צוחק.
  • אפצ'י (בילי גילברט / שמעון כהן) - שמו של אפצ'י הוא קרוי כך בשל ההתעטשויות החזקות יוצאות הדופן שלו (הנגרמות על ידי קדחת השחת), היכולות להעיף אפילו חפצים כבדים. התעטש בסרט במספר הזדמנויות: בעקבות זר פרחים, במהלך הכרתה של שלגיה עם הגמדים (הודות לבעייתו ידעה שלגיה את שמו) ובמהלך השיר הטיפשי, כששטיא נעזר בו כדי להיות גבוה יותר.

ישנוני (פינטו קולביג / אוהד שחר) - ישנוני תמיד עייף ונראה תמיד מפהק ברוב המקרים.

  • שטיא (אדי קולינס[6]) - שטיא הוא הגמד היחידי שאין לו זקן. הוא מגושם ואילם (עליזי הסביר כי הוא פשוט "אף פעם לא ניסה לדבר").

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנסיך (הארי סטוקוול / ששי קשת) - הנסיך רואה את שלגיה לראשונה כאשר היא שרה בבאר המשאלות שלה. הוא מיד מתאהב בה ובקולה. מאוחר יותר הוא מופיע שוב כדי להחיות אותה.
  • המראה (מורוני אולסון / אוהד שחר) - העבד של המראה הקסומה מופיע כמסיכה ירוקה עם ענני עשן. המלכה באופן קבוע שואלת אותו מי היא היפה ביותר בעיר.
  • הצייד (סטיוארט בוקנן / שמעון כהן) - למרות מעמדו כרוצח של המלכה, הצייד לא מסוגל להרוג את שלגיה, גם כאשר המלכה מצווה עליו לקחת את הלב של הנסיכה, אך מביא בתמורה לב של חזיר.

כמו כן משתתפים בגרסה העברית בשירה: עמי מנדלמן, שי זורניצר, חני בודגוב ויוסי מאיר.

פיתוח הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים הקדימון המקורי של הסרט

פיתוח הסרט החל בתחילת 1934, וביוני 1934, וולט דיסני הודיע על הפקת סרטו באורך מלא בניו יורק טיימס.[7] לפני "שלגיה ושבעת הגמדים", האולפן של דיסני היה בעיקר מעורב בהפקת סרטים קצרים בסדרת מיקי מאוס ו"הסימפוניות הטיפשיות". דיסני קיווה להרחיב את היוקרה וההכנסות של האולפן שלו על ידי הכנת סרטים באורך מלא,[8] והעריך כי "שלגיה ושבעת הגמדים" יכול להיות מופק בתקציב של $250,000;[8] מה שהיה פי עשרה מתקציב ממוצע של "הסימפוניות הטיפשיות".[8]

הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנה (3 תמונות)
התכניה מהקרנת הבכורה של הסרט בישראל

"שלגיה ושבעת הגמדים" זכה להצלחה עצומה והוקרן לראשונה ב-21 בדצמבר 1937 בתיאטרון קארת'י סירקל, וכלל ארצי ב-4 בפברואר 1938. הסרט הוסף לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בשנת 1989, בטענה שהסרט "משמעותי מבחינה תרבותית היסטורית או אסתטית". הסרט גם כן היה אחד משני סרטי האנימציה שדורגו ברשימת מאה שנים... מאה סרטים של מכון הסרטים האמריקאי בשנת 1997 (הסרט השני הוא "פנטסיה"), ודורג במקום ה-49. הסרט דורג במקום ה-34 בגרסת 2007 של הרשימה, כשהפעם הוא סרט האנימציה היחידי ברשימה. בשנת 1998, מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט כסרט האנימציה האמריקאי הגדול ביותר של כל הזמנים.

הסרט זכה לביקורות טובות מאוד ואף קיבל ציון של 98% באתר הביקורת "Rotten Tomatoes".

הסרט זכה לביקורות טובות עד כדי כך שאפילו יוצרי סרטים גדולים כמו סרגיי אייזנשטיין וצ'רלי צ'פלין שיבחו את הסרט כ"הישג בולט בקולנוע", ואייזנשטיין אף הרחיק לכת וקרא לו הסרט הגדול ביותר שנעשה אי פעם.

ההכנסות מהסרט הגיעו ל-$7,846,000 בתקופת ההקרנה המקורית שלו, וכן ל-$416,000,000 מהקרנות חוזרות של הסרט לאורך השנים.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול המקורי

הפסקול המקורי של הסרט יצא בשנת 1938 וכולל את כל השירים שהוצגו במהלך הסרט, במשך השנים יצאו עוד גרסאות וחידושים של הפסקול.

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם אורך
1. "I'm Wishing (אני רוצה ש...)" 1:41
2. "One Song (שיר אחד)" 1:26
3. "With a Smile and a Song (עם חיוך ועם שיר)" 4:24
4. "Whistle While You Work (נשרוק ונעבוד)" 2:47
5. "Heigh-Ho (הי-הו)" 2:47
6. "Bluddle-Uddle-Um-Dum (The Dwarfs' Washing Song)‎ (שיר הרחצה)" 4:26
7. "The Dwarfs' Yodel Song (The Silly Song)‎ (השיר הטיפשי)" 4:36
8. "Some Day My Prince Will Come (יום אחד נסיכי יבוא)" 1:54

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלגיה ושבעת הגמדים, דבר, 28 במרץ 1939 (מודעה)
  2. ^ Barrier, Michael (1999). Hollywood Cartoons: American Animation in Its Golden Age. New York.: Oxford University Press. עמ' 229. ISBN 0-19-516729-5. 
  3. ^ "Snow White and the Seven Dwarfs (1931) – Notes". Turner Classic Movies. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2012. Modern sources add that as of 1987, the picture had grossed $330,000,000 
  4. ^ "Snow White and the Seven Dwarfs". The Numbers. Nash Information Services. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2012. 1993 release: $41,316,184 
  5. ^ Smith, Dave. Disney A to Z, Third Edition, (2006), page 33.
  6. ^ "The Seven Dwarfs Character History". Disney Archives. Disney. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2008. 
  7. ^ Barrier, Michael (1999). Hollywood Cartoons: American Animation in Its Golden Age. New York.: Oxford University Press. עמ' 125–126. ISBN 0-19-516729-5. 
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Thomas, Bob (1991). Disney's Art of Animation: From Mickey Mouse to Beauty and the Beast. New York.: Hyperion. עמ' 66. ISBN 1-56282-899-1.