איירין קארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איירין קארה
Irene Cara
איירין קארה Jordin Althaus Getty Images.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 במרץ 1959
הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 2022 (בגיל 63)
פלורידה, ארצות הברית
שם לידה Irene Cara Escalera עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ, R&B עכשווי, דיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1968–2022 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • תיכון לגארדיה
  • בית ספר המקצועי לילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קונרד פאלמיסאנו (19861991) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://irenecara.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איירין קארה אסקאלרה (Irene Cara Escalera‏; 18 במרץ 195925 בנובמבר 2022) הייתה זמרת ושחקנית אמריקאית, זוכת פרס אוסקר לשנת 1984 בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר על השיר "Flashdance... What a Feeling". ידועה גם כמבצעת השירים "Out Here on My Own" ו- "Fame", מתוך הסרט "תהילה (Fame)" שבו השתתפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארה נולדה בברונקס לאב פוארטו ריקני ולאם אמריקאית ממוצא קובני, ולה שתי אחיות ושני אחים. בגיל שלוש נמנתה קארה עם חמישיית הגמר בתחרות מיס אמריקה הקטנה. החלה לנגן על פסנתר לפי שמיעה בגיל צעיר ולאחר מכן החלה ללמוד מוזיקה, משחק וריקוד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארה הופיעה בתוכניות טלוויזיה עוד כילדה, תחילה בתוכניות בספרדית, ולאחר מכן גם בתוכניות באנגלית, לרבות The Electric Company ב-PBS. הקליטה שני אלבומים כבר בתקופת ילדותה והשתתפה במופע מחווה לדיוק אלינגטון לצד סטיבי וונדר, סמי דייוויס ג'וניור ורוברטה פלאק. כמו כן השתתפה במחזות זמר בברודוויי ובאוף ברודוויי, ובתוכנית הטלוויזיה Love of Life (בשנות ה-70). בשנת 1975 השתתפה בסרט הקולנוע Aaron Loves Angela, ובשנת 1976 בסרט Sparkle, בשניהם בתפקידים ראשיים. ב-1979 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "שורשים: הדורות הבאים" וב-1980 בסדרה "טרגדיה בגיאנה: סיפורו של ג'ים ג'ונס".

בשנת 1980 זינקה הקריירה של קארה בעקבות השתתפותה בסרט "תהילה". קארה לוהקה תחילה כרקדנית, אך לאחר שהמפיקים שמעו את שירתה התסריט שוכתב כך שדמותה בסרט, קוקו הרננדז, הפכה לדמות ראשית. בדמותה של קוקו הרננדז ביצעה את שיר הנושא של הסרט "Fame", ואת הסינגל השני של הסרט "Out Here on My Own". שני השירים הללו הציבו את פסקול הסרט בראש המצעדים במעמד של מולטי-פלטינה. שני השירים היו מועמדים לאוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר לשנת 1980. הייתה זו הפעם הראשונה ששני שירים מאותו סרט של אותו מבצע מועמדים לפרס באותה הקטגוריה. השיר "Fame" זכה בפרס. בשנת 1980 הייתה קארה מועמדת לפרס גראמי בשתי קטגוריות – זמרת חדשה וזמרת פופ, ולפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה במחזמר. המגזין בילבורד העניק לה את התואר הסולנית החדשה הטובה ביותר, והמגזין קשבוקס העניק לה את התארים – הזמרת המבטיחה ביותר והזמרת הטובה ביותר. קארה התבקשה על ידי מפיקי סדרת הטלוויזיה "תהילה" להמשיך ולשחק את דמותה של קוקו הרננדז. קארה סירבה, על מנת שתוכל להתמקד בקריירה המוזיקלית שלה, ואת התפקיד קיבלה אריקה גימפל.

ב-1980 השתתפה קארה בסיבוב ההופעות של המחזמר The Wiz, בתפקיד דורותי. בשנת 1981 לוהקה לקומדיית מצבים בכיכובה ב-NBC, אולם חרף הצלחת הפיילוט החליטה הרשת שלא לשדר את הסדרה. בשנת 1982 זכתה בפרס השחקנית הטובה של הארגון הלאומי לקידום אנשים צבעונים על תפקידה בסרט הטלוויזיה Sister, Sister. בשנת 1983 הייתה מועמדת לאותו הפרס בגין תפקידה בסרט הטלוויזיה For Us the Living: The Medgar Evers Story ("סיפורו של מדגר אוורס"). בסרט היא גילמה את מירלי אוורס אשתו של מדגר. בשנת 1983 גילמה את עצמה בסרט הקולנוע D.C. Cab לצד אדם בולדווין ומיסטר טי.

בשנת 1983 הגיעה הקריירה של קארה לשיאה כאשר ביצעה את שיר הנושא לסרט פלאשדנס, שאת מילותיו כתבה עם קית' פורסי ללחן של ג'ורג'ו מורודר. השיר הגיע לראש המצעדים, זכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ב-1983 ובפרס גלובוס הזהב לשיר מקורי ב-1984, וזיכה את קארה בפרס גראמי לביצוע הפופ הנשי הטוב ביותר ב-1984 ובשני פרסי המוזיקה האמריקאית בקטגוריות זמרת האר אנד בי הטובה ביותר וסינגל הפופ הטוב ביותר. קארה הקליטה את השיר פעמיים נוספות – פעם אחת ב-1995 עבור הפסקול של הסרט ללכת עד הסוף, ופעם שנייה ב-2001 במסגרת דואט עם די ג'יי בובו.

בשנת 1984 השתתפה קארה בסרט עיר לוהטת לצד קלינט איסטווד וברט ריינולדס. היא ביצעה שניים משירי הפסקול והשתתפה בכתיבת שיר הנושא "עיר לוהטת". בשנת 1985 השתתפה בסרט Certain Fury לצד טייטום אוניל. ב-1993 דיבבה את דמותה של שלגיה בסרט Happily Ever After, המתאר את המשך עלילותיהם של גיבורי הסיפור שלגיה. באותה שנה השתתפה במסע ההופעות של המחזמר ישו כוכב עליון.

במהלך שנות ה-90 ערכה קארה מסעות הופעות באירופה ובאסיה. בשנת 2005 זכתה בשבוע השלישי של תוכנית הריאליטי Hit Me, Baby, One More Time עם השיר פלאשדנס וגרסת כיסוי לשיר "I'm Outta Love" של הזמרת אנסטסיה (שביצעה עם ההרכב הנשי Hot Caramel). בשנת 2011 יצא האלבום הראשון של Hot Caramel, ‏Irene Cara presents: Hot Caramel.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארה נישאה לפעלולן קונרד פאלמיסאנו בשנת 1986. השניים התגרשו ב-1991. התגוררה בפלורידה.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארה נפטרה בביתה בפלורידה ב-25 בנובמבר 2022.[1] סיבת מותה טרם פורסמה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקולים בהם השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980: פסקול הסרט תהילה
  • 1983: פסקול הסרט פלאשדאנס
  • 1984: פסקול הסרט D.C. Cab
  • 1985: פסקול הסרט עיר לוהטת
  • 1989: פסקול הסרט גן עדן לכלבים
  • 1991: פסקול הסרט China Cry
  • 2007: פסקול הסרט Downtown: A Street Tale

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איירין קארה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Irene Cara, Oscar-winning singer of title tracks to 'Flashdance,' 'Fame' dies at 63, rep says, באתר ABC7 Los Angeles, ‏26 בנובמבר 2022 (באנגלית)