לדלג לתוכן

שמוזיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמוזיט
תכונות המינרל
הרכב כימי Fe2+,Mg,Fe3+)5Al(Si3Al)O10(OH,O)8)
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש בדרך כלל כגבישים בלתי מפותחים בתוך מסת אם, לעיתים כאואוליטים (כדוריות בקוטר 3 מ"מ), במקבצים לוחיים או גרגריים או ב"קשקשים".
צבע גוונים שונים של ירוק, אפור, שחור.
ברק זגוגי עד עמום
שקיפות שקוף למחצה
פצילות מושלמת בכיוון אחד ויוצרת לוחיות אופייניות.
שבירה לוחית
קשיות 3 בסולם מוס
משקל סגולי 3.4-3
שרטוט ירוק חיוור עד אפור
מינרלים נלווים קוורץ, קלציט, מגנטיט, סידריט, אוליבין, קאוליניט ואחרים.

שָמוֹזִיטמינרל השייך לקבוצת הכלוריט, קבוצת מינרלים השייכת לקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות).

מבנה השמוזיט ותכונותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של השמוזיט היא Fe2+,Mg,Fe3+)5Al (Si3Al)O10(OH,O)8). המבנה הבסיסי של המינרל הוא של לוחות זעירים ברוחב של אנגסטרמים ספורים (האנגסטרם הוא החלק המאה מיליון של ס"מ וסימנו °A). כל לוח בנוי משלוש שכבות.

השכבה העליונה והתחתונה בנויות מטטרהדרונים של סיליקה (SiO4). שלושה מתוך ארבעת אטומי החמצן שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של משושים. אטום החמצן הרביעי בסיליקה מתקשר עם שכבת הביניים (כלומר "מצביע" למעלה בשכבה התחתונה ו"מצביע" למטה בשכבה העליונה).

שכבת הביניים הם אוקטהדרונים (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם מגנזיום וברזל או אלומיניום המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ההידרוקסיל (OH). אלומיניום מחליף לעיתים את הצורן בטטרהדרונים. מבנה זה מכונה כריך (סנדוויץ') 2:1 כשנוהגים לסמן את שכבת הטטרהדרונים באות t ואת שכבת האוקטהדרונים באות o וכריך 2:1 הוא t-o-t. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי, אלא שלא כמו בקבוצת הנציצים בעלת המבנה הדומה שבה הפיצוי הוא בא בצורת קטיון אשלגן המחבר בין הלוחיות, בקבוצת השמוזיט הקשר נעשה באמצעות Mg2+, Fe3+)(OH)6). ליחידה Mg2+, Fe3+)(OH)6) זו נוהגים להתייחס כאל "השכבה דמוית הברוסיט" בשל דמיונה למינרל ברוסיט (Mg(OH)2). משום כך, מבנה השמוזיט הוא "t-o-t-ברוסיט-t-o-t-ברוסיט".

יש המסווגים את קבוצת הכלוריט שהשמוזיט משתייך אליה כחלק מקבוצת מינרלי החרסית, ולכן יש לעיתים התייחסות בספרות לשמוזיט כאל מינרל חרסית. אבל משום שגודל הגביש של המינרלים בקבוצת הכלוריט ותכונותיהם אינם תואמים את המאפיינים המגדירים מינרלי חרסית נוהגים בדרך כלל לסווג את קבוצת הכלוריט כקבוצה נפרדת בקבוצת הפילוסיליקטים.

גבישי השמוזיט הם גמישים אבל לא אלסטיים. קיימת במינרל תופעת גבישים תאומים. בשל נוכחות יוני הברזל ניחן השמוזיט במגנטיות חלשה. השמוזיט יוצר שורה איזומורפית עם קלינוכלור (Mg,Fe2+)5Al(Si3Al)O10(OH)8)), מינרל השייך אף הוא לקבוצת הכלוריט.

מבחינת תכונותיו האופטיות ניחן השמוזיט בגוונים שונים של ירוק, אפור ושחור, כאשר לפרוסות דקות של המינרל, אותם יוצרים בחיתוך, יש גוון צהבהב ירוק. השמוזיט הוא דו-צירי שלילי. השמוזיט ניחן בדיכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש עד בינוני. הוא נראה צהוב-ירוק עד ירוק חום בהיר מזווית אחת, וירוק עד ירוק כהה מזוויות אחרות.

השמוזיט נתגלה ב-1820 ליד העיירה שמוסון (Chamoson) שבקנטון ואלה שבשווייץ והוא קרוי על שמה.

מקור ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמוזיט נוצר בהתמרה של סלעי יסוד המכילים ברזל כשתוך כדי תהליך התמרה הייתה ירידת טמפרטורה ולחץ בנוכחות של חומרים אורגניים שהתפרקו.

השמוזיט הוא מינרל נפוץ למדי, אבל נדרשת בחינה מדוקדקת על מנת להבדילו ממינרלים אחרים. שמוזיט אפשר למצוא בפרודינגהם (Frodingham) שבחבל לינקולנשיר ובויקוור (Wickwar) שבחבל גלוסטרשיר שבאנגליה, ובפנזנס שבקורנוול; ליד העיירה שמוסון (Chamoson) שבקנטון ואלה (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה וקרוי על שמו), ובמדראנתל (Maderantal ) שבקנטון אורי שבשווייץ; ליד שמידפלד (Schmiedefeld), וליד שלייץ (Schleiz) במדינת תורינגיה בגרמניה; בהרמנוביצה (Heřmanovice) ובקלדנו (Kladno) בצ'כיה; בנוהד (Knowehead) במחוז אנטרים שבצפון אירלנד; במכרה ארקאווה במחוז אקיטה ביפן; בקריד (Creede) שבמחוז מינרל במדינת קולורדו ובמקומות שונים במדינות ארקנסו, ומישיגן שבארצות הברית; ובוובאנה (Wabana) בניופאונדלנד שבפרובינציית ניופאונדלנד ולברדור בקנדה.[1]

בישראל ניתן למצוא שמוזיט באואוליטים של בצר הברזל מתקופת הקרטיקון ברכס מנרה ובתצורת חתרורים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.