שמעון אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון אור
הרב שמעון אור - בית אורות.jpeg
הרב שמעון אור בכנס בבית אורות
לידה 1965 (בן 53 בערך)
תשכ"ה
בני ברק
מקום פעילות ישראל
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ראש תנועה לתורה מנהיגה
רבותיו הרב יהושע צוקרמן הרב מרדכי שטרנברג

הרב שמעון אור (נולד ב-1965 (תשכ"ה)) הוא ראש תנועה לתורה מנהיגה וראש גרעין תורני ורב קהילה בשכונת קריית היובל בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בבני ברק. עם סיום לימודיו במדרשית נעם התגייס לחטיבת גולני. לאחר מכן פנה ללימוד תורה בישיבות מרכז הרב ועטרת כהנים. בשנת תש"ן התחתן עם בת-ציון, בתו של הרב יהושע צוקרמן. לזוג שמונה ילדים.

ב-1998 הקים את הישיבה לתורה מנהיגה בקצרין שברמת הגולן. ב-2001 עברה הישיבה לשכונת קריית היובל בירושלים ומאוחר יותר נסגרה. ב-2004 הקים הרב אור גרעין תורני במקום. ב-2000 הקים את עמותת תנועה לתורה מנהיגה.

בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות דרש הרב אור, יחד עם התנועה שהקים, כי המפלגות הדתיות לאומיות יציבו את עצמן כאלטרנטיבה שלטונית להנהגת המדינה, כתחילה של תהליך, שיביא את התורה להוות גורם תרבותי מנהיג במדינת ישראל. ביולי 2011 יזם התפקדות בשם "ישראל ייעודית", במטרה לפקוד כשלושים אלף איש אשר יתמכו במטרה זו.[דרושה הבהרה] באוגוסט 2013 קיימה התנועה כנס יסוד[1].

ביוני 2013 השיק את סדנת הלימוד "כנפי האדמה"[2], המתמודדת עם שורשי הקונפליקט שבין יסודות התורה ויסודותיה האזרחיים של מדינת ישראל.

בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודד בפריימריז של הבית היהודי לראשות המפלגה תחת הסלוגן "מנהיגות שמובילה תרבות". הוא קיבל 12% מהקולות[3] והפסיד לנפתלי בנט[4]. במקביל הוא התמודד גם בפריימריז לרשימת המפלגה, הגיע למקום נמוך והוצב במקום ה-41 ברשימה לכנסת[5]. בספטמבר 2016, זמן קצר לאחר תחילת המפקד בבית היהודי, הודיע על כוונתו להתמודד בשנית על ראשות המפלגה ועל מקום ברשימתה[6]. סמוך לסגירת רשימת המתמודדים הודיע על פרישה מההתמודדות, והעביר את תמיכתו ליונתן ברנסקי[3].

שיטתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת הרב אור, עוצמות החיים שמייחסת התורה במאורעותיה, דיוניה והלכותיה, לכל רמות החיים – האדם, האדמה וכל היוצא ממנה - החי הצומח והדומם, וכן רמת הקשרים הנוצרים ביניהם, כדוגמת קשרי האישות והקניין, עולות לאין ערוך מאלו שאנו חווים כיום. הוא סבור כי בכוחה של הבנה זו לפתור סוגיות רבות שלא ניתנות לביאור במסגרת תובנות החיים הידועות, ובהן סוגיות העוסקות בקו התפר שבין תורה ומדינה. על יסוד זה הוא מבסס את קביעתו כי מטרת התורה היא לעורר חיים אלו מחדש במסגרת המדינית.

תובנות אלו עמדו ביסוד המניפסט "מגאולה לגאולה" שכתב בתקופת הסכמי אוסלו, המבוסס על הטענה כי אנחנו נמצאים בתקופת התעוררות של אותם חיים, וכי ההנהגה העתידית של מדינת ישראל תורכב בידי אלו שיהיו מודעים לעוצמת החיים הזו, ישאפו אליה ויהיו בעלי יכולת לממשה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מגאולה לגאולה", תשנ"ח
  • "חזרה אל ארץ אבודה"
  • "הגולן - המקור לאקטביזם האלוהי של האדם"
  • "עצמאות ישראל - מכח זמן אייר"
  • "נגינת הנצח שבמשה"
  • "התשוקה לחיים", על כיסוי ראש באישה נשואה ובכלה, ירושלים תשס"ז, 204 עמ'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטון הכנס בבית אורות
  2. ^ אתר כנפי האדמה
  3. ^ 3.0 3.1 אריה יואלי, ‏אחד המתמודדים בבית היהודי הודיע על פרישה, באתר "סרוגים", 9 באפריל 2017
  4. ^ חנן גרינווד, ‏הרב שמעון אור הודיע: אתמודד נגד בנט על ראשות הבית היהודי, באתר כיפה, 2 בדצמבר 2014
  5. ^ הבית היהודי בראשות נפתלי בנט, באתר ועדת הבחירות המרכזית (בעקבות התפטרות יאיר אנסבכר ופטירת אורי אורבך לפני הבחירות מיקומו ברשימה השתנה למקום 39)
  6. ^ הרב שמעון אור, התפקדות לבית היהודי, ריצה נוספת לראשות הבית היהודי - יש טעם?, ‏1 בספטמבר 2016 (התאריך לא מצויין בקישור)