קצרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קצרין
Katzrin COA.png
קצרין.jpg
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דמיטרי אפרצב
גובה ממוצע ‎339‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 6,913 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.2%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 737 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 9,380 דונם
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil.svg
 
קצרין
קצרין
32°59′34″N 35°41′17″E / 32.9927702911171°N 35.6879531551827°E / 32.9927702911171; 35.6879531551827קואורדינטות: 32°59′34″N 35°41′17″E / 32.9927702911171°N 35.6879531551827°E / 32.9927702911171; 35.6879531551827
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3793
לאום ודת
יהודים: 83.9% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 16.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 8.1%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 7.8%
גילאי 20 - 29 13.8%
גילאי 30 - 44 17.3%
גילאי 45 - 59 18.3%
גילאי 60 - 64 6.1%
גילאי 65 ומעלה 12.3%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 7
תלמידים 1,177
 –  יסודי 669
 –  על-יסודי 508
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 20
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל קצרין נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המועצה המקומית קצרין
המרכז המסחרי בקצרין

ההחלטה להקים עיר בגולן התקבלה על ידי ממשלתה של גולדה מאיר בשנת 1973. קצרין הוקמה בשנת 1977 על ידי גרעין שהתארגן בשנת 1975 בעידודו וביוזמתו של ועד ישובי הגולן. קצרין נחנכה ב-24 בינואר 1978[1] והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1979.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצרין אוכלוסייה מגוונת יוצאי קיבוצים ועיירות פיתוח, וותיקים ועולים, חילוניים, דתיים וחרדים. יותר משליש מאוכלוסיית קצרין הם יוצאי ברית המועצות לשעבר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בקצרין 6,913 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 70.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,915 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[2]

חינוך ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללת אוהלו, מכללה אקדמית להכשרת מורים (בפרט לחינוך גופני), עברה לקצרין מכנרת ב-1998.למכללת אוהלו בקצרין ישנה שלוחה לבית הספר למקצועות היין. בשנת 2001 הצטרף לקהילה הדתית גרעין מורים בשם אפיקי גולן והקים את בית הספר הממלכתי דתי בדרכי נעם, בנוסף קיים בית הספר הממלכתי גמלא. בתי הספר התיכוניים בקצרין הם בית הספר הממלכתי"נופי גולן" ואולפנה דתית לבנות הגולן - אולפנת הגולן.

בקרבת קצרין נמצא אזור התעשייה קצרין ובו מפעלים רבים ובהם יקבי רמת הגולן, מפעל מי עדן וכן מחלבות רמת הגולן. בקצרין ישנו בית בד "בית הבד של הגולן".

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המבקרים של יקבי רמת הגולן בקצרין

מוזיאון עתיקות הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיאון עתיקות הגולן

המוזיאון הוקם במטרה לרכז במבנהו את העתיקות שהתגלו ברחבי הגולן במהלך חפירות הארכאולוגיות באזור וללוות את הממצאים בהסברים ובמופעים אור קוליים. במוזיאון ממצאים שונים שהתגלו בגמלא וחיזיון אורקולי המתאר את שלבי המרד, המצור והקרבות עד הסוף המר. בתצוגת המוזיאון ציורים והסברים מהתקופה הפרהיסטורית, מצבור של עצמות בעלי חיים שונים מקוניטרה, שחזור בית טיפוסי מהתקופה הכלכוליתית ודגם של גלגל רפאים. בגן המוזיאון דולמן שהועבר מהשטח ונבנה מחדש במדויק.

בית הכנסת העתיק בקצרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הכנסת העתיק בקצרין

בית כנסת מהתקופה הביזנטית נמצא מזרחית ליישוב והוא שוחזר חלקית. לידו שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בית הכנסת השתמר היטב ונערכים בו לעתים טקסים דתיים.

בית הכנסת הוא שריד לתקופה שבה היו בגולן בתי כנסת רבים והוא מדגים את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. לבניין היו שתי קומות. בחלקו הדרומי, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. לידה נמצא חדרון קטן, שאולי שימש כגניזה. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלי אבן. בקיר המערבי יש חריטה של מנורה בת חמישה קנים.

תכנון היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה המקומית קצרין היא יוצאת דופן בכך שתוכננה מראש. הושקעה מחשבה בתכנון מערכות התשתית של היישוב עוד בטרם שהחלה בנייתו של היישוב. תוכנית האב של היישוב כוללת בניית שמונה רבעים, כאשר בכל רובע ישנה הפרדה בין כבישים לרכב לבין מסלולים להולכי רגל. כל רובע מוקף בכביש היקפי, שלצדדיו גינון. במרכז כל רובע עוברת טיילת מרכזית מרוצפת המיועדת להולכי רגל בלבד.

כל מערכות התשתית מוסתרות מתחת לפני הקרקע (לרבות קווי הטלפון והחשמל).

במקור, תוכנן היישוב להראות כפרפר - כאשר המרכזים המסחריים והכביש הראשי עוברים במרכז. כיום ניתן לראות רק את ה"כנף" השמאלית של "הפרפר". הכנף הימנית לא נבנתה לבסוף בגלל הפיכת השטח המיועד לה לשטח אש.

ראשי מועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קצרין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  2. ^ פרופיל קצרין באתר הלמ"ס