שני שושנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שני שושנים הוא שיר ישראלי שכתב יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא בשנת 1943. זהו אחד השירים העבריים המבוצעים ביותר. הוא בוצע לראשונה על ידי אסתר גמליאלית, התפרסם עם ביצועה של שושנה דמארי וזכה לגרסאות כיסוי רבות של זמרים ישראליים נודעים.

את השיר חיברו יחד זעירא ואורלנד בבית הקפה כסית בתל אביב בעת שהגישו לשרה זעירא אשתו של מרדכי - זר שושנים, ובו שושן אחד לבן והשני אדום. לבקשתה של זעירא, הם הלחינו על כך שיר וכתבו אותו על מפית. אסתר גמליאלית ששמעה אותו, קיבלה אותו מזעירא לראשונה, עבור שתיים וחצי לירות פלשתינאיות. שושנה דמארי הייתה מהמבצעות הראשונות, אך שכחה קטע מסוף השיר: "עד כי סוף סוף חושב אני, נשבור נשבר גם השני" במקומו חזרה על שתי השורות הראשונות – "היה היו לפני שנים, שני שושנים שני שושנים". טעות זו חזרה על עצמה אצל מבצעים נוספים. השיר זכה לעיבודים רבים, בהם של משה וילנסקי, גיל אלדמע, מנחם ויזנברג ורבים נוספים. לשיר חובר ריקוד מאת אליהו גמליאל בשנת 1968.

לאחר ביצועיהן של גמליאלית ודמארי השיר בוצע על ידי אמנים רבים במשך השנים, בהם כמה ביצועים של יהורם גאון, וכן אריק איינשטיין, ברכה צפירה, אבי טולדנו, רן אלירן, זוהר ארגוב, שלומית אהרון, אופירה גלוסקא, יהודית רביץ, איתן מסורי, קרן הדר, רוני גינוסר, מתי כספי, עפרה חזה, מרתה שלמה, מירה זכאי, אסתר עופרים, זהבה בן, עדנה לב, שמרית אור, עדי כהן, חן אמסלם, יזהר כהן, גיתית שובל, שלומית אהרון, אילנית, רוני גינוסר וחיים אוליאל, שם טוב לוי, שירי גולן, ירוסלב יעקובוביץ', להקות סקסטה, להקת כרמון, גאיה, פנחס ובניו, אנסמבל קוינטה וחצי, ליאורה ויניק, ליאור ייני וחבורת רננים, מארש דונדורמה וליאורה יצחק, באנסמבל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועשרות ביצועים נוספים בהם הופעות, מחזות, אלבומים, להקות וזמרים מישראל ומחוצה לה.

כמו כן, הגבעטרון ביצע בתחילת דרכו שיר באותו הלחן ובמילים דומות, תחת השם "שני מטאטאים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]