לדלג לתוכן

שרווד אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרווד אנדרסון
Sherwood Anderson
לידה 13 בספטמבר 1876
קמדן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 1941 (בגיל 64)
קולון, פנמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Round Hill Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ויטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אוטוביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Winesburg, Ohio עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Tennessee Mitchell Anderson (19161924)
  • Eleanor Gladys Copenhaver עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרווד אנדרסוןאנגלית: Sherwood Anderson;‏ 13 בספטמבר 18768 במרץ 1941), סופר אמריקאי שנודע בעיקר בסיפוריו הקצרים. היה מחלוצי המודרניזם והשפיע רבות על הספרות האמריקאית של המאה ה-20.

שנים ראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד בקמדן, אוהיו, והיה הילד השלישי בין שבעה אחים. בעיות משפחתיות כגון אלכוהוליזם ומצוקה כלכלית הביאו את אנדרסון לנטוש את בית-הספר בגיל 14 ולעבוד בעבודות מזדמנות.

הוא עבר לשיקגו בעקבות אחיו ועבד בעבודות פשוטות. ב-1898 גויס לצבא ארצות הברית והוצב בקובה בזמן מלחמת ארצות הברית–ספרד, אולם לא השתתף בקרבות. ב-1900 השתחרר והחל ללמוד באוניברסיטת ויטנסברג בספרינגפילד, אוהיו. לאחר הלימודים מצא עבודה ככתב בעיתון בשיקגו. ב-1904 נשא לאישה את קורנליה ליין, בת למשפחה מבוססת. הזוג התגורר בקליבלנד והוליד 3 ילדים. בזמן זה פיתח אנדרסון עסק להזמנות-דואר. בנובמבר 1912 נעלם אנדרסון למשך ארבעה ימים, בסופם חזר וסיפר כי עבר התמוטטות עצבים. הוא תיאר זאת כ"בריחה מהקיום החומרני שלי". לימים זכה להערצת עמיתיו על מאורע זה.

ב-1914 התגרש ונשא את טנסי מיטצ'ל. באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון, "בנה של ווינדי מקפרסון." שנה לאחר מכן החל את כתיבת מחרוזת הסיפורים שעתידה להיות עבודתו המפורסמת ביותר, "וינסבורג, אוהיו" (Winesburg, Ohio), שראתה אור בשלמותה ב-1919.

וינסבורג, אוהיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שכתב כמה רומנים שאותם החשיב יותר מסיפוריו, דווקא סיפוריו הקצרים נודעו לתהילה. במחרוזת אודות הטיפוסים המאכלסים עיירה קטנה ונידחת בדרום-מזרח אוהיו בשם וינסבורג, היטיב לתאר דמויות שוליים כפריות, לעיתים נבערות, לרוב כושלות, וכמעט תמיד כמהות ליחס אנושי חם, שבדרך-כלל אינו בנמצא. אנדרסון אינו נופל לרומנטיזציה ועומד על האכזריות והייאוש שבחיי הספר האמריקאי של סוף המאה ה-19. גיבוריו, אם אמנם גיבורים הם, שקועים בחלומות וביחסי אי-הבנה עם הבריות הסובבות אותם.

ניתן לשייך את אנדרסון לזרם המודרניזם, שזיעזע את יסודות הכתיבה הוויקטוריאנית המקובלת. כתיבתו השפיעה על רבים, ביניהם ת"ס אליוט, ארנסט המינגוויי, תומאס וולף, ג'ון סטיינבק, ויליאם סארויאן, ואף עמוס עוז.

בספרו סיפור על אהבה וחושך עוז מעיד כי קובץ סיפוריו של אנדרסון חולל מפנה בהשקפה הספרותית שלו וחילץ אותו ממלכוד בו היה נתון: "במרכז כל אחד מן הסיפורים עניינים ובני אדם שהייתי בטוח כי הם נמצאים הרבה מתחת לכבודה של הספרות מתחת לסף הקבלה המינימלי שלה", כתב עוז (עמ' 545).

הספר 'וינסבורג, אוהיו', יצא לאור בעברית בשנת 1959 בהוצאת עם עובד, בתרגום אהרן אמיר. מהדורה מחודשת יצאה לאור בשנת 2010 בהוצאת פן - ידיעות ספרים, בתרגום רחל פן.

תקופת הרומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1920 החל אנדרסון לפרסם רומנים באופן קבוע. ב-1924 עבר לניו אורלינס ואירח בביתו סופרים רבים ועודד את כתיבתם, ביניהם ויליאם פוקנר, קארל סנדבורג, אדמונד ווילסון ועוד. ספרו "נישואין רבים" ("Many Marriges") שראה אור ב-1923 הוכתר על ידי פ.ס. פיצג'רלד כרומן הטוב ביותר שלו. נאמן לרומן שכתב, התגרש אנדרסון ונשא לאישה שלישית את אליזבת פראל, ממנה התגרש ונשא בסוף שנות ה-20 את אלינור קופנהאבר, איתה יצא למסעות רבים. הוא הקדיש לה את הרומן "מעבר לתשוקה" שראה אור ב-1932 ככלל, נחשבת יצירתו המוקדמת של אנדרסון כפורצת דרך ומלאה חיוניות, כאשר הספרים האחרונים שיקפו ירידה ברורה. אנדרסון נפטר מצפקת בפנמה, לאחר שבלע בטעות קיסם שיניים. בן 64 במותו.

סך-הכל פרסם אנדרסון 13 ספרים.

ספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרווד אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]