שרווד אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרווד אנדרסון

שרווד אנדרסון, (באנגלית: Sherwood Anderson;‏ 13 בספטמבר 1876 - 8 במרץ 1941), סופר אמריקאי שנודע בעיקר בסיפוריו הקצרים. היה מחלוצי המודרניזם והשפיע רבות על הספרות האמריקאית של המאה ה-20.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד בקמדן, אוהיו, והיה הילד השלישי בין שבעה אחים. בעיות משפחתיות כגון אלכוהוליזם ומצוקה כלכלית הביאו את אנדרסון לנטוש את בית-הספר בגיל 14 ולעבוד בעבודות מזדמנות.

הוא עבר לשיקגו בעקבות אחיו ועבד בעבודות כפיים. ב-1898 גויס לצבא ארצות הברית והוצב בקובה בזמן מלחמת ארצות הברית-ספרד, אולם לא השתתף בקרבות. ב-1900 השתחרר והחל את לימודיו באוניברסיטת ויטנסברג בספרינגפילד, אוהיו. לאחר הלימודים מצא עבודה ככתב בעיתון בשיקגו. ב-1904 נשא לאישה את קורנליה ליין, בת למשפחה מבוססת. הזוג התגורר בקליבלנד והוליד 3 ילדים. בזמן זה פיתח אנדרסון עסק להזמנות-דואר. בנובמבר 1912 נעלם אנדרסון למשך ארבעה ימים, בסופם חזר וסיפר כי עבר התמוטטות עצבים. הוא תיאר זאת כ"בריחה מהקיום החומרני שלי". לימים זכה להערצת עמיתיו על מאורע זה.

ב-1914 התגרש ונשא את טנסי מיטצ'ל. באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון, "בנה של ווינדי מקפרסון." שנה לאחר מכן החל את כתיבת מחרוזת הסיפורים שעתידה להיות עבודתו המפורסמת ביותר, "וינסבורג, אוהיו" (Winesburg, Ohio), שראתה אור בשלמותה ב-1919.

וינסבורג, אוהיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-אף שכתב מספר רומנים, בהם ראה את עבודתו המשמעותית יותר, נודעו סיפוריו הקצרים לתהילה. במחרוזת אודות הטיפוסים המאכלסים עיירה קטנה ונידחת בדרום-מזרח אוהיו בשם וינסבורג, היטיב לתאר דמויות שוליים כפריות, לעתים נבערות, לרוב כושלות, וכמעט תמיד כמהות ליחס אנושי חם, שבדרך-כלל אינו בנמצא. אנדרסון אינו נופל לרומנטיזציה ועומד על האכזריות והייאוש שבחיי הספר האמריקאי של סוף המאה ה-19. גיבוריו, אם אמנם גיבורים הם, שקועים בחלומות וביחסי אי-הבנה עם הבריות הסובבות אותם.

ניתן לשייך את אנדרסון לזרם המודרניזם, שזיעזע את יסודות הכתיבה הוויקטוריאנית המקובלת. כתיבתו השפיעה על רבים, ביניהם ט.ס. אליוט, ארנסט המינגוויי, תומאס וולף, ג'ון סטיינבק, ויליאם סארויאן, ואף עמוס עוז.

בספרו סיפור על אהבה וחושך, מעיד עוז כי קובץ סיפוריו של אנדרסון חוללו מפנה בהשקפה הספרותית שלו וחילצו אותו ממלכוד בו היה נתון: "במרכז כל אחד מן הסיפורים עניינים ובני אדם שהייתי בטוח כי הם נמצאים הרבה מתחת לכבודה של הספרות מתחת לסף הקבלה המינימלי שלה", כותב עוז (עמ' 545).

הספר 'וינסבורג, אוהיו', יצא לאור בעברית בשנת 1959 בהוצאת עם עובד, בתרגום אהרון אמיר. מהדורה מחודשת יצאה לאור בשנת 2010 בהוצאת פן - ידיעות ספרים, בתרגום רחל פן.

תקופת הרומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1920 החל אנדרסון לפרסם רומנים באופן קבוע. ב-1924 עבר לניו אורלינס ואירח בביתו סופרים רבים ועודד את כתיבתם, ביניהם ויליאם פוקנר, קארל סנדבורג, אדמונג ווילסון ועוד. ספרו "נישואין רבים" ("Many Marriges") שראה אור ב-1923 הוכתר על ידי פ.ס. פיצג'רלד כרומן הטוב ביותר שלו. נאמן לרומן שכתב, התגרש אנדרסון ונשא לאישה שלישית את אליזבת פראל, ממנה התגרש ונשא בסוף שנות ה-20 את אלינור קופנהאבר, איתה יצא למסעות רבים. הוא הקדיש לה את הרומן "מעבר לתשוקה" שראה אור ב-1932. אנדרסון נפטר מצפקת בפנמה, לאחר שבלע בטעות קיסם שיניים. בן 64 במותו.

סך-הכל פרסם אנדרסון 13 ספרים.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וינסבורג, אוהיו, תרגם אהרון אמיר, הוצאת עם-עובד, 1959. תרגום חדש של רחל פן, הוצאת פן וידיעות ספרים, 2010.
  • צחוק אפל, תרגם אהרון אמיר, הוצאת כתר, 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]