עדה ברודסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עדה ברודסקי (2008)

עדה בּרוֹדְסקי (Ada Brodsky;‏ 30 באוקטובר 1924, פרנקפורט על האודר, גרמניה12 באפריל 2011, ירושלים) הייתה אשת מוזיקה וספרות, מתרגמת ועורכת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודסקי נולדה בשם עדה נוֹיְמַרְק (Neumark) בפרנקפורט על האודר שבגרמניה של ויימאר בשנת 1924. אביה, ד"ר הרמן נוימרק, היה רופא ילדים. בילדותה הייתה פעילה בתנועת נוער הציונית "וֶרְקְלוֹיְטֶה" (Werkleute). בקיץ 1938, ערב מלחמת העולם השנייה, הצליחו הוריה להשיג עבורה ועבור אחיה סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל, במטרה להימלט מגרמניה הנאצית: אחיה, אלדד, הצליח להשיג אישור ומלגה ללימודים בבית הספר הגבוה למוזיקה בירושלים, ועדה קיבלה אישור לעלות במסגרת הקינדר-טרנספורטים. באוגוסט 1938 עברה הכשרה בחווה חקלאית בעיירה רידניץ (Rüdnitz; באזור ברנדנבורג), ולאחר חודש נפרדה מהוריה ונסעה לטרייסט. משם הפליגה על סיפון ה"ג'רוזלמה" (Gerusalemme), וכעבור שמונה ימים הגיעה לנמל תל אביב שנפתח לא מכבר. עם הגיעה לארץ ישראל נשלחה לכפר הנוער בן שמן, שאליו הגיעו רבים מעליית הנוער. אחיה נמלט מהמדינה בסוף אוקטובר. אביה נעצר בעקבות פרעות ליל הבדולח, ונשלח למחנה הריכוז זקסנהאוזן. בראשית 1939 הצליחה אמה, בעזרת אחותה, שישבה בארץ ישראל, לגייס כספים ולהשיג אישורי עלייה עבורה ועבור אביה של עדה; באמצע אותה שנה, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, הגיעו הוריה ארצה, ופתחו בתל אביב חנות לממכר יין. לקראת תום המלחמה נפטר אביה, בסוף העשור השישי לחייו, תשוש פיזית ונפשית מהשהייה במחנה.

למדה בתיכון בירושלים.[1] למדה מוזיקה, ספרות ויהדות. לאחר מלחמת השחרור למדה בקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה.[2] לאחר המלחמה נשלחה ללמד עברית במחנות המעצר בקפריסין. שם הכירה את דוד ברודסקי, שאף הוא שימש שם מורה, והשניים נישאו. לימים כיהן ברודסקי כמנהל המכון למדריכי חוץ לארץ (19531956, 19581973).[3]

ברודסקי כיהנה כעורכת בכירה ב"קול המוסיקה" במשך שנים רבות. ערכה ספרים על תולדות המוזיקה הקלאסית ותרגמה שירה גרמנית; תרגמה את ספריו של ריינר מריה רילקה "רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה" ו"מכתבים אל משורר צעיר", ופרסמה עליו מונוגרפיה מקיפה.

ביחד עם אחיה, נגן הצ'מבלו אלדד נוימרק, הוציאה תקליטור שבו מספרים השניים על ילדותם, על חינוכם המוזיקלי ועל קורותיהם בשנים הראשונות למשטר הנאצי.

בשנת 1994 זכתה במדליית גתה על תרומתה להפצת התרבות הגרמנית.

ברודסקי נפטרה בשנת 2011, בגיל 86, ונקברה בהר המנוחות. הותירה שתי בנות: אילה גורן (אשתו של פרופ' חיים גורן, גאוגרף היסטורי וסגן נשיא מכללת תל-חי) וליאת פרידלנדר.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריינר מריה רילקה – דרכו של משורר / עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשנ"ד-1994.
  • אנקדוטות מוזיקליות / עדה ברודסקי, שלמה הד,‫ ירושלים: כרמל, תשנ"ה-1995.
  • Nach Hause vertrieben: Geschichte einer Kindheit in Hitler-Deutschland (Textbuch und CD), Frankfurt/Oder: Frankfurter Kunstverein eV, 1995 (mit Eldad Neumark).

ספרים ללימוד נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ששה מיתרים [תווים]: ספר ללימוד הגיטרה: נגינת סולו ולווי / ע' ברודסקי, ז' דנה, ו' קלג,‫ תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - מרכז לתרבות ולחינוך ('ספריה מוזיקלית', 198), 1968.
  • 30 קטעים קלים לגיטרה [תווים] / ע' ברודסקי, ז' דנה, ו' קלג, תל אביב: מרכז לתרבות ולחינוך - הספרייה למוזיקה ('ספריה מוזיקלית', 212), תשל"ה-1975.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הליד הגרמני ממוצרט עד מאהלר ("מלים לצלילים", א) / בעריכת עדה ברודסקי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1989.
  • מאולם הקונצרטים: יצירות תזמורתיות וקאמריות מבטהובן עד שוסטאקוביץ' ("מלים לצלילים", ב) / עריכה - עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשנ"ה-1995.
  • הליד הגרמני מהיידן עד הינדמית ("מלים לצלילים", ג) / בעריכת עדה ברודסקי (עריכה לשונית: רחל אוסטרובסקי),‫ ירושלים: כרמל, תשס"ו-2006.
  • ספר הליטורגיקה ("מלים לצלילים", ד) / בעריכת עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשע"ג-2013.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הר הרונים; אקברט בהיר השער; החתול במגפיים / לודוויג טיק; מגרמנית: ט. ריבנר, עדה ברודסקי; מבוא: ט. ריבנר, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ט-1989.
  • עד יוסף: זכרונות, הרהורים, סיכומים / יוסף טל; רשמה מפי המלחין וסיפרה בעברית: עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשנ"ח-1997.
  • אלגיות דואינו, הסונטים אל אורפאוס / ריינר מריה רילקה; תרגמה מגרמנית והוסיפה מבואות ונספחים: עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשנ"ח-1998.
  • נטוש על הרי הלבב: שירים נבחרים / ריינר מריה רילקה; תרגמה מגרמנית והוסיפה הערות וסיכומים: עדה ברודסקי, ירושלים: כרמל, תש"ס-1999.
  • סיפורים ראשונים / ריינר מריה רילקה; מגרמנית: עדה ברודסקי ויעקב גוטשלק,‫ תל אביב: ספרית פועלים (סדרת 'פועלים קלסיקה'), תש"ס-2000.
  • רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה / ריינר מריה רילקה; תרגמה מגרמנית והוסיפה אחרית דבר והערות: עדה ברודסקי (הביאה לדפוס: רחל אוסטרובסקי),‫ ירושלים: כרמל, תשס"ב-2002.
  • מכתבים אל משורר צעיר / ריינר מריה רילקה; תרגמה מגרמנית: עדה ברודסקי,‫ ירושלים: כרמל, תשס"ד-2004.
  • קיץ 1926: חליפת מכתבים / ריינר מריה רילקה, מרינה צבטייבה, בוריס פסטרנק; עריכה, כתיבת מבוא ודברי קישור, תרגום מגרמנית: עדה ברודסקי; תרגום מרוסית: דינה מרקון, ירושלים: כרמל, תשס"ד-2004.
  • בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו: חמש הרצאות [Probleme zeigenössischer Dichtung] / אינגבורג בכמן; תרגמה והוסיפה נספחים: עדה ברודסקי, ירושלים: כרמל, תשס"ח-2008.

תרגומים למוזיקה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדה ברודסקי, צלילים ממקור ברוך, באתר הארץ, 21 ביוני 2006.
  2. ^ עדה ברודסקי, (זיכרונות), באתר הארץ, 7 ביולי 2004.
  3. ^ מנהלי המכון למדריכי חו"ל, באתר המכון.
    About David: From Ada Brodsky's tribute at the memorial on 30th March 2007, באתר המכון למדריכי חו"ל (באנגלית).