תה ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכנת תה מאצ'ה כחלק מטקס התה היפני.

תה ירוק הוא תה שעבר חימצון מינימלי בתהליך העיבוד, בשונה מתה שחור שעובר חימצון מלא. כדי למנוע מהתה להתחמצן מעבירים את העלים תהליכים שעוצרים ומונעים המשך התחמצנות. תה ירוק נפוץ במיוחד בסין וביפן ונהיה פופולרי גם במערב, בו שותים בעיקר תה שחור.

סוגי תה ירוק סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין נהוג לעצור את תהליך החימצון של תה באמצעות חימום עז במחבת ווק גדולה לפני יבוש העלים. תהליך זה מעניק לתה טעם יותר "אדמתי" מלתה יפני.

  • לונְגְגִ'ינְג (龙井, בפין-יין: lóngjǐng, מילולית "באר הדרקון") הוא תה מפורסם מאתר סמוך לאגם המערבי ליד האנגג'ואו במחוז ג'ג'יאנג. הלונגג'ינג מחולק לשבע דרגות: משובח (קיקיאנג), מיוחד (קוושה) ולאחר מכן מ-1 עד 5.
  • מאו פנג (פסגת מאו) הוא תה מפורסם מהר חואנגשאן.
  • אבקת שריפה הוא תה ירוק בסיסי ממחוז אנהוי. שם התה לקוח מעלי התה המגולגלים בצבע ירוק-אפור.
  • צ'ון מי (珍眉, גבות יקרות) הוא התה הכי נפוץ בסין ונקרא על שם צורת עלי התה.
  • תה יסמין.
  • היסון הוא תה שנקטף מוקדם ועליו מקורזלים וארוכים.

סוגי תה ירוק יפני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תה ירוק כל כך נפוץ ביפן עד כדי כך שהוא מכונה "תה מכובד" (אוצ'ה) ואפילו "תה יפני" (ניהונצ'ה). סוגי התה מדורגים לפי איכותם ולפי החלק בצמח בו משתמשים להכנת התה.

ביפן עוצרים את החימצון באמצעות אידוי. תהליך זה מעניק לתה טעם "צמחי" או "עצי". משקאות אלו גם מתאפיינים בטעם אומאמי.

תה גנמאיצ'ה, תה עם פצפוצי אורז.
  • מאצ'ה (תה מלוטש): היא אבקה המופקת מתה ירוק באיכות הגבוהה ביותר. התה מוצל שלושה שבועות לפני הקטיף ולכן טעמו מתוק וכן הוא מכיל חומצות אמינו. העלים נטחנים לאחר מכן לאבקה דקה. את האבקה נהוג להוסיף למים פושרים במקצת ולהקציף באמצעות מקצף במבוק מסורתי.
  • גיוקורו (תכשיט הטל): תה מוצל מהאיכות הגבוהה ביותר בדומה למאצ'ה, אך בניגוד אליו אינו נטחן ומומס במים, אלא נחלט בעלים שלמים כתה רגיל.
  • סֶנצָ'ה (תה מאודה): הוא סוג התה הנפוץ ביותר ביפן ומהווה 80% מהתה הנמכר ביפן. הוא מיוצר מהעלים הצעירים של הצמחים הלא מכוסים.‏[1]
  • שינצ'ה (תה חדש): הוא תה סנצ'ה מאודה שזה עתה נקטף. הוא מאוד ריחני אך מתכלה מהר מאוד (תוך 3 חודשים).
  • גֶנְמַאיצ'ה (תה אורז ירוק): הוא תה סנצ'ה מעורבב עם פיצפוצי אורז.
  • באנצ'ה (תה מספר): הוא תה שמוכן מהעלים האחרונים להקטף בעונה. הוא עדין, זול ומכיל פחות קפאין מהסוגים האחרים.
  • הוייצ'ה (תה קלוי): מוכן על ידי קליית עלי הבאנצ'ה.
  • קוּקיצ'ה (תה גבעול): מיוצר מענפי צמח תה במקום מעליו. הוא מכיל רק עשירית מהקפאין שבעלה והוא דומה לתה אולונג.

יש הבדלים במחיר ובאיכות גם בתוך סוגי התה השונים. כמו כן, יש סוגי תה מיוחדים אחרים. נאמר שהתה הטוב ביותר מגיע ממחוז אוג'י בקיוטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mary Lou Heiss, Robert J. Heiss (23 Mar 2011). The Story of Tea: A Cultural History and Drinking Guide. Random House LLC. p. 182.