תומר שטיינהאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומר שטיינהאור
לידה 3 באוקטובר 1966 (בן 57)
נצרת עילית שבישראל
עמדה סנטר
גובה 2.07 מטר
מכללה מכללת סאות' פלורידה
היכל התהילה מקום 14 בקלעי כל הזמנים ליגת העל
קבוצות כשחקן
1984–1988
1989–1990
1991–1990
1991–1994
1994–1995
1995–1996
1996–2000
2000–2002
2002–2003
2003–2004
2005–2006
2006–2007
2007–2009
מכבי חיפה
מכללת סאות' פלורידה
מכבי חיפה
הפועל תל אביב
הפועל חולון
מכבי תל אביב
מכבי עירוני רעננה
אליצור גבעת שמואל
עירוני נהריה
מ.כ.חיפה
הפועל עמק יזראעל
מ.כ.חיפה
הפועל קריית טבעון
הישגים כשחקן

אליפות המדינה בכדורסל בעונת 1995-1996 עם מכבי תל אביב

מקום 14 בקלעי ליגת העל
1 גביעי מדינה (1993)
קבוצות כמאמן
הפועל קריית טבעון

תומר משה שטיינהאור (נולד ב-3 באוקטובר 1966 בנצרת עילית, ישראל) הוא כדורסלן עבר ישראלי. גובהו 2.07 מטרים, ששיחק בתפקיד הסנטר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו במכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינהאור גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה עימה זכה ביחד עם עדי גורדון ובני כץ (שחקן נבחרת ישראל קדטים) בדאבל של ליגת הנוער בשנת 1984. עונה לאחר מכן עלה לקבוצת הבוגרים. את הופעת הבכורה שלו בליגה הלאומית ערך ב-10 בספטמבר 1984, במסגרת מחזור הפתיחה של עונת 1984/85. במשחק, שנערך ברוממה, מול מכבי תל אביב, הפתיעה חיפה את האלופה וניצחה אותה 92–94 מסל ניצחון של עדי גורדון בשניות הסיום. בתום העונה נפגשה מכבי חיפה עם מכבי תל אביב גם בגמר הגביע, וחיפה ירדה מובסת בפער של 40 נקודות 121:81, במשחק בו קלע שטיינהאור 18 נקודות.

בשנים הבאות המשיך שטיינהאור להוות את אחד מעמודי התווך של הקבוצה החיפאית, יחד עם שחקנים כמו עדי גורדון, דורון שפע, ארי רוזנברג, ג'יימס טרי ואחרים, כל זאת תחת הדרכתו של המאמן פיני גרשון.

בעונת 88/89 עבר שטיינהאור למכללת דרום' פלורידה (בה שיתף פעולה עם רדנקו דובראש, עמו שיתף פעולה בהמשך בהפועל תל אביב), אולם לא זכה לדקות משחק רבות ולכן חזר לחיפה אחרי עונה אחת בלבד.

המעבר לתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עונת 1991/92 עזב את מכבי חיפה וחתם על חוזה עתק בהפועל תל אביב. שטיינהאור הגיע עם הקבוצה לגמר הפלייאוף 3 פעמים ברציפות ואף היה שותף לזכייתה בגביע המדינה ב-1993.

בסוף עונת 1993/94 עזבו את הפועל תל אביב מספר שחקנים, ובהם שטיינהאור, עקב בעיות כלכליות בקבוצה. הוא חתם בהפועל חולון, אותה מימן איש העסקים נחום מנבר. בנוסף לשטיינהאור הצטרפו לקבוצה שחקנים כמו עדי גורדון, דייוויד ת'רדקיל ודורון שפע. הקבוצה סיימה את הליגה הסדירה במקום השני, אולם עקב התפרעות אוהדיה בהפסד בגמר הגביע לבני הרצליה, נגזר על הקבוצה עונש רדיוס, ואת העונה היא סיימה בהפסד בסדרת חצי גמר הפלייאוף להפועל גליל עליון.

עקב עזיבתו של מנבר, נאלץ שטיינהאור בפעם השנייה ברציפות לעזוב קבוצה מובילה עקב בעיות כלכליות. הפעם חתם במכבי תל אביב. שטיינהאור לא הסתגל לדרישות המועדון, ובעיקר לדרישותיו של המאמן צביקה שרף שדגל במשחק הגנה קשוח. שטיינהאור, שמעולם לא היה שחקן הגנה גדול, לא התאקלם ולא שיחק דקות רבות במהלך העונה, שבסיומה הושאל לעולה החדשה לליגה הלאומית, מכבי רעננה.

שחקן מוביל ברעננה, בגבעת שמואל, ושוב בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעננה שוב חזר להיות השחקן המרכזי והמוביל, ואת הקבוצה הוביל למקום השני בסיום הליגה הסדירה בעונתה הראשונה בליגה. שטיינהאור המשיך לשחק במועדון עוד שלוש עונות, באחרונה שבהן הוביל את הקבוצה לגמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב, לה הפסידה בסדרה של ארבעה משחקים.

בעונת 2000/01 חתם שטיינהאור במכבי גבעת שמואל (שבה התאחד עם חברו הטוב מימי הפועל תל אביב, שמעון אמסלם) ושיחק בשורותיה במשך שתי עונות.

בעונת 2002/03 חתם שטיינהאור בעולה החדשה לליגת העל, עירוני נהריה. בסיום העונה שוב פגש שטיינהאור במכבי תל אביב בגמר הפלייאוף אולם הפעם הסתיימה הסדרה לאחר שלושה משחקים.

העונה שלאחריה הייתה אמורה להיות עונת הפרישה של שטיינהאור. הוא חזר לשחק במדי מ.כ. חיפה, שירדה לליגה הלאומית בתום העונה.

שטיינהאור, שלא הכריז על פרישה, יצא לשנת חופש, שלאחריה חתם בהפועל עמק יזרעאל מהליגה הארצית.

בעונת 2006/07, כשהוא בן 40, חזר שטיינהאור לקבוצה שבה החל את הקריירה המקצועית, מכבי חיפה, כדי להעלותה שוב לליגה הלאומית.[1] לאחר שהצליח במשימה זו, נשאר שטיינהאור בליגה הארצית, וחתם בהפועל קריית טבעון ל-2 עונות 20072009, והיה לשחקן המבוגר ביותר בליגות המקצועניות בכדורסל הישראלי. כיום מתגורר בקריית טבעון ומאמן באגודה.

בתחילת עונת 2016/17 סגר מעגל והשתלב בצוות המקצועי במכבי חיפה כעוזרו של מאמנה הראשי עופר רחימי בליגת העל.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשור שלם היה שטיינהאור הסנטר המוביל והכמעט היחיד של נבחרת ישראל. השתתף בארבע אליפויות אירופה (1987, 1993, 1997, ו-1999). באליפות ב-1997, שנערכה בספרד, הצטיין במיוחד. הוא סיים חמישי בטבלת הקלעים (17.1 למשחק) ורביעי במספר הכדורים החוזרים (6.4).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינהאור נולד בנצרת עילית למקסימיליאן שטיינהאור ואנבלה לבית גרין, ילידי רומניה. הוא נשוי, אב לשלושה ילדים, ומתגורר בקריית טבעון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיא ניר‏, שטיינהאור חוזר הביתה, באתר וואלה!‏, 7 בספטמבר 2006


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1986 (מקום שביעי)

1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 ריכליס • 5 רוזנברג • 6 ברקוביץ' • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 יעקובי • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1987 (מקום אחד עשר)

1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 הנפלד • 5 פליישר • 6 רוזנברג • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 כהן • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1993 (מקום שלושה עשר)

1 הנפלד • 2 פליישר • 3 אלימלך • 4 בארמור • 5 אמסלם • 6 גורדון • 7 שטיינהאור • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 כץ • 11 ארדיטי • 12 דניאל • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1997 (מקום תשיעי)

1 הנפלד • 2 ארדיטי • 3 תורג'מן • 4 מוכתרי • 5 ברנסלי • 6 אהרוני • 7 קטש • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 שלף • 10 כהן-מינץ • 11 שטיינהאור • 12 פליישר • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1999 (מקום תשיעי)

1 הנפלד • 2 דניאל • 3 גודס • 4 תורג'מן • 5 אמסלם • 6 טפירו • 7 קטש • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 שלף • 10 כהן-מינץ • 11 שטיינהאור • 12 ספר • מאמן: קצורין

ישראלישראל