תחנת הרכבת פדינגטון

תחנת הרכבת פדינגטון
Paddington
נגיש לכיסאות גלגלים
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1856
אדריכל איזמבארד קינגדום ברונל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום פדינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
אזור נסיעה אזור 1
קואורדינטות 51°31′00″N 0°10′38″W / 51.516666666667°N 0.17722222222222°W / 51.516666666667; -0.17722222222222
תחנות סמוכות Acton Main Line railway station, תחנת הרכבת הית'רו סנטרל, Acton Main Line railway station, Bond Street station, Ealing Broadway railway station עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
סוג התחנה תחנת רכבת ורכבת תחתית
שם המערכת קו אליזבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מנוהל על ידי נטוורק רייל והרכבת התחתית של לונדון
בעלים נטוורק רייל עריכת הנתון בוויקינתונים
רציפים 14 רציפי רכבת
6 רציפי רכבת תחתית
קווים העוברים בתחנה קו בייקרלו
קו סירקל
קו דיסטריקט
קו האמרסמית' וסיטי
נוסעים בשנה 44.84 מיליון ו-48.61 מיליון ברכבת התחתית[1]
קוד התחנה PAD
(למפת לונדון רגילה)
 
תחנת הרכבת פדינגטון
תחנת הרכבת פדינגטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחנת הרכבת פדינגטוןאנגלית: Paddington railway station) הידועה גם בשם לונדון פדינגטון (London Paddington) היא תחנת רכבת ומתחם של הרכבת התחתית במרכז לונדון, ברובע וסטמינסטר. תחנת הרכבת היא תחנה סופית אשר משרתת מספר קווים, בין היתר הקו המהיר לנמל התעופה לונדון הית'רו. בנוסף מתחם התחנה כולל בתוכו שתי תחנות רכבת תחתית; פדינגטון רחוב פרייד ופדינגטון סברבאן (Suburban; פרברי).

מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה בשנת 1953

התחנה התחילה את דרכה בתור תחנת רכבת זמנית של חברת מסילת הרכבת המערבית הגדולה (Great Western Railway), אשר נפתחה ב-4 ביוני 1838. התחנה הראשית נפתחה באופן רשמי ב-29 במאי 1856 בתור תחנה סופית למספר קווי החברה אשר חיברו את לונדון למערב אנגליה וויילס.

מבנה התחנה עוצב על ידי איזמבארד קינגדום ברונל. אולם הרציפים של התחנה עוצב בסגנון ויקטוריאני והורכב מגג קשתות או קמרונות עשוי ברזל וזכוכית. הגג עוצב במקור בשלושה חלקים (ארקדות) מקבילים ברוחב 31 מטרים לחלק האמצעי ו-21 מטרים לשני החלקים באגפיו. אורך מבנה הקשתות היה 210 מטרים, כאשר שני טרנספטים מחברים את שלושת החלקים, אשר הסיבה לקיומם לא ידועה כיום.

חלק נוסף במתחם התחנה הוא מלון הילטון לונדון פדינגטון. המלון עוצב על ידי האדריכל פיליפ צ'ארלס הארדוויק בין השנים 1851 - 1854, בתור מלון בבעלות רשת המלונות של חברת 'הרכבת המערבית הגדולה', בשם 'המלון המערבי הגדול המלכותי' (Great Western Royal Hotel). המלון ניצב ברחוב פרייד ונמצא למעשה בראש מבנה התחנה (תוחם את מתחם התחנה מדרום-מזרח). בשנת 1983 כחלק ממהלך ההפרטה של חברות הרכבת בבריטניה, נמכר המלון לידיים פרטיות ובשנת 2001 הוא שופץ כחלק מרשת מלונות הילטון וקיבל את שמו הנוכחי כמלון הילטון פדינגטון.

מיקום התחנה וסביבתה
רכבות האקספרס להית'רו ברציפי התחנה

בתוך מתחם התחנה ניצבת אנדרטה לזכר הגברים והנשים ששירתו ונפלו במלחמת העולם הראשונה והשנייה, אשר שירתו בחברת 'הרכבת המערבית הגדולה'. האנדרטה ניצבת לאורך הקיר הפנימי של התחנה ברציף מספר 1 ומורכבת מבסיס אבן, עליו ניצב פסל ארד בדמותו של חייל בריטי לבוש מדים וציוד ממלחמת העולם הראשונה. בנוסף לאנדרטה, באחת מהכניסות לתחנה ברציף מספר 1, ניצב פסלו של מעצב התחנה ברונל. הפסל נבנה מארד בדמותו של ברונל ישוב על כיסא.

בין השנים 19061915, מבנה התחנה שופץ והורחב באופן נרחב. לשלושת מבני הקשתות הוסף מבנה שלישי דומה לקודמיו, ברוחב 33 מטרים אשר ניצב במקביל לקודמיו מכיוון דרום-מערב. מבנה הקשתות נבנה באותו האופן כמו קודמיו, אך חלק מפרטיי העיצוב שונים במקצת.

תחנת הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה משרתת בין היתר את קווי חברת הרכבת "פירסט המערבי הגדול" של קבוצת פירסט. קווי פירסט, בדומה לקווי 'הרכבת המערבית הגדולה' ההיסטוריים, מחברים את לונדון למספר יעדים לאורך מערב ודרום-מערב אנגליה וויילס, בהם: בריסטול, אקסטר, פלימות', קארדיף וסוונסי.

התחנה מכילה 14 רציפים המתחלקים בין ארבעת מבני הקשתות המקבילים של התחנה. התחנה משרתת שבעה קווי רכבת סדירים, ביניהם ארבעה קווים של קבוצת פירסט, שני קווים לנמל התעופה לונדון הית'רו (אחד אקספרס ואחד 'קונקט') וקו אחד של חברת צ'ילטרן. חברת פירסט מפעילה את 'הקו המערבי הגדול הראשי' אשר מחבר את לונדון למספר יעדים במערב עד לתחנה הסופית בבריסטול, כמו גם מפעילה החברה רכבת לילה ('קו רביירת הלילה') אשר מגיע לפנזאנס, קורנוול (הקצה הדרום-מערבי של אנגליה).

קוי הרכבת היוצאים מתחנת פדינגטון
חברה קו רכבת תחנה הבאה תחנה סופית הערות
קבוצת פירסט קו זרוע גרינפורד תחנת הקו הראשי אקטון תחנת גרינפורד רק בין יום שני לשבת.
קבוצת פירסט הקו המערבי הגדול הראשי סלואו/רדינג בריסטול בימי ראשון פועל קו נוסף בתחנות שונות מעט.
קבוצת פירסט קו רביירת הלילה רדינג פנזאנס (קורנוול)
הית'רו אקספרס פדינגטון - הית'רו נמל התעופה הית'רו נמל התעופה הית'רו
הית'רו קונקט פדינגטון - הית'רו אילינג ברודוויי נמל התעופה הית'רו
צ'ילטרן ריילויס פדינגטון - האי ויקום תחנת ג'רארדס קרוס האי ויקום (בקינגהאשייר) רק בין יום שני לשישי.

הרכבת התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית הכניסה למתחם הרכבת התחתית

תחנת הרכבת התחתית נפתחה לראשונה ב-10 בינואר 1863 כתחנה של חברת "מטרופוליטן ריילוי" (Metropolitan Railway; MR) בשם פדינגטון (בישופס רואד) (Bishop's Road) על שם רחוב בישופ אשר תוחם את התחנה הראשית מצפון. ב-1 באוקטובר 1868 פתחה החברה תחנה נוספת מדרום לתחנה הראשית בשם פדינגטון (פרייד סטריט) אשר ישבה על שלוחה חדשה של הקו לכיוון גלוסטר רואד. בשנת 1913 נפתחה במקום תחנת קו עמוק כדי לשרת את קו "רכבת בייקר סטריט וווטרלו" (כיום קו בייקרלו).

כחלק ממתחם תחנת הרכבת כיום, קיימות שתי תחנות רכבת תחתית נפרדות אשר נמצאות משני צידי התחנה. מדרום לתחנה הראשית נמצאת תחנת פדינגטון (פרייד סטריט) (Praed Street; רחוב פרייד), תחנה משולבת קו תת-קרקעי וקו עמוק אשר משרתת את קו בייקרלו, קו סירקל וקו דיסטריקט. מצפון לתחנה הראשית נמצאת תחנת פדינגטון (סברבאן) (Suburban; פרברי), תחנת קו תת-קרקעי אשר משרתת את קו סירקל וקו האמרסמית' וסיטי.

למרות ששתי התחנות נמצאות כחלק ממתחם תחנת פדינגטון, הן מופרדות במרחק הליכה דרך מבנה התחנה הראשי. בחלק ממפות הרכבת התחתית ניתן לראות הפרדה בין שתי התחנות, בעוד שבמפות אחרות הן נחשבות לאותה התחנה.

תחנת פדינגטון בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הדוב פדינגטון במתחם התחנה
  • אחת הדמויות המוכרות יותר הקשורות לתחנת הרכבת פדינגטון הוא הדוב פדינגטון מהספר מאת מייקל בונד, שהתגלה בתחנה על פי עלילתו. כיום ניצב פסל של הדוב בתוך אולם התחנה וישנה חנות מזכרות המוכרת מוצרים הקשורים לדמותו.
  • ספרה של אגאתה כריסטי "4:50 מפדינגטון" (כלומר, הרכבת היוצאת בשעה זו מתחנת פדינגטון), מתאר רצח המתרחש בתוך רכבת היוצאת מתחנת פדינגטון.

התחנה מתוארת במספר ספרים נוספים, בהם "סדרת הרכבות" והספר "שופר סכנת החיים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון לשנת 2020.