תמריץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תמריץ הוא כל דבר שמניע אדם לביצוע פעולה.

חיזוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת המקל והגזר מבוססת על הנעה חיצונית ומתן חיזוקים עבור התנהגות רצויה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיזוק

בפסיכולוגיה, חיזוק הוא גורם המגביר את הסיכוי להתרחשותה של התנהגות מסוימת של האורגניזם. חיזוקים יכולים להשפיע על בעלי חיים ואדם כאחד.

על פי רוב המונח "חיזוק" נתפס כתחושה סובייקטיבית של חיבה והנאה, או כתגמול הניתן על פעולה שבוצעה כראוי[1]. ענישה היא הפעולה ההפוכה לחיזוק ומטרתה היא לצמצם או להכחיד התנהגות מסוימת.

שיטת המקל והגזר הוא כינויה של שיטת שכנוע וחינוך המתבססת על מתן תגמול עבור התנהגות רצויה, וענישה בעקבות התנהגות בלתי רצויה. שיטה זו מתבססת על הנעה חיצונית: המקל מסמל את חלק הענישה, והגזר – את חלק התמריצים.

שימושי עסקיים בעולם העבודה ובתחום הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמול כספי יכול לשמש כתמריץ לעבודה בתפקידים נדרשים

חקר התמריצים הוא נושא מרכזי מרכזי למדעי הכלכלה, המסייע להבנת הפעילות הכלכלית, הן בנוגע לתהליכים של קבלת החלטות ברמת הפרט והן במונחים ארגוניים גדולים יותר של שיתוף פעולה ותחרות

בהתאם לכך, עולם העסקים עושה שימוש נרחב ומגוון בתמריצים מסוגים שונים עבור מטרות מגוונות.

מועדון לקוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מועדון לקוחות

מועדון לקוחות הוא רישום של לקוח, של חנות מסוימת או של רשת שיווק, כחבר ברשימת הלקוחות של גוף זה. לעיתים מלווה הרישום במתן "כרטיס מועדון", המאפשר זיהוי מהיר של הלקוח כחבר המועדון, ולעיתים כרטיס המועדון הוא חלק מכרטיס האשראי של הלקוח. החברות במועדון הלקוחות מעניקה ללקוח הטבות שונות, כגון הנחה במחיר המוצרים.

מועדוני לקוחות הם כלי שיווקי חשוב, בז'רגון המקצועי הם נכללים במושג רחב היריעה "פרסום ישיר", "שיווק ישיר" או "שיווק ממסדי נתונים". בזכות כלי המחשוב מתאפשר לכל עסק לנהל לעצמו מסד נתונים על לקוחותיו ורשימת דיוור בהוצאה כספית מינימלית. שימוש נכון בשיווק באינטרנט מאפשר גם להקטין עלויות דיוור ואף לשנות הרגלי צריכה בסיסיים של לקוחות ולחסוך בעלויות השיווק וההפצה.

שכר והטבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שכר והטבות

שכר והטבות או תגמול עובדים, הוא תחום העוסק בתהליכי תגמול עובדים שכירים. מדובר בדיסציפלינה מתחום ניהול משאבי אנוש המתמחה בעיצוב מדיניות תגמול עובדים לארגון, בנייה ותפעול תוכניות תגמול לעובדים שכירים.

מבחינה פסיכולוגית תגמול עובדים יכול לשמש כחיזוק עבור התנהגות רצויה.

תיירות תמריץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיירות תמריץ

תיירות תמריץ היא ענף בתעשיית התיירות העוסק במתן שרותי תיירות עבור תאגידים המעוניינים להעניק חווית טיול או נופש לגורמים שונים בשרשרת השיווק שלהם כתמריץ לעמידה ביעדים שיווקיים וכגמול על הישגיהם.

סיורי תמריץ מוענקים על ידי חברות ללקוחות נבחרים, לסוכנים ומפיצים, ולעובדים (בעיקר כאלה שעיסוקם בתחומי השיווק והמכירות), על פי רוב בדרך של הצבת יעד שנתי של מכירות או רכישות, והבטחת ההשתתפות בנסיעה לעומדים ביעדים. במקרים רבים משולב הדבר בתוכנית תמרוץ כללית של צבירת נקודות, שבה מוצעים גם פרסי תגמול נוספים בדרגות שונות. התפיסה העומדת מאחורי תיירות התמריץ גורסת כי חוויית נסיעה נוטה להיחרת בתודעת המקבל ובזכרונו יותר מכל גמול או פרס שווה-כסף אחר.

מלכודת הרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכודת הרווחה

מלכודת הרווחה הוא מצב שבו מערכות המיסוי והרווחה במדינה יוצרות תמריץ לאזרחים להישאר תלויים בתשלומים שהם מקבלים ממערכת הרווחה.

מצב זה מכונה לעיתים גם בשם "מלכודת האבטלה" או "מלכודת העוני"[2], אבל אלו הם מונחים מטעים. מלכודת רווחה היא מקרה פרטי של מעגל העוני, אשר מתייחס בעיקר לתמריץ הכלכלי של הפרט. ישנם מנגנונים רבים נוספים כמו אי שוויון בגישה לחינוך, לתחבורה או לבריאות אשר מהווים מלכודות עוני ואבטלה מסוג שונה.

תמריצים להפסקת התנהגות שלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשויות נוהגות במקרים רבים להעניק תמריצים שמטרתם למנוע התנהגות שלילית כגון שימוש בסמים, צריכת אלכוהול מופרזת ועישון. כל תכנית לתמריץ מסוג זה כוללת שלושה מרכיבים: 1. תנאי סף להשתתפות בתכנית (למשל בתכנית לגמישה מעישון - עישון X קופסאות ביום במשך Y שנים). 2. סוג התמריץ וגודלו (למשל מענק כספי בגובה 100,000 ש"ח). 3. קריטריונים לזכאות לקבלת התמריץ (למשל, הפסקה מוחלטת של העישון למשך שנה שלמה)[3].

לפי צ'רלס מאריי, חוקר מדע המדינה ואיש מכון אמריקן אנטרפרייז בוושינגטון, הענקת תמריצים שמטרתם למנוע התנהגות שלילית עלולה בסבירות גבוהה לגרום לאנשים להיכנס מלכתחילה למעגל ההתנהגות השלילית במטרה ליהנות בעתיד מהתמריץ הניתן תמורת יציאה ממנה, אך לפחות חלקם לא יצליחו לצאת ממנה למרות התמריץ: "מבחינה תיאורטית, תכנית התערבות שיש בה תגמולים גדולים דיים להביא לידי השתתפות רצינית בתכנית ותוצאה אפקטיבית, תגרום במקביל לאנשים רבים להתנהג באופן הלא רצוי (כדי להיעשות זכאי לתגמולי התכנית); והיא תגרום זאת לאנשים כה רבים, שהאפקט נטו יהיה הגדלת תפוצתה של ההתנהגות הלא רצויה. למעשה, התכניות המטפלות בבעיות ההתנהגותיות הסבוכות ביותר כללו חבילת תגמולים גדולה דיה לעודד השתתפות בתכנית, אך לא גדולה דיה להפיק את התוצאה המבוקשת"[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמריץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schultz, W. (2006). Behavioral theories and the neurophysiology of reward.Annu. Rev. Psychol., 57, 87-115.
  2. ^ בעקבות המאמר Field, F and Piachaud, D. 1971: "The Poverty Trap", in: New Statesman, 3 December, pp. 772-773 העוסק במלכודת הרווחה, חרף המשתמע משמו.
  3. ^ 3.0 3.1 צ'רלס מאריי (תרגום: צור ארליך), ‏"מגבלותיה של העזרה", השילוח 2, דצמבר 2016