תנועת אור

תנועת אור
מדינה	ישראל
מטה הארגון	באר שבע
תקופת הפעילות	2002–הווה (כ־21 שנים)
	or1.org.il

אין לבלבל ערך זה עם הערך "מפלגת אור".

תנועת אור לפיתוח ויישוב הנגב והגליל היא תנועה מיישבת הפועלת לפיתוח וקידום ההתיישבות באזורי הנגב והגליל. התנועה יזמה את הקמתם של שמונה יישובים חדשים^[1] בנגב ובגליל – מרחב עם, מצפה אילן, אליאב (שם קודם: חרוב), באר מילכה, רתמים, גבעות בר, כרמית, סנסנה, חירן ושיזף. כמו כן יישבה התנועה 23 גרעיני התיישבות צעירים ביישובי הפריפריה^[2].

התנועה נוסדה בשנת 2002 על ידי רוני פלמר (מנכ"ל הארגון עד היום)^[3], אופיר פישר, ניר בלושטיין וזאביק יעקובוביץ.

את חזון פיתוח הנגב והגליל מקדמת תנועת אור בעזרת עשרות שותפים ועל ידי מאות פרויקטים מגוונים לאורך השנים^[4].

בין ההישגים המרכזיים של תנועת אור בגנב ובגליל, ניתן לציין את הקמת מרכז המידע הארצי להתיישבות בנגב ובגליל המעניק הכוונה ליותר מ-10,000 משפחות מדי שנה ועד כה סייע למעבר של מעל ל־49,000 חלוצות וחלוצים לערי ויישובי הנגב והגליל^[5] ; גיבוש עשרות קבוצות התיישבות שהפכו לקהילות משגשגות; הקמת 8 יישובים וקידום הקמה של 7 יישובים נוספים; חיזוק 13 ערים קיימות בנגב ובגליל; פעילות עם ממשלת ישראל להעלאת הנגב והגליל לסדר היום הציבורי, הכוונת תקציבים ושותפות על ידי הפעלת שדולת הפריפריה בכנסת; הקמת מרכז המבקרים "השער לנגב" בית בלומפילד, שבו עברו כבר כ-50,000 מבקרים עד היום^[6] ויצירת אימפקט חברתי של מאות אלפי מוטבים ואימפקט כלכלי של למעלה מ-12 מיליארד ₪ עד היום (ע"פ KPMG)^[2].

פעילות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת אור נוסדה בשנת 2002 על ידי רוני פלמר (המשמש יושב ראש ומנכ"ל התנועה) שבשנת 2000 היה ממקימי היישוב סנסנה^[7], אופיר פישר, ניר בלושטיין וזאביק יעקובוביץ'.

התנועה פועלת ללא מטרות רווח, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, הסוכנות היהודית, רשויות מקומיות וקק"ל. במסגרת פעולתה חידשה וחיזקה התנועה את פעילות שדולת נגב־גליל בכנסת, הקימה עשרות מבני ציבור וקהילה ביישובים בנגב ובגליל וייסדה את מרכז המבקרים "שער לנגב" בעיר העתיקה בבאר שבע^[8].

תנועת אור מפעילה את מרכזי המידע לנגב ולגליל, הכוללים מידע מקיף על היישובים, המועצות והרשויות בנגב ובגליל, בתחומי המגורים, התעסוקה, התרבות, החינוך וההטבות. מרכז המידע מיועד למשפחות, גרעינים וקבוצות המהווים קהלי יעד פוטנציאליים להתיישבות בנגב ובגליל.

הפיכת הנגב והגליל למרכזים החדשים של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת אור מחדשת את תנופת הפיתוח וההתיישבות בנגב ובגליל, בדגש על הערים, אך גם על ידי הקמת 8 יישובים חדשים; סנסנה, כרמית, אליאב, מרחב עם, באר מילכה, גבעות בר, מצפה אילן, וחירן^[9]. בנוסף, תנועת אור פועלת לחיזוק יישובים כפריים קיימים, בתהליכי תכנון, קהילה, צמיחה דמוגרפית, ניהול, ארגון, גיוס משאבים והאצת תהליכים, בכלמעלה מ -50 מושבים וקיבוצים^[10]. תנועת אור יזמה והקימה ביחד עם שותפיה ובסיוע הממשלה, הרשויות ותורמים, 106 מבני ציבור וקהילה ובכללם; פארקים, גני משחקים, טיילות, מרכזים קהילתיים, מחנות זמניים, מקלטים, בתי כנסת, מקוואות ספריות ועוד^[11]. גרעיני החלוצים של תנועת אור, הם מכל הגוונים והמקומות, עד כה סייע תנועת אור ללמעלה מ-40 גרעינים להתחיל את דרכם בנגב ובגליל^[12].

"ישראל 2048 – עתיד משותף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון "ישראל 2048 - עתיד משותף" הוא יוזמה לעיצוב דמותה של מדינת ישראל לדורות^[13]. התוכנית החלה בתהליך אסטרטגי-מחקרי, שהובל על-ידי תנועת אור, יחד עם למעלה מ-200 שותפות ושותפים מכלל הסקטורים והחברות בישראל^[14].

מיזם 'עיר שווה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מחזון "ישראל 2048", נרקמה תוכנית "עיר שווה", כמיזם ארצי משותף לתנועת אור ולמשרדי הממשלה (משרד השיכון, משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי, משרד ההתיישבות). התוכנית היא מאיץ רב-ערוצי לצמצום פערים בין ערי הפיתוח לערי המרכז ומהווה פלטפורמה למינוף הערים הללו במישור הכלכלי, הקהילתי והתשתיתי.

כיום, התוכנית פועלת בארבע ערים בנגב ובגליל: עכו, קריית שמונה, אופקים ודימונה. פרויקט "עיר שווה" פועל במספר צירים במקביל: פיתוח כלכלי, פיתוח הקהילה המקומית, התחדשות עירונית ודמוגרפית, ומיתוג שיווקי של העיר. המיזם מתחבר לפעולות רבות שנעשות ברשויות המקומיות לקידום הנגב והגליל. מאז תחילת המיזם הרשויות קוטפות הצלחות רבות – עסקים וגרעינים נמצאים בהליכי מעבר לערים בנגב ובגליל, וועדים שכונתיים פועלים בשכונות הוותיקות, וצעדים רבים נעשו לתכנון המרחב העירוני, לפיתוח כלכלי ולהתחדשות^[15].

במהלך מגפת הקורונה לאור פניה של קרן מנומדין (שבנשיאות מר חיים טייב ובניהולה של ד"ר מירב גלילי), לשיתוף פעולה לפרויקטים משותפים גם בעיר טבריה וברהט בפרויקט "קואליציית היום שאחרי" ליצור אפשרות למימון והאצת יוזמות שעולות מהשטח על ידי הרשות, ארגונים ותושבים מקומיים, הנותנים מענה לאתגר משמעותי ברשות, המשפיעה על תפקוד ואיכות חיי תושבי הרשות המקומית.

שכונה כקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם השכונה הקהילתית מקדם דור חדש של קהילתיות בשכונות, אשר הופכת את השכונה כולה לקהילה, באמצעות יוזמה ומנהיגות תושבים, אשר הופכים לשותפים מלאים באחריות לשגשוג השכונה וחוסן תושביה. שכונות קהילתיות הופכות למקור עוצמה, מקור לגאווה, הזדהות, יצירה, עצמאות ושיפור החוסן והשגשוג האישי של כלל התושבים, בפרט באזורים המאופיינים בתת-ביקוש, אך לא רק. שכונות קהילתיות חזקות יוצרות עיר מושכת, ומרחבים מתפתחים, המהווים אלטרנטיבה שווה למגורים, עסקים, יוזמות, השקעות ועוגני מצוינות.

מרכז המידע לנגב ולגליל "עוברים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המידע לנגב ולגליל הוא מוקד למעבר של חברות, עסקים ומתיישבים למרכזים החדשים. המרכז כולל סיוע מקיף לכל פונה – החל משיחת מיפוי ראשונית, עבור דרך חיבורים למקומות התיישבות ומעקב לאורך כל הדרך, ועד למעבר לנגב או לגליל.

עם פרוץ משבר הקורונה, וגדילה של פי 3 בפניות למרכז המידע לעבור לנגב ולגליל, עלה היקף המענה ומערכות המידע והטכנולוגיה. במהלך קמפיין התיישבות האחרון שארך כחודשיים, קיבל מרכז המידע למעלה מ־1,400 פניות של מתעניינים ומתעניינות, קרוב ל -200 פניות של קבוצות שמעוניינות להקים גרעין משותף, ו-127 עסקים שהתעניינו במעבר לנגב או לגליל^[15].

מרכז המבקרים "השער לנגב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המבקרים החדיש מציע ביקור חווייתי וטכנולוגי למבקרים בו. המבקרים נחשפים להיסטוריה של הנגב – מימי התנ"ך, דרך הסיפור החלוצי של נקודות היישוב בנגב, עיירות הפיתוח, ועד היום. לאחר מכן, נחשפים המבקרים לסיפורים של אנשים שחיים בנגב, ומפתחים בו את שלל תחומי החיים. חיילים, חניכי תנועות נוער ושנת שרות, מורים, משפחות, מובילי דעת קהל, חברי כנסת ושרים, מבקרים מחו"ל ורבים אחרים – שינו את דעתם על הנגב, בזכות מרכז המבקרים^[16].

מדינה למופת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם מדינה למופת נוסד באפריל 2020, בניהולה של תנועת אור והובלתם של השותפים למיזם: מייקל אייזנברג, ישראל דנציגר, דניאל שרייבר, פרופ' גילה קורץ, פרופ' דן אריאלי, רוני פלמר ושותפים נוספים. המיזם מוביל תוכנית פיילוטים ותוכנית הטמעה של יוזמות בעלות חדשנות טכנולוגית, המייצרות פתרון לאתגרי המדינה בתחומי חיים שונים. מטרת הפעילות לשפר את החוסן הכלכלי-חברתי של כלל סוגי התושבים, בשלושת המרכזים החדשים: נגב, גליל, מרכז והפיכת שלושת המרכזים למוקדי צמיחה ומשיכה משגשגים באמצעות הטמעת חדשנות טכנולוגית פורצת דרך^[17].

בשנתיים האחרונות התקיימה פעילות בתחום התעסוקה ובתחום חוסן קהילתי ונפשי במודל ארבע שלבי: ספרינט (מחקר, מיפויי חסמים ואתגרים, פיתוח פתרונות, קריאה ליוזמות), גיוס השקעות, תוכנית פיילוט ותוכנית הטמעה. במסגרת פעילות המיזם גויסו עד כה השקעות בסך של 1.6 מיליון $ עבור היוזמות.

בימים אלו (2022), מתקיים פיילוט של יוזמות המפתחות פתרונות בתחום שיפור החוסן הקהילתי והנפשי בארבע רשויות / יישובים בנגב ובגליל: עכו, דימונה, אופקים וכרמית^[17].