תפוזי ג'אפה
תפוזי ג'אפה (Jaffa) הוא כינוי מקור, שניתן לתפוזים מזן שמוטי, תוצרת ארץ ישראל ולאחר מכן תוצרת מדינת ישראל[1]. אזור הגידול המקורי והעיקרי של פרי ההדר היה יפו והייצוא דרך נמל יפו ומכאן שמו.
אופי הפרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוזי ג'אפה, שיוחדו לזן השמוטי, דומים לתפוזים מהזן "ולנסיה", אם כי מתוקים קצת יותר, יש בהם מעט גרעינים יחסית. לתפוז יש צורת אליפסה וקליפה עבה ומחוספסת, נוחה לקילוף, ועמידה לאורך זמן. לקליפה עצמה יש ארומה מיוחדת ויש המשתמשים בה לייצור ליקר.
הג'אפה סובל מקרה, ולכן ניתן לגדל את העץ מחוץ לאזורים הטרופיים ואקלים סובטרופי, בהם פרי ההדר רגיל לגדול. הבשלת הפרי היא בחודשי האביב והקיץ.
הדעה הרווחת בקרב בוטנאים היא שמקורו של השמוטי הוא במוטציה של זן הבלדי.
מאפייני התפוזים מזן השמוטי JAFFA נובעים מהאדמה בה הם גדלים ומתנאי האקלים. האדמות ממזרח "ליפו העתיקה", הם אדמות הביצה הקדומות, של הדלתא של נחל איילון והן עשירות בדשן אורגני, שמקורו בביצה, שיבשה. (גל הצונאמי השני, שיצר את שכבת סלע הכורכר העליונה, חסם את האפיק הקדום של נחל איילון, שהגיע ליפו). בדיקות קרקע, מאששות תאוריה זאת. כמות הדשן האורגני באדמות יפו, דומה לקרקעות, שמקבלות דשן כימי באופן שוטף. עד ראשית מאה ה-19 טרם הומצא הדשן הכימי ומכאן יתרונה של אדמת יפו, שכל הגידולים בה, לרבות השמוטי JAFFA, הרשימו באיכותם, בכמותם ובטעמם המיוחד[2].
על המותג
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוזי השמוטי שגדלו בסביבות יפו שווקו עוד במחצית המאה ה-19 למדינות במזרח התיכון, ובהדרגה נודעו כ Jaffa Oranges. ערב מלחמת העולם הראשונה שווקו תפוזים בהיקף של 1.3 מיליון תיבות, כאשר הייצוא התרחב לאירופה, ובעיקר לבריטניה. רוב המגדלים והסוחרים היו ערבים. לאחר כיבוש האזור בידי הבריטים, ובמהלך שנות העשרים, חל גידול משמעותי בהיקף הפרדסים, כשגם מגדלים יהודים נכנסו לשוק זה. בסוף תקופת המנדט, הייתה כמחצית משטחי הפרדסים באזור יפו, השרון והשפלה בבעלות ערבית ומחצית בבעלות יהודית, בעיקר במושבות כמו פתח תקווה ורחובות.
נראה שהשימוש הראשון בשם "תפוזי יפו" נעשה על ידי המתיישבים הגרמנים-טמפלרים בשרונה (מושבה). דיני סימני המסחר הבריטיים שללו הגנה על ציון גאוגרפי, ולכן כל הפרדסנים והסוחרים (יהודים וערבים) יכלו לשווק את התפוזים תחת המותג, אולם רק תפוזים מסוג שמוטי.[3] לאחר קום המדינה, השימוש במותג היה לגבי תפוזים מישראל, והפכו לסימן בולט של המדינה, ובמקביל, לסימן בולט של הפלסטינים לפרדסים שכבר לא היו בבעלותם.
המותג זכה להגנה משפטית רק לאחר קום המדינה, בשנת 1968, כאשר נרשם ככינוי מקור לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ"ה-1965. בשנת 2005 סירב רשם כינויי המקור לחדש את ההגנה על הסימן, וזאת משום שהמועצה לשיווק פרי הדר נתנה רישיונות שימוש במותג למגדלים בדרום אפריקה וספרד. בית המשפט המחוזי בשבתו כוועדת ערעורים, הפך את ההחלטה.
במקור יוחד השימוש במותג לתפוזים מהזן "שמוטי" אך היום תחת המותג "ג'אפה" משווקים עשרות זני פרי הדר כתומים, ירוקים, צהובים ואקזוטיים. רמת המודעות של הלקוח האירופי למותג היא עדיין גבוהה, על אף שמשקלו של פרי ההדר הישראלי בשוקי אירופה הוא נמוך. לדוגמה: בצרפת, המודעות לפרי "ג'אפה" נפוצה ו-73% מהצרכנים אמרו שהם מוכנים לשלם תוספת מחיר של 10 עד 20 אחוז עבור פרי זה בשל יתרונו האיכותי.
הגנת המותג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך הגנת המוניטין הקשור במותג, המועצה לשיווק פרי הדר רשמה 14 סימני מסחר בכ־20 מדינות בעולם.
סימני המסחר של מותג Jaffa הם:
Jaffa Sweetie, Jaffa Sunrise, Jaffa, Jaffas, Jaffarines, Sunrise, Sweetie, Suntine, Yarden Red, Yarden River, Golden Sweet, Jaffa Suntina, Jaffa Yarden Red, Jaffa Yarden River.
המועצה לשיווק פרי הדר מוסרת באתר שלה כי היא שוקלת מתן זיכיונות לגורמים מסחריים, שאינם מתחרים בפרי הישראלי, כדי שיוכלו להשתמש במותג Jaffa תמורת תשלום זכויות שימוש וכמובן – עמידה בתנאי איכות, מועדי ואזורי שיווק שיוגדרו עבורם.
במסגרת זו הגיעה המועצה לשיווק פרי הדר להסכם שיתוף פעולה עם קונצרן Lotte היפני, המייצר משקאות קלים, ממתקים וחטיפים, לפיו ישווק הקונצרן, תחת המותג "ג'אפה סוויטי" מוצרים בעלי טעם של "פרי הפומלית". ההסכם גם קובע, כי הקונצרן היפני יפרסם את המותג "ג'אפה סוויטי" באמצעי התקשורת ובטלוויזיה ויפעל למניעת השימוש במותג על ידי חברות שאינן מורשות לכך.
מיצג תפוזי ג'אפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכבוד חגיגות 70 שנה לעצמאות ישראל הוצב מיצג "תפוזי ג'אפה" של המעצבת הדס איצקוביץ בשדרות ירושלים שביפו. על עצי השדרה ניתלו מעל 400 תפוזים העשויים מחומרים בשימוש חוזר ופסולת כגון נייר עיתון ושקיות פלסטיק. על התפוזים הודבקה המדבקה המסורתית הירוקה של המותג "Jaffa Orange".
המותג כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 חתמה המועצה לשיווק פרי הדר על הסכם, לפיו קיבלה דרום אפריקה זיכיון לשיווק תפוזים ואשכוליות בבריטניה בעונת הקיץ תחת המותג “ג’אפה”. מכירת הזיכיון לשימוש במותג, הפכה אותו למקור הכנסה נוסף למגדלי ההדרים בישראל. מאז נמכר המותג לגורמים נוספים בספרד, בדרום אמריקה ועוד, כך שכל תיבה שאינה יוצאת מישראל משלמת תמלוגים. המותג המזוהה בעולם עם התפוז הארץ ישראלי לא איבד את ערכו למרות הירידה בריווחיות והצטמקותו של ענף הפרדסנות בישראל בשנות ה-70 ועוד יותר בשנות ה-90 של המאה העשרים.
-
העמסת תפוזי ג'אפה בנמל אשדוד, 1965
-
העמסת תפוזי ג'אפה בנמל אשדוד, 1965
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי רוצה תפוח זהב?, נאמן למקור, הספרייה הלאומית
- כל האמת על תפוזי יפו: תגלית מדעית על מקור איכותם של תפוזיי השמוטי (2019), בלוגספוט: היסטוריה של תפוזיי יפו מאת פרנקו יעקוב.
- אתר המועצה לשיווק פרי הדר
- יובל דרור, אין כמו Jaffa בעולם, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
- ynet, התפתחות: תפוזי "ג'אפה" באיראן זויפו בסין, באתר ynet, 27 באפריל 2009
- ynet, איך הגיעו תפוזים ישראלים לשווקים בטהרן?, באתר ynet, 25 באפריל 2009
- קטיף תפוזי ג'אפה, אריזה והעמסה על אניה, יומני כרמל, גנזך המדינה, 1937
- קטיף תפוזי ג'אפה, אריזה והעמסה על אניה, בארכיון הסרטונים של Associated Press, ינואר 1944
- תפוזי ג'אפה - קטיף ואריזה בעזה ובישראל, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 7:33)
- שביתת האטה בנמל אשדוד מעכבת ייצוא תפוזי ג'אפה, בארכיון הסרטונים של Associated Press, ינואר 1973
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפלסטינים טוענים כי ערביי יפו היו הראשונים שהשתמשו במונח הזה
- ^ פרנקו יעקוב, כל האמת על תפוזי יפו, באתר היסטוריה של תפוזי יפו, 14.1.2019
- ^ Michael Birnhack, The Emergence of a Brand: A Case of Jaffa Oranges from Mandate Palestine, The Emergence of a Brand: A Case of Jaffa Oranges from Mandate Palestine, Research Handbook on the History of Trademark Law (Lionel Bently & Robert Bone, eds., 2024