שנות ה-70 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שנות ה-70" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית הטלוויזיה, ראו מופע שנות ה-70.
משמאל למעלה, בכיוון השעון: נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון מבצע את סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

עשורים:
1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979 - 1980–1989 - 1990–1999
שנים:
<<< - 1970 - 1971 - 1972 - 1973 - 1974 - 1975 - 1976 - 1977 - 1978 - 1979 - >>>

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

אף על פי ששנות ה-70 נחשבות, ברובן, לתקופה של הפוגה יחסית במלחמה הקרה, שזכתה לכינוי דטאנט, והתאפיינה בהפשרה יחסית של היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית, עשור זה הכיל שניים מהעימותים הדרמטיים ביותר של המלחמה הקרה, והם מלחמת וייטנאם שהסתיימה באמצע העשור, ומלחמת אפגניסטן שהחלה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בשנת 1979. מעבר לשתי המלחמות הבינלאומיות בהן היו מעורבות שתי המעצמות הגדולות, לאורך שנות ה-70 גרמה המלחמה הקרה למאבקים פנימיים רבים, בעיקר באפריקה, שם ארגונים מרקסיסטים היו מעורבים בניסיונות הפיכה שונים.

בשנות ה-70 הייתה התקדמות משמעותית בהתקרבות של סין למערב, כשבשנת 1971 הרפובליקה העממית של סין החלה להיות מיוצגת באו"ם, ושנה לאחר מכן ביקור ניקסון בסין סימן את תחילת שיפור היחסים בין הסינים לארצות הברית. בשנת 1978 מתחילה הרפורמה בכלכלת סין בה החלה כלכלת סין להיפתח אל השוק החופשי ולקבל מאפיינים מערביים, או מערביים למחצה, בתהליך שהגדיל משמעותית את התל"ג הסיני.

שנות ה-70 מזוהות גם עם משבר האנרגיה של 1973, בו ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב על ידי צמצום אספקת הנפט למערב והעלאת מחיר הנפט באופן חד, וכמו כן לאורכן המשיכו חלק מהתהליכים העולמיים שהחלו בעשורים הקודמים, ביניהם תהליך הדה-קולוניזציה והעצמאות או ההכרה בזכויות הבחירה לנשים.

בשנות ה-70 החל שיווקם המסחרי של המיקרו מעבדים, משחקי הווידאו הראשונים, מכשירי הוידאו טייפ, המחשבים האישיים והווקמן.

מבחינה תרבותית, שנות ה-70 מזוהות לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם ופאנק, וכן עם שוברי קופות רבים, ביניהם מלחמת הכוכבים, מלתעות וגריז.

באירופה שנות ה-70 מזוהות עם מרגרט תאצ'ר, יום ראשון העכוב מדם ומהפכת הציפורנים.

במזרח התיכון שנות ה-70 מזוהות עם המהפכה האיראנית, ועלייתו של סדאם חוסיין.

בארצות הברית שנות ה-70 מזוהות עם פרשת ווטרגייט שהביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו, ועם פסק דין רו נגד וייד, שקבע כי חוק האוסר על הפלות נוגד את חוקת ארצות הברית.

בישראל שנות ה--70 מזוהות עם טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מלחמת יום הכיפורים, זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לכדורסל, המהפך בו הצליחה לראשונה מפלגת הליכוד לזכות בראשות ממשלת ישראל, הזכייה הכפולה באירוויזיון עם השירים אבניבי והללויה, והסכם השלום עם המצרים.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמות הבולטות ביותר בעשור כוללות:

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר בני הערובה באיראן: סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ואח"מים נוספים מתכוננים לקבל את פני בני הערובה המשוחררים, בבסיס חיל האוויר האמריקני במרילנד.
טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן: הבניין שבו החזיקו מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" את חברי המשלחת האולימפית הישראלית כבני ערובה

תופעות עולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה האיראנית: ח'ומייני נוחת באיראן לאחר 14 שנות גלות

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקאים משפיעים מהעשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" (1977) הופך לשובר הקופות הגדול ביותר של העשור.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מוזיקת שנות ה-70 ניתן לחלק לכמה זרמים מרכזיים:

  • רוק מתקדם - שילוב מוזיקה קלאסית ורוק, בעלת אלמנטים מורכבים כגון מקצבים א-סימטריים, ושירים ארוכים. בתחילת העשור הייתה פריחה של הרוק המתקדם אשר היווה מוזיקה לבני המעמד הבינוני. קינג קרימזון, פינק פלויד, ג'ת'רו טאל, ג'נסיס, ELP, קאמל, יס ולהקות נוספות היוו את מרכז ההתעניינות בבריטניה. בסוף העשור ובשנות השמונים, רוק להקות אלו פנו למוזיקה קלה יותר והתמסחרו בשל דרישת חברות התקליטים למשהו קליל יותר.
  • רוק כבד - רוק מחוספס יותר. לד זפלין, בלאק סבאת' ודיפ פרפל מזוהות בעיקר עם הז'אנר. לקראת סוף העשור קמו יותר ויותר להקות רוק כבד ותתי ז'אנרים חדשים נוצרו (הבי מטאל והארד רוק).
  • גלאם רוק - רוק פשוט יותר מבחינה מוזיקלית מאשר הרוק המתקדם, וטשטוש ההבדלים בין גבר לאישה, כמו קווין ודייוויד בואי.
  • פאנק (Punk) - צמח בסוף שנות ה-70 להקות פאנק היו בעלות מסר אנרכיסטי, והוצאת פריטים מהקשרם (דוגמת צלבי קרס וסיכות ביטחון). להקות כמו הקלאש וסקס פיסטולס.
  • דיסקו - לקראת סוף שנות ה-70 העולם זעק לפופ ולמוזיקת ריקודים, ובעקבות הסרט "שגעון המוזיקה", הדיסקו החל לתפוס תאוצה (הפסקול נכתב על ידי הרכב הבי ג'יז).
  • פיוז'ן - גם הוא התפתח בסוף העשור, ושילב אלמנטים של ג'אז ושאר ז'אנרים. ביל ברופורד ולהקת UK אשר צמחה משרידי הקינג קרימזון, רוקסי מיוזיק, שילבו בין ג'אז לרוק. בנוסף, גם הג'אזיסט המוערך פאט מת'יני ידוע בתחום הפיוז'ן.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונג (1972)
  • משחקי וידאו פופולריים בולטים במיוחד מהעשור כוללים בין היתר את פולשים מהחלל, אסטרואידים, סנייק, פונג, ובריחה.
  • במהלך העשור פיתוח משחקי הווידאו מתפצל לתחומים רבים, בהם - מכונות הארקייד, מחשבי המיינפריים באוניברסיטאות, מחשבים נישאים, ומחשבים ביתיים.

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה בולטות במהלך העשור כוללות בין היתר את מנורת הלבה, נעלי הפלטפורמה, מכנסי פעמון, ותסרוקת פארה פוסט. כמו כן, בסוף שנות ה-70 מאמצים רבים מחובבי סנצת הפאנק את תסרוקת המווהאק כחלק מהתרבות שהתפתחה סביב המוזיקה, ובעקבות כן התסרוקת הופכת לאחד מסמליהם הבולטים של ה"פאנקיסטים".

שנות השבעים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות התחוללו בין ישראל לבין סוריה, ירדן ומצרים לאורך "הקו הסגול" בין השנים 19671970. תקופה זו מכונה "מלחמת ההתשה".

בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף והחזית העממית בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל.

ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים ובראשם קוזו אוקמוטו טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נתב"ג).

שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972 בו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979.

ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה למלחמת יום הכיפורים, במטרה מוצהרת להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-24 באוקטובר 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הגיעו כוחות צה"ל עד כ-40 ק"מ מדמשק בחזית הצפונית וכיתרו את הארמייה השלישית וכבשו שטחים גדולים מעבר לתעלת סואץ בחזית הדרומית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה (הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות) וכיוון שבמלחמה זו התנפצה תחושת האופוריה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. מצרים רואה במלחמת יום הכיפורים ניצחון, כיוון שהצליחה לכבוש ולהחזיק בשטחים שהיו בידי ישראל בגדה המזרחית של התעלה. בעקבות המלחמה התקיימו שיחות ישירות בין ישראל ושכנותיה, שהובילו לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה במלחמה והסכמי הפרדת כוחות בסיני ובגולן בפיקוח האו"ם.

בבחירות שנערכו לאחר המלחמה (31 בדצמבר 1973) איבדה מפלגת העבודה בראשות גולדה מאיר מכוחה אך שמרה על השלטון, בעוד הליכוד שהוקם לקראת הבחירות הגדיל את כוחו מ-26 ל-39 מנדטים.

ב-1 באפריל 1974 פורסם דו"ח ביניים של ועדת אגרנט שחקרה את תפקוד הממשלה והצבא לפני המלחמה ובמהלכה. הוועדה המליצה על הדחתם של הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתפקידיהם, אך לא הגישה המלצות אישיות נגד הדרג המדיני. אולם בעקבות הלחץ הציבורי התפטרה גולדה מאיר, והוקמה ממשלה חדשה בראשות יצחק רבין כשלצידו שמעון פרס כשר הביטחון.

ב-4 ביולי 1976 נערך מבצע יונתן, מבצע חילוץ נועז של כוחות צה"ל לשיחרור נוסעי מטוס איירבוס A300 של חברת אייר פראנס שטס מנתב"ג לפריז ונחטף על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים לאנטבה שבאוגנדה. במהלך המבצע נהרג יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבעת גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו, ואחת נרצחה לאחר מכן. 6 בני ערובה נוספים נפצעו. כמו כן, נהרגו כל המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. הנוסעים הועברו למטוסי הרקולס שטסו לקניה, שם תידלקו וטסו היישר לישראל.

ב-7 באפריל 1977 זכתה מכבי תל אביב לראשונה בגביע אירופה בכדורסל לאחר ניצחון 77:78 על קבוצת מובילג'ירג'י וארזה. בדרך לגמר ניצחה הקבוצה את אלופת ברית המועצות, צסק"א מוסקבה, בתוצאה 79:91. לאחר הניצחון על צסק"א טבע כוכב הקבוצה, טל ברודי, את אחת האמירות הידועות ביותר של עולם הספורט הישראלי – "אנחנו במפה ואנחנו נישארים במפה, לא רק בספורט בהכל!".

הבחירות שנערכו ב-17 במאי 1977, שהתנהלו בצל גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו של יצחק רבין, אשר פרש מראשות מפלגת העבודה בעקבות "פרשת חשבון הדולרים", הביאו למהפך בישראל. בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 עזבה מפא"י (על נגזרותיה: המערך הראשון, מפלגת העבודה, המערך השני) עד אז מפלגת השלטון, את ההנהגה. מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין הפכה למפלגה הגדולה בכנסת והרכיבה ממשלה יחד עם המפד"ל ואגודת ישראל (שהצטרפה אליה אחר כך גם מפלגת ד"ש).

ב-19 בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, ונאם בפני הכנסת. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת הסכם השלום.

ב-22 באפריל 1978 זכה יזהר כהן בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז שבצרפת עם השיר "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש.

ב-17 בספטמבר 1978 חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת על הסכמי קמפ דייוויד, שהיוו את הבסיס להסכם השלום.

ב-26 במרץ 1979 חתמו ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם שלום בין שתי המדינות, שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני, ופינתה יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך שנות השבעים, ובכך למעשה וויתרה על שני שלישים מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים. כמו כן, הסכימה לתת אוטונומיה לפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה. רבים רואים בהסכם שלום הישג משמעותי עבור ישראל: הסכם זה היה הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, והיווה תקדים היסטורי במזרח התיכון, מבחינת עצם ההכרה של מדינה ערבית בקיומה של ישראל. כמו כן, ההסכם הוציא ממעגל העימות את החזקה במדינות העוינות את ישראל, והביא להפסקת אש בגבול הדרומי-מערבי. השלום עם מצרים מכונה בישראל "שלום קר", כיוון שהעוינות של מצרים לישראל עדיין גדולה, אך היא לא מתורגמת לעימות מזוין. דווקא מנהיג הימין, מנחם בגין, היה זה שחתם על הסכם השלום והוויתורים הטריטוריאליים.

ב-31 במרץ 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות אירוויזיון 1979 שנערכה בירושלים שבישראל עם השיר "הללויה" שכתבו שמרית אור וקובי אשרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-70 של המאה ה-20 בוויקישיתוף