נחל איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל איילון
Azrli 29.JPG
אורך 50±0 קילומטר
אגן הניקוז 815±0 קילומטר רבוע
שפך נחל הירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נחל איילון דרומית מערבית לנמל תעופה בן-גוריון (מימין למטה)
נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב
בתחתית הצילום מצד ימין גשר שרונה על מעבר מוסררה ממנו מתפתל צפון מערבה המוסררה התוחם בערוצו את פרדס גולדברג ממערב וצפון כאשר ממזרח הפרדס נתחם בדרך אבא הלל סילבר של ימינו ברמת גן. הלולאה בשמאל הצילום היא הפיתול שיושר ועל בסיסו נסלל רחוב חרוזים ברמת גן ו"יער בראשית" הצמוד לו בתחום פארק הירקון.[1]
נחל איילון במבט מגשר מוזס לכיוון המע"ר של רמת גן
המפגש עם הירקון

נַחַל אַיָּלוֹן היה בעבר נחל איתן וכיום הוא נחל אכזב, שמוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה ונשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו כ-815 קילומטר רבוע. הנחל מנקז, בין היתר, את נחל גזר, נחל ברקת, נחל בית עריף, נחל נטוף, נחל כופר, נחל יהוד, נחל מודיעין ונחל שפירים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל היה מוכר בעבר בשמו הערבי: וָאדִי מוּסְרָרָה (وادي المصرارة "ואדי אל-מצרארה"). יש המפרשים את השם הערבי במשמעות "צרורות אבנים" (صرّة "צֻרָה"= צרור). את שמו העברי קיבל מעמק איילון בו הוא עובר, לאורכו. השמות הקודמים של הנחל: w. Salman, w. Kabir, w. Salama, w. Musrara (מועתקים כלשונם בלועזית ממפת מחלקת המדידות).

תוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל איילון שמימיו נאספים מיובלים בהרי יהודה, זורם בעמק איילון, משם הוא נכנס למאגר איילון וממשיך לרדת במורדות ההר, מזרחית ליישובים כפר שמואל ומשמר איילון. ואדי עלי, שהכניסה הצרה אליו נקראת שער הגיא, הוא יובל מזרחי של נחל איילון.

נחל איילון ממשיך לזרום מהשפלה לכיוון כללי של צפון מערב. מערבית לנמל התעופה בן-גוריון, מתחברים שני יובליו הגדולים. הנחל נכנס לפארק אריאל שרון בקצהו המזרחי של הפארק מתחת לכביש 412 וחוצה אותו לכל אורכו עד שהוא מתועל לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב. מנקודה זו ועד קרוב לשפך הוא זורם לכיוון צפון בתעלה בין נתיבי הכביש המהיר. נחל איילון נשפך לנחל הירקון ודרכו לים התיכון. נקודת המפגש עם הירקון יוצרת לשון יבשה המפרידה בין הנחלים ונקראת "פארק ראש הציפור", בשל צורת השטח במבט מהאוויר. היא נמצאת בשטחו של פארק הירקון.

בעבר היה תוואי הנחל מזרחית לתל אביב מפותל מאד וגרם להצפות בעונות הגשמים. פיתול חד במיוחד היה בסמוך לשבע טחנות צפונית לשכונות רמת גן (על התוואי שיובש נסלל רחוב חרוזים ברמת גן) ולמרגלות תל נפוליאון. ב-1952 מונתה וועדה ציבורית בשם הוועדה לחציית תל אביב על ידי רכבת למציאת פתרון שיאפשר העברת מסילת ברזל לאורך תל אביב. ב-1953 לאחר 13 ישיבות הוחלט על יבוש אפיקו של נחל איילון בגבולה המזרחי של העיר והטיית מי הנחל לשפך חדש מדרום ליפו[2]. העלויות הגבוהות מנעו את ביצוע התוכנית וב-1961 בעקבות דיונים עם משרד האוצר הוכרזה תוכנית "הדרך המהירה" שאימצה את מסקנות הוועדה הקודמת והחליטה להוסיף כביש מהיר במקביל למסילת הברזל, לימים נתיבי איילון[3]. ההצעה המליצה להטות את נחל איילון בסמוך לשכונת עזרא ודרך מנהרה באורך 5 קילומטר לתוך הים דרומית לנמל יפו. פתרון נוסף של בניית סוללות בטון לאורך הערוץ נדחה בשל עלותו הגבוה. גם החלטה שהתקבלה נתקלה בקשיים תקציביים כאשר עלות הביצוע גדלה מאד מהערכתה המקורית ולוגיסטיים ברכישת הקרקעות הכרוכות בכריית המנהרה ולכן החלו באופן זמני ליישר את פיתוליו של תוואי נחל איילון לתוך תעלה מלאכותית כדי להאיץ את זרימתו לים ולמנוע הצפות בשכונות תל אביב ורמת גן. עבודות הישור התבצעו לאורך השנים בכמה פרויקטים שונים[4] עד שלבסוף הוחלט לאמץ את התוכנית המקורית של בניית תעלת בטון לנתיב הזרימה, עבודות שנמשכו עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 והתוואי הסופי בו הנחל זורם כיום.

משטר הזרימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה נחל איילון נחל איתן בעל ספיקה גבוהה ואגן ניקוז גדול יותר ובעברו הרחוק יותר אף נשפך ישירות לים, עדות לאפיקו הקדום היא קטיעת רצף גבעות כורכר בחוף שמצפון ליפו[5]. הנחל היה עולה על גדותיו בעבר בעונות החורף וגורם להצפות בשכונות המזרחיות של תל אביב, שכונת עלית ברמת גן וחסימת המעבר על גשר שרונה ומכאן ניתוקן של רמת גן פתח תקווה ומושבות השרון מיפו ותל אביב טרם נסלל כביש החוף. כדי לצמצם את התופעה הוקם מאגר איילון ותוואי הנחל הוסדר ויושר במסגרת פרויקט נתיבי איילון. מאז עלה הנחל על גדותיו והביא לסגירת הנתיבים בשלושה אירועי קיצון של גשם כבד בחורפים 1991 - 1992, 1992 - 1993, 2012 - 2013. ב-8 בינואר 2013 נרשמה בנחל איילון ספיקת שיא של 420 מ"ק לשנייה.

כדי למנוע שיטפונות נבחנות כיום הצעות להטיית הנחל לים התיכון בתעלה סגורה דרך התוואי ההיסטורי, אך עלותה גבוהה וקיים חשש שהיא תגרום לזיהום חוף יפו ולנזקים אקולוגיים נוספים. מנגד נבחנות הצעות לבניית משטחי הצפה במסגרת פרויקט פארק איילון, אשר יזינו את האגם המתוכנן בפארק.

יובליו של נחל איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל איילון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]