לדלג לתוכן

משקה קל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משקאות קלים)
מגוון משקאות קלים

משקה קל הוא משקה שאינו מכיל אלכוהול (כמו משקה חריף), הנצרך בדרך כלל כשהוא קר. משקה קל עשוי בדרך כלל ממים בצירוף חומרי טעם. חלק ניכר מהמשקאות הקלים הם משקאות מוגזים, כלומר כאלה שמומס בהם פחמן דו-חמצני. בקבוצת המשקאות הקלים נכללים גם מאלט ומיצים, אך משקה המכיל חלב אינו נכלל, בדרך כלל, בקבוצה זו. רבים מהמשקאות הקלים ממותקים, באמצעות סוכר או באמצעות ממתיק מלאכותי.

משקה קל העשוי מרסק של פירות, שורשים או פרחים נעשה בימי הביניים על ידי כימאים מוסלמים.[1] בערך בשנת 1265 הופיע באנגליה משקה פופולרי בשם Dandelion and burdock, שנעשה משורשיהם של שני צמחים. המשקה תסס באופן טבעי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נמצא שאחד ממרכיביו הוא חומר מסרטן. שיווק מסחרי של משקאות קלים, עשויים ממים, מיץ לימון ודבש, החל במאה ה-17. בשנת 1676 קיבלה חברת Compagnie des Limonadiers הפריזאית מונופול לשיווק משקה זה.

בשנת 1767 גילה הכימאי האנגלי ג'וזף פריסטלי דרך להמיס פחמן דו-חמצני במים, ולייצר מי סודה. המצאה זו היא בסיס למשקאות המוגזים. אנגלי אחר, ג'ון מרווין נות' שכלל את המצאתו של פריסטלי, ומכר מתקן לייצור מי סודה. הכימאי השוודי ינס יאקוב ברצליוס החל, בשלהי המאה ה-18, להוסיף חומרי טעם (תבלינים, מיצים ויין) למי סודה.

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים בדקו לאורך השנים את השפעותיהם הבריאותיות של משקאות קלים מסוגים שונים, כאשר מחקרים רבים התמקדו במשקאות ממותקים מסוגים שונים.

בפחית משקה מוגז ממותק יש כ-10 כפיות סוכר, כמעט כפול מהכמות היומית המומלצת.[דרוש מקור]

בסיכום מחקרים רבים שנאספו בעשור השני של המאה ה־21, סימנה סוכנות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן את המשקאות הקלים הממותקים כגורם המרכזי בצריכת הסוכרים בתזונה של ארצות הברית. מחקרים רבים קישרו בין צריכה קבועה של משקאות קלים ממותקים למגוון תסמינים כמו עודף משקל, סוכרת מסוג 2, מחלות לב, מחלות שונות הפוגעות בכליות, מחלת כבד לא אלכוהולית, עששת וחורים בשיניים, ושיגדון.[2]

מחקרים רבים בחנו גם את הנזקים הבריאותיים של משקאות קלים עם ממתיקים מלאכותיים, ומצאו תוצאות מעורבות, אשר בחלק מהמקרים הצביעו על נזקים בריאותיים ובחלק לא. סקירת מחקר שפורסמה בשנת 2016 בכתב העת PLoS One מצאה מתאם משמעותי בין מימון של מחקר על ידי תעשיית המשקאות הקלים לבין תוצאות שאינן מצביעות על נזקים בריאותיים. מתוך המחקרים שנסקרו, 92% מאלו שמומנו בדרכים אחרות כן הצביעו על השפעות בריאותיות שליליות דוגמת סוכרת או יתר לחץ דם.[3][4]

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר[דרוש מקור] שמדינה יכולה לנקוט כדי להפחית צריכת משקאות ממותקים, הוא הטלת מס על משקאות ממותקים.

השפעות סביבתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת השפעות בריאותיות, מעט מאוד מחקרים ומאמרים מתייחסים להשפעות הסביבתיות של צריכת משקאות קלים. עיקר ההתייחסות היא להשפעת הפלסטיק המרכיב את מרבית מיכלי המשקאות, אולם ההשפעות הסביבתיות נוגעות גם לנושאים נוספים דוגמת מדרך פחמן וגם למגוון ביולוגי[5].

השפעה ניכרת של ייצור משקאות קלים היא על ביטחון מזון, במיוחד כאשר לדוגמה מחצית מהשדות החקלאיים בבריטניה מיועדים לגידול סוכר, במקום לתוצרת חקלאית אשר חיונית לתזונה בטוחה ובריאה.[6] קל לשכוח שמשקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. למערכות המזון השפעה סביבתית נרחבת, ובעידן של שינוי האקלים מתחדד הצורך לבחינה מחודשת של השלבים השונים בשרשראות גידול המזון, אספקתו וצריכתו[5]. "ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030" בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, עסקה בשינויים הנדרשים במבנה מערכות המזון של ישראל בעידן של שינוי האקלים.[7]

משקאות קלים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מובילה בצריכת לנפש של סוכר[דרוש מקור], המצוי בכמות גבוהה במשקאות קלים רבים. ישראל מובילה ב־OECD בקטיעת רגליים בגלל סיבוכי סכרת. לפי נתוני משרד הבריאות, סוכרת מאובחנת בקרב קרוב ל-10% מהאוכלוסייה הבוגרת.[8]

הציבור החרדי רוכש שתיה מתוקה בשיעור של 79% לעומת 51% באוכלוסייה הכללית[9]. הרגלי צריכת משקאות מתוקים בציבור החרדי יחד עם ממתקים וחטיפים מוטמעים כ'גירסא דינקותא' החל מגיל הרך, כפרס וכתגמול, במסגרת המשפחה, בגנים, בתלמודי התורה, ובהמשך מעגל החיים במוסדות החינוך, בישיבות, בכוללים, בשבתות וחגים, בשמחות ולהבדיל באזכרות[9]. במשרד הבריאות רואים בהבדלים בצרכנות של משקאות ממותקים את הגורם לזה ששכיחות של סוכרת בקרב צעירים חרדים גבוהה פי 1.5 מאשר בקרב צעירים לא חרדים בישראל.[9]

עקבות העלייה ההדרגתית במודעות הציבורית לנזקים הבריאותיים של המשקאות הקלים הממותקים, החלו חברות משקאות רבות לייצר גרסאות חלופיות למוצרי הדגל שלהן, למשל, משקאות המתבססים על ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר.[4]

ב-1 בינואר 2022 נכנס לתוקפו בישראל מס משקאות ממותקים. בשנת 2023 דרשו מפלגות ש"ס ויהדות התורה בהסכמים הקואליציוניים לבטל את המס. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' קיבל את דרישת המפלגות החרדיות וביטל את צו המיסוי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Juliette Rossant (2005), The World's First Soft Drink, Saudi Aramco World, September/October 2005, pp. 36-9
  2. ^ Get the Facts: Sugar-Sweetened Beverages and Consumption, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן
  3. ^ Mandrioli D, Kearns CE, Bero LA, Relationship between Research Outcomes and Risk of Bias, Study Sponsorship, and Author Financial Conflicts of Interest in Reviews of the Effects of Artificially Sweetened Beverages on Weight Outcomes: A Systematic Review of Reviews, PLoS, ‏September 8, 2016
  4. ^ 1 2 תומר אביטל, "הם יכולים להפיל את התוכנית": מייל פנימי מסגיר את העוצמה של קוקה קולה גם במגזר השלישי, באתר "שקוף", 3 בינואר 2022
  5. ^ 1 2 פרופ' נגה קרונפלד שור, ד"ר גל זגרון, מתוק חמוץ - ההשפעת צריכת משקאות ממותקים על הסביבה, באתר כתב העת אקולוגיה וסביבה
  6. ^ Bowman MR, Marriott K, Woroniecka, and Taylor J., Too much of a bad thing: The use and misuse of UK soil and land to grow sugar., 2019
  7. ^ דוח מסכם: ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030, באתר המשרד להגנת הסביבה
  8. ^ נתונים על מחלת הסוכרת בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע כנסת ישראל, ‏ינואר 2023
  9. ^ 1 2 3 הסיכוי של צעיר חרדי לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר שאינו חרדי, באתר הודעה לתקשורת - מטה ההסברה החרדי למשרד הבריאות