תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקיפת מתקני נשק כימי בסוריה
מערכה: ישראל במלחמת האזרחים בסוריה
תאריך הסכסוך 5 במרץ 2020, 8 ביוני 2021
מקום מחוזות חומס ודמשק (אנ'), סוריה
עילה היערכות ליצור נשק כימי
תוצאה פגיעה ביכולת הכימית של משטר אסד
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

סוריהסוריה סוריה

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו  סוריהסוריה בשאר אל-אסד 
מפקדים
כוחות
אבדות

אין

7–8 חיילים הרוגים, נזק רב נגרם

תקיפת מתקני הנשק הכימי בסוריה היו שתי תקיפות ישראליות של אתרי נשק כימי בסמוך לדמשק וחומס בסוריה, שבוצעו ב-5 במרץ 2020 וב-8 ביוני 2021. התקיפות נועדו לבלום מאמץ סורי לחידוש הייצור של גז עצבים מסוג סארין. שמונה בני אדם נהרגו בתקיפה ב-2021.[1]

שימוש סורי בנשק כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, עשה משטרו של אסד שימוש בנשק כימי במספר אירועים. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הגדיר את השימוש בנשק נגד אזרחים כ"קו אדום", ב-2013 איים לתקוף בסוריה בעקבות סדרת תקיפות כימיות בדרום המדינה, בהן נהרגו מאות. כחלופה לתקיפה, סיכמו ארצות הברית ורוסיה כי סוריה תפורק מהנשק הכימי שברשותה, כולל גז העצבים. משטר אסד העביר חלק ממאגרי הנשק הכימי לכוחות בינלאומיים. במערב העריכו כי שמר חלק ממנו וכן את היכולת לייצרו. ב-2014, דווח על שימוש נוסף בנשק כימי נגד אזרחים בסוריה.[2]

התקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הורתה על המתקפות בהתבסס על מידע מודיעיני שהראה שממשלת סוריה רוכשת חומרים כימיים הדרושים ליצור מחדש של הנשק הכימי, עליו ויתרה לכאורה שמונה שנים לפני כן.[3]

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במרץ 2020 תקפה ישראל בסוריה במסגרת הניסיון למנוע מאסד לבנות מחדש מאגר של נשק כימי. אותה תקיפה, כך דווח, כוונה נגד וילה ומתחם נוסף בפרבר סמוך לחומס, העיר השלישית בגודלה במדינה שבעבר היוותה מוקד לפעילות של המשטר בכל הנוגע לפיתוח נשק כימי.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביוני 2021, לפי פרסומים זרים תקפה ישראל בחומס ובדמשק ופגעה ביכולת זו. כלי התקשורת בסוריה דיווחו על תקיפות אוויריות ישראליות, והמרכז הסורי לזכויות אדם דיווח על שמונה הרוגים מתוכם שבעה חיילים, בהם קצין בכיר ומהנדס שעבד במעבדה צבאית חשאית.[4]

דוקטרינת בגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרשנים ישראליים לענייני צבא וביטחון, אחד מיעדי התקיפות והדלפתן לתקשורת היה העברת מסר לסוריה ולאיראן כי ישראל לא תאפשר לאויביה לפתח נשק להשמדה המונית - הרחבה של דוקטרינת בגין.[5][6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]