קאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקאק
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: עורביים
סוג: קאק
מין: קאק מצוי
שם מדעי
Coloeus monedula
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

ירוק - כל השנה, ירוק בהיר - קינון בלבד, כחול - חריפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראש של קאק

קָאָק מצוי (שם מדעי: Coloeus monedula), ידוע גם בשמות האנגליים Eurasian jackdaw, European jackdaw, western jackdaw, הוא מין ציפור שיר ממשפחת העורביים הדומה לסוג עורב ובעבר היה שייך אליו. מצוי באירופה, אסיה וצפון אפריקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאק הוא עורב קטן: אורכו-כ-39 -35 ס"מ ומשקלו כ-250 גרם. רוב גופו שחור, עורפו אפור-כסוף, וגחונו שחרחר-אפרפר. בבגרותו ראשו, כנפיו וזנבו מקבלים ברק מתכתי. צבע קשתית העין: לבנבן-תכול. מקורו קצר ומגושם. אורך הזנב בינוני.

אין כמעט הבדלים בין זכר ונקבה. אך בדרך כלל לזכרים הגוון הכסוף שבערפם בהיר יותר משל הנקבות.

הקאק הוא עוף אינטליגנטי, חברותי הנוהג להתלהק. נצפה שהוא מסוגל להשתמש בכלים. זכרים ונקבות יוצרים זוגות כבר בשנת חייהם הראשונה, אך מזדווגים רק שנה מאוחר יותר. הזוגיות נשמרת לאורך כל חיי הפרט ומהווה יחידת חיים יציבה בתוך המושבות והלהקות, באוכלוסיות יציבות ונודדות. בני הזוג נראים תכופות צמודים זה לזה כ"זוג מאוהב". שיחור המזון נעשה בלהקות גדולות (בעיקר בסתיו ובחורף) המונות מאות ואף אלפי פריטים ובערבים מתקבצים ללינה על העצים. בלהקות יש מבנה היררכי ברור הכולל מנהיג להקה. לעיתים, מותקפת ציפור פצועה או חולה על ידי חבריה בלהקה עד אשר מתה.

הקאק הוא אוכל-כול המשחר אחר מזונו בקרקע. הוא ניזון מזרעים ובלוטים, פירות, חרקים ולרוות (זחלים ורימות), בעלי חיים קטנים ועוד.

זהו עורב זריז, פעלתן ומעופף מוכשר, להקות נצפו מבצעות מפגני ראווה אווירובטיים הכוללים התהפכויות וצלילות.

הקאק נחשב ציפור אינטליגנטית. חוקר הטבע קונראד לורנץ תיאר בספרו טבעת המלך שלמה כיצד יצר קשר עם להקת קאקים על גג ביתו בגרמניה בעת מלחמת העולם השנייה. מהתבוננות ארוכה בהתנהגותם הגיע למצב, שהחל להבין חלקים מהתקשורת שלהם, כולל שמות שהם ייחדו לכל פרט. הוא אף תיאר מפגש עם הלהקה לאחר שנים, בהיותו בעיר, כשקאק אחד ניתק מהלהקה בה עף, ירד אליו, אמר את שמו וכן קרא לו 'קונראד'. הקשר נוצר בעקבות טיפול בגוזל קאק, וכך גילה החוקר את תופעת ההחתמה בעופות ובעלי חיים צעירים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות גדולות של קאקים חיים בארץ בחבל עדולם ובאזור שפלת יהודה. בחורף אלו עוברים לאזור מדבר יהודה. להקות נוספות נצפו בגליל. הקאקים מתכנסים בשעות הערב וחונים במקום קבוע בדרך כלל מספר עצים וגגות, וחוזרים אל מקום החניה שנה אחרי שנה. במתחם החניה אין עופות מסוג אחר, אך בדרך כלל בסמיכות קיים "מחנה" של ציפורים אחרות - בעיקר זרזירים ואנפות, אשר גם לכל אחד מהם מתחם מוגדר. עם התפתחות הערים לתוך שטחי החקלאות מאז 1989 נצפות להקות בתוך הערים רחובות, רמלה, לוד, בית שמש, קריית גת, ירושלים, מעלה אדומים ועוד.

בספרות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאק מוזכר בתנ"ך בשם "קָאַת" כאחד מבעלי החיים שישכנו בתוך חורבותיה של אדום:

"וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ־בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו־תֹהוּ וְאַבְנֵי־בֹהוּ" (ישעיהו ל"ד, י"א), ופירש רד"ק "קָאַת" - "הוא הנקרא במשנה קיק והוא עוף מדברי נמצא בכרכי הים".


חוקר יהודי קדום כתב על הקאק בשמו הערבי, אלקאק:

עורב - רבינו סעדיה הגאון מתרגם "אלגראביב" והערביים קוראים אותו "אלקאק". והוא רובּ הידוע.
ונמצא עוד מין עורב קטן מ"קאק" וקוראים אותו "אלזארזור" והוא הנקרא בדברי חכמינו זכרם לברכה זרזיר
ככתוב בבראשית רבה (פרשה ס"ה)
זרזיר מין עורב - לא על חנם הולך זרזיר אצל העורב לפי שהוא מינו.[1]

בעקבות זאת חוקר הטבע ישראל אהרוני נתן לקאק את שמו העברי[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאק בוויקישיתוף
  • קאק, באתר ITIS (באנגלית)
  • קאק, באתר NCBI (באנגלית)
  • קאק, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יהוסף שווארץ בספרו תבואות הארץ.
  2. ^ להקת קאקים חונה ליד ביתו עד היום, ברחוב אהרוני, שברחובות