21 (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
21
פוסטר הסרט
פוסטר הסרט
מבוסס על Bringing Down the House עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוברט לוקטיק
הופק בידי קווין ספייסי,
ברט ראטנר,
דנה ברונטי,
מייקל דה לוקה
תסריט פיטר סטיינפלד, אלן לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אליוט גראהם עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ים סטרג'ס,
קווין ספייסי,
קייט בוסוורת,
לורנס פישבורן
מוזיקה דייב סארדי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראסל קרפנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה רלטיביטי מדיה, הפקות טריגר סטריט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom, סרטי קולומביה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 במרץ 2008
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 35 מיליון דולר
הכנסות $157,927,340
הכנסות באתר מוג'ו 21
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

21 הוא סרט קולנוע שיצא לאקרנים בשנת 2008. הסרט הופק באולפני "סרטי קולומביה" וביים אותו רוברט לוקטיק. הסרט מבוסס על הרב-מכר "לנצח את הקזינו" (Bringing Down the House) מאת בן מזריץ', שתורגם גם לעברית. הספר והסרט שאבו השראה מאירוע אמיתי בחייהם של חבורת סטודנטים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). סמיון דוקאץ' הוא היחיד שהוזכר בסרט בשמו האמיתי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן קמפבל (ג'ים סטרג'ס) עומד לסיים את לימודיו לתואר ראשון במתמטיקה ב-MIT, ובינתיים הוא מוכר בחנות בגדים ומשתתף עם חבריו בתחרות ה 209 - תחרות רובוטיקה. בן מבקש להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת הרווארד, וכדי לממן אותם הוא מגיש בקשה למלגה. בראיון האישי המראיין אומר לו שאומנם יש לו נתונים מעולים אבל עליו להיות בעל סיפור חיים "מדהים" על מנת לקבל למלגה. ומספר לו על סטודנט קטוע רגלים שזכה במלגה בשנה שעברה.

קמפבל וחבריו חוגגים את יום הולדתו ה-21, ובעוגת יום ההולדת מופיעים האיברים הראשונים של סדרת פיבונאצ'י, שהשמיני שבהם הוא 21. בשתי סצנות בכיתת הלימוד בן מרשים את הפרופסור למתמטיקה, מיקי רוזה (קווין ספייסי): בבקיאותו בהיסטוריה של שיטת ניוטון-רפסון ובפתרון שהציג לבעיית מונטי הול.

בעקבות זאת מיקי מזמין את בן להצטרף לקבוצת סטודנטים שהוא עומד בראשה, המשתמשת בשיטות מתמטיות על מנת לזכות בסכומי כסף גדולים במשחק הקלפים בלאק ג'ק (הקרוי גם "21", ומכאן שמו של הסרט). בן מהסס תחילה, אך לאחר מאמצי שכנוע של מיקי ושל הסטודנטית ג'יל טיילור (קייט בוסוורת), שחברה בקבוצה ושאליה בן נמשך, הוא משתכנע להצטרף כדי להרוויח 300,000 דולר, הנחוצים לו למימון לימודיו בהרווארד. בן הופך לשחקן הטוב ביותר בחבורה, ומיקי בוחר בו להיות השחקן הגדול.

השיטה שבה משתמשת הקבוצה היא ספירת קלפים, דבר זה נעשה על ידי שימוש ב"אסטרטגיה הבסיסית" ושיטת הספירה "HI-LO", שבה על פי הקלפים שכבר חולקו למשתתפי המשחק, ניתן לחזות ההסתברות לזכייה בסיבוב הבא. קלפים 2–6 נספרים כנקודה חיובית, הקלפים 7–9 לא נספרים, והקלפים הגבוהים – 10 ואס נספרים כנקודה שלילית. ברגע שהספירה נהפכת לחיובית זה הזמן להמר.

כדי לתקשר ביניהם קבעו חברי הקבוצה רמזים – מחוות גוף ומילות קוד. אחדים מחברי הקבוצה ("עוקבים") יושבים סביב שולחן הבלאק ג'ק וסופרים את הקלפים שכבר חולקו תוך שהם מהמרים על סכומים קטנים. כאשר שחקן מזהה הסתברות גבוהה לזכייה, הוא רומז, באמצעות מתיחת ידיו לאחור, לבן (שהוא "המהמר הגדול") להצטרף לשולחן, ומוסר לו באמצעות מילת קוד את תוצאת הספירה. המצטרף החדש מהמר על סכום גדול וזוכה.

הקבוצה טסה בכל סוף שבוע לבתי הקזינו של לאס וגאס עם סכום גבוה מאוד להימור – כ-250,000 דולר – כדי להרוויח כסף במשחקי בלק ג'ק. בן זונח את חבריו שאיתם עסק, במסגרת תחרות מדעית, בפיתוחו של רובוט. פעמים אחדות מצליחה הקבוצה לזכות בסכומי כסף נכבדים, המחולקים בין חברי הקבוצה. את חלקו צובר בן במסתור בתקרת חדרו במעונות הסטודנטים.

באחד הביקורים חורג בן מכללי המשחק שעליהם הסכימה הקבוצה, ובמקום להסתמך על המתמטיקה, מהמר הימורים גרידא. הוא מפסיד סכום כסף גדול, וההפסד מעורר את זעמו של מיקי. הוא נוטש את הקבוצה תוך שהוא תובע מבן לפצותו על ההפסד. בן משכנע את חבריו לקבוצה להמשיך בלי מיקי, אך נלכד בידי קצין הביטחון של הקזינו, קול (לורנס פישבורן). ויליאמס מכה את בן באכזריות, ואוסר עליו לשוב לקזינו.

(הסצנה הבאה נראית רק לקראת סוף הסרט) קול מציע לבן לגרום ללכידת מיקי בתמורה הוא ייתן לו לשחק לילה שלם בלאס וגאס בלי הפרעה למרות שהפנים שלו שמורות במאגר זיהוי פנים ביומטרי בכל לאס וגאס.

בן שב ל-MIT, ומגלה שכל הכסף שצבר בחדרו נגנב, וכן שנכשל באחד הקורסים שלמד, מה ששולל ממנו את הזכאות לתואר. בן חושד שמיקי אחראי לכך, הוא מנסה לגייס את שאר חברי הקבוצה ללא הצלחה. כמוצא אחרון ובתור נקמה בן משכנע את מיקי לבוא לתת "מכה" גדולה אחרונה בלאס וגאס. הוא משכנע אותו לחזור להנהיג את הקבוצה בנימוק שאין לו ברירה אחרת לעשות כרגע ורק כך יוכל לזכות בכסף שהפסיד למימון הלימודים.

בקזינו זוכה הקבוצה בסכומי עתק, ולקראת סוף הערב נרדפת על ידי אנשי הביטחון. בן נוקם במיקי כמו שתכנן - נותן לו שקית מלאה צ'יפים מזויפים ומסגיר אותו לקול קצין הביטחון, שניסה לתפוס את מיקי זה זמן רב. לאחר לכידתו של מיקי, מתגלה שקול רימה את בן שהבטיח לו להמר בלא חשש בלאס וגאס רק כדי ללכוד את מיקי. באיומי אקדח הוא שודד מבן וג'יל את הצ'יפים שהרוויחו באותו ערב.

בסוף הסרט בן מספר את סיפור העלילה לממונה על המלגה בהרווארד, וזה נותר פעור פה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, אך בעוד שבמציאות החברים העיקריים בקבוצה היו ממוצא אסייתי, בסרט הם לבנים. יש שטענו שבכך דילגו המפיקים על שחקנים אמריקאים-אסייתים כישרוניים, והעדיפו על פניהם את ג'ים סטרג'ס, שחקן יליד לונדון, שנזקק לאימון כדי לסגל לעצמו מבטא אמריקאי. היו שראו שינוי מוצא זה כמעשה גזעני. מנגד נטען שסטרג'ס נבחר לתפקיד בזכות היותו המתאים ביותר.

בנוסף לשינוי מודע זה, יש בסרט אי-דיוקים אחדים:

  • אצל הצופים נוצר הרושם שהשיטה של הקבוצה מבטיחה זכייה ודאית במשחק כאשר הקבוצה פועלת לפי הכללים. למעשה אין זה כך - הכללים מגדילים את ההסתברות לזכייה - כאחוז אחד של רווח לכל סיבוב, אך כיוון שבלק ג'ק הוא משחק מזל, אינם מסוגלים להבטיח זכייה ודאית במשחק מסוים. הגדלת ההסתברות לזכייה פירושה הסתברות גבוהה לרווח בסדרה ארוכה של משחקים, אך לא יותר מכך.
  • בסרט ה"עוקבים" ממשיכים לשבת ליד שולחן המשחק גם לאחר הצטרפותו של בן, "המהמר הגדול". הנימוק שניתן לכך הוא שעליהם להמשיך בספירת הקלפים, למקרה שתוסח דעתו של המהמר הגדול, וכן כדי להזהירו בשעת צרה (כגון התקרבות של אנשי הביטחון). במציאות, על העוקבים לעזוב את השולחן לאחר שהעבירו למהמר הגדול את המידע שהוא זקוק לו, כדי להגדיל את סיכוייו לקבל קלפים זוכים.
  • הפרטים הקשורים בסידורי האבטחה של הקזינו ובמניעת ספירת קלפים הוצגו בצורה מוגזמת או שגויה. בתי קזינו כיום לא משתמשים באלימות כלפי סופרי קלפים - עבירה פלילית כתקיפה וחטיפה עלולים לסבך את הקזינו ולגרום לו נזק כספי גדול בהרבה מהנזק שיכול לגרום סופר קלפים. כמו כן התוכנה הביומטרית שבשימוש הקזינו מייצגת בסרט את הכלי העיקרי של הקזינו נגד סופרי קלפים, תוך שהיא מגמדת את החלק שעדיין נותר לאנשי הביטחון עצמם במערך האבטחה, בניתוח מצבים אנושיים.
  • בסרט משתמשים בקבוצה שכולם רק סופרים קלפים על סכום המינימום בשולחן ורק שחקן אחד. "הביג פלייר" עובר בין השולחנות ומגדיל את ההימור על פי סימון מוסכם של חברי הקבוצה. למעשה במציאות גם אדם יחיד יכול לספור קלפים בהצלחה. בסרט משתמשים בקבוצה כדי להנמיך לכאורה את סיכויי הגילוי של הקבוצה אפילו שהביג פלייר או כל סופר קלפים רגיל תמיד יישרף בסופו של דבר כמו שקורה בסרט לבן. כמו כן משתמשים בסרט בקבוצה כדי להעלות את המסתורין של ספירת קלפים.
  • הסרט מתחיל בשלוש סצנות בעלות אופי מתמטי, המבהירות לצופה שהסרט עוסק בחבורה של גאונים מתמטיים. מכאן ניתן להבין שכדי לספור קלפים חובה להיות גאון, אך אין זה כך. ספירת קלפים היא פעולה קלה המבוססת על זכירה של טבלה קטנה שכל אדם יכול ללמוד תוך מספר שעות. הספירה עצמה אינה מצריכה יותר מאשר חיבור וחיסור במספרים שלמים בעלי ערך נמוך.
  • לאחר שלב זה, הופך הסרט לסרט פעולה הוליוודי, המתמקד בפעילות החבורה בקזינו, באנשי האבטחה המנסים לזהותם, במרדפים ובאלימות. הכישורים המתמטיים של בני החבורה כלל אינם רלוונטיים.
  • מעבר לכך, החבורה משתמשת שוב ושוב באותן המחוות לשם העברת המסרים, בניגוד לכלל הבסיסי בהצפנה, לפיו כוחו של צופן (המחוות הן מילות קוד - סוג של צופן) נחלש ככל שתבניתו פשוטה יותר וחוזרת על עצמה (ואכן, אנשי האבטחה של הקזינו מזהים את הצופן במהירות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]