סוף שבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סופשבוע" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית טלוויזיה, ראו סופשבוע (תוכנית טלוויזיה).

סוֹף שָׁבוּעַ (נכתב גם סופשבוע, סופ"ש) הוא חלק בשבוע, אשר כמקובל בעולם - נמשך (לפחות) יום וכרגיל יומיים (אך לא יותר מכך) - מתוך ימי שישי שבת וראשון, ואשר בו מרבית האנשים אינם עובדים. ביום המנוחה השבועי - אשר לו גם משמעות דתית, מרבית האנשים אינם עובדים, ורבים אינם עובדים גם ביום שלפניו או ביום שאחריו - כך שמבחינתם - סוף השבוע נמשך יומיים (ושבוע העבודה נמשך חמישה ימים). בהתחשב בזמן הפנוי, עיתוני סוף השבוע גדולים במידה ניכרת מעיתוני ימות החול.

ברוב מדינות העולם (כולל אף בחלק ניכר ממדינות האסלאם), סוף השבוע הוא בימי שבת וראשון. בכמה ממדינות האסלאם, וכן בישראל, סוף השבוע הוא בימי שישי ושבת (למעשה ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר - אף כי רוב אזרחיה אינם מוסלמים - מכל מקום סוף השבוע שבה מכיל את יום שישי). ברוניי, היא המדינה היחידה בעולם שבה קיימים שני ימי מנוחה שבועיים בלתי רצופים: שישי וראשון. בשבע מדינות בלבד בכל העולם, סוף השבוע הוא יום ראשון בלבד: אוגנדה, גיניאה המשוונית, הודו, מקסיקו, קולומביה, קוסטה ריקה וקוריאה הצפונית (למעשה כך גם במחוז הסיני הונג קונג). בשתי מדינות בלבד בכל העולם, סוף השבוע הוא יום שישי בלבד: איראן וג'יבוטי (כך היה גם באפגניסטן עד 2015). נפאל היא המדינה היחידה בעולם שבה סוף השבוע הוא יום שבת בלבד.

סוף שבוע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל וסוף השבוע מנוצל בדרך כלל למנוחה, לפנאי, לבילוי ולמטרות דתיות, הרי שבישראל - נוצר מכך לעתים - עימות בין דתיים לחילוניים: לחילוניים נוח לקיים אירועי ספורט ופנאי בשבת, שהוא יום פנוי מעבודה, אך קיומם בשבת, הכרוך בחילול שבת, מונע משומרי שבת להשתתף בהם,[1] וכאשר זהו ספורט מקצועני, קיומו בשבת מצריך היתר משר הכלכלה.[2]

בישראל, חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העבדת עובד ביום המנוחה השבועי שלו (ליהודי: שבת, למי שאינו יהודי: שישי, שבת או ראשון, לפי בחירתו), למעט בהיתר של שר הכלכלה. יום המנוחה הנוסף נקבע בצו הרחבה, שחל רק על חלק מענפי המשק, ובהסכמים קיבוציים. האיסור על העבדת יהודים בשבת, וכן האיסור על פתיחת בתי עסק בשבת יוצר אף הוא עימותים בין דתיים, התומכים באיסור זה, לחילוניים המתנגדים לו. פתיחה של רשתות שיווק בשבת מובילה גם לעימות כלכלי, בין רשתות אלה ובין בעלי עסקים הסגורים בשבת, וטוענים שבאכיפה הסלקטיבית נפגעת פרנסתם.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ נגד תחרות בשבת: למצוא פתרון לסייף דתי, באתר ynet, 24 באוקטובר 2008
    שמואל מוניץ, ‏הקלע עותר נגד אליפות בשבת: "פוגע בחופש הדת", באתר גלי צה"ל, 23 ביוני 2015
  2. ^ שרון מנדל, ‏בית הדין לעבודה: אין היתר לשחק כדורגל בשבת, זה פלילי, באתר כיכר השבת, 20 באוגוסט 2015
    אסי ממן, ‏שני מחזורי הפתיחה בלאומית לא ישוחקו בשבת, באתר ONE‏, 20 באוגוסט 2015
  3. ^ אביאל מגנזי, העליון: עיריית ת"א תפעל לסגירת עסקים בשבת, באתר ynet, 25 ביוני 2013
P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.