אשלגן חנקתי
שם סיסטמטי | Potassium Nitrate |
---|---|
כתיב כימי | KNO₃ |
מסה מולרית | 101.1032 גרם/מול |
מראה | אבקה לבנה או גביש שקוף |
מספר CAS | 7757-79-1 |
צפיפות | 2.109 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | מוצק |
מסיסות | 360גרם בליטר |
טמפרטורת היתוך |
334 °C 607.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
400 °C 673.15 K |
מקדם שבירה | 1.5056 |
אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −494 קילוג'ול למול |
LD50 | 3,750 מ"ג לק"ג |
הערה כללית | מתפרק ברתיחה |
אשלגן חנקתי (ידוע גם בשם "סלפטר" – מלטינית, "מלח אבן"), הוא מלח המורכב מאשלגן, חנקן וחמצן.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האשלגן החנקתי משמש בתעשייה לייצור דשן (מקור לאשלגן וחנקה).
- האשלגן החנקתי הוא מחמצן חזק ומשמש בפירוטכניקה כמחמצן בתערובות שונות כגון אבק שרפה ודלק.
- מן האשלגן החנקתי וחומצה גופרתית ניתן להפיק חומצה חנקתית על פי התגובה הבאה:
- תוצר נוסף לתגובה הוא אשלגן מימן-גופרי (אנ'). בנוסף, מפאת הטמפרטורה בה מתרחשת התגובה (83°C) נפלטות לעיתים גם תחמוצות חנקן גזיות ().
- האשלגן החנקתי הוא המרכיב העיקרי במלח המשמש להמלחת בשר לצורך שימורו. הוא משמש גם בייצור גלידה ובתעשיית הנקניקים כחומר משמר. ברשימת המרכיבים של מוצרי מזון סימנו בקוד E252.
- לפי אמונה עממית מקטין האשלגן החנקתי את החשק המיני, אך אין כל בסיס מדעי למיתוס זה[1][2].
- הוספה של אשלגן חנקתי במשחות שיניים לשיניים רגישות הוכחה כיעילה בהקלה על רגישות של השן או החניכיים למגע או משב אוויר[3], בשימוש לטווח קצר בלבד (עד ארבעה שבועות)[4]. האשלגן חודר דרך תעלות בדנטין ופועל על העצב שבמוך השן. ניתן להשתמש גם במלחי ציטרט או אוקסלט (אנ') של אשלגן לצורך זה[5].
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופות קדומות הפיקו אשלגן חנקתי על ידי ערבוב זבל אורגני, המהווה מקור ליוני החנקה, עם מלט או אפר עצים המהווים מקור לאשלגן ואף משתן שנאסף במשתנות. תהליך זה היה איטי מאוד ומתמשך כשנה לערך. מאוחר יותר החלו לכרות את ה"סלפטר" במכרות של סלעי משקע ביוגניים שהיו עשירים בחנקן. רק ב-1909 הצליח המדען פריץ הבר לפתח שיטה להפיק חנקן מהאוויר ובכך לייצר מצד אחד דשן ומצד שני נשק כימי.
מאמצע המאה ה-19 הופק אשלגן חנקתי ממרבצי מלחת במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה. הפקת ה"סלפטר" הצ'יליאני היווה אפילו עילה למלחמת האוקיינוס השקט בין צ'ילה לבין שכנותיה לקראת סוף המאה ה-19. לאחר שבמהלך מלחמת העולם הראשונה פותחה בגרמניה שיטה להפקה מלאכותית של אשלגן חנקתי, הצטמצמה כריית המלחת בצ'ילה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
הייצור המלאכותי של אשלגן חנקתי נעשה באמצעות תגובה של אשלג (אשלגן כלורי) עם חומצה חנקתית:
.
בישראל מיוצר אשלגן חנקתי במפעל חיפה כימיקלים: מביאים אשלגן כלורי KCl לתגובה עם חומצה חנקתית בתערובת ממסים (בוטאנול ופנטנול) בה שוקע התוצר (ככל החנקות גם אשלגן חנקתי מסיס מאוד במים וקשה לשקע אותו מתמיסה מיימית לקבלת תוצר יבש). לאחר שמופרד האשלגן החנקתי ששקע ממחזרים את שארית החומצה החנקתית (שכעת היא בתמיסה עם החומצה המלחית) על ידי מיצוי לתערובת אורגנית אחרת. כך מופקת גם חומצת מלח HCl מרוכזת באותו תהליך[6].
פירוק בחום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הטמפרטורות 550-790°C נמצא אשלגן חנקתי בשיווי משקל עם אשלגן ניטריט KNO2
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Does saltpeter suppress male ardor?. The Straight Dope. June 16, 1989
- ^ Richard E. Jones & Kristin H. López. Human Reproductive Biology, Third Edition. Elsevier/Academic Press, 2006. ISBN 0120884658. עמוד 225
- ^ Potassium containing toothpastes for dentine hypersensitivity The Cochrane Database of Systematic Reviews 2007 Issue 1
- ^ Sunita Sharma, Neetha J. Shetty, Ashita Uppoor, Evaluation of the clinical efficacy of potassium nitrate desensitizing mouthwash and a toothpaste in the treatment of dentinal hypersensitivity, Journal of Clinical and Experimental Dentistry 4, 2012-02-01, עמ' e28–e33 doi: 10.4317/jced.50665
- ^ United States Patent 5,240,697
- ^ United States Patent 4,364,914