Froot

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Froot Acoustic)
Froot
אלבום אולפן מאת מרינה אנד דה דיימונדס
יצא לאור 13 במרץ 2015
הוקלט 2013–2015
סוגה אינדי פופ • סינת'פופ
שפה אנגלית
אורך 52:37
חברת תקליטים ניאון גולדאטלנטיק
הפקה מרינה דיאמנדיס, דייוויד קוסטן
כרונולוגיית אלבומים של מרינה אנד דה דיימונדס
Electra Heart
(2012)
Froot
(2015)
Love + Fear
(2019)
סינגלים מ-Froot
  1. "Froot"
    תאריך יציאה: 11 בנובמבר 2014
  2. "Happy"
    תאריך יציאה: 12 בדצמבר 2014
  3. "I'm a Ruin"
    תאריך יציאה: 2 בפברואר 2015
  4. "Forget"
    תאריך יציאה: 3 במרץ 2015
  5. "Blue"
    תאריך יציאה: יולי 2015

Froot (מעוצב כ-FROOT) הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת-יוצרת הולשית מרינה דיאמנדיס, והאחרון שלה תחת שם הבמה מרינה אנד דה דיימונדס. האלבום היה אמור לצאת במקור ב-3 באפריל 2015, על ידי ניאון גולד רקורדס ואטלנטיק רקורדס, אם כי הוקדם בסופו של דבר ל-13 במרץ 2015, עקב דליפתו אינטרנט. דיאמנדיס כתבה את האלבום כולו, ושיתפה פעולה עם דייוויד קוסטן בהפקתו.

מבחינה מוזיקלית, Froot הוא אלבום פופ וסינת'פופ הכולל אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית, אינדי פופ, גל חדש ורוק. מבקרי המוזיקה שיבחו את ההפקות באלבום, וכן את השירה של דיאמנדיס. בנוסף, האלבום הופיע במספר רשימות סוף שנה של מבקרים בשנת 2015. האלבום דורג לראשונה במקום ה-10 במצעד האלבומים הבריטי, עם מכירות של 10,411 עותקים בשבוע הראשון, ואף היה לאלבום הראשון של דיאמנדיס שנכנס לעשירייה המובילה במצעד הבילבורד 200 האמריקאי, בו הגיע למקום השמיני לאחר שנמכרו 46,000 עותקים.

במהלך קמפיין "Froot of the Month" יצאו שישה שירים ("Froot",‏ "Happy",‏ "Immortal",‏ "I'm a Ruin",‏ "Forget" ו-"Gold") על בסיס חודשי לפני יציאת האלבום. על מנת לקדם את האלבום, הופיעה דיאמנדיס במספר פסטיבלים במהלך האביב והקיץ, ובאוקטובר 2015, החלה את סיבוב הופעות הבינלאומי "Neon Nature Tour", במהלכו הופיעה בצפון אמריקה, אירופה ודרום אמריקה.

רקע והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2013, חשפה דיאמנדיס שהיא החלה לכתוב חומרים לאלבומה השלישי.[1] מאוחר יותר אישרה בעמוד הפייסבוק שלה כי החלה לכתוב שירים לאלבום כבר ביולי 2012. בראיון ל-The Line of Best Fit, דיברה דיאמנדיס על האלבום ועל קודמו, Electra Heart. היא סיפרה שברגע שסיימה את האלבום ו-"Primadonna" יצא, היא כבר ידעה מה היא רוצה לעשות עם האלבום השלישי. לעומת Electra Heart, שנכתב והופק על ידי כמות גדולה של אנשים, על האלבום החדש היא העדיפה שיעבוד מפיק אחד בלבד. היא הרגישה שהביטחון שלה ככותבת שירים השתפר על ידי הקשבה לאינסטינקטים שלה ואמונה ביכולות שלה.[2]

Electra Heart היה כל כך מדהים. הוא שינה משמעותית את הדרך שבה כתבתי, ואני לא חושב שהייתי כותבת את האלבום [Froot] אם לא הייתי עוברת את התהליך הזה. הייתי מתבוננת באנשים כמו דיפלו וד"ר לוק, וגיליתי שלאחר מכן כתבתי בצורה הרבה יותר חופשית.

בתחילה, הרגישה דיאמנדיס שיש הבדל בין האופן שבו היא נשמעת בהקלטה לבין בהופעה חיה, אז כשהתחילה לכתוב את האלבום וחיפשה מפיק, היא הסבירה לחברת התקליטים שלה שצריך להפיק אותה כלהקה. דיאמנדיס אף הצהירה כי Froot הוא לא אלבום אפל לחלוטין וכי "הוא חוגג את השמחה". האלבום תואר כרפלקטיבי במידה ניכרת בהשוואה לאלבומים הקודמים שלה, ונאמר שהוא "נסוב סביב מספר נושאים שונים מאוד".[3] דיאמנדיס הסבירה כי "Froot" הוא למעשה איות שגוי של המילה "Fruit" (שמשמעותה פרי). היא הוסיפה ואמרה שהמילה מאויתת כך מפני שהיא אהבה את המראה שלה, ובמיוחד מכיוון שצמד ה-"O" יכלו להתחבר.[4]

באפריל 2016, הכריזה דיאמנדיס באינסטגרם ובטוויטר על סיום תקופת הקידום של האלבום, וצירפה מכתב אישי שהופנה למעריצים שלה. היא כתבה:[5]

השגתי כל כך הרבה דברים שניסיתי להשיג במשך שנים רבות. עכשיו, אני אקח הפסקה קטנה לאחר שבע שנות עבודה כדי לעשות דברים שונים. זו הייתה חוויה מדהימה. זו לא פרידה לתמיד, זה רק לזמן קצר.

הוצאה וקידום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 2014, יום הולדתה, העלתה דיאמנדיס את רצועת הנושא של האלבום, "Froot", ליוטיוב.[6][7] ב-11 בנובמבר 2014, יצא הסינגל לאור דיגיטלית.[8] רשימת הרצועות הוכרזה ב-9 בנובמבר,[9] בעוד שעטיפת האלבום נחשפה למחרת. במהלך 12 הימים האחרונים לפני יציאת האלבום, כל השירים (לפי הסדר ברשימת הרצועות) פורסמו וקודמו במקומות שונים.

בראיון לבילבורד באפריל 2015, הביעה דיאמנדיס רצון להוציא גרסה מחודשת את האלבום, ולהוסיף רצועות חדשות בהן השיר "I'm Not Hungry Anymore". עם זאת, מאוחר יותר היא החליטה שלא לעשות זאת, וקבעה כי Froot עובד הכי טוב כאלבום בן 12 רצועות, וכי היא עדיין לא מרוצה מהרצועה החדשה.[10][11] עם זאת, גרסת דמו של השיר הודלפה ב-2017. ב-28 ביולי 2019, הודיעה דיאמנדיס שהיא תבצע גרסה אקוסטית של "I'm Not Hungry Anymore" בפעם הראשונה בהופעה חיה במהלך סיבוב ההופעות שלה, Love + Fear Tour.[12]

Froot of the Month[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאמנדיס אישרה ששישה שירים יפורסמו לפני יציאת האלבום, אחד בכל חודש, עד ה-6 באפריל 2015, וכינה את הדרך הזו "Froot of the Month". לאחר שנשאלה על כך, צייצה דיאמנדיס בטוויטר, "המצאתי את 'Froot of the Month' על מנת שאוכל להוציא את המוזיקה שאני רוצה, בניגוד למה שעשוי לעבוד מבחינה מסחרית".[13] לאחר הדלפת האלבום באינטרנט, מעריצים שיערו שהפרויקט יתקצר לחמישה שירים, אך למרות זאת, השיר האחרון עדיין פורסם בתאריך המתוכנן שלו.[14] "Froot" היה לשיר הראשון שיצא במסגרת הפרויקט, בנובמבר, ואחריו יצא "Happy" בדצמבר. "Immortal" יצא לאור בינואר ו-"I'm a Ruin" בפברואר. "Forget" יצא לאור במרץ, ו-"Gold" באפריל. כל השישה יצאו כסינגלים ויניל במהדורה מוגבלת של שבעה אינץ'.[15][16]

לאחר סיום הפרויקט, שאר הרצועות באלבום יצאו במהדורה מוגבלת של שבעה אינץ'.[17][18][19] בנוסף, "Froot",‏ "Happy",‏ "I'm a Ruin" ו-"Forget" יצאו כולם כסינגלים רשמיים. ביולי 2015, יצא השיר "Blue" לאור כסינגל הרשמי החמישי של האלבום, בנפרד מקמפיין "Froot of the Month".[20]

סיבוב הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Neon Nature Tour

דיאמנדיס הופיעה במספר מקומות בתחילת 2015, בהם ה-Governor's Ball בניו יורק בין ה-5 ל-7 ביוני, פסטיבל קואצ'לה באפריל, וכן פסטיבל לולהפלוזה באוגוסט. לאחר ההכרזה על ההופעות בפסטיבלים, בפברואר הכריזה דיאמנדיס על התאריכים הראשונים של סיבוב ההופעות השלישי שלה, "Neon Nature Tour".[21] בראיון להגרדיאן, ציינה דיאמנדיס כי ברצונה שהמרצ'נדייז שיימכר בסיבוב ההופעות יכלול חולצות טריקו מסוג Scratch and sniff (אנ'), צלליות ולק לציפורניים בדגמי פלטת הצבעים שלה, וחולצות זוהרות בחושך שהקהל יוכל ללבוש ולהיות חלק מהמופע.[4] סיבוב ההופעות, שכלל 48 תאריכים, החל באוקטובר 2015, ובמסגרתו הופיעה באמריקה ואירופה. ב-5 באפריל 2016, סיימה דיאמנדיס את סיבוב ההופעות וכתבה על כך באינסטגרם ובטוויטר.[22]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציונים משוקללים
מקור ציון
AnyDecentMusic? 7.1/10[34]
Metacritic 75/100[35]
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [23]
דיגיטל ספיי [24]
DIY [25]
אנטרטיינמנט ויקלי A−[26]
הגרדיאן [27]
אייריש טיימס [28]
The Line of Best Fit 9/10[29]
האובזרבר [30]
פיצ'פורק 7.5/10[31]
Spin 8/10[32]
Sputnikmusic 4.9/5[33]

Froot זכה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה העכשווית. באתר Metacritic, קיבל האלבום ציון ממוצע של 75, על סמך 19 ביקורות.[35] מרטין טאונסנד מהסאנדיי אקספרס החמיא לסאונד של דיאמנדיס "המורכב מעט מקלישאות ה-R&B/פופ הרגילות", תיאר את האלבום כ-"לא פחות ממרתק", והשווה אותו ל-True Blue של מדונה.[36] מייקל קראג מהאובזרבר תיאר את Froot כ"אלבום פופ מגובש שלא מסתמך רק על כמה סינגלים גדולים", ושיבח את ההתבוננות הפנימית העמוקה הנוכחת לאורך האלבום. הוא אף ציין את "Better Than That" כ"מר בצורה לא אופיינית".[30] שרה ג'יימיסון ממגזין DIY כתבה כי האלבום "מציג את דיאמנדיס בגרסה הכי הישגית ומסקרנת שלה", ותיארה את האלבום כ-"היהלום שבכתר".[25] איזבלה בידהרן מאנטרטיינמנט ויקלי הבחינה בשינוי בסאונד של דיאמנדיס, וכתבה שהוא משלים את קולה "המתנדנד מאלט חושני לסופרן מתנופף במכה אחת".[26] טוני קלייטון-לי מאייריש טיימס שיבח את הגיוון בהפקות שבאלבום, ותיאר את השינוי כ-"מבאנגרים מנומסים במועדונים ועד בלדות חשופות ולפופ מפואר", וקבע כי "מה שמחבר הכל הוא היצירתיות של דיאמנדיס, שנותרה מקורית, יחידה ופנטסטית עד כדי גיחוך".[28] מאט קולר מ-AllMusic הגדירה את Froot כ-"אלבום מרשים להפליא, שמאזן את מתיקות הפופ שלו עם בגרות ועומק".[23]

לורנס דיי מ-The Line of Best Fit תיאר את האלבום כ-"אנתולוגיה של מילים ניהיליסטיות, אקזיסטנציאליסטיות ונבונות" וכ-"אחד מאלבומי הפופ המורכבים ביותר של השנים האחרונות".[29] רורי קאשין ממגזין State הרגיש שהאלבום "הרבה יותר ממוקד" מקודמו, ותיאר את דיאמנדיס כ-"אאוטסיידרית אינטליגנטית רגשית שיודעת לבטא בצורה מושלמת את המחשבות והתגובות המוזרות האלו שיש לכולנו, אבל לעולם לא נודה בהן". הוא סיכם וכתב כי "עם Froot, למדנו להכיר את מרינה קצת יותר טוב, ובאמצעות זה אנחנו מכירים את עצמנו קצת יותר טוב".[37] ליסה רייט מ-דיגיטל ספיי כתבה ביקורת מעורבת וציינה את בעיית הזהות של האלבום. היא הסבירה, "יש הרבה מה לאוהוב ב-Froot, ואפילו לרצועות הטובות פחות יש עדיין ניצוץ שובב שקשה לא לאהוב, אבל כבר יצאו שלושה אלבומים, עדיין קשה לראות איפה משתלבת ההשפעה של מרינה בספקטרום של הפופ".[24] קרוליין סאליבן מהגרדיאן תיארה את Froot כ-"אלבום של שיאים ושפל אינטנסיביים", הכולל "מגוון סגנונות שלא תמיד מתחברים היטב", עם זאת, היא ציינה כי "אם אתה מרשה לעצמך להיסחף לתוך העולם [של דיאמנדיס], זה מקום מסקרן".[27] יוסי חרסונסקי כתב ביקורת חיובית לאלבום, וסיכם, "אחרי אלבום כזה, נשאלת שאלה – לאן עוד יכולה דיאמנדיס להגיע. תהיה לה בעיה".[38]

קוראי בלוג Idolator הכתירו את Froot לתואר "האלבום הטוב ביותר של חורף 2015".[39] בטקס פרסי בחירת המעריצים של אתר PopCrush, זכה האלבום בפרס "האלבום הטוב ביותר של 2015", תוך שגרף 36% מהקולות.[40] באתר Metacritic הוכרז Froot כאלבום השמיני המדובר ביותר של 2015 בקרב משתמשיו.[41] הסינגל השלישי, "I'm a Ruin", היה מועמד לפרס המוזיקה "Popjustice £20" לשנת 2015.[42]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Froot דורג לראשונה במקום ה-10 במצעד האלבומים הבריטי, הודות למכירות של 10,411 עותקים בשבוע הראשון.[43] בשבוע השני, נמכרו 2,294 עותקים, והאלבום ירד למקום ה-44.[44] בארצות הברית, נכנס האלבום לבילבורד 200 במקום השמיני, עם מכירות של 46,000 עותקים בשבוע הראשון, מתוכם 43,000 מורכבים ממכירות מסורתיות. Froot היה לאלבום הראשון של דיאמנדיס שנכנס לעשירייה הפותחת במצעד.[45] נכון לאוגוסט 2015, האלבום נמכר בכ-75,000 עותקים בארצות הברית.[46] האלבום הגיע למקום השישי במצעד האלבומים הקנדי עם 4,500 עותקים שנמכרו בשבוע הראשון שלו.[47]

האלבום זכה להצלחה מתונה ברחבי אירופה, והגיע למקום הרביעי באירלנד, למקום ה-10 בשווייץ, למקום ה-19 בפינלנד ולמקום ה-24 בגרמניה. באוקיאניה, הוא הגיע למקום ה-12 גם באוסטרליה וגם בניו זילנד, והפך לאלבום ההמצליח ביותר של דיאמנדיס בשתי המדינות.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי מרינה דיאמנדיס, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי דייוויד קוסטן ודיאמנדיס.

Froot
מס' שם משך
1. Happy 4:03
2. Froot 5:31
3. I'm a Ruin 4:32
4. Blue 4:14
5. Forget 4:09
6. Gold 4:14
7. Can't Pin Me Down 3:25
8. Solitaire 4:37
9. Better Than That 4:36
10. Weeds 4:07
11. Savages 4:16
12. Immortal 5:21
משך כולל:
53:09

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים ודירוגים (2015)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 38
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 12
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 68
אירלנד מצעד האלבומים האירי 4
ארצות הברית בילבורד 200 8
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 10
גרמניה GfK – טופ 100 24
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 21
ולוניה אולטראטופ 40 61
נורווגיה VG-lista 31
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 12
ספרד PROMUSICAE 27
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 9
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 19
פלנדריה אולטראטופ 50 92
צרפת SNEP 78
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 6
שוודיה סוורייטופליסטן 48
שווייץ המצעד השווייצרי 10

Froot Acoustic EP[עריכת קוד מקור | עריכה]

Froot Acoustic EP
מיני-אלבום מאת מרינה אנד דה דיימונדס
יצא לאור 8 ביוני 2015
הוקלט 2014–2015
סוגה אקוסטי
אורך 13:31
חברת תקליטים הוצאה עצמית
כרונולוגיית אלבומים של מרינה אנד דה דיימונדס
Froot
(2015)
Froot
(2015)
Love + Fear
(2019)

Froot Acoustic EP הוא המיני-אלבום השישי של הזמרת-יוצרת הוולשית מרינה דיאמנדיס, שיצא תחת שם הבמה שלה לשעבר, מרינה אנד דה דיימונדס. הוא יצא לאור באופן דיגיטלי ב-8 ביוני 2015, דרך עמוד המייספייס שלה,[48] וכולל שלוש גרסאות אקוסטיות של שירים שהופיעו באלבום המקורי. הקליפים לגרסאות הללו פורסמו בין דצמבר 2014 למרץ 2015.[49][50][51] כיוון שעמוד המייספייס של דיאמנדיס לא פעיל כעת, הגרסאות האקוסטיות זמינות רק ביוטיוב.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי מרינה דיאמנדיס

מס' שם משך
1. Froot 4:15
2. Happy 4:32
3. I'm a Ruin 4:45
משך כולל:
13:31

היסטוריית יציאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור תאריך פורמט חברת תקליטים מקור
אוסטרליה 13 במרץ 2015 CDהורדה דיגיטלית וורנר [52][53]
גרמניה [54][55]
אירלנד CD • LP • הורדה דיגיטלית ניאון גולדאטלנטיק [56][57]
הממלכה המאוחדת 16 במרץ 2015 [58][59][60]
ארצות הברית CD • הורדה דיגיטלית ניאון גולד • אלקטרה [61][62]
איטליה 17 במרץ 2015 וורנר [63][64]
גרמניה 20 במרץ 2015 LP [65]
אוסטרליה 3 באפריל 2015 [66]
ארצות הברית 14 באפריל 2015 ניאון גולד • אלקטרה [67]
איטליה 21 באפריל 2015 וורנר [68]
שונים 8 ביוני 2015 הורדה דיגיטלית (מיני-אלבום אקוסטי) הוצאה עצמית [48]
ארצות הברית 11 בספטמבר 2015 קלטת שמע ניאון גולד • אלקטרה [69]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hampp, Andrew (22 בפברואר 2013). "Backbeat: Billboard Relaunch Party With Ludacris, Neon Trees, ?uestlove, Timeflies". Billboard. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Day, Larry (10 בנובמבר 2014). "Marina Diamandis talks candidly about growing up and finally taking control of her sound and identity with third album FROOT". The Line of Best Fit. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Britton, Luke Morgan (11 בנובמבר 2014). "Marina And The Diamonds to release 'reflective' new album 'Froot' in April". NME. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Cragg, Michael (30 בינואר 2015). "Marina and the Diamonds: 'I killed Electra Heart with sleeping pills'". The Guardian. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Marina and The Diamonds to go on break and focus on 'different things'". NME. 4 באפריל 2016. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Renshaw, David (10 באוקטובר 2014). "Marina And The Diamonds reveal new song 'Froot' – listen". NME. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Marina and the Diamonds returns with 'FROOT' single". DIY. 10 באוקטובר 2014. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Froot by Marina And The Diamonds". 7digital (UK). אורכב מ-המקור ב-3 דצמבר 2014. נבדק ב-26 מרץ 2022.
  9. ^ Lee, Ben (10 בנובמבר 2014). "Marina and the Diamonds confirms track listing for new album Froot". דיגיטל ספיי. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Marina and the Diamonds Dishes on Clean Bandit Collab, Writing New Music & More at Coachella". Billboard. 12 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Marina and the Diamonds – "NEON NATURE TOUR" FAQin' Hell". YouTube. YouTube. 14 ספט' 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Diamandis, Marina. "just on my way to add "I'M NOT HUNGRY ANYMORE" to the 'Love + Fear' set list. 💚💕 💚💕💚💕💚💕 the power of this stanbase". נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Marina Diamandis [@MarinaDiamandis] (20 במרץ 2015). "I came up with the 'Froot of the Month' strategy to enable me to release the music I wanted to, as opposed to what might work commercially" (Tweet). נבדק ב-26 במרץ 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Secret". אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Froot / Happy [7" vinyl]". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Gold / Forget [7" vinyl]". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Blue / Solitaire [7" vinyl]". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Better Than That / Can't Pin Me Down [7" vinyl]". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Savages / Weeds [7" vinyl]". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Wass, Mike (14 ביולי 2015). "Marina And The Diamonds Teases Her County Fair-Themed Blue Video". Idolator. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Williott, Carl (4 בפברואר 2015). "Marina And The Diamonds Announces North American Tour Dates". Idolator. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Marina Diamandis [@MarinaDiamandis] (5 באפריל 2016). "💌 t.co/jBXRNR0dGZ" (Tweet). נבדק ב-26 במרץ 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 Collar, Matt (16 במרץ 2015). "Marina and The Diamonds: Froot". AllMusic. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Wright, Lisa (16 במרץ 2015). "Marina & The Diamonds: Froot review – 'Shines brightest when ruthless'". דיגיטל ספיי. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Jamieson, Sarah (16 במרץ 2015). "Marina and the Diamonds – FROOT". DIY. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 Biedeharn, Isabella (11 במרץ 2015). "Froot by Marina and the Diamonds: EW review". Entertainment Weekly. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 Sullivan, Caroline (19 במרץ 2015). "Marina and the Diamonds: Froot review – intense highs and lows". The Guardian. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Clayton-Lea, Tony (12 במרץ 2015). "Marina & the Diamonds: Froot". The Irish Times. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 Day, Lawrence (20 במרץ 2015). "FROOT by Marina & The Diamonds". The Line of Best Fit. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 Cragg, Michael (15 במרץ 2015). "Marina and the Diamonds: Froot review". The Observer. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Farah, Safy-Hallan (17 באפריל 2015). "Marina and the Diamonds: FROOT". Pitchfork. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Carley, Brennan (16 באפריל 2015). "SPIN Pop Report: Seinabo Sey Electrifies R&B, Years & Years Do Haze-Pop Right". Spin. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Lennon b.h.w., John (30 במרץ 2015). "Review: Marina & The Diamonds – Froot". Sputnikmusic. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Froot by Marina And The Diamonds reviews". AnyDecentMusic?. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 "Reviews for Froot by Marina and the Diamonds". Metacritic. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Marina And The Diamonds, Van Morrison, Mark Knopfler and Marcus Miller: Album reviews
  37. ^ Cashin, Rory (13 במרץ 2015). "Marina & The Diamonds – FROOT". State. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2015. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Froot, ‏22 במאי 2015
  39. ^ Stern, Bradley (15 באפריל 2015). "Marina And The Diamonds' 'FROOT' Wins Idolator's Best Album Of Winter 2015 Poll". Idolator. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "The PopCrush Fan Choice Awards: Best Album". PopCrush. 23 בנובמבר 2015. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Best Music and Albums". Metacritic. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Popjustice Twenty Quid Music Prize". Popjustice. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Jones, Alan (23 במרץ 2015). "Official Charts Analysis: Kendrick Lamar first rapper since 2013 to top Albums Chart with sales of 29,695". Music Week. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Jones, Alan (30 במרץ 2015). "Official Charts Analysis: James Bay debuts at No.1 on Albums Chart". Music Week. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2015. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Caulfield, Keith (25 במרץ 2015). "Kendrick Lamar Earns His First No. 1 Album on Billboard 200 Chart". Billboard. אורכב מ-המקור ב-30 במרץ 2015. נבדק ב-30 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Lipshutz, Jason (6 באוגוסט 2015). "Is Carly Rae Jepsen Pop's Most Underrated Artist? A Scientific Investigation". Billboard. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Cross, Alan (26 במרץ 2015). "Weekly Music Sales Report and Analysis: 26 March 2015". A Journal of Musical Things. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ 1 2 "Froot Acoustic EP BY mARINA & The Diamonds". אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2016. נבדק ב-18 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "MARINA AND THE DIAMONDS - Happy [Acoustic]". YouTube. נבדק ב-18 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "MARINA AND THE DIAMONDS - I'm A Ruin [Acoustic]". YouTube. נבדק ב-18 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "A-Sides Presents: Marina & The Diamonds "Froot" (3-16-15)". YouTube. נבדק ב-18 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Froot". JB Hi-Fi. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "FROOT by Marina and The Diamonds". iTunes Store (Australia). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Froot" (בגרמנית). Amazon (Germany). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "FROOT: Marina and The Diamonds: MP3-Downloads" (בגרמנית). Amazon (Germany). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Froot – Marina & the Diamonds (CD)". HMV Ireland. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2015. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "FROOT by Marina and The Diamonds". iTunes Store (Ireland). אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2015. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Froot by Marina And The Diamonds". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Froot [VINYL] by Marina And The Diamonds". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "FROOT: Marina and The Diamonds: MP3 Downloads". Amazon (UK). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Marina and the Diamonds: FROOT". Amazon (US). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "FROOT: Marina and The Diamonds: MP3 Downloads". Amazon (US). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Marina and the Diamonds – Froot" (באיטלקית). IBS.it. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "FROOT: Marina and The Diamonds: Musica Digitale" (באיטלקית). Amazon (Italy). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Froot [Vinyl LP]" (בגרמנית). Amazon (Germany). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Froot (Vinyl)". JB Hi-Fi. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Marina and The Diamonds: FROOT (Vinyl w/Bonus CD)". Amazon (US). נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Marina and the Diamonds – Froot (Vinile LP)" (באיטלקית). IBS.it. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2017. נבדק ב-26 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "FROOT (Cassette)". Amazon (US).