The Pirate Bay

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Pirate Bay
The Pirate Bay logo.svg
סוג עוקב טורנטים, מנוע חיפוש לקובצי ביטורנט
תאריך ההקמה 21 בנובמבר 2003
מייסדים גוטפריד סוורטהולם ופרדריק נייה
מנכ"ל Peter Sunde עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות גוטפריד סוורטהולם ופרדריק נייה
הרשמה אופציונלית, חופשית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

The Pirate Bay (בראשי תיבות TPB; תרגום לעברית: מפרץ הפיראטים) הוא אתר אינטרנט לשיתוף קבצים שהוקם בשוודיה ב-2003 ומאפשר למשתמשים שלו לחפש, להוריד ולתרום קישורי מגנט (אנ') וקובצי טורנט, ושיתוף קבצים עמית לעמית בין משתמשי פרוטוקול ביטורנט.

האתר עורר מחלוקות ודיונים על היבטים משפטיים של שיתוף קבצים, זכויות יוצרים וחירויות אזרח והפך לפלטפורמה ליוזמות פוליטיות נגד חוקי קניין רוחני ברחבי העולם וכן לכוח מרכזי בתנועה נגד זכויות יוצרים. במשך השנים האתר התמודד עם מספר השבתות ותפיסות דומיינים, ועבר לסדרה של כתובות אינטרנט חדשות כדי להמשיך לפעול.

באפריל 2009, מייסדי האתר (פיטר סונדה, פרדריק נייג' וגוטפריד סווארטהולם) נמצאו אשמים בשוודיה בגין סיוע בהפרת זכויות יוצרים ונידונו לשנת מאסר ולקנס. במדינות מסוימות, ספקי שירותי אינטרנט נצטוו לחסום את הגישה לאתר. לאחר מכן, אתרי פרוקסי סיפקו גישה אליו. המייסדים שוחררו כולם עד 2015 לאחר שריצו עונשים מקוצרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"The Pirate Bay" הוקם בספטמבר 2003, על ידי הארגון השוודי נגד זכויות יוצרים Piratbyrån (בתרגום לעברית 'משרד הפיראטים'); הוא מנוהל כארגון נפרד מאז אוקטובר 2004. האתר נוהל תחילה על ידי גוטפריד סווארטהולם ופרדריק נייה, המוכרים בכינויים שלהם "אנאקאטה" ו"TiAMO", בהתאמה. שניהם הואשמו ב"הפצת תוכן המוגן בזכויות יוצרים" על ידי איגוד הסרטים של אמריקה. ב-31 במאי 2006, בעקבות התלונה, המשטרה השוודית פשטה על שרתי האתר בסטוקהולם ולקחה אותם, מה שהוביל לשלושה ימים של השבתה, והאתר חזר לפעול אחר כך. האתר טען שהוא ישות ללא מטרות רווח שבסיסה באיי סיישל; עם זאת, טענה זו הייתה במחלוקת. בעקבות פשיטת המשטרה זכה האתר לחשיפה נוספת ומספר המשתמשים בו גדל[1]. ארגון Piratbyrån הקים באותה עת את מפלגת הפיראטים של שוודיה, כדי להילחם בחוקי זכויות היוצרים. בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו בשנת 2009 קיבלה 7.1% מקולות הבוחרים, וקיבלה בתחילה מושב אחד בפרלמנט[2].

במהלך 2007 מספר המשתמשים המשיך לעלות במהירות, האתר אירח תוכן פיראטי שכלל סרטי קולנוע חדשים, סדרות טלוויזיה מיד עם סיום הפקתם, משחקי מחשב ואף עותקים אלקטרונים של ספרי הארי פוטר עוד לפני שיצאו לדפוס[3].

באפריל 2009 ניכנס לתוקף בשוודיה חוק המחייב ספקיות שירותי אינטרנט לחשוף את זהות הגולשים החשודים בשיתוף קבצים ברשת. מיד אחר כך צנחה תעבורת האינטרנט בשוודיה ב-33% ביום אחד[4]. באוגוסט 2009, ספקית האינטרנט הגדולה בשוודיה חסמה את הגישה לאתר, אך החסימה נאכפה והוא המשיך לפעול[5]

במרץ 2012, הודיעו מפעילי האתר כי הם מחפשים דרכים לעקוף את גורמי אכיפת החוק. בין השאר בעזרת הפעלת תחנות שרתים ממטוסים זעירים ללא טייס[6]. באוקטובר 2012 הודיעה האתר כי הוא עובר למחשוב ענן[7].

במאי 2012, מתקפת האקרים השביתה את "The Pirate Bay" למשך יממה[8].

במרץ 2013 הודיעו מפעילי "The Pirate Bay" כי בעקבות הרדיפות של ארגוני זכויות היוצרים וסוכנויות אכיפת החוק, הם מעבירים את שרתיהם לצפון קוריאה. אך התברר שזו הייתה רק בדיחה ופרובוקציה[9].

ביולי 2014 השיק אתר חדש המיועד לגולשים מהסלולרי[10].

בעיות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו אתרי הורדות רבים, גם האתר ומפעיליו היו חשופים לשלל איומים בתביעות משפטיות מצד תאגידים הקשורים לעולם התוכנה, תעשיית המוזיקה ותעשיית הסרטים. עד לסגירתו הראשונה ב-2015 כלל האתר עמוד שנקרא (באירוניה) "הבהרות משפטיות" (Legal) וכלל העתקים של מכתבי תביעה מצד אותם תאגידים ואת תגובת מפעילי האתר אליהם, התגובות נכתבו בצורה הומוריסטית ולא פעם ולא פעמיים גם מלווה בניבולי פה.

האתר נחסם מעת לעת על ידי רשויות של מדינות שונות:

במאי 2012, בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת הורה לספקיות אינטרנט במדינה לחסום את "The Pirate Bay". ההחלטה נתפסת כאור ירוק לבעלי זכויות יוצרים להתחיל לדרוש חסימות של אתרי שיתוף קבצים גדולים נוספים במדינה[11].

בדצמבר 2016, בית משפט באוסטרליה הורה לספקיות האינטרנט לחסום יותר מ-60 אתרי הורדות פיראטיות, כולל "The Pirate Bay"[12]. באוסטרליה המאבק המשפטי בשיתוף הקבצים החל כבר ב-2005, בעקבות הפופולריות של תוכנת השיתוף קאזה[13].

בישראל ארגון זיר"ה חייב, במרץ 2018, את פייסבוק לחסום פוסטים או הודעות עם קישורים לאתרי שיתוף קבצים[14].

תביעות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009 נפתח בסטוקהולם משפט בו תבעו מספר חברות מדיה גדולות, ביניהן אולפני פוקס, אולפני קולומביה, סוני, האחים וורנר וענקית המוזיקה EMI, את Pirate Bay בסכום של 100 מיליון קרונות שוודיות, כ-12 מיליון דולר, בגין הפרת זכויות יוצרים וכיסוי הפסדים כספיים שנגרמו להן בשל פעילות האתר[15].

הרשעתם בפלילים של מפעילי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009 הורשעו ארבעת מפעילי האתר (גוטפריד סוורטהולם, פרדריק נייה, פיטר סונדה ומנכ"ל ספקית האינטרנט של מפרץ הפיראטים, קארל לאנדסטרום) על ידי בית משפט בשוודיה בעבירה של תמיכה וסיוע ביודעין להפרת זכויות יוצרים[16]. להגנתם טענו כי שום חומר המוגן בזכויות יוצרים לא אוחסן בשרתי האתר עצמו, ושאף החלפת קבצים לא התרחשה מעולם ישירות דרך האתר כך שהוא אינו אחראי לחומרים המוחלפים בין משתמשים. התביעה במשפט, לעומתם, טענה כי בכך שמימנו, תכנתו וניהלו את האתר, עזרו הארבעה למשתמשי האתר להפר זכויות יוצרים[17].

בנובמבר 2010, בעקבות ערעור שהגישו שלושה מהם, הופחתו עונשי המאסר בפועל שנגזרו עליהם, אך הוגדל סכום הפיצויים[18]. על מפעילי האתר נגזרו עונשי מאסר בפועל של ארבעה עד עשרה חודשים, ובנוסף נגזר עליהם לשלם קנס בגובה 30 מיליון קרונות שוודיות (קנס השווה בערכו לכ-12 מיליוני ש"ח). בראשית 2012 דחה בית המשפט העליון של שוודיה את ערעורם של מפעילי האתר[19].

פיטר סונדה, גוטפריד סוורטהולם ופרדריק נייה, נמלטו מהמאסר שנגזר עליהם בשל הפעלת האתר. סוורטהולם נעצר באוגוסט 2012 בקמבודיה וביוני 2013 נידון גם לשנתיים מאסר בגין האקינג[20]. סונדה נתפס ונעצר בדרום שוודיה שנתיים ביוני 2014[21]. בנובמבר 2014, פרדריק נייה נעצר כשניסה לחצות את הגבול מלאוס לתאילנד, בידי משטרת הגבולות של תאילנד במחוז נונג קאי, כ-500 ק"מ מצפון מזרח לבנגקוק[22].

ב-9 בדצמבר 2014 נסגר האתר, בעקבות פשיטה של משטרת שוודיה על חוות השרתים של האתר בסטוקהולם[23].

מספר אתרים נפתחו כדי לשמר את ארכיון החומר של האתר לאחר סגירתו[24].

חזרתו של האתר לאוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בינואר 2015 שב האתר לאוויר עם הדומיין thepiratebay.se. לוגו האתר השתנה לציור של עוף החול, המסמל את תחייתו המחודשת. אף על פי שאפשר להוריד את כל הקבצים הקודמים שהיו באתר, טופס "צור קשר" איננו פעיל. אתר "טורנט פריק" דיווח כי האתר עמד בתאריך שהציב לעצמו, וקם 24 שעות לפני המועד שהציב לעצמו[25].

בפברואר 2016 האתר החל להציע תוסף שמאפשר הזרמת מדיה ישירות מהדפדפן בלי צורך להוריד תוכנה[26].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוראל תמרי, משטרת שוודיה פשטה על thepiratebay.org, באתר הארץ, 1 ביוני 2006
  2. ^ עודד ירון, מפלגת הפיראטים נכנסה לפרלמנט האירופי, באתר הארץ, 8 ביוני 2009
  3. ^ עפרי אילני, הפיראט שניצח את הקוסם, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2007
  4. ^ עומר טנא, השוודים שמים את הפיראטים על הכוונת, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2009
  5. ^ עודד ירון, השמועות על מות ה-pirate Bay היו מוקדמות, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2009
  6. ^ מיה אפשטיין, פיראט ביי רוצה לארח את הקבצים שלה ממטוס בשמיים, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2012
    עודד ירון, שירות הענן של The Pirate Bay: יעלו שרתים למל"טים, באתר הארץ, 20 במרץ 2012
  7. ^ עודד ירון, אתר שיתוף הקבצים The Pirate Bay הודיע: עוברים לענן, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2012
  8. ^ עודד ירון, מתקפת האקרים השביתה את The Pirate Bay למשך יממה, באתר הארץ, 16 במאי 2012
  9. ^ הארץ, The Pirate Bay הכריזו: עוברים לצפון קוריאה, באתר הארץ, 5 במרץ 2013
  10. ^ סוכנויות הידיעות, "מובייל ביי": פייראט ביי השיק אתר חדש המיועד לגולשים מהסלולרי, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2014
  11. ^ ג'וש הלידיי, הגרדיאן, ביהמ"ש העליון בבריטניה הורה לחסום את The Pirate Bay, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  12. ^ רויטרס, גם באוסטרליה ייחסמו אתרי הצפייה וההורדות הפירטיים, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2016
  13. ^ אוראל תמרי, בית משפט באוסטרליה הורה לקאזה להפסיק שיתוף הקבצים תוך 11 יום, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2005
    רויטל סלומון, סופה של קאזה מתקרב בצעדי ענק; בית המשפט באוסטרליה ליוצרי התוכנה: "יש לכם 11 יום להפסיק את הפיראטיות", באתר הארץ, 24 בנובמבר 2005
  14. ^ רן בר-זיק, זיר"ה מכופפת את פייסבוק, והגולשים צריכים לחשב מסלול מחדש, באתר הארץ, 4 במרץ 2018
  15. ^ שירות גלובס, ‏נפתח המשפט נגד אתר שיתוף הקבצים Pirate Bay, באתר גלובס, 17 בפברואר 2009
    אוראל תמרי, הוליווד שוב תובעת את Pirate Bay, באתר הארץ, 29 ביולי 2009
  16. ^ עודד ירון, הפיראטים של האינטרנט נתפסו בחכה, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
  17. ^ שירות גלובס, ‏שוודיה: שנת מאסר למפעילי אתר שיתוף הקבצים פיראט ביי, באתר גלובס, 19 באפריל 2009
  18. ^ עודד ירון, נדחה ערעורם של מפעילי האתר לשיתוף קבצים "The Pirate Bay", באתר הארץ, 28 בנובמבר 2010
  19. ^ סוכנויות הידיעות, עכשיו זה סופי: 3 מייסדי פיראט ביי הפסידו בערעור על קנסות ועונשי מאסר, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2012
  20. ^ רויטרס, מייסד The Pirate Bay נידון לשנתיים מאסר בגין האקינג, באתר הארץ, 20 ביוני 2013
  21. ^ הגרדיאן, אחרי שנתיים במנוסה, נעצר אחד ממייסדי The Pirate Bay, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
  22. ^ איי.פי, המייסד האחרון של The Pirate Bay נעצר בגבול תאילנד, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2014
  23. ^ עודד ירון, משטרת שוודיה השביתה את The Pirate Bay, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2014
  24. ^ עודד ירון, מפעילי IsoHunt החיו את The Pirate Bay, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2014
  25. ^ עודד ירון, אתר The Pirate Bay חזר לחיים, באתר הארץ, 31 בינואר 2015
  26. ^ עודד ירון, אתר "פייראט ביי" מתחיל להציע סטרימינג, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016