X-7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקהיד X-7
X-7 USAF.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן לוקהיד
טיסת בכורה 1951
צוות ללא
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
ממדים
אורך 9.98 m
גובה 2.1 m
מוטת כנפיים 3.66 m
משקל טעון 3,600 kg
ביצועים
מהירות מרבית 4,640 קמ"ש (4.31 מאך)
סייג רום 106,000 רגל (32,317 מטר)
דחף 467 kN
הנעה
1 × Alleghany Ballistics Laboratories X202-C3 solid-fuel rocket

הלוקהיד X-7אנגלית: Lockheed X-7) שכונה "המקטרת המעופפת" היה מטוס ניסוי לא מאויש לבדיקת מנוע מגח סילון ומערכות להנחיית טילים. הוא נישא על כנפיו של B-29 סופרפורטרס או B-50 סופרפורטרס. המגבר של המטוס הופעל לאחר ההטלה והביא את ה-X-7 למהירות של 1,625 קמ"ש, אז הושלך ומנוע המגח סילון המשיך משם. בסופו של דבר חזר הX-7 לקרקע על ידי מצנחים. המהירות המרבית שהושגה הייתה 4,640 קמ"ש (4.31 מאך), ובכך קבעה שיא לאותם זמנים. סך הכל בוצעו 130 טיסות של הX-7 בין אפריל 1951 ליולי 1960.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]