X (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
X
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים Sebastian Thrun עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם גוגל (2010-2015)
אלפאבית (החל מ-2015)
מיקום המטה מאונטיין ויו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה מחקר ופיתוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים בינה מלאכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
 
x.company
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

X (לשעבר Google X), היא חברה בת של אלפאבית, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך[1]. היא הוקמה בשנת 2010 כמחלקה בגוגל, עם פיתוח פרויקט המכונית-ללא-נהג, והחל מאוקטובר 2015 פועלת כחברה בת של אלפאבית. החברה ממוקמת כקילומטר וחצי מגוגלפלקס, במאונטיין ויו, קליפורניה.

החברה מנוהלת על ידי היזם-מדען אסטרו טלר, שאמר כי המטרה העיקרית שלה היא לשפר טכנולוגיות בקפיצה של פי 10 ולפתח "פתרונות הנשמעים מדע-בדיוני". המשימה המוצהרת של X היא לפתח טכנולוגיות שהופכות את העולם למקום טוב יותר, באמצעות שילוב של בעיה גדולה, פתרון רדיקלי וטכנולוגיה פורצת דרך.

הגישה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותי פרויקטים קטנים וממוקדים הכוללים מדענים, ממציאים ומהנדסים משלבים מידע מדיסציפלינות שונות, מחפשים רעיונות קיצוניים שנראים בלתי ישימים ומחפשים דרכים חדשניות להפוך אותם למציאות, כדי לייצר השפעה בעולם האמיתי. בדרך זו מנסה החברה לחקור, להבין ולסייע לפתרון בעיות עולמיות.

בפברואר 2016, אסטרו טלר נשא הרצאת TED שבה תיאר את גישת ה-X לפרויקטים. מאפיינים בולטים של הגישה כללו ניסיון מתמיד למצוא סיבות לסיים פרויקטים על ידי התמודדות עם החלקים הקשים ביותר שלהם, וגם חגיגה ותגמול של הצוות כאשר פרויקטים הופסקו עקב כישלון[2].

פרויקטים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tapestry[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרון שנועד להאיץ את המעבר למערכת חשמל עמידה ונטולת פחמן בעזרת פיתוח כלים חישוביים, שייצרו תמונה הוליסטית ודינמית של הרשת. כלים חישוביים אלו יאפשרו לחזות ולדמות מה עלול לקרות ברשת - מננו-שניות ועד עשרות שנים קדימה, ובכך לספק תובנות חשובות בנוגע לרשת החשמל.

Tidal[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח כלים חדשים להגנה על האוקיינוס תוך שמירה על יכולתו לתמוך בחיים ולעזור להאכיל את האנושות, באופן בר קיימא. צוות הפרויקט עובד עם חקלאי האוקיינוסים לצורך פיתוח מערכת של מצלמות תת-ימיות, חיישנים ומערכות למידת מכונה, שנועדו לנטר את סביבת האוקיינוסים, לספק הבנה טובה יותר של האקוסיסטם שלהם ולהגן עליהם. כיום המערכת יכולה לזהות ולפרש התנהגויות של דגים (כגון האכלה), ולסייע לעוסקים בחקלאות ימית לקבל החלטות טובות יותר וידידותיות יותר לסביבה בנוגע להאכלת דגים ובריאותם.

Taara[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבת הגישה הגלובלית של יותר מ-4 מיליארד אנשים לאינטרנט מהיר, בעזרת שימוש באלומות אור. המידע מועבר באוויר כאלומה צרה ובלתי נראית, ואינו מצריך שימוש בכבלים. השימוש בטכנולוגיה מאפשר פריסה מהירה של אינטרנט במהירויות גבוהות בערים וכפרים במדינות באפריקה, בהודו ובמיקומים נוספים ברחבי העולם, שבהם פריסת כבלים נתקלת בקשיים.

Chorus[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח טכנולוגיית חיישנים חדשה, תוכנה וכלי למידת מכונה שנועדו לשפר את האופן שבו מייצרים, מעבירים ומנהלים את הסחורה העולמית, באמצעות קבלת תובנות בזמן אמת לגבי היכן הדברים נמצאים ובאיזה מצב הם נמצאים[3].

פרויקטים בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים שיצאו מ-X והפכו לחברות עצמאיות של אלפאבית או לחטיבות בתוך גוגל.

Intrinsic[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנות רובוטיקה ובינה מלאכותית שנועדו למצות את הפוטנציאל היצירתי והכלכלי של רובוטיקה תעשייתית עבור מיליוני עסקים, יזמים ומפתחים. הצוות של הפרויקט מפתח כלי תוכנה המיועדים להפוך רובוטים תעשייתיים לגמישים וקלים יותר לשימוש, כך שיותר אנשים יוכלו להשתמש בהם לייצור מוצרים, עסקים ושירותים חדשים. המיזם הפך לחברת בת של אלפאבית.

Mineral[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בבינה מלאכותית, חיישנים ורובוטיקה כדי להבין את עולם הצומח, ולמצוא דרכים לגדל יותר מזון בצורה בת-קיימא. הפרויקט מפגיש מקורות מידע מגוונים שבעבר היה מורכב להצליב ולעבד, כדי להבין בצורה טובה יותר את המורכבות של עולם הצומח. המיזם הפך לחברת בת של אלפאבית.

Wing[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחפנים אוטונומיים שמטרתם להגביר את הגישה לסחורות, להפחית עומסי תנועה בערים ולעזור להקטנת פליטת הפחמן המיוחסת להובלת סחורות. Wing פיתחה גם פלטפורמת ניהול תעבורה בלתי מאוישת המאפשרת לרחפנים לנווט סביב כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים וסביב מכשולים אחרים כמו עצים, מבנים וקווי חשמל. המיזם הפך לחברת בת של אלפאבית.

Waymo[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם ליצירת מכונית אוטונומית, שהפך לחברת בת של אלפאבית.

החברה מנוהלת כיום על ידי מהנדס בשם סבסטיאן ת'ראן, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד, (יזם-שותף של Udacity‏[4] ושותף ביצירת גוגל תצוגת רחוב[5]). ת'ראן וקבוצתו בסטנפורד זכו ב-2005 בפרס בתחרות "מרוץ האתגר הגדול של דארפ"א" וקיבלו פרס ממחלקת ההגנה של ארצות הברית בסך שני מיליון דולר. צוות פיתוח הרכב כולל 15 מהנדסים אשר עבדו אף הם בתחרות של דארפ"א.

ביוני 2011 אישרה מדינת נבדה בארצות הברית חוק המסדיר הפעלת מכוניות אוטונומיות בשטחה. גוגל נמנתה עם מקדמי החוק. החוק נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2012, ומשרד הרישוי בנבדה הוציא לראשונה רישיון לרכב רובוטי במאי 2012. הרישיון הוצא לרכב מדגם טויוטה פריוס מיוחד, שהוטמעה בו הטכנולוגיה הנסיונית של נהיגה ללא נהג. כיום בכל זמן נתון נוסעות ברחבי נבדה 12 מכוניות שכאלו. בחודש אוגוסט 2012, הודיעה הקבוצה כי הם השלימו נסיעה ללא תאונה של 480,000 קילומטרים בנהיגה אוטומטית ללא נהג. התאונות שכן התרחשו, קרו בשל רשלנות מצד הנהג ברכב השני, ולא בזה של גוגל. בשל כך הוחלט להוריד את מספר נהגי הביקורת ברכב משניים לאחד.

Verily[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם שהחל ב-X כאוסף של מספר פרויקטים המשלבים טכנולוגית כמו למידת מכונה, מזעור חיישנים ומכשירים לבישים לצורך סיוע בהתמודדות עם מחלות ובעיות בריאות. זאת מתוך הבנה שפריצות דרך רפואיות עשויות להתרחש בעתיד בעזרת צוותים המשלבים מידע מדיסציפלינות שונות. בהמשך הפך המיזם לחברת בת של אלפאבית.

Google Glass[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גוגל גלאס

גוגל גלאס היה פרויקט מחקר ופיתוח של Google X שהתמקד ביצירת אבטיפוס של משקפיים עם מסך תצוגה אשר יוכלו להציג מציאות רבודה (שילוב של שכבות עצמים וירטואליים לתוך מציאות אמיתית). בינואר 2015 הודיעה גוגל על השעיית המיזם במתכונת בה פעל עד לאותו היום, תוך ציון כי תקים חטיבה נפרדת שתעסוק בפיתוח משקפיים חכמים.

Brain[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט השואף לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה במוצרים יומיומיים. הפרויקט הפך לחטיבה עצמאית בתוך Google, והטכנולוגיה של Brain מניעה כיום מגוון מוצרים ברחבי החברה.

פרויקטים שהסתיימו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט Loon[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פרויקט לון

פרויקט מחקר ופיתוח שחתר לאספקת גישה לאינטרנט לאנשים באזורים נידחים. הפרויקט שאף לעצב ולשגר בלוני הליום לסטרטוספרה בגובה של כ-18 קילומטר כדי ליצור רשת אלחוטית אווירית עד למהירות 4G-LTE.

Makani Power[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאני פאוור הייתה חברה פרטית מקליפורניה שפיתחה טכנולוגיה חדשנית של טורבינות רוח לייצור חשמל בשיתוף פעולה עם X ועם מחלקת האנרגיה של ארצות הברית. לאחר שנרכשה, פיתוח הטורבינות של מקאני המשיך במסגרת חברת בת של X. הטורבינות של מקאני הותקנו על גבי דאונים המחוברים לקרקע באמצעות כבל המקבע את הדאונים לקרקע ומשמש גם ככבל חשמלי המעביר את האנרגיה מהטורבינות לתחנה קרקעית.

H2E[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט ששאף לשפר את הגישה למי שתייה בטוחים ברחבי העולם, על ידי בניית מכשיר שבו אנשים יכולים להשתמש כדי לאסוף מים מהאוויר.

The Everyday Robot[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פרויקט זה פותח אב טיפוס של מערכת רובוטית היכולה לפעול באופן אוטונומי בסביבות אנושיות לא מובנות. לימוד רובוטים לסייע במטלות היומיום הצריך התמודדות עם כמה מאתגרי החומרה והתוכנה המורכבים ביותר בתחום הרובוטיקה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2021 הודיעה X על פתיחת מעבדה בישראל, בשם Moonshot Lab - Israel, בראשותה של ד"ר עדי אהרון-גילת[1][6]. בכך הפכה ישראל למעבדה הראשונה בעולם מחוץ לארצות הברית שבה הקימה X מעבדה[7]. אהרון-גילת: "בהתחשב בהיסטוריה החדשנית והתרבות היזמית של ישראל, לצד האקוסיסטם של הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech) שבה – זה לא מפתיע שכשחיפשנו את המקומות הטובים בעולם לפתח חדשנות, ישראל הייתה באחד המקומות הגבוהים ברשימה"[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא X בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אושרית גן-אל, המעבדה הסודית של גוגל בדרך לישראל, באתר ynet, 11 במאי 2021
  2. ^ אסטרו טלר, The unexpected benefit of celebrating failure, TED, ‏פברואר 2016
  3. ^ Abner Li, New Alphabet X moonshot ‘Chorus’ wants to use sensors and ML to improve the global supply chain, 9to5Google, ‏15 במרץ 2022
  4. ^ Udacity
  5. ^ StreetView (תצוגת רחוב)
  6. ^ Adi Aron-Gilat, Coming soon: Moonshot Lab — Israel, X, May 11, 2021
  7. ^ סופי שולמן, מעבדת הרעיונות המשוגעים של גוגל בדרך לישראל, באתר כלכליסט, 11 במאי 2021
  8. ^ אושרי אלקסלסי, גוגל פותחת בישראל את "המעבדה הסודית" שלה – לראשונה מחוץ לארה"ב, באתר Geektime, ‏11 במאי 2021