טויוטה פריוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טויוטה פריוס
מאפיינים כלליים
יצרן טויוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פריוס דור רביעי (2016)

טויוטה פריוס (Toyota Prius) היא מכונית בעלת הנעה היברידית מתוצרת חברת טויוטה היפנית. היא נמכרה ביפן החל מ-1997 ובכך הייתה למכונית ההיברידית הראשונה שיוצרה בייצור המוני. במאי 2008 הגיעו מכירות הדגם למיליון כלי רכב[1], באוקטובר 2010 לשני מיליון כלי רכב[2] וביוני 2013 לשלושה מיליון[3].

ביפן ה"טויוטה פריוס" הוגדרה כמכונית קומפקטית.

שלב הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1993 הכריז איג'יי טויודה, נשיא החברה, הביע את דאגתו לעתיד תעשיית הרכב. בעקבות כך יושירו קימברה, סמנכ"ל המחקר ופיתוח יזם את פרויקט G21, שהחל לפעול בפברואר 1994. המטרה הייתה לייצר מכונית משפחתית קטנה בעלת וביצועים ומחיר הדומים למכוניות אחרות בקטגוריה ותהיה גם חסכונית באנרגיה. בשלב הראשון הוגדרה כמטרה ייצור מכונית משפחתית קטנה שתצרוך 50% מצריכת הדלק של הקורולה[4]. בשנת 1995 הוצג בתערוכת הרכב של טוקיו דגם הפריוס, רכב המונע בטכנולוגיית (HSD (Hybrid Synergy Drive - הנעה היברידית, המשלבת מנוע בנזין עם מנוע חשמלי. ייצור הרכב החל באוקטובר 1997, בכך הפך הפריוס לרכב ההיברידי הראשון שיוצר בייצור המוני.

1997–2003 דור ראשון (XW10 ,XW11)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריוס דור ראשון מ-1997

הדגם הראשון של פריוס (שם קוד XW10) הוצג בשנת 1997 ונמכר ביפן בלבד. הוא היה בעל ארבע דלתות וצויד במנוע בנזין בן ארבע בוכנות בנפח 1.5 ליטר ו-58 כוח סוס ובמנוע חשמלי שהונע באמצעות מצבר ניקל-מטל בתא המטען ומייצר 40 כוחות סוס. צריכת הדלק של הרכב עמדה על 28 קילומטר לליטר. החברה הציבה לעצמה כיעד מכירה של 12,000 כלי רכב בשנה במחיר הנמוך מ-17,000 דולר[5].

בשנת 2001 עבר הדגם עדכון (XW11) - הספק מנוע הבנזין עלה ל-70 כוח סוס והספק מנוע החשמל עלה ל-44 כוח סוס. דגם זה היה הדור הראשון של פריוס ששווק גם מחוץ ליפן. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה בה שווקה הפריוס. בספטמבר 2001 החל השיווק לאירופה[6].

זכתה בפרס מכונית השנה בצפון אמריקה לשנת 2001.

2003–2009 דור שני (XW20)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריוס דור שני, מודל 2004

הדור השני של הפריוס הוצג לראשונה בתערוכת הרכב הבינלאומית של ניו יורק בשנת 2003. בדגם זה נעשו שינויים רבים - בסיס הגלגלים הוארך ב-150 מילימטרים ואפשר מקום רב יותר ליושבים בספסל האחורי, דבר שסייע למיצוב המכונית בין הקורולה ובין הקאמרי. יעילות הפעלת המערכת ההיברידית שופרה ומתח העבודה הועלה לכ-500 וולט, בעקבות כך עלה הספק המנוע החשמלי ל-67 כוח סוס ומנוע הבנזין ל-76 כוח סוס. מיזוג האוויר הופעל באמצעות מנוע חשמלי נפרד.

בשנת 2005 בוצעו בדגם שינויים עיצוביים קלים בעיקר בחלק האחורי של הרכב. בשנת 2006 נוספו כריות בטיחות בצדדי הרכב כאביזר בטיחות סטנדרטי בכל דגמי הפריוס.

2009–2015 דור שלישי (XW30)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריוס דור שלישי, מודל 2010, מוצגת בוושינגטון די. סי., ארצות הברית

במאי 2009 הציגה טויוטה דור שלישי לפריוס. גם בדגם זה שופרה צריכת הדלק והספק שני המנועים הוגדל. מנוע הבנזין הוגדל לנפח של 1.8 ליטר עם הספק של 99 כוח סוס והמנוע החשמלי מספק 82 כוח סוס. התפוקה המשותפת של שני המנועים עומדת על 134 כוחות סוס. שנת 2010, השנה בה הושק הדור השלישי הייתה שנת השיא במכירות הדגם עם מכירות של למעלה מ-500 אלף יחידות. מאז שנת 2011 חלה ירידה הדרגתית במכירות הדגם בעולם. בשנת 2014 נמכרו כ-242 אלף יחידות, ירידה של יותר מ-50%[7].

דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויוטה פריוס - ניידת סיור כללית בשרות המשטרה הלאומית של אוקראינה

הדור הרביעי של הפריוס נחשף בדצמבר 2015. הדגם קל יותר במשקל, חסכוני בדלק ובעל מנוע חשמלי חזק יותר[8].

פריוס פלאג-אין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטויוטה פריוס פלאג-אין (ZVW35), הוא רכב היברידי נטען המבוסס על הדור השלישי הקונבנציונלי (ZVW30) עם סוללת ליתיום של 4.4 קילוואט המאפשרת טווח חשמלי של 18 ק"מ. תוכנית הדגמה עולמית, בהשתתפות 600 מכוניות ניסוי לפני ייצור, החלה בסוף 2009 והתקיימה ביפן, אירופה, קנדה, סין, אוסטרליה, ניו זילנד וארצות הברית[9].

גרסת הייצור הסדרתית הוצגה בתערוכת פרנקפורט בספטמבר 2011. המשלוחים החלו ביפן בסוף ינואר 2012, עם השקה מוגבלת בארצות הברית בסוף פברואר. המשלוחים החלו באירופה ביוני 2012 ובבריטניה באוגוסט 2012. במהלך השנה הראשונה בשוק, המכירות העולמיות הגיעו ל-27,18 מכוניות פריוס פלאג-אין, והפכו את ה- Prius PHV למכונית החשמלית התוספת השנייה שנמכרה בשנת 2012 לאחר שברולט וולט. ייצור הדור הראשון של פריוס פלאג-אין הסתיים ביוני 2015. נכון לאפריל 2016, המכירות המצטברות של הדור הראשון של מכוניות ה פלאג-אין הסתכמו ב 75,400 יחידות ברחבי העולם. ארצות הברית הובילה עם 42,345 יחידות שנמסרו עד ספטמבר 2016, ואחריה יפן עם 22,100 יחידות, ואירופה עם 10,600 יחידות, שתיהן עד ינואר 2017. נכון לדצמבר 2019, המכירות העולמיות של שני הדורות של הפריוס פלאג-אין הסתכמו ב-209,000 יחידות מאז השקתה, מה שהפך את פריוס פלאג-אין לרכב ההיברידי הנטען השני הנמכר בכל הזמנים בעולם לאחר מיצובישי אאוטלנדר P-HEV.

בישראל הושק הדגם בשנת 2012[10].

נתוני מכירות[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה יפן ארצות הברית אירופה שאר העולם סה"כ
1997 323
-
-
-
323
1998 17,653
-
-
-
17,653
1999 15,243
-
-
-
15,243
2000 12,513 5,787 709 2 19,011
2001 11,003 15,974 2,320 162 29,459
2002 6,697 20,329 841 216 28,083
2003 17,040 24,876 859 387 43,162
2004 59,767 55,942 8,136 1,897 125,742
2005 43,673 109,853 18,758 2,873 175,157
2006 48,571 108,974 22,778 5,226 185,589
2007 58,322 183,806 32,171 6,966 281,265
2008 73,117 163,342 41,495 7,721 285,675
2009 208,862 144,298 42,583 8,411 404,154
2010 315,407 143,890 42,002 8,100 509,399
2011 197,367 129,542 24,898 16,578 368,385
2012 176,891 150,878 19,418 15,658 362,845
2013 145,248 147,323 11,625 11,312 315,508
2014 101,915 124,595 6,718 8,815 242,043
*2015 43,750 66,326 3,973 4,261 118,310
סה"כ 1,553,362 1,595,735 279,284 98,625 3,527,006
  • הנתונים מעודכנים עד חודש יוני 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טויוטה פריוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Worldwide Prius Sales Top 1 Million Mark, אתר החברה, 15 במאי 2008
  2. ^ Worldwide 'Prius' Sales Top 2-million Mark, אתר החברה, 7 באוקטובר 2010
  3. ^ Worldwide Prius sales top 3 million mark, אתר החברה, 3 ביולי 2013
  4. ^ Alex Taylor III The Birth of the Prius, Fortune, 24 February 2006
  5. ^ Japan's Hybrid Cars (Int'l Edition), bloomberg.com, 14 December 1997
  6. ^ Aichi's Artisanship in the Auto Industry
  7. ^ 1 2 אתר החברה 21 באוגוסט 2015
  8. ^ טויוטה פריוס דור 4 נאה, חסכונית, נוחה ומפנקת יותר - וואלה! רכב http://cars.walla.co.il/item/2935880
  9. ^ ב. מיכאל, ‏מבחן דרכים: טויוטה פריוס פלאג-אין הייבריד - פלאגים זה אין, באתר גלובס, 29 בינואר 2011
  10. ^ ניר בן טובים‏, מבחן: טויוטה פריוס פלאג-אין, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2011