אגוטה קריסטוף
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1935 צ'יקוואנד, מחוז גיור-מושון-שופרון, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 2011 (בגיל 75) נשאטל, שווייץ |
| שם לידה | Kristóf Ágota |
| מדינה |
הונגריה, שווייץ |
| מקום קבורה |
קוסג |
| שפות היצירה |
צרפתית, הונגרית |
| יצירות בולטות |
המחברת הגדולה |
| תקופת הפעילות |
מ-1986 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אגוטה קריסטוף (Agota Kristof, בהונגרית: Kristóf Ágota "קרישטוף אגוטה"; 30 באוקטובר 1935 – 27 ביולי 2011) הייתה סופרת שווייצרית ממוצא הונגרי, שכתבה בצרפתית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריסטוף נולדה בעיירה צ'יקוואנד, בצפון-מערב הונגריה בשנת 1935 כבתם של קלמן קרישטוף, מורה כפרי, ושל אנטוניה לבית טורצ'אני, מורה למשק בית לבנות. בגיל 9 עברה עם הוריה ואחיה, אטילה ויינה, לעיר קסג הקרובה לגבול עם אוסטריה. ב-1948 נאסר אביה לשנים רבות והמשפחה התפרקה. קרישטוף סיימה לימודי תיכון בגימנסיה לבנות "דורוטיה קניז'אי" בעיר סומבטהיי. בגיל 14 פרסמה את שיריה הראשונים. זמן קצר אחרי בחינות הבגרות התחתנה עם המורה שלה להיסטוריה. בגיל 21 נאלצו לעזוב את הונגריה, בעקבות דיכוי המרד ההונגרי בידי הצבא הסובייטי. היא ברחה יחד עם בעלה ועם בתם בת ארבעת החודשים לעיר נשאטל (Neuchâtel) שבשווייץ. בתום חמש שנים של בדידות וגלות, היא התפטרה מעבודתה במפעל ועזבה את בעלה. קריסטוף למדה צרפתית ומאוחר יותר התחילה לכתוב רומנים בצרפתית.
יצירותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעדיה הראשונים של אגוטה קריסטוף היו בכתיבת שירה ומחזות (John et Joe, Un rat qui passe) - שלא זכו להדים שעוררה הטרילוגיה שלה.
בשנת 1986 יצא לאור הרומן הראשון והמצליח של קריסטוף, "המחברת הגדולה" (Le Grand Cahier)[1]. שנתיים אחריו הופיע ההמשך, "ההוכחה" (La Preuve). החלק השלישי פורסם בשנת 1991 תחת הכותרת "השקר השלישי" (Le Troisième mensonge). בין הנושאים המרכזיים בטרילוגיה: ילדות בזמן מלחמה, אהבה ובדידות, תשוקה ואובדן, אמת ובדיון. "המחברת הגדולה" עובד למחזה מספר פעמים. בישראל עלה לראשונה בעיבוד ובימוי של נויה לנצט בתיאטרון הסימטה ב-1992[2], ושוב ב-2015 בעיבוד של עינת ברנובסקי בתיאטרון גשר[3]. בשנת 2014 עיבד הבמאי ההונגרי יאנוש סאס את הספר לסרט[4].
אגוטה קריסטוף זכתה בפרס האירופי לספרות צרפתית (European prize for French literature) עבור "המחברת הגדולה". הרומן תורגם ללמעלה מ-30 שפות.
בשנת 1995 פרסמה רומן נוסף, "אתמול" (Hier).
בשנת 2004 יצא לאור ספרה L'analphabète (צרפתית: "האנלפבית"). זהו טקסט אוטוביוגרפי, אשר מתחקה אחר אהבתה של קריסטוף לקריאת ספרים בהיותה ילדה, ומזמין את הקוראים לטיול בפנימיה שלה, ומשם, דרך הגבול לאוסטריה, לשווייץ. היא, שנאלצה לעזוב את ארצה בשל כישלון המרד האנטי-קומוניסטי, מקווה לחיים טובים יותר בציריך.
יצירתה האחרונה היא אוסף של סיפורים קצרים אשר יצא לאור בפריז ב-2005 תחת הכותרת C'est égal (בתרגום חופשי: "זה אותו דבר", או "לא משנה").
מרבית יצירותיה יצאו לאור בפריז, בהוצאת Editions du Seuil. ב-2008 זכתה בפרס אוסטריה לספרות אירופית.
קריסטוף נפטרה בשנת 2011 בגיל 75 בנשאטל. אפרה נקבר לפי בקשתה האחרונה בעיר שבה גדלה בהונגריה, קסג. היא הורישה את עיזבונה הספרותי לארכיון לספרות של שווייץ בברן.
אגוטה קריסטוף התחתנה והתגרשה פעמיים וילדה שלושה ילדים.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1986 הפרס ADELF - פרס אירופי לספרות
- 1998 פרס אלברטו מורביה
- 2001 פרס גוטפריד קלר
- 2005 - פרס שילר מטעם קרן "שילר" בשווייץ
- 2005 - פרס SWR לסופרים הטובים ביותר
- 2008 הפרס הממלכתי האוסטרי לספרות אירופית
- 2009 - פרס של "המכון של נשאטל"
- 2011 - פרס קושוט, הפרס הממלכתי של הונגריה
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בדצמבר 2011 הוקמה בעיר קסג חברה לספרות לחקר מפעלה הספרותי.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1986: Le Grand Cahier (תורגם לעברית בשם "המחברת הגדולה")
- 1988: La Preuve (תורגם לעברית בשם "ההוכחה")
- 1991: Le Troisième mensonge (תורגם לעברית בשם "השקר השלישי")
- 1998: L'Heure grise et autres pièces
- 1995: Hier (תורגם לעברית בשם "אתמול")
- 2004: L’analphabète
- 2005: C'est égal
ספריה שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המחברת הגדולה (מצרפתית: נורית פסטרנק), ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 1988.
- ההוכחה (מצרפתית: אביבה ברק), ירושלים: שוקן, תשנ"א 1990.
- השקר השלישי (מצרפתית: דניאל תודר), ירושלים: שוקן, תשנ"ד 1994.
- אתמול: רומן (מצרפתית: עדינה קפלן), ירושלים: שוקן, תשנ"ז 1996.
- האנאלפביתית: רומן (מצרפתית: ארז וולק), ירושלים: תשע נשמות, תשפ"א 2021[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגוטה קריסטוף, ברשת החברתית Goodreads
אגוטה קריסטוף, דף שער בספרייה הלאומית- ביקורות על הספר 'ההוכחה' בגלובל ריפורט
- ביקורות על הספר 'אתמול' בגלובל ריפורט
- לירון סיני, המחברת הגדולה והמטרידה ביותר, באתר ynet, 22 במרץ 2012
- עופרה עופר אורן, "האנלפביתית": מה עושה סופרת שלקתה במחלת הקריאה, בבלוג "סופרת ספרים", 11 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בתיה גור, קריאות - שיפוט מהיר - ’המחברת הגדולה’, אגושה כריסטוף, מצרפתית נורית פסטרנק; הספרייה, כל העיר, 26 באוגוסט 1988
- ^ תמי לוביץ, חישול והשירדות - הצגה: "המחברת הגדולה", יפו, תיאטרון הסימטה, חדשות, 13 במרץ 1992
- ^ רון שוורץ, אסון התאומים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2015
מיכאל הנדלזלץ, "המחברת הגדולה": נולדתי לפניך תאומים, באתר הארץ, 30 במאי 2015 - ^ אורי קליין, "המחברת הגדולה": אגדה אכזרית, סרט בעייתי, באתר הארץ, 2 במאי 2014
- ^ אסף רוט, "האנאלפבתית" של אגוטה קריסטוף מתאים בעיקר למעריציה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2021
נגה אלבלך, האוטוביוגרפיה של אגוטה קריסטוף מצטלבת עם הנובלה "כן" תומס ברנהרד, באתר הארץ, 26 באפריל 2022