נגה אלבלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגה אלבלך

נגה אלבלך (נולדה ב-1971) היא סופרת ועורכת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגה אלבלך נולדה וגדלה בפתח תקווה. סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה, סטטיסטיקה וחקר ביצועים, ולימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. עבדה כעשר שנים כאנליסטית בתחום האשראי ובתחום שוק ההון במוסדות בנקאיים שונים.

בשנת 2005 פנתה ללימודי ספרות באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה החלה לעבוד בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובארכיוני הסופרים של מרכז קיפ, אוניברסיטת תל אביב. באותה עת פרסמה את סיפוריה הקצרים הראשונים בכתבי העת "עיתון 77" ו"מטעם". את עבודת המוסמך בספרות כתבה על הסיפור "בגנים" מאת אורי ניסן גנסין בהנחיית פרופ' אבנר הולצמן.

במסגרת עבודתה בהוצאת הקיבוץ המאוחד היא עורכת בשיתוף עם אברם קנטור את סדרת "ספרית פועלים – סיפורת". ערכה קובצי סיפורים ותרגומים של הסופרים רוברט ואלזר, דיוויד פוסטר וואלאס, חרבראנד באקר, ארנון גרונברג, לאוניד פקרובסקי, אורי ניסן גנסין, ויקטור דרגונסקי ועוד. בתחום ספרות המקור ערכה ספרים של ענבר לבנת, ניצן ויסמן, מיה לוי-ירון, אודי שרבני ורני וייס.

זוכת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים תשע"א (כתב היד הזוכה כשהחלטתי להיות קטנה ראה אור כעבור שנתיים בשם הדחיפה).

ספרה אלי פורש כנפיים נכלל במצעד הספרים של משרד החינוך לשנת תשע"א.

היא כלת פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול ליוצרים וסופרים תשע"ו. מנימוקי השופטים לבחירתה:

"נגה אלבלך היא סופרת נועזת, שאהבתה לספרות ומקוריותה מתבטאות בכל אחד מסיפוריה הקצרים וברומן הראשון שלה. היא מרובת ניגודים: שפתה התמציתית מפוארת, האירוניה שלה מעודנת, והחיבור שלה להווה, על דימוייו הקלישאיים והמוכרים, מפתה לשאול "היכן המלכוד?" כתיבתה של אלבלך "פרועה" במיטבה, מקורית ומלאה חיוניות, פוקחת עיניים ופותחת את הלב, ומסייעת לקוראיה לראות את העולם שבו אנו חיים ולנסות להבינו קצת יותר. קצת אחרת. לציון מיוחד ראוי הרומן 'סילנד' (2015): נבנה בו עולם המתנודד בין משטור חברתי ונפשי לבין תוהו אנרכי לסוגיו. הרומן מלא התבוננויות דקות ומדויקות, ספוגות הומור מאופק, ומתארגן היטב בשלל וריאציות סביב הנושא המרכזי: הניסיון הנואש לפרוץ את קליפת הקיום הקהה ולגעת בקיצוני, בייחודי, במסתורי ובאנרכי, ובסופו של דבר באנושי."

היא מתגוררת בתל אביב עם בעלה ושלושת ילדיה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגש, מאת אן אנרייט. הספריה החדשה, 2008. (תרגום בשיתוף עם מנחם פרי).

רשימות ביקורת על יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספונג'ה וסיפורים קצרים

הדחיפה

אלי פורש כנפיים

על הנובלה נירה באנתולוגיה מאחורי הכסף יש סיפור

סילנד

מרשימותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]