לדלג לתוכן

אוליבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוליבול
Oliebol
מאכלים
סוג דונאט עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח המטבח ההולנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה המאה ה־16 עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים קמח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוליבול בסיר שמן עמוק

אוליבול הוא מאכל מסורתי של המטבח ההולנדי ושל המטבח הבלגי. בהולנד המאכל נקרא אוליבולן ("כדורי שמן") ובבלגיה המאכל נקרא סמאוטנבולן ("כדורי שומן", אם כי השמן בו מבושל המאכל הוא שמן לפתית). באנגלית המאכל מכונה "סופגניות הולנדיות" או "דאצ'יז". בחצי האי איסטריה המתחלק בין קרואטיה, סלובניה ואיטליה המאכל נקרא פריטולה ובלינצי, ובסרביה המאכל נקרא אושטיפצי.

תיאור המנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליבולן (צורת הריבוי של אוליבול) הם סוג של כופתאות המיוצרות בעזרת כף גלידה או שתי כפות בהן עורמים בצק ומכניסים למכשיר לטיגון עמוק המלא בשמן חם. עם סיום הטיגון מתקבל כדור בצק חם ועטוף בשמן. נהוג לאכול את האוליבולן בסילבסטר ובירידים. בחורף, מוכרים את המאפים בדוכני רחוב ניידים.

הבצק עשוי מקמח, ביצים, שמרים, מעט מלח בישול, חלב, אבקת אפייה ולרוב מוסיפים לו גם ענבים, דומדמניתיים, צימוקים, קליפות פרי הדר או קליפות מסוכרות. לרוב, האוליבולן מוגשים כשהם מצופים באבקת סוכר.

גרסאות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נער הולנדי זולל אוליבול, 29 בדצמבר 1948

בפלנדריה שבבלגיה האוליבול נקרא סמאוטבול, והוא מטוגן בשמן מן החי ולא בשמן מן הצומח. הבדל נוסף בין הגרסה הבלגית לגרסה ההולנדית של המאכל הוא שהסמאוטבול אינו ממולא בדבר ומכיל בצק בלבד. את בצק האוליבול ההולנדי נהוג למלא בפירות הדר או בקליפותיהם ובאזורים מסוימים בהולנד הבצק ממולא בקצפת.

ניתן למצוא גרסה דומה של האוליבולן בולוניה, בריסל ובצפון צרפת, העונה לשם קראסטילונס (Croustillons). מנה זו היא כדורי בצק שטוגנו והם מוגשים חמים ומכוסים באבקת סוכר. לרוב המנה מוגשת בגביע נייר ועם מזלגות פלסטיק לאכילת הכדורים. המנה נפוצה בירידים שנערכים בבלגיה ובעיר ליל שבצרפת.

ציור משנת 1652 ובו נראית אישה עם סיר מלא בכדורי אוליבולן

נאמר שהאוליבולן נאכלו כבר על ידי שבטים גרמאניים בהולנד בחג ה"יול", חג שמתחיל ב-26 בדצמבר ומסתיים ב-6 בינואר ובו נהוג לאכול מאפים ולחמים. לפי המסורת, האלה הגרמאנית פרכטה (באנגלית ברטה) חגה בשמיים יחד עם רוחות רעות בשיא החורף. על מנות לרצות את הרוחות הרעות נהגו להגיש מזון כאשר רובו היה בצק מטוגן. פרכטה ניסתה לחתוך את בטנם של כל מי שחלף על פניה, אבל בגלל השומן הרב שבאוליבולן, חרבה הייתה מחליקה מגופם של אלו שאכלו את המאכל.

המתכון הראשון של האוליבולן ראה אור בשנת 1667 בספר בישול הולנדי, דאז המאכל נקרא "עוגיות שמן" (oliekoecken).

במשך מאות שנים ההולנדים אכלו אוליקואק (oliekoek), "עוגיות-שמן", השם הישן של האוליבולן. כדורי האוליבול שנראים בתמונה משנת 1652 דומים מאוד לאוליבולן של ימינו. באותה תקופה, כדורי הבצק טוגנו משומן חזיר או משמן לפתית. במהלך המאה ה-19 השם אוליבולן נהיה פופולרי יותר וגבר על השם אוליקואק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוליבול בוויקישיתוף