ארנולד סקאלנד
 | |
| לידה |
21 בינואר 1925 וייט פליינס שבארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 2007 (בגיל 82) וייט פליינס, ארצות הברית  |
| שם במה | ארנולד סקאלנד |
| כינוי | ילד הזהב |
| משקל | 110 קילוגרם |
| גובה | 1.83 מטר |
| מקום מגורים | ניו יורק |
| לאום | אמריקני |
| קריירה מקצוענית | 1946–1978 (כ־32 שנים) |
| ליגות | WWF |
| היכל התהילה | 1994 |
  | |
ארנולד סקאלנד (באנגלית: Arnold Skaaland; 21 בינואר 1925 - 13 במרץ 2007) היה מתאבק מקצועי בשנות החמישים והשישים. הכינוי שלו היה "ילד הזהב" (Golden Boy) ודמותו אופיינה בקרבות אלימים מאוד, יחסית לתקופתו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקאלנד החל בקריירה שלו ב-1946 לאחר ששוחרר מחיל הנחתים בו שירת בזמן מלחמת העולם השנייה[1]. סקאלנד שיחק במסגרת ארגון ה-WWF (לימים ה-WWE). דמותו כמתאבק לא הייתה פופולרית במיוחד, והתסריט סיפק לו תואר יחיד, בשנת 1967, וגם הוא תואר זוגות, במשותף עם דמות אחרת.
תסריטאי הארגון החליטו להפוך את דמותו של סקאלנד לדמות מאמן שתלווה את דמויות המתאבקים אך לא תיקח חלק פעיל במיוחד בקרבות המבוימים עצמם. דמותו החדשה הפכה לפופולרית במיוחד וצוותה עם שניים מהמתאבקים הגדולים ביותר בארגון, ברונו סמרטינו ובוב באקלנד. דמותו זכורה היטב בעת שבמהלך קרב בו התסריט קבע שבקאלנד לא יסכים להיכנע, על אף שהיה בעמדת נחיתות קשה. על פי התסריט, דמות המתאבק לא הייתה מוכנה להיכנע, שכן עקב התפיסה בה אחז בה יריבה הייתה חייבת לומר את המילים "אני נכנע", ולא להסתפק במחווה גופנית. בנקודה זו בעלילה נכנסה דמותו של סקאלנד, שהתערב וזרק מגבת לזירה, ובכך למעשה הודיע על כניעת "חניכו".
מלבד דמות המאמן, דמותו של סקאלנד הופיעה גם פעמים מספר כשדרן או פרשן בתוכניות ה-WWF.
בשנת 1994 התקבל סקאלנד להיכל התהילה של ה-WWF, והוצג לקבל את התואר על ידי בוב באקלנד. הוא נפטר ב-13 במרץ 2007.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנולד סקאלנד, באתר WWE.com להיאבקות מקצועית
- ארנולד סקאלנד, באתר Online World of Wrestling
- ארנולד סקאלנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arnold Skaaland באתר ה-WWE
