בובי ראש
דיוקנו הרשמי של ראש בקונגרס, 2018 | |||||
לידה |
23 בנובמבר 1946 (בן 77) אולבני, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
שם מלא | בובי לי ראש | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
השכלה |
אוניברסיטת אילינוי בשיקגו אוניברסיטת רוזוולט הסמינר התאולוגי מקורמיק | ||||
עיסוק | פוליטיקאי, משפטן | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
דת | בפטיזם[1] | ||||
|
בובי לי ראש (באנגלית: Bobby Lee Rush; נולד ב-23 בנובמבר 1946) הוא פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של מדינת אילינוי, בשנים 2023-1993. ראש, שהיה פעיל התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח בשנות ה-60 של המאה ה-20, נמנה בין מייסדי סניף הפנתרים השחורים באילינוי. מאז שנבחר אל הקונגרס של ארצות הברית ב-1992, מייצג ראש את מרבית דרום שיקגו וחלקים אחרים במחוז קוק. ראש הוא הפוליטיקאי היחידי אי-פעם שגבר על ברק אובמה במערכת בחירות כלשהי – בבחירות המקדימות לייצוג מחוז הקונגרס הראשון של אילינוי בבית הנבחרים האמריקאי בשנת 2000[2]. בינואר 2022 הכריז על פרישתו מהחיים הפוליטיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש נולד ב-23 בנובמבר 1946 באולבני שבג'ורג'יה. לאחר שהוריו נפרדו כשהיה בן 7, לקחה אותו אמו ביחד עם אחיו אל שיקגו, והצטרפה להגירה הגדולה של אפרו-אמריקאים צפונה מדרום ארצות הברית בראשית המאה ה-20. בשנת 1963 ראש נשר מלימודיו התיכוניים והתגייס לצבא ארצות הברית. בעודו מוצב בשיקגו ב-1966 חבר לוועדה המארגנת הסטודנטיאלית הלא-אלימה (SNCC), שסייעה בחקיקת חוק זכויות האזרח ב-1964 וחוק זכויות ההצבע ב-1965. במהלך 1968 ערק מהצבא והיה שותף להקמת סניף הפנתרים השחורים באילינוי. מאוחר יותר שב לשירותו הצבאי והשתחרר בכבוד מהכוחות המזוינים של ארצות הברית.
לאורך שנות ה-60 היה ראש פעיל בתנועת זכויות האזרח ולקח חלק בקמפיינים ציבוריים למרי אזרחי בדרום ארצות הברית. משהיה שותף להקמת סניף הפנתרים השחורים באילינוי, שימש ראש כשר ההגנה שלו. לאחר שמשטרת שיקגו הרגה בפשיטה משטרתית את מנהיג הפנתרים השחורים במדינה פרד המפטון, נהפך ראש ליושב ראש דה פקטו של הפנתרים השחורים באילינוי[3]. הוא עבד על מספר מיזמים לא-אלימים שביססו תמיכה לפנתרים השחורים בקהילות אפרו-אמריקאיות, כגון תיאום מרפאה שהציעה בדיקות מסובסדות לגילוי אנמיה חרמשית. בשנת 1972 ראש נאסר בעוון נשיאת נשק לא-חוקי לתוך תחנת משטרה. ב-1974 עזב את הפנתרים השחורים, שכבר היו במגמת דעיכה. ב-1973 השלים באוניברסיטת רוזוולט את לימודיו הגבוהים בהצטיינות, וקיבל תואר ראשון בלימודים כלליים. בשנה העוקבת קיבל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו. כעבור 24 שנה, ב-1998, השלים לימודי תאולוגיה בסמינר התאולוגי מקורמיק.
בשנת 1975 התמודד ראש על מושב במועצת העיר שיקגו, אך הפסיד לחבר המועצה המכהן ויליאם בארנט, וגרף 23% בלבד מקולות הבוחרים. בעלי בריתו של ראש בתנועת הפנתרים השחורים נטשו את המפלגה הדמוקרטית בעקבות המהומה הפוליטית שהתחוללה ב-1987 בעקבות מותו הפתאומי ראש העיר השחור הראשון של שיקגו, הרולד וושינגטון (אנ'), והקימו מפלגה פוליטית משלהם ע"ש וושינגטון המנוח. ראש עורר את זעמם של מנהיגי מפלגת הרולד וושינגטון בכך שבז למועמדיהם למשרות מקומיות ואף העדיף לתמוך במועמדים דמוקרטים לבנים ולא בהם. משום שבחר לשתף פעולה עם הממסד הדמוקרטי המדינתי ולא עם בני בריתו השחורים, זכה ראש לגמולו ומונה לתפקידו הפוליטי הציבורי הראשון – סגן יושב ראש המפלגה הדמוקרטית באילינוי[4].
לקראת בחירות 1992 בארצות הברית נערכה חלוקה מחדש של מחוזות הקונגרס באילינוי. ראש התמודד במחוז הקונגרס הראשון של אילינוי שגבולותיו שורטטו מחדש לאחר מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ב-1990, ושכלל חלק גדול מדרום שיקגו. במחוז היה שיעור גבוה של אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, וברציפות מאז 1929 נציגי המחוז היו כולם אפרו-אמריקאים. בבחירות המקדימות גבר ראש על צ'ארלס הייז (אנ'), נציג המחוז המכהן, ועל שישה מועמדים נוספים. הוא ניצח ביום הבחירות הכלליות עם 83% מהקולות. ראש הושבע לתפקידו ב-3 בינואר 1993 ומאז ועד לתום כהונתו היה לחבר בשדולה השחורה בקונגרס[5]. הוא נחשב לחבר קונגרס הנאמן למפלגתו, ולראיה בקונגרס ה-110 הצביע עם סיעתו ב-97.8% מהזמן.
בשנת 1999 התמודד ראש לראשות עיריית שיקגו אך הפסיד לריצ'רד דיילי ביחס של 28.11%–71.89%. ב-15 ביולי 2004 נהיה ראש לחבר הקונגרס המכהן השני, אחרי צ'ארלס רנגל (אנ') ולפני ג'ו הופל (אנ'), שנעצר בגין הסגת גבול במסגרת מחאה על רצח העם בדארפור והפרות אחרות של זכויות אדם בסודאן מול השגרירות הסודאנית בוושינגטון הבירה. במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020 הביע ראש את תמיכתו בסנאטורית קמלה האריס מקליפורניה. לאחר שפרשה מהבחירות המקדימות הסב ראש את תמיכתו לראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, ומונה למנהל מטה הבחירות הלאומי שלו[6].
ב-3 בינואר 2022 הכריז ראש כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות אמצע הכהונה באותה השנה[7]. כהונתו בת שלושים השנים תמה בראשית ינואר 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בובי ראש בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)
- בובי ראש, ברשת החברתית פייסבוק
- בובי ראש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- בובי ראש, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אתר האינטרנט האישי של ראש (באנגלית)
- בובי ראש, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
- ^ אלנה וייס, Longtime Chicago Congressman Bobby Rush is the latest Democrat to leave Washington, באתר NPR, 4 בינואר 2022 (באנגלית)
- ^ אית'ן כהן, Illinois lawmaker Bobby Rush's retirement marks 2 dozen Democrats leaving the House, באתר CNN, 4 בינואר 2022 (באנגלית)
- ^ בוב סקטר, Column One: From Scout to Panther to Politico : Bobby Rush, onetime head of the Illinois Black Panthers, is likely to be the first '60s radical leader to end up in Congress. As an Establishment figure, his loyalties are questioned, באתר לוס אנג'לס טיימס, 17 באפריל 1992 (באנגלית)
- ^ טיגאן פין, Illinois Democrat Bobby Rush to retire after 30 years in Congress, באתר NBC News, 4 בינואר 2022 (באנגלית)
- ^ זאק בורדיק, Rep. Bobby Rush endorses Bloomberg's White House bid, באתר The Hill, 21 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ לין סוויט, Rep. Bobby Rush to retire after 15 terms, באתר שיקגו סאן-טיימס, 3 בינואר 2022 (באנגלית)
- אמריקאים ממוצא גנאי
- בוגרי אוניברסיטת רוזוולט
- בוגרי אוניברסיטת אילינוי בשיקגו
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מאילינוי
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית
- אפרו-אמריקאים חברי בית הנבחרים של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1946